למה (רובנו) חייבים לחסוך ולהשקיע

תאריך עדכון אחרון: יולי 20, 2020; קטגוריה: אוריינות פיננסית

גמלאות היא תקופה שבה אתה מצטער שלא התחלת להשקיע בגיל צעיר יותר / אלמוני

המשברים של 2008 ו- 2020 יצרו מוזרויות אשר פגעו קשה במעמד הבינים. הרחבות כמותיות וריבית נמוכה ניפחו את מחירי הבתים והדירות במידה שמדירה אנשים צעירים וגם לא כל כך צעירים מהחלום לבעלות על בית משלהם.

בתחום החיסכון המצב גרוע אף יותר. אם בעבר הרחוק ניתן היה לחסוך חלק מההכנסה ולקבל ריבית נאה על הסכום המופקד, הרי שהיום הריבית על חסכונות קרובה לאפס ובעתיד הקרוב, כך מודיעים כמה בנקים באירופה ויפן, היא אף עלולה להיות שלילית. פירוש הדבר, שאם נפקיד בתוכנית חיסכון סכום כסף, נקבל בחזרה סכום נמוך יותר בתום תקופת החיסכון!

בנוסף,

• משכורת ממוצעת עלתה מאז 2001 הרבה פחות מיוקר המחיה
• נגיף הקורונה העלה את שיעור האבטלה לממדים דמיוניים
• הגלובליזציה העבירה מיליוני משרות להודו, סין ומדינות אחרות
• מיכון ממוחשב מייתר מקצועות רבים
• ג'ונגל של חוקים ותקנות מוטים בעליל לטובת בעלי הממון
• פעם הספיק מפרנס למשפחה ממוצעת, כיום נדרשים שניים ולפעמים יותר
• שיעור המועסקים הזכאים לגמלה מסוג פנסיה תקציבית (Defined Benefits) הולך ופוחת, אך תוחלת החיים עולה

בהחלט יתכן שעשרים השנים הבאות אף יעמיקו מגמות אלו. כמו כן, אי השוויון בהכנסות עולה על כל דמיון. לדוגמה, אחוז אחד מהאנשים בעולם מרכזים ברשותם עושר רב יותר משאר 99% תושבי כדור הארץ! בארה"ב כמחצית ההכנסות זורמות למאיון העליון, ובאופן טבעי, כאשר למעטים יש כל כך הרבה, לשאר יש מעט מדי.

בדור קודם היו יכולים הוריי לסמוך על פנסיה תקציבית + קצבאות + חסכונות שיספיקו להם לעת זקנה. מצב זה השתנה מקצה עד קצה. לרבים מאתנו, ואני בתוכם, לא תהיה פנסיה תקציבית או פנסיה בכלל, הקצבאות הממשלתיות נמוכות, והריבית על חסכונות כמעט ולא קיימת. מכאן שהדרך (החוקית) היחידה להגדיל את חסכונותינו מתחילה בצמצום הוצאות תקיף והמשכה בהשקעות שמצד אחד יניבו תשואה נאותה ומצד שני יעמדו ברף של רמת סיכון סבירה.

מי לא חייב להשקיע?

ישנן שלש קבוצות הפטורות מעונש ההשקעות:

הראשונה מורכבת מאנשים שכבר השיגו את מטרתם והרבה מעבר לה. למרות שהם צריכים רק להגן על כספם מפני אינפלציה וכל בנק ישמח לפתוח תוכניות חיסכון מותאמות עבור עשרות המיליונים שלהם, חלקם לפחות אינם מסתפקים בכך ומשקיעים בכל זאת כדי להגדיל את הונם הגדול בלאו הכי.

יתר על כן, יש להם מועדוני השקעות שבהם הם פוגשים עשירים כמותם, יוצרים קשרים, עושים עסקים, אך גם מציגים את תיק ההשקעות שלהם ומקבלים היזון חוזר מחברי הקבוצה. אם אי פעם תהיתם איך העשירים מתעשרים עוד ועוד – הנה סיבה נוספת לכך.

למעוניינים, אחד המועדונים הידועים בקנדה ובארה"ב נקרא TIGER21. יש בו כ- 750 חברים, ודמי החבר בו עומדים כיום על סכום פעוט של $30,000 US לשנה.

קבוצה שניה ממוקמת בקצה השני של הסקאלה והיא מורכבת מאנשים שכנראה כבר לא ישיגו את מטרתם, אם אי פעם הייתה להם כזו. אין גם שום היגיון שישקיעו כדי להשיג תשואה של 5% לשנה, כאשר הריבית שהם משלמים לחברת האשראי (נניח) היא פי ארבע מכך. הרבה יותר הגיוני לכסות קודם את החובות, להתייצב על רמת הוצאות נמוכה, לחסוך, ורק אז להתפנות ולהשקיע.

יש לציין שבעלי חובות כבדים כתוצאה מכישלון ניהולי של חברות או כסף של אחרים אינם נכללים בקבוצה השנייה. בעולם שבו אנו חיים, אין הבדל רב בין מי שיש לו מיליארד לבין מי שחייב מיליארד. שניהם יכולים לישון בשלווה וגם להשקיע, אם ירצו.

הקבוצה השלישית, הגדולה מכולן, מורכבת מאנשים שאינם יכולים או שאינם רוצים ("תמיד הייתי חלש במספרים"; "אתחיל לחסוך לפרישה כאשר אגיע לגיל המתאים; עד אז אל תבלבלו לי את המוח") להשחית את זמנם הפנוי בהתעסקות עם כסף. כולי תקווה שבעקבות קריאה בבלוג זה ואחרים, ישנו חלקם את דעתם.

במה להשקיע?

ישנם אפיקי השקעה רבים: החל מנדל"ן, מתכות יקרות, וחפצי אמנות דרך חוזים עתידיים, מטבע זר, או השקעה ישירה בעסק וכלה בשוק ההון על מגוון מוצריו האינסופי. בהערת אגב מוכרחים להוסיף שמוצרי צריכה מכל סוג שהוא אינם נחשבים אפיק השקעה.

לרוע המזל, ריבוי אפיקי השקעה אין פירושו שאכן רובם או אפילו חלקם מעשיים עבורנו. נדל"ן לדוגמה, דורש השקעה ראשונית כבדה, אינו נזיל, ויש צורך לנהל את הנכס (בין אם מסחרי או למגורים). חפצי אמנות דורשים מומחיות מיוחדת וקשה להיפטר מהם; מסחר בחוזים עתידיים ומטבע זר מאופיינים ברמת סיכון גבוהה; והשקעה ישירה בעסק, בין אם שלנו או של אחרים, דורשת זמן ומאמץ רב.

אפיק ההשקעה היחיד שמשלב זמינות, נזילות, ורמת סיכון המותאמת לנו, הוא שוק המניות ושוק איגרות החוב. במאמץ מסוים ניתן ללמוד את הבסיס, להתחיל בקטן ועם הזמן להרחיב ולהעמיק את הידע ואז להגדיל בהדרגה את היקף ההשקעה.

למה ומתי להתחיל?

הזמן הטוב ביותר להתחיל להשקיע את חסכונותינו היה לפני שנים רבות. אם לא עשינו זאת, אזי עכשיו, ממש עכשיו הוא הזמן הטוב ביותר להתחיל. אין זה עניין של להיות עשיר, להרשים מישהו, או "להשיג משהו בחיים" כמו שרבים סבורים, אלא של ערך נעלה בהרבה – חירות; שמשמעותה: לא לעשות את מה שאינך רוצה לעשות, לא להיות היכן שאינך רוצה להיות, ולא להכיר את מי שאינך רוצה להכיר. בנוסף, חירות מעניקה לנו את האפשרות לעזור לזולת, שאנו חפצים בטובתו, באופן שיהיה מעבר ליכולתנו אם לא יהיה לנו מספיק כסף וזמן פנוי.

שתי סיבות מחייבות אותנו לא רק לחסוך, אלא גם להשקיע:

1.  אינפלציה. אמנם שיעור האינפלציה הרשמי – בסביבות שני אחוז לשנה – בצפון אמריקה נמוך למדי, אבל לאורך זמן הוא מורגש מאד; מה עוד שתחומים מסוימים כמו מחירי בתים לדוגמה, אינם כלולים במדד.

2.  מחיר ההזדמנות שאבדה. כסף שמתחיל לעבוד היום שווה יותר מכסף שמתחיל לעבוד בעתיד. בנוסף, ריבית מורכבת דורשת זמן רב כדי להבשיל. ככל שאנו מתעכבים, כך מתעכב גם הגידול בשורה התחתונה שתעמוד לרשותנו.

גם אם מסיבות כלשהן איננו יכולים להתחיל להשקיע כבר עכשיו, עדיין יש באפשרותנו ללמוד את התחום ולהכין תכנית מפורטת שתעמוד לרשותנו כאשר התנאים יבשילו.

כמה זמן יש להקדיש לניהול תיק השקעות?

אין ספק שתיק השקעות אידיאלי למשקיע עצמאי צריך להיות 'ישנוני' ורצוי שמעט הפעולות הנעשות בו יהיו אוטומטיות. עם זאת, כל פעם שאני קורא ושומע כמה פשוט, קל, ולא גוזל זמן לנהל תיק השקעות, אני נזכר בחידוד על שחקן שהופיע בלי סוף במשך עשרים שנה כדי להתפרסם בן לילה.

יש צורך להתייחס לתיק השקעות כמו לכל עסק אשר אנו מקווים להכנסות ממנו. אין זה מספיק לשגר ולשכוח ממנו. הטיפול בו צריך להיות חלק טבעי מהשגרה, כמו פעילות פנאי או הפעלת מדיח כלים – לא כל יומיים אולי, אבל קרוב מספיק. משקיע נבון ואחראי לא מפסיק ללמוד, נשאר בשליטה רצופה, וער לשינויים בשוק ההון.

לבסוף

אם יש עובדה אחת שחובה לזכור מפוסט זה היא זו: הסיכון באי השקעה גדול מהסיכון בהשקעה.