החורף הקודר של איגרות החוב

תאריך עדכון אחרון: דצמבר 11, 2020  /  קטגוריה: השקעות 101

תרופה בדוקה למחלת ים היא ישיבה נינוחה תחת עץ  /  ספייק מיליגן

עם ירידת הריבית המתמשכת בעשור האחרון הדרדר מעמדן של איגרות החוב לשפל חסר תקדים והתשואה שמנפיקיהן מציעים נמוכה משיעור האינפלציה. לדוגמה, התשואה השנתית של Vanguard Total Bond Market Index Fund עומדת על 1.15%, כאשר שיעור האינפלציה עומד על קרוב ל- 2%. למרות זאת, זהו עדיין שוק ענק הגדול בהרבה משוק המניות ולו רק בגלל שרבים מאמינים שפיקדונות לזמן קצוב (GICs) אינם מהווים חלופה הולמת. אין ספק שבעתיד הרחוק ישובו איגרות החוב למעמדן האיתן כחלק אינטגרלי מכל תיק השקעות סולידי וזו הסיבה העיקרית לפוסט הנוכחי.

מה זו בעצם איגרת חוב?

איגרת חוב כשמה כן היא, תעודה המאשרת שפלוני הלווה סכום מסוים לפרק זמן מוסכם למוסד כלשהו; למשל, תאגיד או ממשלה. בתמורה, יקבל המלווה תשלומי ריבית ידועים לאורך תקופת החוב וסכום ההלוואה המקורי יוחזר במלואו בסיום התקופה. אורך תקופת החוב משתנה משנה או פחות עד מאה שנים!

בניגוד לפיקדון לזמן קצוב (GIC) או תכנית חיסכון, ניתן למכור איגרת חוב לפני תאריך פירעונה, אלא שמחירה בשוק שונה בדרך כלל מהערך הנקוב של האיגרת ותלוי בגורמים רבים המתבטאים בהיצע וביקוש. כשלעצמן, איגרות חוב איכותיות נחשבות השקעה יציבה ושמרנית ובעבר לפחות, כרכיב הכרחי – גם אם צנוע – בכל תיק השקעות.

מושגי המפתח שיש להכיר בהקשר זה הם:

• מנפיק (issuer) –הארגון שהנפיק את איגרת החוב ומחויב לתשלומי הריבית והחזר ההלוואה.
• ערך נקוב (face/par value) – שווי איגרת החוב בעת ההנפקה והפירעון. איגרות חוב מונפקות במחירים של $1,000 ומעלה.
• ערך נוכחי (current value) – בין תאריך ההנפקה לתאריך הפירעון מחירה של איגרת החוב משתנה כל הזמן.
• תאריך פירעון (maturity date) – היום שבו מוחזר סכום ההלוואה.
• ריבית נקובה (interest, coupon) – גובה הריבית השנתית מבוטא בדולרים או באחוזים.
• תשואה (yield) – שיעור הריבית השנתית המבוטא באחוזים ביחס לערך הנוכחי של איגרת החוב.
• תשואה לפדיון (yield-to-maturity) – תשואה צפויה עד לתאריך הפירעון.
• משך חיים ממוצע (duration) – הגיל הממוצע (בשנים) של כל תשלומי הריבית שיתקבלו מאיגרת החוב.
• שארית תקופת החוב (term-to-maturity) – פרק הזמן הנשאר עד לתאריך הפירעון של איגרת החוב.

שיעור הריבית (באחוזים) הוא מקרה פרטי של התשואה והם שווים כאשר מחיר האיגרת שווה לערך הנקוב שלה.

בניגוד למניה, בעלות על איגרת חוב אינה מעניקה כל בעלות על החברה המנפיקה. אם לדוגמה במהלך תקופת החוב עלה או ירד ערכה של החברה, יש לכך השפעה מיידית על מחיר המניה, אך אין לכך השפעה על איגרת החוב. יתר על כן, במקרה והחברה פושטת רגל יש לנושים ולמחזיקים באיגרות חוב קדימות להחזר חובם על פני הבעלים / בעלי המניות.

סמנטיקה.  במרוצת השנים הפכו איגרות חוב (Debentures) ובונדס (Bonds) פופולריים מאד. ההבדל בין השניים דק, אך חשוב. איגרת בונד מגובה בנכס הניתן למימוש במקרה של חדלות פירעון ואילו איגרת חוב מגובה רק באשראי הרגיל של המנפיק. עם זאת, בשפת היום-יום יש בלבול מסוים. בעברית מדוברת, המונח "איגרת חוב" מתייחס לשני הסוגים ובאנגלית מדוברת, המונח "Bond" מתייחס לשני הסוגים. לדוגמה, איגרות חוב ממשלתיות אף פעם לא מגובות בנכסים ספציפיים. למרות זאת, הן קרויות Bonds ולא Debentures.

מי בעיקר קונה איגרות חוב

סביבת ריבית נמוכה או גבוהה, מכשירי חוב מכל הסוגים מהווים את החלק הארי של שוק ההון. בקנדה לדוגמה, נפח המסחר בשוק המשני של איגרות חוב גדול פי 14 מנפח המסחר בשוק המשני של מניות. יש לכך סיבה טובה. זהו מוצר פיננסי אידיאלי לכסף גדול של חברות ביטוח וקרנות פנסיה. בנוסף, דירקטוריונים ומועצות מנהלים של ארגונים רבים רק רוצים להחנות את ערמות המזומנים הענקיות שלהם בסביבה בטוחה; גם אם הריבית שיקבלו לא תדביק אפילו את קצב האינפלציה.

בתחילת 2014 הנפיקה ממשלת קנדה, לראשונה, איגרות חוב לחמישים (!50) שנה. הביקוש להן היה כל כך גדול, שחיש קל הכפילה הממשלה את ההנפקה מ- 750 מיליון למיליארד וחצי דולר. החלק המדהים בסיפור הוא התשואה בגובה 2.96% שהייתה למעשה נמוכה במקצת מהתשואה של איגרות חוב ל- 30 שנה שהנפיקה הממשלה בסוף אותה שנה.

בארה"ב יש חברות (בנק גולדמן זקס לדוגמה) שהנפיקו איגרות חוב לחמישים שנה, אבל בשיא מחזיקות כנראה קוקה-קולה ודיסני עם איגרות חוב ל-… מאה שנה, שהונפקו בהצלחה.

גם משקיעים פרטיים היודעים בוודאות שיזדקקו לכספם בתאריך מסוים, קונים איגרות חוב ברמת הסיכון המתאימה להם. לדוגמה, איגרת חוב ממשלתית בטוחה יותר מאיגרת חוב של תאגיד. לרוע המזל, משקיע קטן הקונה איגרות חוב בסכום נמוך ישלם עמלה גדולה יותר מקרן פנסיה המשקיעה באותן איגרות חוב סכום גדול. כך גם בעת מכירה של אותה איגרת חוב.

היכן קונים איגרות חוב

בניגוד לשוק המניות, אין בקנדה בורסה לאיגרות חוב שבה אפשר לראות את נתוני המסחר בזמן ממשי. המסחר נעשה בשיטת 'מעל הדלפק', בדיוק כמו שקונים זוג נעליים. לכן יתכן שלאותה איגרת חוב יהיו מחירים שונים ב'חנויות' שונות וגם יתכן שאיגרת חוב מבוקשת לא תימצא במלאי של כל ה'חנויות'. משקיע עצמאי ימצא, קרוב לוודאי, 'חנות' איגרות חוב בפלטפורמה שבה הוא סוחר. כמו כן, כל בנק ישמח למכור ללקוחותיו, אפילו בשיחת טלפון, כל סוג של איגרות חוב הנמצאות ברשותו.

כמו שטרות כסף, אפשר לקנות איגרות חוב רק בערכים נקובים מסוימים (denominations). הערך הנקוב הנמוך ביותר הוא $1,000, והנפוצים ביותר הם $5,000 ו- $10,000. עבור לקוחות גדולים מנפיקים במיוחד איגרות חוב בערכים נקובים גבוהים יותר, לפעמים אף מיליוני דולרים.

אפשר לקנות איגרות חוב גם באופן עקיף על ידי קרן Bond ETF, אשר כוללת איגרות חוב מסוג אחד או מסוגים שונים; וגם קרנות ETF הכוללות איגרות חוב ומניות או כל שילוב אחר של מוצרים פיננסיים עם איגרות חוב. בניגוד לאיגרות חוב בודדות,

–  קרנות ETF נסחרות בבורסות המרכזיות בדומה למניות.

–  אין להן תאריך פירעון.

–  והן כוללות מגוון איגרות של חברות רבות.

לכן רבים מעדיפים אותן על פני קניה ישירה של איגרות חוב.

סיכונים

תוכניות חיסכון, פיקדונות לזמן קצוב (GICs) ודומיהם נחשבים חסרי סיכון, מפני שהסיכוי להיטרף על ידי תמסח נהרות גדול יותר מהסיכוי שמשהו רע יאונה לכסף המופקד במוסד מוכר ומבוטח על ידי CDIC (או FDIC האמריקאית). לכאורה איגרות חוב נמצאות בקטגוריה דומה, אולם מבט מקרוב מוכיח שאין הדבר כך. לאיגרות חוב אורבות חמש סכנות ורק אחת מהן (אינפלציה) משותפת גם לתוכניות חיסכון ו- GICs. שאר הסכנות ייחודיות לאיגרות חוב הנמכרות לפני תאריך פירעונן:

1. העלאת ריבית במשק.
2. דעיכה של כל שוק איגרות החוב.
3. סחירות נמוכה.
4. הרעה במצבו הכספי של המנפיק.
5. אינפלציה.

איגרות חוב מדורגות על פי רמת הסיכון שהמנפיק לא יוכל להחזיר את חובו במלואו. הציון הגבוה ביותר AAA ניתן לממשלות וחברות ענק יציבות והנמוך ביותר, D, ניתן לחברות הקרובות לפשיטת רגל. כמובן שאיגרת חוב בדירוג גבוה תשלם ריבית נמוכה יותר מאיגרת חוב בדירוג נמוך. עם זאת כדאי לזכור את חלקן של חברות הדירוג האמריקאיות: Standard & Poor’s, Moody's, and Fitch במשבר של 2008. הן חילקו ציונים גבוהים לגרוטאות פיננסיות שלא היו שוות דבר והונו משקיעים (כולל בנקים גדולים) בלי למצמץ. צריך להיות נאיבי במיוחד כדי לחשוב שמשהו השתנה באתיקה המקצועית של חברות הדירוג.

באופן כללי,

–  ככל שהריבית המשולמת על חוב גבוהה יותר, החוב מסוכן יותר; גם אם זה לא נראה כך במבט ראשון.

–  ככל שתקופת החיים של איגרת חוב ארוכה יותר, כך היא נחשבת למסוכנת יותר.

–  ככל שערך הקופון נמוך יותר, מחיר איגרת החוב תנודתי יותר.

–  החזר השקעה של מניות גבוה יותר מהחזר השקעה של איגרות חוב.

זה שעולה וזה שיורד

מקריאה בפורומים שעוסקים בפיננסים עולה שרבים לא מבינים למה תשואת איגרת חוב עולה כאשר מחירה דווקא יורד ולהיפך. וגם, מה עדיף, תשואה עולה ומחיר יורד? מחיר עולה ותשואה יורדת? הסיבה היא לא כלכלית או סטטיסטית (כמו שטענו שני משתתפים), אלא חשבונית בלבד. דוגמה תסביר היטב את התשובה לשאלה הראשונה.

נניח שהערך הנקוב של איגרת חוב הוא $1,000 והריבית השנתית היא $40 שהם 4% מהערך הנקוב. נניח עוד שמחיר האיגרת ירד מסיבה כלשהי ל- $800. מכיוון שעדיין ישולמו $40 לשנה, תעלה התשואה ל-

$40 / $800 * 100% = 5%

במקרה שבו מחיר איגרת החוב דווקא עלה, נניח ל- $1,600 וכזכור עדיין ישולמו רק $40 לשנה, תרד התשואה ל-

$40 / $1,600 * 100% = 2.5%

באשר לשאלה השנייה (מה עדיף?), ובכן, זה תלוי. אם אנו רוצים למכור את איגרת החוב, נעדיף שמחירה יהיה גבוה מהמחיר ששילמנו עבורה; ואם אנו רוצים לקנות אותה, נעדיף שמחירה יהיה נמוך (ותשואתה גבוהה) ככל האפשר.

למה ואיך משתנים מחירי איגרות חוב

הסיכונים המתוארים למעלה גורמים במישרין לשינוי במחירן של איגרות חוב. נתבונן במקרה שבו מוצעת למכירה איגרת חוב עם ערך נקוב $1,000 בריבית של 5% לשנה. נניח שהריבית במשק עולה ואיגרת חוב דומה נמכרת עכשיו עם ריבית של 6% לשנה. ברור שאף אחד לא יקנה את איגרת החוב הישנה בערכה הנקוב, ואם רוצים למוכרה, יש להוריד את מחירה ל-

$1,000 * 5 / 6 = $833.33

במקרה ההפוך, שבו הריבית במשק ירדה ל- 4% נניח, ניתן למכור את איגרת החוב במחיר הגבוה מערכה הנקוב

$1,000 * 5 / 4 = $1,250

ובאופן כללי, מחירי איגרות חוב תמיד ינועו בכיוון הפוך לשיעור הריבית במשק. כאשר הריבית במשק עולה, מחירי איגרות החוב הקיימות יורדים, ולהיפך, כאשר הריבית במשק יורדת, מחירי איגרות החוב הקיימות עולים.

תשואה לפדיון (Yield-to-Maturity)

חישוב המיועד להשוואת תשואה בין איגרות חוב בעלות תכונות שונות (ריבית, תאריך פירעון ועוד). ההנחות העומדות בבסיס החישוב הן:

• כל איגרת תוחזק עד למועד פירעונה.
• כל תשלומי הריבית יתקבלו במלואם ובמועדם.

לצורך החישוב יש לדעת ארבעה גדלים: ערך נקוב, מחיר נוכחי, ריבית נקובה (באחוזים), ושארית תקופת החוב. החישוב אינו מסובך, אך גם לא ברור מאליו ולכן עדיף להשתמש במחשבון לצורך זה.

התוצאה המתקבלת מראה ריבית שנתית אפקטיבית עבור כל איגרת, כך שקל להשוות ביניהן. עם זאת, תוצאה זו היא רק אומדן המבוסס על מחירה הנוכחי של איגרת החוב.

דוגמה

ערכה הנקוב של איגרת חוב הוא $10,000, מחירה הנוכחי הוא $9,500, הריבית המשולמת פעם בשנה היא $300 (ומכאן ששיעור הריבית השנתית הוא 3%) והיא תיפדה בעוד שנה. הצבת ארבעת הגדלים במחשבון תראה שהתשואה לפדיון היא: 8.42%.

אחותה התאומה של איגרת זו תיפדה בעוד שנתיים. במקרה זה, התשואה לפדיון היא: 5.72%.

אחותה השלישית של איגרת זו תיפדה רק בעוד ארבע שנים. במקרה זה, התשואה לפדיון היא: 4.39%.

משך חיים ממוצע (Duration)

זהו פרק הזמן (הנמדד בשנים) הדרוש להחזר השקעה באיגרת חוב דרך היוון תשלומי ריבית עתידיים. אפשר להשתמש בנתון זה ככלי לחישוב שינוי מחיר איגרת חוב כתלות בשינוי תשואת האיגרת לפי הנוסחה הבאה: Yield Change * Duration = Price Change

דוגמה, אם משך חיים ממוצע הוא 6 שנים והתשואה עולה ב- 0.5% אזי מחיר האיגרת ירד ב- 3% לפי 3 = 6 * 0.5

אם התשואה תרד ב- 1% אזי מחיר האיגרת יעלה ב- 6% לפי 6 = 6 * 1

הערות

–  ככל שמשך החיים הממוצע גדול יותר, כך תנודתי יותר מחירה של איגרת החוב.

–  באיגרת סטנדרטית, משך החיים הממוצע תמיד נמוך במעט מאורך חיי האיגרת.

–  ככל שתשואת איגרת החוב גבוהה יותר, כך משך החיים הממוצע קטן יותר.

–  ללא תשלומי ריבית תקופתיים שווה משך החיים הממוצע לשארית תקופת החוב.

–  אין צורך לחשב את משך החיים הממוצע של איגרת חוב. הוא נתון המתפרסם עם שאר פרטי האיגרת.

סוגים של איגרות חוב

כמו בכל מוצר פיננסי, גם באיגרות חוב יש סוגים שונים ולכל סוג גרסאות משלו. אם נתעלם לרגע מזהות המנפיק שיכול להיות: ממשלה, פרובינציה, עירייה, חברה פרטית או ציבורית, ארגון, תאגיד, ובעצם כל מי שמקבל את האישורים המתאימים להנפקה, אזי, עם הסוגים העיקריים ניתן למנות:

• איגרות חוב רגילות המתוארות בפוסט זה (straight / plain-vanilla bonds).
• איגרות חוב עם ריבית משתנה לפי מדד כלשהו (floating-rate notes).
• איגרות חוב שבהן הקרן והריבית צמודות למדד המחירים לצרכן (real-return bonds).
• איגרות חוב הניתנות להמרה למניות (convertible bonds).
• איגרות חוב הניתנות לפדיון על ידי המנפיק לפני תאריך הפירעון (callable / redeemable bonds).
• איגרות חוב ללא תשלומי ריבית הנמכרות בפחות מערכן הנקוב (strip / zero-coupon bonds).

ריבוי הסוגים של איגרות חוב אינו פועל לטובת המשקיע הממוצע, אלא לטובת המנפיק והמתווכים השונים. ראוי לנקוט משנה זהירות לפני שקונים איגרות חוב בעלות ניחוח אקזוטי.

איגרות חוב בעלות תשואה גבוהה (High Yield Bonds)

בעקבות הריבית הנמוכה הנהוגה בעולם, יש לאיגרות חוב מוניטין של מכשיר פיננסי בעל תשואה נמוכה במיוחד. עם זאת, ישנן גם איגרות חוב בעלות תשואה הגבוהה מ- 10%, והסיבה לכך נובעת מדירוגו העגום של המנפיק. חברות הנמצאות קרוב לפשיטת רגל או השתלטות עוינת, מוכנות לשלם הרבה כדי להתגבר מהר על מצוקת מזומנים זמנית(?).

איגרות חוב בעלות תשואה גבוהה המכונות גם אג"ח זבל (junk bonds) מתאימות אולי לספקולנטים ערניים, אך לבטח לא למשקיע פסיבי ממוצע. איגרות חוב מיועדות להוסיף יציבות ולהפחית סיכון בתיק ההשקעות ואילו אג"ח זבל עושה את ההיפך.

כך נראית טבלה של איגרות חוב המוצעות למכירה

בשורה התחתונה לדוגמה, מוצעות למכירה איגרות חוב של חברת הביטוח Sun Life בריבית שנתית של 4.38% (כאשר איגרת החוב הוצעה לראשונה למכירה) עם תאריך פירעון שחל בשני למרץ 2022. המחיר הנוכחי מוצג כאחוז מהערך הנקוב, כך שאם הערך הנקוב הוא $5,000, אזי, המחיר המבוקש הוא $5,034.35 = 1.00687 * $5,000

אם ישולם המחיר המבוקש ואיגרת החוב תוחזק עד לתאריך הפירעון תהיה התשואה השנתית עליה 1.446%.

בעמודה Quantity רשום המצאי (בדולרים) של איגרות החוב אצל הברוקר המסוים הזה (יתכן שאצל ברוקר אחר יש עוד).

בעמודה Rating בולט בהיעדרו שם חברת הדירוג, וכך נוצר רושם מוטעה שנתון זה אובייקטיבי כמו השאר.

ריבית נצברת (Accrued Interest)

כאשר קונים איגרת חוב בשוק המשני, ייפול בדרך כלל תאריך הקניה בין שני מועדי תשלום הריבית. מכיוון שכך, צריך סכום הריבית הקרוב להתחלק באופן יחסי בין המוכר והקונה. לכן רוכש איגרת החוב ישלם בדרך כלל למוכר את מחיר השוק השוטף של האיגרת, הכולל גם את הריבית הנצברת מיום התשלום האחרון ועד מועד הרכישה בפועל.

מיסוי

מיסוי על הכנסה מריבית הוא הכבד מכל סוגי המיסוי על השקעות. הריבית פשוט נוספת להכנסה הרגילה מעבודה, בדרגת המס של המשקיע. לדוגמה, אם הרווחנו $1,000 מתשלומי ריבית של איגרות חוב בשנת המס הנוכחית ואנו נמצאים בדרגת מס של 35% אזי נאלץ להיפרד בצער מ- $350.

אם מכרנו ברווח את איגרת החוב, עלינו לשלם מס ריווחי הון (ולא מס הכנסה רגיל). מס זה מוטל רק על מחצית הרווח והמחצית השנייה פטורה. הסכום שיש לשלם עליו מס, נוסף להכנסה הרגילה.

כדי להימנע מזאת, רצוי לקנות את איגרות החוב (הקנדיות) מתוך חשבון TFSA הפטור ממס או מתוך חשבון RRSP שהמס בו נדחה עד מעבר לגיל 71 או מתוך חשבון RESP שהמס על הרווחים בו  א. נדחה עד למשיכת הכסף. ו-  ב. נזקף לחובת הסטודנט (ולא לחובת המפקיד) שבדרך כלל חסר הכנסה ויש לו הוצאות ולכן ישלם מס מופחת או בכלל לא.

חשוב להדגיש שכללים אלו חלים על תושבים (אזרחים, תושבי קבע, ואחרים) קנדים בלבד. על משקיעים שאינם תושבים (שוהים מעל חצי שנה מחוץ לגבולות המדינה), גם אם הם אזרחים קנדים, חלים כללים אחרים.

מדדים של איגרות חוב

אחת הדרכים למדידת מצבו של שוק איגרות החוב, לדוגמה, אם הוא עלה או ירד ובכמה, יכולה להתבצע בעזרת 'כוח גס'. בשיטה זו בודקים משתנים מסוימים באלפי איגרות החוב הנסחרות בשוק, מחשבים ממוצע משוקלל, בשיטה כזו או אחרת, של כל משתנה ומקבלים תמונה רגעית אך מדויקת של השוק.

דרך אחרת, משוכללת יותר, בוחרת מדגם מייצג מתוך המבחר הגדול בשוק ובודקת אותו בלבד. תיאורטית, אם המדגם מדויק ולא נפלו שגיאות בחישובים, התוצאות שיתקבלו תהיינה דומות לתוצאות שיתקבלו בבחינת כל איגרות החוב בשוק ובפחות מאמץ. אך האם ניתן בכלל לאתר מדגם המייצג נאמנה את השוק כולו או חלק ממנו? התשובה החד-משמעית היא – כן. בניגוד למדגמים מייצגים של אנשים, ניתן לייצג ניירות ערך באופן מתמטי ולבחור מתוכם את אלו העונים לקריטריונים מסוימים.

שני מדדים פופולריים של איגרות חוב קנדיות הם:

S&P Canada Aggregate Bond Index

FTSE TMX Canadian Universe Bond Index

• ראשי התיבות FTSE מייצגות את המילים Financial Times Stock Exchange. זוהי חברת ענק בריטית היוצרת ומתחזקת מדדים שונים של ניירות ערך. באמצעי התקשורת מבטאים את ראשי התיבות FTSE באופן הבא: Footsie.
• TMX הוא שם החברה המפעילה, בין השאר, את שתי הבורסות של טורונטו ואת הבורסה של מונטריאול.

מכיוון שמדדים ממלאים תפקיד חשוב ביותר, יש שפע מהם בכל מקטע של שוק איגרות החוב. לדוגמה, מדדים מגזריים, ממשלתיים, לפי דירוג, לפי גודל החוב, לפי גודל החברה, ועוד.

עקומת תשואה (Yield Curve)

תשואות של איגרות חוב ממשלתיות הן כמו הנחת יד על דופק הכלכלה המקומית. אם רושמים אותן לפי מועד הפירעון (מקרוב לרחוק) ברגע מסוים במערכת צירים שבה הציר האופקי הוא פרק הזמן לפירעון והציר האנכי הוא התשואה, אפשר לראות – לאחר חיבור הנקודות בקו רציף – מהן התחזיות והציפיות של הבנק המרכזי והמשקיעים.

במצב רגיל, ככל שמועד הפירעון קרוב יותר, הסיכון נמוך יותר, ולכן תשואת איגרות החוב תהיה נמוכה יותר. ולהיפך, ככל שמועד הפירעון רחוק יותר, הסיכון גדל ולכן תשואת איגרות החוב תהיה גבוהה יותר. ככל שקימור העקומה תלול יותר, כך הציפיה לשיפור כלכלי גבוהה יותר, ולהיפך, ככל שהעקומה שטוחה יותר, כלומר, תשואות הטווח הארוך דומות לטווח הקצר, הציפיה היא שהכלכלה תדשדש לאורך זמן.

במקרה הפסימי ביותר, כאשר התשואות לטווח קצר גבוהות מהתשואות לטווח ארוך, העקומה הופכת מקמורה לקעורה, וזהו אות לכך שהשוק מצפה להאטה או אפילו מיתון.

לבסוף, צריך לסייג את יעילותה של עקומת התשואה לחיזוי המצב הכלכלי. ציניקנים אומרים שהיא הצליחה לנבא בעבר 17 מתוך חמשת המשברים האחרונים. כמו כל פרמטר בשוק ההון, גם היא משתנה באופן רציף ויש צורך להשתמש בפרמטרים נוספים לאורך זמן כדי להגיע למסקנה קבילה שגם היא או שתתממש או שלא.

לבסוף

מפתיע עד כמה הלוואה פשוטה יכולה להתגלות כמסובכת כאשר יורדים לפרטים. שתי הסיבות העיקריות לכך הן,

1.  השוק המשני, שבו איגרות חוב מחליפות ידיים, לעיתים פעמים רבות, במהלך חייהן.

2.  היצע גדול של סוגים שונים של איגרות חוב נחותות המיועדות לפתות משקיעים לא מנוסים.

משקיע פסיבי הקונה איגרת חוב מהמנפיק ומחזיק בה עד מועד הפדיון פטור מהתעמקות בנושא. הוא יודע מתי ובכמה קנה את איגרת החוב, מהם תשלומי הריבית ומתי יקבל אותם, וכמובן את מועד החזרת החוב.