דע את האויב – כסף גדול

תאריך עדכון אחרון: אוקטובר 16, 2020  /  קטגוריה: השקעות 101

בורסה היא הסחת דעת ענקית לכל העסק הזה שנקרא השקעות  /  ג'והן בוגל

מבחינה מספרית, משקיעים קטנים מהווים ללא ספק רוב בכל בורסה ציבורית, אך הכסף הגדול מגיע לשוק ההון ממקומות אחרים: בתי השקעות, קרנות פנסיה, חברות אחזקה, קרנות גידור, חברות ביטוח ושאר מוסדות פיננסיים גדולים. אלו יכולים לשנע ממקום למקום עשרות ואפילו מאות מיליוני דולרים אם רק ישתכנעו שירוויחו טיפה יותר על אותה רמת סיכון. לדוגמה, לחברת Berkshire Hathaway יש באופן קבוע כ- 100 מיליארד דולר (!) רזרבות כספיות לשעת הצורך.

אויב #2

כפי שאפשר לתאר, יש הבדל בבדיקה שעושה מי שקונה מאה מניות של חברה מסוימת, לבין מחקר שעושה מי שקונה (או מוכר) מיליון מניות של אותה חברה. המשקיע הקטן יקרא קצת על תחום עיסוקה של החברה, יבחן את נתוני היסוד שלה, את גרף מחיר המניה בתקופות זמן שונות ואם הוא ממש יסודי, גם יעקוב אחרי נתוני החברה לאורך זמן לפני שיחליט אם לקנות את מניותיה. יש לשער שהוא יעשה שימוש בנתונים המתפרסמים ביאהו או גוגל ובאתרים ציבוריים נוספים.

קרן גידור לדוגמה, תנהג אחרת לפני שתקנה מיליון מניות של אותה חברה. ראשית, היא תשכור גדוד אנליסטים ורואי חשבון שכבר מכירים את החברה לפני ולפנים כדי לאמוד את שוויה הנוכחי והעתידי. שנית, היא תראיין מנהלים בכירים בחברה בעבר ובהווה. שלישית, היא תבדוק את חוסן הקשרים עם לקוחות וספקים גדולים. רביעית, היא תבדוק את מצבת כוח האדם ויחסי העבודה בחברה. ששית, היא תוודא פוטנציאל התרחבות. ואלו רק הצעדים החוקיים שהקרן תנקוט לפני קניית המניות. זו הסיבה שהכסף הגדול נקרא לפעמים גם הכסף החכם, למרות שהחכמה בעיקרה היא בהשגת אינפורמציה עדכנית לפני הקניה והשפעה על ניהול החברה אחריה. מה שבטוח, אף משקיע קטן, גם עם IQ של ניוטון, לעולם לא יוכל להיות 'חכם' ומשפיע כל כך.

פעמים רבות שמעתי את המשפט "אף אחד לא יודע מה יקרה בשוק ההון"; ובכן זה לא מדויק. בדוגמה הנוכחית למשל, יודעת קרן הגידור שאם תחליט לקנות את מיליון המניות, אפילו באופן מתון ומדורג, המחיר יעלה והאנליסטים שלה ידעו לחשב בדיוק רב בכמה.

מידע פנים הוא מקרה נוסף – נפוץ מאד – שבו מישהו יודע בוודאות מה עומד לקרות. דוגמה מצוינת לכך היא מכירת רשת בתי הקפה טים הורטונס לברגר קינג בקיץ 2014. לאחר תקופה ארוכה שמחיר המניה של טים הורטונס דשדש, החלה לפתע תזוזה לא מוסברת כלפי מעלה. בדיעבד אנו יודעים שאז החל משא ומתן 'סודי' בין החברות. לאחר עליה של 15% הייתה הפוגה למשך שבועיים (שלב המיקוח על תנאי המכירה והמחיר המדויק שתשלם ברגר קינג) ואז בן לילה מחיר המניה זינק בעוד 30% (החוזה נחתם). כאשר יצאה הודעה רשמית לעיתונות, מחיר המניה כבר היה כמעט בשיאו.

גם לפני המיזוג מניית טים הורטונס נחשבה כבדה מאד. כדי להעלות את מחירה באופן חד כל כך היה צריך להיות מעורב כסף גדול… מאד. יש מקרים רבים כאלה ולכולם מכנה משותף: למרות שכל פיפס מתועד – יודעים בדיוק מי קנה, מי מכר, כמה, ומתי – מעטים עומדים לדין על שימוש במידע פנים, אם בכלל.

איך עוזרת המגפה לכסף הגדול

נדמה שכל משבר שקורה בעולם רק מגדיל את אי השוויון בין אלו שיש להם המון לאלו שיש להם מעט. המגזין ביזנס אינסיידר פרסם בתחילת אוגוסט שני גרפים שמראים עד כמה המצב אבסורדי. גרף אחד הראה את הגידול החד באבטלה (40 מיליון) והשני את הגידול החד בהון של העשירים (640 מיליארד דולר) מתחילת המגפה. וכל זה רק בארה"ב. בעולם כולו גדל הון העשירים בעשרה טריליון דולר! איך זה יתכן? בקלות:

–  ממשלות מסייעות לתאגידי ענק ללא כל יחס לעסקים קטנים

–  בגלל חסרון כיס, מעמד הביניים נאלץ למכור נכסים פיננסיים והכסף הגדול אוסף אותם בשמחה בזיל הזול

–  חוקי מס ידידותיים למיליארדרים ופרצות בחוק משמרים את ההון שנוצר בעתות משבר

הנה שתי דוגמאות שממחישות את גודל האבסורד. בעשרים השבועות של המגפה הרוויחה משפחת וולטון השולטת בוולמארט $21,000,000,000 בעוד רבים מעובדי החברה מקבלים השלמת הכנסה משירותי הרווחה (כלומר ממשלמי המיסים). גם ג'ף בזוס לא טמן את ידו בצלחת ובאותו פרק זמן הגדיל את הונו ב- $74,000,000,000 בעוד החברות בבעלותו מסרבות לשלם לעובדים (הם קוראים לעצמם עבדים) ימי מחלה.

מה אפשר לעשות?

לקנות מניות של חברות איכותיות לטווח ארוך, לפי תכנית ידועה המשרתת את מטרותינו, ולהתעלם מכל השאר. כל עוד יש צמיחה עולמית, בעיקר בגלל גידול האוכלוסייה, שיפור מתמיד ברמת החיים, והתפתחות טכנולוגית מהירה, הזמן יפעל לטובתנו. לאחר מכן, אם עדיין נהיה בסביבה (כנראה שלא) נצטרך לחשוב על פתרון אחר.

לסיום

יש להבחין בין מידע פנים לבין 'טיפ לוהט' או רכילות מסדרון – אלו הם דברים שונים לגמרי שיש דרך קלה ובדוקה להבדיל ביניהם: אם הגיעה לאוזנינו שמועה שעומד לקרות כך או אחרת ואפשר לנצל זאת לרווח קל, אזי השמועה אינה נכונה.

איננו יכולים ואיננו צריכים להתחרות בכסף הגדול, אבל אנחנו כן צריכים להיות מודעים לקיומו והשפעתו עלינו. כמו כן, עלינו להסכין עם העובדה המצערת שיש רבים היודעים לנצל לטובתם ולרעתנו מידע פנים, שאינו ידוע לציבור המשקיעים, ואיש אינו עוצר בעדם.