קרנות גידור – שוד לאור היום

תאריך עדכון אחרון: ינואר 29, 2021  /  קטגוריה: קרנות

אם אתה רוצה להיות מעורב עם קרנות גידור, אל תשקיע בהן – נהל אותן  /  דייב צ'ילטון

ממעוף הציפור, 'שותפות בערבון מוגבל' מוגדרת כישות משפטית שבה מספר שותפים בכירים מנהלים את העסק ואחרים (זוטרים) תורמים כישורים, רכוש, או כסף, אך מנועים מלקחת חלק בניהול. קרנות גידור תפסו טרמפ על ישות משפטית זו והן מוגדרות כ- 'שותפות פרטית בערבון מוגבל'. ככאלו, הן לא אמורות להימכר לציבור ויש עליהן פיקוח רופף. למרות זאת, הן נמכרות גם נמכרות לציבור הרחב ואין פוצה פה ומצפצף. רגולטורים ושאר שומרי סף מגלים תמיד רגישות מרבית, התחשבות אינסופית, וגמישות של צלופח כאשר הם צריכים לאכוף את החוק על מי שיהיה אולי המעסיק הבא שלהם.

גדר

קרנות גידור מתגאות בכך שאין מתאם בין השוק ובין הביצועים שלהן. מה שהן לא אומרות, זה את הסיבה לכך. בגלל היעדר פיקוח נאות (הן לא חייבות אפילו לפרסם תשקיף) הן יכולות 'להתפרע' כאוות נפשן, כלומר, לקחת סיכונים גבוהים מאד ובעצם להמר בכספי המשקיעים ובמינוף. ואכן הם מהמרים בנגזרים, שערי מטבעות זרים, מכירה בחסר (selling short) ועוד. המפתיע מכל הם הביצועים העלובים לאורך זמן של מנהלי הקרנות, אפילו לעומת משקיע שמרן הלוקח סיכון מועט.

דוגמה מצוינת לכך אפשר לראות בהתערבות על מיליון דולר (שנתרמו לצדקה) שערכו וורן באפט ומנהל הקרן Protégé Partners – קרן המשקיעה בקרנות גידור. באפט טען שקרן סל "עצלה וטיפשה" המשקיעה במדד S&P 500 תראה תוך עשור ביצועים טובים יותר מאלו של Protégé Partners. התחרות החלה בראשון לינואר 2008 והסתיימה בסוף דצמבר 2017. התוצאה לא יכולה להיות ברורה יותר. קרן הסל הניבה במהלך 10 השנים תשואה שנתית ממוצעת של 7.1%, ואילו Protégé Partners על שלל מומחיה דשדשה עם עליה של 2.2% וגם זה לא בטוח, מפני שהנתון מסתמך בין השאר על דוחותיה של Protégé Partners עצמה!

אם כל זה לא מספיק, קרנות גידור גובות עמלות שערורייתיות: 2% לשנה דמי ניהול ובנוסף 20% מהרווחים מעל סף מסוים. בשנים שבהן הקרן מפסידה, היא לא מחזירה דבר (כמובן) אך עדיין גובה את דמי הניהול השנתיים. לקוח המוכן לשלם על ביצועים בנוסף לדמי ניהול, מעיד על עצמו שאינו מבין כלל את עולם ההשקעות. התמריץ הניתן למנהל הקרן כדי שיעבוד קשה יותר לא יכול להועיל לשורה התחתונה. אם זה היה אפשרי, כולם היו עובדים בפרך יום ולילה ומייצרים לעצמם אוצרות בלי קרנות ובלי כאבי ראש.

מאליה עולה השאלה: מי הפתאים שמפקידים את כספם בקרנות גידור ועוד מצפים להרוויח מכך מעל הממוצע? ובכן, אלו לא אנשים קשיי יום. הם נדרשים להוכיח הכנסה שנתית של מאות אלפי דולרים, להיות משקיעים מנוסים ומתוחכמים, ולהשקיע סכומי כסף גדולים כדי להיות 'שותפים' בקרן. בנוסף על כך, לא קל לפדות את הכסף בעת הצורך. נזילות הקרנות נמוכה ויתכן שיהיו תקופות שבהן הדבר כלל לא אפשרי. מסתבר שלא כל מי שיודע 'לעשות כסף', בדרך זו או אחרת, גם יודע איך לשמור על ערכו ולהגדילו.

למרות שבאופן כללי קרנות גידור הן קרוב לוודאי אחת ההשקעות הגרועות ביותר שאפשר להעלות על הדעת, אין מה להצטער עבור לקוחותיהן. זהו משחק של עשירים שלא יודעים חשבון, אבל רוצים להרגיש שהכסף עובד בשבילם באופן לא שגרתי. כמו תמיד, כשיש ביקוש ייווצר יש מאין גם היצע ואנשים עשירים אחרים, שכן יודעים חשבון, יאמצו בשמחה את כספם של הפתאים. אם צריך לשם כך לבנות מכונה מסובכת בשם קרן גידור – שיהיה.

הכסף הרב שמרוויחים מנהלי הקרנות היה גורם אפילו לאם היהודייה להרהר שנית בדבר המקצוע המועדף לילדיה. בשנת 2018, שהייתה פחות מבינונית בשוק ההון, הרוויחו 25 מנהלי הקרנות המובילות סכומים 'זעומים' שנעו בין מאה מיליון דולר ל- 1.7 מיליארד דולר (כ- 800 מיליון דולר בממוצע). בעבר הלא רחוק, טיפוס בשם ברני מיידוף היה אחד מהם.

בהשוואה לארה"ב היקף ההשקעה של הציבור בקרנות גידור קנדיות שולי עד זניח גם כשמביאים בחשבון את גודל האוכלוסייה, תרבות פיננסית שמרנית יותר, ושאר גורמים המבדילים בין שתי המדינות. לא ברור מה זה אומר על הקנדים, אבל כנראה רק דברים טובים.

מפתיע ככל שזה ישמע, יש לקרנות גידור גם תרומה חיובית לשוק ההון. משקיעים פעילים בחברות גדולות (לא רק קרנות גידור) נוהגים למנות נציגים במועצות המנהלים ובנוסף לערוך בדיקות רקע של כישוריהם ויכולותיהם של הדירקטורים האחרים. בעקבות כך מוחלפים פעמים רבות חלק מהדירקטורים הפחות מוצלחים שמונו לתפקידם בגלל קשרים או סיבות לא ענייניות אחרות.

ביל אקמן

אם צריך דוגמה שתסביר את המשיכה של מיליונרים לקרנות גידור ובה בעת תסביר מדוע אסור להשקיע בהן, ביל אקמן, מנהל קרן הגידור Pershing Square Holdings ואחד ממנהלי הקרנות היותר טובים, הוא דמות אידיאלית לכך. מצד אחד, היו לו הצלחות יוצאות דופן (Canadian Pacific Railway) ומצד שני, כישלונות מהדהדים (Valeant, Herbalife, JCPenney).

ביל אקמן

הופעתו הכריזמטית במיוחד והאסטרטגיה שהוא מיישם (Event Driven) היקנו לו פרסום רב, וגם אוהדים ויריבים, אשר יחד עם המדיה, עוקבים אחריו בשבע עיניים. למרות שהשקעותיו תמיד מעוררות עניין, הן לא בהכרח נושאות רווחים. משקיעים מנוסים מעדיפים השקעות משעממות, כלומר, יציבות ורווחיות לאורך זמן, על פני זיקוקי דינור פוטוגניים שכבים באותה מהירות שנדלקו.

צריך להוסיף שבשנים האחרונות שינה אקמן את כיוון הספינה וקרן הגידור שלו התחילה להשקיע בעיקר ב… חברות גדולות ומבוססות כמו הילטון, אג'ילנט, צ'יפוטלה, בלקסטון, סטארבקס, … ששווי השוק שלהן נע בין עשרים למאה מיליארד דולר.

ועכשיו רק נשאר לברר למה יש צורך לשלם עמלות גבוהות כל כך עבור תיק השקעות שכל אחד יכול לבנות לעצמו ברבע שעה.

ג'ים סימונס

צריך להודות (בחריקת שיניים) שבין אלפי קרנות הגידור המציעות את מרכולתן (לעשירים בלבד), יש גם כאלו שמצליחות מאד. כמובן שאי אפשר לדעת מראש איזו מהן תצליח ותוצאות עבר של קרן אינן מלמדות דבר על ביצועיה בעתיד. קרן 'מדליון' היא אחת מהמצליחות ביותר.

ג'ים סימונס (מתוך investopedia.com)

הקרן הוקמה (בשם אחר) ב- 1982 על ידי ג'ים סימונס שארבע שנים קודם לכן עייף מעבודתו כמתמטיקאי (בעל הישגים רבים והכרה בינלאומית) וחיפש דרך להרוויח יותר כסף. הקרן העסיקה בעיקר מדענים מתחומים שונים, והשתמשה במודלים מתמטיים מורכבים לצורך איתור תבניות חוזרות בשוק המניות וניצולן לצורך גריפת רווחים. במבט לאחור אפשר לומר שהקרן הקדימה את זמנה באחסון ועיבוד כמויות אדירות של מידע.

בשנת 2014 התברר שהצלחת הקרן לא הייתה רק תודות לאלגוריתמים מתוחכמים, שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, וניהול משובח; אלא גם תודות להתחמקות מתשלום מס הכנסה בשיעור של שבעה מיליארד דולר! למרות זאת ג'ים סימונס נחשב למנהל קרן הגידור המצליח ביותר בהיסטוריה.

מספיחי המגפה

סגרים תכופים, אבטלה גואה בעיקר בקרב צעירים, וביטול עמלת קניה ומכירה (בארה"ב) של ניירות ערך, גרמו לכך שמיליוני מהמרים קטנים הצטרפו לשוק המניות האמריקאי. אפשר להכליל ולומר שרובם אינם מתעניינים כלל בהשקעות וסוחרים במניות רק כדי למלא את חסרונה המעיק של הכנסה כלשהי. באופן רגיל, הם היו נעלמים באותה מהירות שהגיעו, מופסדים וכואבים. אלא שהם מצאו דרך 'סודית' להרוויח, שאיש לא העלה על דעתו כאשר הם רק התחילו – שיתוף פעולה.

בעזרת פורומים מקוונים באתרים כמו reddit מתאמים המוני מהמרים זעירים קניית מניות של חברות כושלות אשר נתונות ללחץ של מכירה בחסר מצד קרנות גידור ובתי השקעות. אלו מוכרים בחסר כדי להרוויח מירידת ערך המניות. אלא שמעשה שטן ערכן דווקא עולה כאשר אותם המוני מהמרים זעירים קונים אותן, וכך מכריחים (בתגובת שרשרת) את הגדולים לקנות עוד מאותן מניות ולהעצים את הפסדיהם.

צריך להודות שהצעירים משחקים באש, ולאורך זמן רבים מהם ייכוו. מצד שני גם קרנות הגידור, שעיסוקן הוא משחק באש, יצאו בשן ועין מגורם שכלל לא לקחו בחשבון.

לבסוף

כל אחד רוצה להרגיש מיוחד, והשקעה בקרן גידור היא אחת הדרכים, למי שהפרוטה (רבע מיליון דולר לייתר דיוק) מצויה בכיסו, למילוי צורך זה.

התרגום המילולי של המלה Hedge הוא 'גדר חיה', כמו זו המקיפה חצרות בתים. בהקשר הנוכחי, שם הקרן רומז – כמה אירוני – על גידור סיכונים. כמובן שהשם לא מחייב ומנהלי הקרן עושים ללא כל שקיפות ככל העולה על רוחם.

למרות שלא הזכרתי במפורש, ניהול הקרנות אקטיבי ביותר; מה שמהווה נדבך נוסף בערמת הסיבות לאי רווחיותן.

דירקטורים המייצגים קרנות גידור נחשבים מפרי הרמוניה (במובן חיובי) בגלל שאינם חייבים דבר לאיש בחברה, אינם שבויים בתפיסות מקובלות ואינם חותמת גומי להחלטות המנכ"ל.

משכורת ממוצעת של מיליארד דולר בשנה וחוקי מס סופר-נוחים, שנוסחו במיוחד עבור סופר-עשירים, פוגעים לא רק בשותפי הקרן הזוטרים, אלא גם בציבור הרחב. אני בטוח שאפילו חסידים מושבעים של קפיטליזם מרגישים אי נוחות מנתונים אלה.

מצער לראות שבין 25 מנהלי הקרנות המובילות אין ולו אישה אחת.

11 תגובות בנושא “קרנות גידור – שוד לאור היום

  1. רגע, אז לא הבנתי. קרנות גידור זה לעשירים? או לכל אחד?
    לא מאמין שעשירים ימשיכו להשקיע (כמויות אדירות של כסף) אם הם לא מרוויחים לאורך זמן.
    הרי הם מקבלים דיווח שנתי שמראה כמה כסף עדין יש (או אין)

    אהבתי

  2. רובין הוד הם לא הצד הטוב בסיפור. כאשר העמיקו הצרות של מלווין קפיטל, החליטו ברובין הוד להשעות את המסחר במניות שמלווין קפיטל פתחה עליהם שורטים גדולים. למה? כי לגמרי במקרה קרן האם של מלווין קפיטל משלמת לרובין הוד הון תועפות עבור נתוני המשתמשים ומה שחשוב יותר עבור נתוני פקודות הקניה והמכירה של אותם משתמשים בזמן אמיתי. דבר שמאפשר למחשבי תדירות גבוהה לכייס את אותם משתמשים.

    אהבתי

  3. לא מבין איך שורטינג בכלל חוקי. זה הופך את הבורסה למאורת הימורים ועכשיו גם הרמאות הזאת של רובין הוד ושאר הפלטפורמות.

    אהבתי

  4. הקרנות של סימונס היו סגורות לציבור הרבה זמן ורק לעובדים הייתה זכות להשקיע בהן. כאשר חלק נפתחו לציבור הם גבו 36% מהרווח וזה חוץ מה 2 אחוז הרגילים.

    אהבתי

  5. כל הפוליטיקאים מתחילים לברבר עכשיו על קרנות גידור ושוק הון מוטה וכמה מסכנים המשקיעים הקטנים. זה אומר ששום דבר לא יצא מזה ומה שהיה הוא שיהיה.

    אהבתי

להגיב על שמשון לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: