קרנות סל – התחליף ההגיוני היחיד למניות

תאריך עדכון אחרון: פברואר 12, 2021  /  קטגוריה: קרנות

עדיף להיות צודק בערך מאשר טועה בדיוק  /  אנונימי

קרנות סל הן הגרסה המשופרת (מאד) של קרנות נאמנות. אמנם היא עדיין פחות מוצלחת מקנייה של מניות בודדות של חברות איכותיות, אבל היא מצוינת לחתך רחב מאד של משקיעים, שמצד אחד אין להם רצון, כוח או זמן להכיר את שוק המניות ומצד שני רוצים להשתתף במשחק בלי לאבד את המכנסיים.

המונח Exchange-Traded Funds הומצא כלאחר יד בבנק מורגן סטנלי ב- 1996. הבנק נזקק אז לאיזה שם כללי, לא מחייב, שיופיע בתשקיף של קרן סל וספק אם מישהו שם העלה על דעתו שהמושג ETF יהפוך לנחלת הכלל. השם 'קרנות סל' מוצלח בהרבה מהמקור האמריקאי הסתמי, למרות שגם הוא כללי מידי ויכול באותה מידה להתאים לכל סוגי הקרנות.

תכונה משותפת של קרנות סל היא היותן הכלאה בין קרנות פתוחות וסגורות. הן דוגמה מצוינת ליכולת האינסופית של תעשיית הכסף להמציא מוצרים מתמטיים, לארזם בעטיפה מושכת, ולשווקם כארוחת חינם. לא סתם הונאת המשכנתאות שפקעה ב- 2008 הפילה בפח כל כך הרבה אנשים ומוסדות.

עם זאת קרנות סל מחקות-מדד אינן בנויות על הונאה. את מקום סוכנויות הדירוג הנכלוליות תופס הפעם מדד אובייקטיבי (פחות או יותר) שבנוסף ייתר את תפקיד מנהל הקרן כמעט לגמרי. הוצאת שני הגורמים האנושיים האלו מהתמונה, אחראית במידה רבה לאיכותן המשופרת של קרנות סל מחקות-מדד.

נקודת התורפה היחידה שנותרה היא המדד. נכון שיש קריטריונים גלויים ומתודולוגיה ידועה לבנייתו, אבל עדיין לבני אנוש יש את המלה האחרונה בקביעת החברות שמשתתפות בו. ואכן, תמיהות שעולות לפעמים אצל בעלי מקצוע, קשורות בדיוק נמרץ להתערבות הלא רצויה של וועדת המדד בתהליך הבחירה, שהיה אמור להיות אוטומטי.

מוסדות פיננסיים בכל העולם אוהבים קרנות נאמנות הרבה יותר מקרנות סל ולא לשווא. קרנות נאמנות ושירותי היעוץ הנלווים מניבים להם רווחים הגדולים פי עשר מאלו של קרנות סל. לכן מי שרוצה להשקיע בקרנות סל נאלץ לפתוח בעצמו חשבון השקעות ולקנות (או למכור) בכוחות עצמו. פקיד הבנק לא יבצע זאת עבורו.

מסתבר שלמרות פשטות התהליך, פלטפורמות מסחר ידידותיות, והחיסכון האסטרונומי בדמי ניהול ועמלות שונות, רוב המשקיעים עדיין נרתעים לעשות זאת בעצמם ומעדיפים מוצר קלוקל, יקר, ובעל תשואה עלובה על פני מוצר איכותי יותר, זול, ובעל תשואה גבוהה יותר.

Image courtesy of atibodyphoto at FreeDigitalPhotos.net

קטגוריות

במקורן יועדו קרנות סל לחקות מדד רחב כלשהו ולתת למשקיעים אפשרות בחירה בינן לבין קרנות נאמנות. תעשיית הכסף שהבחינה בסכנה, מיהרה לטשטש את יתרונות קרנות הסל על ידי הנפקה סיטונית של סוגי קרנות סל נוספים, אשר ביטלו חלק מיתרונותיהן בתקווה (שהתגשמה) שמשקיעים רבים ככל האפשר ילכו שולל אחרי הכותרת ETF ולא 'ירימו את מכסה המנוע'.

הסוגים העיקריים של קרנות סל הם:

  1. קרנות מחקות-מדד (למשל של מניות או איגרות חוב) מקומי או זר
  2. קרנות המנוהלות באופן אקטיבי (!)
  3. קרנות מינוף
  4. קרנות מבוססות-כללים
  5. קרנות הופכיות
  6. קרנות מתמחות

סוגים נוספים יכולים לצוץ בכל עת שאיזה מוסד פיננסי יחליט שיש ציבור גדול מספיק שאפשר להוליך אותו שולל.

כמו בקרנות גם במדדים יש אינפלציה והיום ישנם מאות מדדים אשר קרנות סל שונות מחקות. המדדים מכסים סקטורים, אזורים גיאוגרפיים, ותכונות מסוימות כמו אחריות חברתית, תנודתיות מוגדרת, חברות עם חוב נמוך, וכדומה.

בפוסט זה אזכיר רק קרנות סל מחקות-מדד רחב, אך גם אותן הצליחה תעשיית הכסף להזנות במידה מסוימת. לדוגמה, יש קרנות סל המתיימרות לחקות מדד כלשהו ובעצם משקיעות רק ב'מדגם מייצג' שלו ולא בכלל המניות החברות במדד. וישנן קרנות 'סינטטיות' שכלל אינן קונות מניות, אלא משתמשות בנגזרים שנועדו לחקות התנהגות של מדד מסוים.

יתרונות

ניהול 'פסיבי'.  לעומת קרנות נאמנות, הניהול אכן נראה פסיבי, אבל אין הוא באמת כזה. הקרנות חייבות לחקות את השינויים במדד הייחוס והוא ממש לא פסיבי.

תחלופת מניות סבירה.  תחלופת המניות שאינה תלויה במנהל הקרן אלא במדד הייחוס, היא שיפור עצום לעומת המצב השורר בקרנות נאמנות. כמובן עדיף היה להפחית את התחלופה אף יותר, למשל על ידי קביעת קריטריונים קשוחים יותר לכניסה ויציאה מהמדד.

דמי ניהול (MER + TER).  במדדים הפופולריים דמי הניהול נמוכים פי עשר מדמי הניהול בקרנות נאמנות. עם זאת, יש קרנות סל אחרות שלא מתביישות לגבות 0.6% לשנה. כלל אצבע קובע שדמי הניהול הכוללים צריכים להיות נמוכים מ- 0.1% לשנה. כמובן שלמשקיע במניות דמי הניהול הכוללים הם אפס.

עמלת קניה ומכירה.  בחלק מפלטפורמות המסחר אין עמלת קניה ומכירה בכלל, בחלק עמלה נמוכה, ובמקרה הגרוע ביותר בין $8 ל- $10 לפעולה. למשקיע פסיבי הממעט מאד בפעולות, אין לעניין זה כל חשיבות.

עמלות נוספות.  אין.

שקיפות.  מכיוון שקרנות סל נקנות ונמכרות כמו מניות, השקיפות כמעט מלאה. אם נעיין שנית בשאלות שנשאלו בפוסט על קרנות נאמנות, נראה שההבדל בינן לקרנות סל הוא יום ולילה.

–  כמה עולה יחידת השתתפות?  ידוע בזמן ממשי. גם יש אפשרות להשתמש בפקודות 'הגבל' ו'עצור' (limit and stop orders).

–  איזה ניירות ערך מחזיקה הקרן?  ידוע בזמן ממשי. הקרן מחזיקה את ניירות הערך הנכללים במדד הייחוס.

–  למה נקנו / נמכרו ניירות ערך מסוימים?  מפני שהקרן עוקבת אחר מדד הייחוס וכל שינוי בו צריך להתבטא בניירות הערך שמחזיקה הקרן.

–  כמה שילם משקיע דמי ניהול בערכים דולרים?  אין לדעת, אבל מכיוון שדמי הניהול נמוכים במיוחד, המצב נסבל.

כספי הקרן מושקעים במלואם.  בניגוד לקרן פתוחה שחייבת לקנות כל יחידת השתתפות העומדת לפדיון, קרן סל לא מוכרחה להחזיק חלק מנכסיה במזומן.

יש אפשרות להשוות בין קרנות.  אם שתי קרנות סל מחקות את אותו מדד, אזי מטרתן זהה והתשקיף אמור להיות דומה. אם גם דמי הניהול וחלוקת הרווחים דומים, אפשר לומר ששתי הקרנות שקולות מנקודת מבט של משקיע. בהערת אגב צריך להוסיף שגם שתי קרנות שקולות אינן מניבות בהכרח תוצאות זהות מפני שהן משתמשות בשיטות שונות למעקב אחר המדד.

חסרונות

סיכון נוסף עדיין קיים.  נכון שהסיכון בקרנות נאמנות גדול יותר, אך כאמור משקיע אחראי מקפיד שהמרחק בינו ובין כספו יהיה קצר ככל האפשר. שום דבר טוב לא 'מאיים' על הכנסת שכבה נוספת שעלולה לגרום צרות או אפילו לפשוט רגל.

גיוון יתר.  זוהי פשרה מובנית של קרנות סל שחייבות להחזיק את כל המניות / איגרות חוב במדד הייחוס. עם זאת המצב טוב בהרבה לעומת קרנות נאמנות שבהן מנהל הקרן קובע בכמה ובאילו מניות להשקיע.

שגיאת מעקב – עקב אכילס של קרנות סל מחקות-מדד.  זהו ההפרש בין שיעור תשואת המדד ושיעור תשואת הקרן המחקה. גודלה של שגיאת המעקב אקראי למדי. שנה אחת השגיאה עלולה לגרום לסטייה של 2% ממדד הייחוס ובשנה אחרת רק 1%. מה שבטוח היא תמיד קיימת והסטייה (כמעט) תמיד תגרום לתשואה נמוכה מהמדד. לצורך חישוב שגיאת מעקב ממוצעת על פני מספר שנים משתמשים בדרך כלל בסטיית תקן.

מהלכי הקרן גלויים לאויב.  מכיוון שקרן סל מחקת-מדד קונה ומוכרת ניירות ערך לפי השינויים במדד הייחוס, יודעים זאבי השוק להקדים את מהלכיה. כתוצאה מכך נאלצת הקרן לקנות ביוקר ולמכור בזול – דבר שמגדיל את שגיאת המעקב.

מה קורה עם קרן בעלת שגיאת מעקב גדולה?  מספר המשקיעים כמו גם מספר היחידות הנקנות פוחת עד שאין זה כדאי יותר להחזיק את הקרן פתוחה. גם במקרה זה, כסף המושקע בקרנות סל אינו מבוטח על ידי CIPF (FDIC בארה"ב).

תשואות

לקרנות סל מחקות מדד אין יומרה 'להכות את השוק'. להיפך, מודל ההשקעה שלהן בנוי על השגת תשואה פחותה במקצת מהמדד שאותו הקרן מנסה לחקות. למרות המטרה הצנועה, מצליחות קרנות הסל להשיג תוצאות טובות יותר מהרוב המכריע של סוגי קרנות אחרים ומשקיעים פרטיים.

כדי להדגים זאת, נחזור לדוגמה מהפוסט על קרנות הנאמנות:

מקס ומוריץ ירשו $100,000 כל אחד. מקס החליט להשקיע בעצמו את הכסף במניות של חברות גדולות המשלמות דיבידנדים ומגדילות אותם מידי פעם; ואילו מוריץ התעצל לעשות זאת והשקיע את כספו בקרן סל מנייתית.

שוק המניות הקנדי מניב בממוצע כ- 8% בשנה (האמריקאי אף יותר), אך עקב מגבלותיה מניבה קרן סל רק 6.5% בשנה שאותם היא מעבירה למשקיעים בה.

במהלך 25 השנים הבאות טרח מקס והשקיע מחדש את הדיבידנדים שהצטברו, ואילו מוריץ סמך על קרן הסל שתעשה את המלאכה עבורו והיא אכן עשתה זאת. בחלוף 25 השנים בדקו השניים את המאזן בחשבונם וזו התמונה שהתגלתה להם:

מקס שהשקיע בעצמו במניות:  $684,848

מוריץ שהשקיע בקרן סל:  $482,770

(כזכור כאשר מוריץ השקיע בקרן נאמנות, הסכום עמד על  $209,378)

מטבע זר

קרנות המחקות מדדים הכוללים מניות (או איגרות חוב) במדינות אחרות נאלצות לשאת בסיכוני מטבע או לגדר אותם; מה שמגדיל את שגיאת המעקב.

מיסוי

בניגוד לקרנות נאמנות, אין בקרנות סל מלכודות מס בלתי צפויות. כמו במניות, משקיעים משלמים מס ריווחי הון רק אחרי שמכרו את יחידות ההשתתפות ברווח בתוך חשבון רגיל. בחשבונות פטורים ממס (TFSA) או בחשבונות שבהם המס דחוי (RRSP, RRIF, LIRA, RESP ועוד) אין כמובן צורך לשלם מס.

קרנות המחקות מדדים הכוללים מניות (או איגרות חוב) במדינות אחרות נאלצות לשלם מיסים בשיעור המשתנה ממדינה למדינה, דבר המגדיל אף הוא את שגיאת המעקב. בולט הדבר בקרנות קנדיות הקונות מניות אמריקאיות. אם הדבר לא נעשה מתוך חשבון גמלאות (RRSP, RRIF, LIRA) אזי מנוכה מהדיבידנדים מס במקור בשיעור של 15%.

"תשואות העבר אינן מעידות על ביצועי העתיד"

אמנם איש לא יכול לחזות בוודאות את העתיד, אך על תשואה של קרן סל בכל זאת אפשר לדעת את העובדה הבאה:

תשואה של קרן סל = תשואת מדד הייחוס מינוס שגיאת המעקב מינוס דמי הניהול

קרנות סל מחקות-מדד – הדור הבא (Direct Indexing)

ג'והן בוגל נהג לומר, "אל תחפש את המחט בערימת השחת. פשוט קנה את הערימה". הוא לא העלה על דעתו שאפשר לקנות גם חלק מהערימה וליצור מעין קרן סל אישית!

פעמים רבות ישנן חברות שעדיין נכללות במדד, אבל ברור לגמרי שמשהו מסריח בהן. אם ניתן היה למשקיע 'להוציאן מהמדד', רק בשביל עצמו כמובן, היה זה תמריץ לקנות יותר יחידות השתתפות. דוגמה טובה לכך היא חברת  Valeant Pharmaceuticals International Inc.

החברה נוסדה ביוני 2010 על ידי מיזוג בין שתי חברות תרופות -קנדית ואמריקאית. זמן קצר לאחר מכן היא התחילה במסע רכישות תוקפני מלווה בשערוריות שונות. ערך החברה צמח במהירות וביוני 2015 היה מחיר מנייתה כ- $340 והיא הייתה להרף עין החברה הגדולה ביותר בקנדה! כתוצאה מכך, היא תפסה משקל משמעותי בכל המדדים ובכל קרנות הסל המחקות אותם.

משקיע שמרן בקרנות סל מחקות-מדד שעקב אחר ספקולציות החברה היה מוותר עליה בשמחה, אם הדבר היה אפשרי. ואכן במהרה התגלו 'אי דיוקים' בדיווחים הפיננסיים שלה כמו גם מעשים פליליים והר של חובות מוסתרים. מחיר המנייה התדרדר במהירות עד $14 ונזק רב נגרם לכל קרנות הסל שחיקו את המדדים העיקריים.

זה נכון גם למשקיעים שסולדים מיצרני סיגריות, חברות העושות ניסויים בבעלי חיים, או סוחרות בכלי נשק,… והיו רוצים להשקיע בקרן הסל המתאימה, אבל לא בחברות אלו שבמקרה נכללות במדד הייחוס.

למטבע זה יש גם צדדים פחות חינניים:

–  בטוח שהחברות שיפעילו את קרנות הסל הישירות ינצלו את ההזדמנות לגבות עמלות גבוהות יותר מאלו של קרנות הסל המקוריות.

–  קרנות סל ישירות עלולות לעודד החלפה תכופה של חברות; מה שיהפוך את המשקיעים בהן לאקטיביים. כמו תמיד, גם רעיון טוב הנמתח מעבר לגבולותיו הטבעיים, הופך לרעיון רע. לרבים, עדיף יהיה להיצמד לקרן הסל המקורית.

שקרים שמספרים על קרנות סל

תעשיית הכסף שוטמת את קרנות הסל הרגילות למרות שאלו בשר מבשרה. כחלק מהמאבק בהן היא מממנת 'מחקרים' ומאמרים המראים שקרנות סל גורמות לנזק רב.

שקר #1 – המשקיעים בקרנות הסל מטומטמים.  טוב, הטענה לא מוצגת בצורה בוטה כל כך, אך זה מה שמשתמע ממנה: מכיוון שקל לקנות ולמכור יחידות השתתפות של קרנות סל ו'כידוע' משקיעים קטנים הם קלי דעת שקונים ביוקר ומוכרים בזול, תיפגע תשואת תיק ההשקעות שלהם. חברת קרנות הסל Vanguard הסוקרת באופן קבוע את התנהגות המשקיעים בה, מפריכה שטות זו בכל פעם מחדש.

שקר #2 – קרנות הסל אינן בודקות את החברות שהן קונות.  קרנות הסל אמורות לחקות מדד. הן לא מבטיחות דבר מעבר לכך. המקצוענים שמרכיבים את המדד עושים את הבדיקות הנדרשות לפי קריטריונים ומתודולוגיה ידועים.

שקר #3 – קרנות הסל מעוותות את השוק.  ההיפך הוא הנכון. הן מייצבות אותו. מלבד זאת, אם אכן קרנות סל מעוותות את השוק, זוהי הזדמנות פז לאקטיביים מכל הסוגים להרוויח מכך. השוק רווי במניפולטורים וספקולנטים שמנסים לעוות אותו. קרנות סל אינן נמנות עליהם.

שקר #4 – אנו עומדים בפני פקיעת בועה של קרנות סל.  מייקל ברי שהימר נכון ב- 2008 נגד שוק הדיור בארה"ב, אך עיקר פרסומו בא לו בעקבות הסרט The Big Short, חיכה עשור והכה שנית. הפעם עם פרשנות כזב על הפופולריות שצוברות קרנות סל. לא צריך להיות איש מקצוע כדי להבין כמה מופרך הטיעון שלו ואכן אף לא אנליסט אחד או מומחה פיננסי אחר הסכים אתו. בינתיים כבר עברה שנה וחצי מאז שברי פרץ לכותרות ולתוכניות האירוח ואין כל סימן, אפילו קלוש, לקיומה של בועת קרנות סל.

שקר #5 – קרנות הסל הורסות את הכלכלה.  לשקר זה היה צורך ביצירתיות מסוימת והגיון עקום: מכיוון שקרנות סל קונות את המדד, אין להן עניין שחברות יתחרו זו בזו; ואם התחרות תיפגע, הצמיחה תואט והכלכלה תיהרס. אין שום עדות לכך שתחרות בין חברות פוחתת בגלל קרנות סל, אם כבר, היא פוחתת בגלל רכישות ומיזוגים שרגולטור התחרות אינו מונע.

לבסוף

לארס קרוייר שהיה מנהל קרן גידור, 'חזר בתשובה' והפך למטיף בעד קרנות סל מחקות מדד רחב (מאד). חמשת הסרטונים שהעלה בנושא זה ליוטיוב ב- 2016 משכנעים למדי ואני סבור שכדאי לכל משקיע עצמאי שטרם גיבש עמדה לגבי האסטרטגיה שינקוט, לצפות בהם כמו גם בסרטוניו של בן פליקס.

בשנים האחרונות גדל מאד היקף החינוך הפיננסי בקנדה, הן לתלמידים והן למבוגרים. אם הוא היה משיג אפילו חלק מיעדיו, אפשר היה לצפות לזרם עז של נמלטים מציפורני קרנות הנאמנות לחיקן הרך של קרנות סל מחקות מדד. זה לא קרה. המאמץ הקטן של פתיחת חשבון השקעות מקוון באחת מתריסר הסוכנויות לסחר בניירות ערך וביצוע פעולת הקנייה, מרתיע רבים מסתבר. למרות זאת, קצב הגידול של קרנות נאמנות פוחת, וקצב הגידול של קרנות סל גובר.

כיום שליש מנכסי הקרנות בארה"ב מנוהלים על ידי קרנות סל, וקנדה הרחק מאחור עם 20%. למרות זאת אפשר לקבוע שתקופת הזוהר של קרנות הנאמנות חלפה לבלי שוב וקרנות סל יתפסו את מקומן, אבל יעבור עוד דור או שניים עד שהתהליך יושלם.

9 תגובות בנושא “קרנות סל – התחליף ההגיוני היחיד למניות

  1. לא הבנתי את החישוב הזה. הוא לא התחיל עם 100 אלף?
    למה רשום "כזכור כאשר מוריץ השקיע בקרן נאמנות, הסכום עמד על $209,378

    אהבתי

    1. יש המון. למשל קרנות שמחקות את המדד הקנדי
      BMO S&P/TSX Capped Composite Index ETF (ZCN)
      iShares Core S&P/TSX Capped Composite Index ETF (XIC)
      Vanguard FTSE Canada Index ETF (VCE)
      Horizons S&P/TSX 60 Index ETF (HXT)
      iShares S&P/TSX 60 Index ETF (XIU)

      או את S&P 500
      BMO S&P 500 Index ETF (ZSP)
      Horizons S&P 500 Index ETF (HXS)
      iShares Core S&P 500 Index ETF (XUS)
      Vanguard S&P 500 Index ETF (VFV)

      אהבתי

  2. לדעתי גישת core and explore שבה עיקר התיק מורכב מקרנות ETF ובשוליים כמה מניות ממזגת את הטוב משני העולמות.

    אהבתי

  3. מוזר. אם יש פלטפורמות מסחר חינמיות אז למה שמישהו יבחר פלטפורמה אחרת שבה הוא צריך לשלם עבור כל טרנזקציה?

    אהבתי

    1. אחי אין שום דבר בחינם. רובינהוד מוכר את פרטי הוראות המסחר בזמן אמיתי לחברות HFT שגונבות את הסוחרים וגם מגדיל את המירווח בין קניה למכירה. כדאי כבר לשלם $10 לפעולה אצל ברוקרים אחרים ולקוות ששם אתה לא המוצר כמו ברובינהוד אלא לקוח.

      Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: