רואה החשבון הנרגן

תאריך עדכון אחרון: דצמבר 18, 2020  /  קטגוריה: ביקורת ספרים

מיסים גדלים גם אם לא יורד גשם  /  פתגם יהודי

ניל ווינוקר הוא רואה חשבון צעיר מת'ורנהיל אונטריו, שהתחיל לעבוד ב- 2013 כעצמאי שמכין דו"חות מס הכנסה ליחידים. במסגרת עבודתו הוא נחשף לבירוקרטיה, כפילויות, סיבוכים, וחוסר היגיון המצויים בשפע במבוכי מערכת המס הקנדית. ככל שרכש ניסיון רב יותר כך גבר תסכולו ממספרם הרב של חוקים ותקנות (המיותרים לדעתו) שאיתם הוא צריך להתמודד כדי לייצג נאמנה את לקוחותיו. היום יש לו חלום: לפשט את מערכת המס הקנדית, כך שכל אחד יוכל בקלות ובמהירות להכין את הדו"ח השנתי שלו בלי צורך בתוכנה או ברואה חשבון (נרגן) כמוהו.

כדי להביע את חוסר הנחת שלו, הוא החל לכתוב בלוג, מאמרים ב- National Post, ולשלוח שאילתות לשרי הממשלה. לדוגמה, פטור מהחובה לגבות HST (דומה במקצת למס ערך מוסף) עומד כיום על $30,000. תקרה נמוכה זו נקבעה ב- 1991 כאשר ערך הדולר היה כפול ולא שונתה מאז. מכיוון שחשבונאות HST מהווה מעמסה גדולה על כל עוסק זעיר, שואל ווינוקר את השר הממונה על 'עסקים קטנים והפחתת הבירוקרטיה' (יש דבר כזה) "למה לא להעלות את התקרה ל- $60,00 או אפילו ל- $100,000 ולהצמיד אותה למדד המחירים לצרכן?" לא ברור אם הוא קיבל תשובה. כן ברור שגובה הפטור עדיין עומד על $30,000 בלבד.

לא מפתיע אפוא שווינוקר כתב לבסוף ספר המנסה להסביר בשפה פשוטה וברורה למי שענייני מס הכנסה מעניינים אותו כשלג דאשתקד, איך המערכת הענקית הזו שמעסיקה 40,000 איש ותקציבה עומד על קרוב לחמישה מיליארד דולר פועלת ואיך אפשר לפשט אותה, כך שמקצועו יהפוך למיותר. שם הספר:

The Grumpy Accountant

ויש בו עצות והדרכה מהסוג של

• איך להימנע מטעויות המזמינות חקירה של שלטונות המס
• איך להפחית את חבות המס בכל שלב בחיים: לימודים, עבודה, נישואין, הורות, יזמות, ופרישה לגמלאות
• איך לקבל זכויות והטבות שונות
• איך להיעזר בכלי חישוב ומידע הנמצאים ברשת

לא קל לתרגם נאמנה לעברית את שם התואר Grumpy המוגדר במילון כ- "זועף, רוגז, עצבני". בחרתי לבסוף בתואר 'נרגן' שמעביר לדעתי טוב יותר את כוונת המחבר.

תוכן הספר

המחבר מספר על בחור בשם ג'רי שסיים לימודי ארכיטקטורה ובמקום העבודה הראשון שלו הוא נתקל לראשונה במערכת המס, כאשר הוא לומד על אפשרות לזיכוי מס על שכר הלימוד ששילם. לאחר מכן הוא נוכח לדעת למורת רוחו, שמס הכנסה מעורב בכל משכורת שהוא מקבל. למזלו הוא פוגש ברואה חשבון (נרגן) המדריך אותו בכל צעד ושעל מה לעשות כדי לחיות בשלום עם שלטונות המס מצד אחד, ולהקטין ככל האפשר את חבות המס מצד שני. דרך עיניהם של השניים העוברים ביחד מחזור חיים שלם, מראה המחבר איך להתמודד עם השותף המרגיז ואיך אפשר לפשט את מערכת המס באופן דרמטי.

מה אהבתי בספר

בין אם במודע או שלא במודע מדגים המחבר את חשיבות דברים הבאים:

• הכרת הפרטים הקטנים. קיבלנו תלוש משכורת? יש צורך לבדוק שלא נפלו בו טעויות. רוצים להכניס כסף לחשבונות רשומים? חובה לוודא שעושים זאת לפי הכללים. כותבים צוואה? יש לתכנן את חלוקת הרכוש כך שיגיע בשלמותו לנמענים בלי שהמדינה תנגוס חלק ממנו.
• שיקולי מס אינם בעדיפות עליונה. ראשית יש להשקיע מאמץ עליון בלהרוויח יותר כסף ורק אחר כך לחשוב איך להפחית את חבות המס.
• פתיחת חשבון מקוון באתר מס הכנסה (My Account). מופיעה שם כל האינפורמציה ששלטונות המס יודעים עלינו ותשובה לרוב שאלותינו.
• בענייני מיסים אסור להניח דבר. המערכת לא פועלת באופן הגיוני – לפחות לא לפי ההיגיון שלנו. יש לשאול, לברר, ולהתייעץ לפני כל צעד משמעותי.

מה לא אהבתי בספר

בדומה לספרו של דויד צ'ילטון 'הספר האמיד', הדמויות הפיקטיביות רק מסרבלות את המסר ומפריעות לקריאה שוטפת. אני מבין את רצונו של המחבר ליצור חוט מקשר – מלאכותי ככל שיהיה – בין פרק לפרק, אלא שזה בלתי אפשרי. אין באמת קשר בין הוצאות מוכרות וקצבת ילדים או בין החזר מס לקנס. אפילו צ'ילטון הבין זאת ובספרו השני (הטוב בהרבה מהראשון), 'הספר האמיד חוזר', כבר לא היה זכר לדמויות הפיקטיביות.

שני נושאים עקרוניים שבהם אינני מסכים עם המחבר

נושא ראשון: ווינוקר טוען שהעשירים משלמים יותר מס מכפי שהם צריכים ואף מביא שפע נתונים, שאינני מפקפק באמינותם, כדי להוכיח זאת. לדוגמה,

• העשירון העליון מרוויח 34% מההכנסה במדינה, אבל משלם 54% מכלל המיסים.
• האחוזון העליון מרוויח 10% מההכנסה במדינה, אבל משלם 21% מכלל המיסים.
• האלפיון העליון מרוויח 3.4% מההכנסה במדינה, אבל משלם 7.9% מכלל המיסים.

ולמרות זאת, אי השוויון במדינה רק הולך ומתרחב. נכון אנחנו עדיין רחוקים (מאד) ממה שקורה בארה"ב, אבל אין מחלוקת על כך שגם בקנדה העשירים מגדילים את עושרם משנה לשנה וכל השאר מתכווצים. אז איך מתרחש הנס החשבונאי הזה שבו העשירים העשוקים משלמים יותר ויותר מיסים, ובכל זאת מסיימים את השנה עם יותר ויותר כסף בארנק?

נושא שני שאיני מסכים אתו, אם כי באופן חלקי, נוגע להצעה לבטל באופן גורף את כל התמריצים והפטורים בפקודת מס ההכנסה, ומצד שני להקל את נטל המס. בעוד שבהחלט יש מקום לבטל תמריצים ופטורים שאינם ממלאים את ייעודם המקורי, מועדים להונאות, או מהווים נטל בירוקרטי לא סביר, הרי שיש אחרים שאין ספק בחיוניותם לכלל האוכלוסייה. הנה מספר דוגמאות:

• קצבת נכות.  מה תועיל הפחתת נטל המס לנכה מובטל שלא יקבל קצבה?
• קצבת זקנה (OAS).  אם כבר, צריך להגדילה כך שתהפוך בפועל ל'הכנסה בסיסית אוניברסלית'.
• תמריץ חיסכון לעת פרישה (RRSP).  מעודד בנוסף גם יציאה לעבודה. בבחינת עלות-ביצועים לא יתכן תמריץ יעיל יותר.
• תמריץ חיסכון לחינוך גבוה לילדים (RESP).  השקעה ממשלתית שאין טובה ממנה לעתיד האומה.
• ניכוי הוצאות רפואיות לעניים ולמעמד הביניים.  האם באמת צריך להרחיב על כך?

צריך גם לזכור ששליש מהאוכלוסייה כלל לא מגיע לסף שבו הוא משלם מס. הם בטח יתלהבו במיוחד מהקלת נטל המס… לאחרים. הבה נודה על האמת, רק אדם צעיר, בריא, משכיל, ואמיד יכול לחשוב שאפשר לוותר על כל אלה.

שלוש עובדות שלא ידעתי

• בין 1867 (יום ההולדת של 'הדומיניון של קנדה') ל- 1917 לא היה מס על הכנסה בקנדה! ואז החליטה הממשלה להטיל מס זמני לצורך כיסוי ההוצאות של מלחמת העולם הראשונה. מאז עברו למעלה ממאה שנים ו"המס הזמני" מעולם לא נראה קבוע יותר.
• לפני 1971 לא היה מס רווחי הון בקנדה. אפשר היה לקנות בזול ולמכור ביוקר בלי שמס הכנסה יהיה שותף לרווחים.
• קנדים מוציאים מדי שנה כשבעה מיליארד דולר על הכנת דו"ח מס שנתי כדי לשלם לרואי חשבון, יועצי מס, ועורכי דין של מיסים.

לבסוף

לפני מספר שבועות השתתפתי בפגישת זום שאירגן ווינוקר לצורך קידום מכירות של ספרו ומאד הופתעתי ממספרם הרב של המשתתפים וממספרם הלא מועט של משתתפים בעלי שמות עבריים. אחרי הכל, רוב האנשים (כולל אני עצמי) מעדיפים לבהות באוויר מלדון בענייני מיסים. הפגישה שנועדה להימשך כשעה גלשה הרבה מעבר לכך בעיקר בגלל שהייתה מעניינת ואפילו משעשעת לפרקים.

לגבי המשימה שווינוקר לקח על עצמו – לקדם את פישוט מערכת המס הקנדית – אפשר להמר בביטחון מלא שהגיהינום יקפא לפני שזה יקרה. הסיכוי היחיד לשנות משהו במערכת פוליטית, בירוקרטית, ומסורבלת כל כך מורכב משני שלבים: האחד, להתרכז בנושא צר וזניח שאפשר לנפח באופן מלאכותי לממדי ענק (אולי אפילו לכנות זאת 'רפורמה'). פוליטיקאים אוהבים את זה; והשני, לגרום לעשרות אלפי רואי חשבון, יועצי מס, ובעלי עסקים קטנים להפגיז בעצומות את השרים הרלוונטיים וחבר הפרלמנט באזורם. הפגנות מול גבעת הפרלמנט באוטווה ובקווינס פארק בדאון טאון טורונטו עשויות לעזור אף הן.

מקצוע ראיית החשבון וענף הכנת דו"חות מס שנתיים ליחידים ימשיכו לשגשג גם בעתיד הנראה לעין.