הסולידית משנה כיוון

תאריך עדכון אחרון: דצמבר 4, 2020  /  קטגוריה: השקעות 123

רגעי ההחלטה הם אלו המעצבים את גורלך  /  טוני רובינס

'הסולידית' הוא שמו של בלוג השקעות בעל נופך פילוסופי המקדם חירות כלכלית דרך צריכה מינימלית, חיסכון אגרסיבי, והשקעה פסיבית בשוק ההון.

המחברת החלה לכתוב אותו ב- 2013, ולפי דבריה אז 'תיק ההשקעות הקבוע' של הארי בראון גילם פשרה הולמת בין החובה להשקיע והצורך בהגנה מפני סכנות שוק ההון. אולם כבר באותה שנה ניכר היה שהיא נוטה יותר לקרנות סל מחקות מדדים רחבים (מאד). ואכן בפוסט מתחילת 2014 היא הכתה על חטא וכתבה, "למרבה הכלימה, בכל הפוסטים שלי על התיק של בראון כמעט שלא התייחסתי לביקורת על תיק ההשקעות הזה".

לא לגמרי ברור מתי נזנח הארי בראון לאנחות (ומספר פוסטים שהיללו אותו נמחקו) לטובת קרנות סל, אבל לפתע 'תיק ההשקעות הקבוע' נעלם ותיקי השקעות המורכבים מקרנות סל מחקות מדדים רחבים תפסו את מקומו. האמת היא שהארי בראון נזנח מהר מידי – לא כתיק השקעות מעשי – אלא כציון דרך היסטורי שגרר אינספור חקיינים.

נחרצת כתמיד הסבירה הסולידית למה קרנות סל כן ומניות דיבידנד לא. "יש אנשים ששומעים על השקעה פסיבית במדדים ומיד מעקמים את האף. בראייתם, הדרך הטובה ביותר להשקיע בשוק ההון היא באמצעות קניית מניות של חברות ותיקות ורווחיות המחלקות דיבידנד גבוה ונסחרות בזול. הציבור הקדוש הזה מכונה בשם הקיבוצי “משקיעי ערך“. בנג’מין גרהאם עשה זאת. וורן באפט עושה זאת. דורין הרטמן לא עושה זאת".

במאמר מוסגר צריך לומר שהשקעות ערך ומניות דיבידנד הם שני דברים שונים בתכלית, אבל גם אחרים, ידענים ומנוסים מהסולידית, טועים בזה לפעמים.

שמונה סיבות, לא פחות, מנתה הסולידית כדי להסביר למה היא לא משקיעה במניות דיבידנד וקינחה בהסבר, "השיטה הפסיבית להשקעה בשוק ההון מתאפיינת בפשטות מופלאה. אני מגדירה את הרכב תיק ההשקעות שלי, רוכשת באופן פרופורציונלי מוצרים העוקבים אחר מדדים מתאימים; ומאזנת לפי הצורך".

גם כאן היא קצת טועה. תעשיית הכסף אמנם ממתגת קרנות סל כהשקעה פסיבית, אך האמת היא שקרנות סל אינן פסיביות כלל ועיקר (על כך באחד הפוסטים הבאים). דווקא השקעה בחברות בדידות המשלמות או לא משלמות דיבידנד עשויה להיות פסיבית הרבה יותר. לגבי שאר הטיעונים, הרי הם נכונים גם להשקעה ישירה בחברות ללא תיווך של קרנות כלשהן.

'דורין הרטמן'

השקעה פסיבית נוספת שהיא מביאה כדוגמה היא נדל"ן למגורים, "העקרון פשוט: אדם חוסך סכום מסוים; רוכש באמצעותו דירת מגורים (בד”כ עם משכנתא); מאתר שוכרים שיתגוררו בנכס תמורת תשלום חודשי; מגדיל את דמי השכירות מדי שנה; ואם הכל עובר חלק –נהנה מתזרים יציב וצומח של הכנסה פסיבית שמכסה את עלות המשכנתא (כך שהנכס, אפקטיבית, “משלם” את עצמו) ואף מאפשר לו להיערך לקראת רכישת הנכס הבא". אמנם בעבר היא סיווגה זאת כ"ההשקעה הגרועה ביותר", לא פחות, ואף פירטה 15 סיבות לכך, אבל אני מריע לשינוי דעה המבוסס על עובדות, בגרות, וחשיבה.

השקעה בנדל"ן ממשי היא השלמה טבעית לכל תיק ניירות ערך. עם זאת, רק מי שלא השקיע מעודו בנדל"ן למגורים יכול להגדיר זאת כהשקעה פסיבית. למעשה זהו ניהול עסק צדדי לכל דבר ועניין.

קפיצה בזמן ליולי 2020; הסולידית מפרסמת פוסט בשם "השקעה פסיבית במדדי מניות מול השקעה במניות דיבידנד". בעבר היטיבה הסולידית להסביר למה בחירת מניות הוא תהליך הנדון לכישלון ולא היה נראה בשום שלב שהיא נסוגה מכך. בפוסט היא אפילו כותבת באירוניה, "עצרי רגע, הסולידית – לא הקמת בלוג שלם, ואפילו קהילה שלמה, שנסובים כולם סביב העקרונות האלמותיים של השקעה פסיבית במדדים?"

ההשוואה טובה וממצה ולקורא אקראי (אני) נראה שלא פחות מאשר את האחרים, היא משכנעת גם את עצמה שלשתי השיטות יש יתרונות וחסרונות, ואי אפשר לומר באופן חד משמעי מי מהן טובה יותר. אפילו קביעתה העתיקה שגיוון רחב בקרנות סל הוא "ארוחת חינם" נמסה עם ההכרזה הנוכחית "שאין ארוחות חינם בעולם הפיננסי".

שיקולי מס משמעותיים (וכואבים) בעולמה של הסולידית רכים יותר עם חשבונות פטורים ממס, חשבונות מס דחוי, ומס מופחת על דיבידנדים וריווחי הון בקנדה. אם הסולידית שחיה על תיק ההשקעות שלה בלבד הייתה גרה כאן, הרי שרוב חייה שיעור המס שלה היה עומד על… אפס.

לבסוף מגיעה הסולידית למסקנה שעבורה "השקעה פסיבית במדדים אטרקטיבית יותר מהשקעה במניות דיבידנד". למרות זאת, בטרם חלפו חמישה חודשים הודיעה הסולידית בפוסט האחרון "אני משקיעה פסיבית, ועקרונותיו של ג’ון בוגל ניצבים כנר לרגליי. רוב ההון שלי עדיין מושקע בקרנות מחקות מדד, וכאמור, בעיני זוהי הדרך האפקטיבית ביותר להשקיע בשוק ההון. ולמרות זאת, בשלב זה של חיי, אני רוצה לחיות מתיק ההשקעות שלי מבלי שהכנסתי תהיה נתונה לגחמותיהם ההפכפכות של עשרות מיליוני המשקיעים בשוק". בראבו.

האם הסולידית בכלל קיימת?

ברור שיש מישהו – חריף מחשבה ויסודי – שכותב ברהיטות את הבלוג כבר שבע שנים במסירות מעוררת הערצה. סביר להניח שזו אישה (אם כי לגמרי לא בטוח), בסביבות גיל שלושים וחמש + כפי שהיא מציגה את עצמה. למרות שהיא מספרת בגילוי לב על חייה האישיים, היא מסרבת בעקשנות לחשוף את זהותה האמיתית ומסתתרת תחת שם העט 'דורין הרטמן'.

מראיונות שנתנה למספר עיתונים מתקבל הרושם שבעצם אף לא אחד ראה אותה במו עיניו ויתכן שגם לא שוחח איתה בטלפון. בנוסף, איך יתכן שכותבת בלוג פופולרי כל כך יכולה להישאר אנונימית במשך זמן כה רב במדינה קטנה שבה כולם יודעים הכל על כל אחד? אכן 'סאטושי נאקאמוטו' עשה זאת, אבל זה קרה בארה"ב הגדולה ויש סימנים לכך שהוא הלך אנונימי לעולמו זמן קצר אחרי שיצר את המטבע הדיגיטלי הפופולרי.

האם העובדות המוצגות בבלוג אמינות?

בדרך כלל כן, אבל צריך להודות שלפעמים יש בבלוג סתירות מהותיות שנותנות הרגשה לא נוחה. לדוגמה, דורין מספרת שמגיל שלושים ואחד תיק ההשקעות הוא מקור ההכנסה היחיד או לפחות העיקרי שלה, והנה בפוסט ממרץ השנה היא כותבת, "אני ממשיכה לקנות מניות ולהזרים כסף לתיק באינטרוולים קבועים". אין זה עניין פעוט. הרעיון המרכזי בבלוג נשען על פרישה מוקדמת תוך הסתמכות על הכנסה פסיבית מתיק השקעות. יש גם רמזים נוספים שמצביעים על הכנסה קבועה נוספת שיש לה.

עובדה נוספת שלא מסתדרת עם העולם המוכר לקורא אקראי (שוב אני) היא סך הנכסים שהספיקה הסולידית לצבור לפני שפרשה לגמלאות בגיל שלושים. לא אכנס לחישובים כלשהם רק אציין שגם אם היא לא שירתה בצבא עדיין יש צורך במספר שנות לימוד ולאחר מכן גם אם מוצאים עבודה טובה, המשכורת ההתחלתית צנועה למדי. אם נוסיף לזה שלפי עדותה בשנים הראשונות היא הייתה 'חולת קניות', כבר לא נשאר לה כל כך הרבה זמן לחיסכון משמעותי עד לפרישתה בגיל שלושים.

תגובת הסולידית

היי, קראתי. תודה. אחלה פוסט. השבתי לחלק מהטענות במקומות אחרים באתר שלי ובפורום.

לבסוף

האם קניית מניות של חברות גדולות המשלמות דיבידנד תקופתי ומגדילות אותו מדי פעם היא 'קץ ההיסטוריה' של עולם ההשקעות? כמובן שלא. יש צורך לעמוד על המשמר ולהשתנות בהתאם לרוח הזמן. כיום זוהי אסטרטגיה מנצחת למשקיע עצמאי, אבל איש לא יודע מה ילד יום.

10 תגובות בנושא “הסולידית משנה כיוון

  1. וואו, באמת היא קראה את הפוסט הזה והגיבה?
    חוץ מזה שאני בטוחה שהיא קיימת, גם לי יש הרבה פעמים את השאלה איך היא הגיעה עד גיל שלושים לסכום מספיק כדי לחיות ממנו? ואיך היא עדין מספרת שהיא משקיעה בתיק כסף נוסף?

    אהבתי

  2. צריך להבדיל בין פסיביות של המשקיע לבין פסיביות של קרנות. אין כמו פשטות ופסיביות של המשקיע בקרנות סל. קניתי קרן סל אחת של המדד החביב עלי 500 SP וזהו. אני בכלל לא עוקב אחרי הפורטפוליו, עולה יורד מעניין לי את הפוני (סתאאאם אני קרח). בכלל לא איכפת לי שהקרן עצמה מתפרעת. עכשיו הם גם מוסיפים את טסלה למדד. מה עוד צריך הבן אדם?

    אהבתי

  3. כבר 10 שנים מזהירים הארמגדונים שאוטוטו החברות שמחלקות דיבידנדים יתמוטטו או יפסיקו אותם. בינתיים קורה בדיוק ההיפך וכמעט כל החברות רק מתפתחות ומגדילות את הדיבידנדים שלהן.

    אהבתי

  4. באחד הפוסטים האחרונים הסולידית מנתחת קרנות סל שמשקיעות בדיבידנדים.למרבה ההפתעה יש בסטף המאמר גילוי נאות בו היא מפרטטת רשימת חברות שבהם היא משקיעה. אפה האידאולוגיה שלא משקיעים בחברות בודדות אלא רק במדדים?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: