מודלים של תיקי השקעות

תאריך עדכון אחרון: אפריל 30, 2021  /  קטגוריה: השקעות 101

בעוד שנה מעכשיו תצטער שלא התחלת היום  /  קרן לאמב

כמו שאפשר לתאר, יש מודלים רבים (מדי) של תיקי השקעות המיועדים לכל סוגי המשקיעים בשוק ההון. בחירת מודל מתאים מתבססת בעיקר על אישיותו של המשקיע, ניסיונו, ועל הזמן והמאמץ שהוא מוכן להקדיש לנושא. כמובן שאפשר לנהל תיק השקעות מצליח שלא יהיה דומה לאף מודל מוכר או שיהיה שילוב של יותר ממודל אחד.

בפוסט זה אפרט את העקרונות של ארבעה מודלים אפשריים לתיק השקעות פסיבי (קנה-החזק-ועקוב), עבור משקיע עשה-זאת-בעצמך:

1.  קרנות סל (ETFs) מחקות מדד רחב

2.  חברות ענק (Blue-Chip), המחלקות דיבידנדים ומגדילות אותם מידי פעם

3.  השקעות ערך

4.  חברות צמיחה

1.  קרנות סל (ETFs) מחקות מדד רחב

המודל של קרנות סל זוכה לפופולריות גוברת בזכות העובדה שאפשר להשקיע בשוק ההון בלי לדעת דבר על שוק ההון. הפעולה היחידה שיש להתמיד בה, היא קניה של יחידות נוספות מפעם לפעם.

בעבר הלא כל כך רחוק, היה נהוג לבנות תיק השקעות מארבע קרנות:

• האחת, מכסה את קנדה ומחקה את מדד ה- S & P / TSX Composite,
• השנייה, מכסה את ארה"ב ומחקה את מדד ה- S & P 500,
• השלישית, שמחקה את מדד MSCI EAFE לשווקים מפותחים מחוץ לארה"ב וקנדה (אירופה, אוסטרליה, והמזרח הרחוק),
• והרביעית, שמחקה את מדד איגרות החוב הקנדיות, DEX.

בתיק 'קלאסי' ניתן משקל שווה לכל קרן, אך כמובן שכל משקיע הגדיל או הקטין משקל של קרן מסוימת על פי רמת הסיכון הרצויה לו. לדוגמה, שמרן הגדיל את משקל איגרות החוב על חשבון מניות ואילו חובב סיכון נהג להיפך. כך או כך, הדבר חייב לאזן את משקל הקרנות בתיק מידי פעם.

גם כיום אפשר לבנות בצורה זו את תיק ההשקעות, אך אין צורך בכך. לשלוש החברות הגדולות המנהלות קרנות סל בצפון אמריקה: Vanguard, BlackRock (iShares), and BMO יש קרנות מסוג 'הכל כלול', שבהן מניות ואיגרות חוב לפי הקצאה ידועה. באופן זה יכול כל תיק השקעות לכלול רק קרן סל אחת המאזנת את עצמה. לדוגמה:

תשואה	MER	[M$] AUM	סימול	שם
2.5%	0.20%	95	ZBAL	BMO Balanced ETF
2.0%	0.20%	620	XBAL	iShares Core Balanced ETF
1.7%	0.25%	1,600	VBAL	Vanguard Balanced ETF

תשואה	MER	[M$] AUM	סימול	שם
2.4%	0.20%	90	ZGRO	BMO Growth ETF
1.9%	0.20%	800	XGRO	iShares Core Growth ETF
2.0%	0.25%	2,300	VGRO	Vanguard Growth ETF

תשואה	MER	[M$] AUM	סימול	שם
1.7%	0.20%	360	XEQT	iShares Core Equity ETF
2.0%	0.25%	900	VEQT	Vanguard All-Equity ETF

מינוח

AUM – Assets Under Management

MER – Management Expense Ratio

כפי שציינתי בעבר

• קרנות סל אינן פסיביות; הן רק יוצרות מצג פסיבי שמאוד אופנתי היום בקרב 'משקיעי אגב' (אנשים שאין להם זמן ורצון להתעמק בדקויות שוק ההון). תחלופת המניות ואיגרות החוב בקרנות מחקות מדד נאמדת על ידי הקרנות עצמן ב- 16% לשנה. בקרנות סל שאינן מחקות מדד, התחלופה גדולה אף יותר.
• גם אם שתי קרנות מחקות את אותו מדד, מחלקות את אותו סכום, באותה תדירות, וגובות את אותה עמלה, תוצאותיהן יהיו שונות.
• שגיאת מעקב בקרנות סל מחקות מדד אינה זניחה.

2.  חברות ענק (Blue-Chip), המחלקות דיבידנדים ומגדילות אותם מידי פעם

גם למודל זה יש אינספור גישות שונות. אחת המעניינות שבהן הוצגה לראשונה ב- 1999 על ידי רוב קאריק בעיתון Globe and Mail. היופי בגישה זו מתבטא בבחירה אוטומטית של מניות על פי שני קריטריונים ברורים, בלי צורך לחקור ולחפור בהצהרות הפיננסיות של החברות.

1.  המודל מחייב גיוון (יתר לדעתי) על ידי בחירה של שתי החברות הגדולות ביותר בכל סקטור שמשלמות דיבידנד.

2.  משקלה של כל חברה בתיק ההשקעות – שווה. מכיוון שהמדד מכיל 11 סקטורים, יהיו בתיק ההשקעות 22 מניות ומשקלה של כל אחת יהיה בערך 4.5% משווי התיק כולו.

איזון מחדש

בתחילת כל שנה, נעשית בדיקה לגבי שתי החברות הגדולות ביותר בכל סקטור, אשר משלמות דיבידנד. אם יש צורך, אזי יש למכור מניות חברה שלא שמרה על בכורתה, ולהחליפן במניות החברה שתפסה את מקומה. בתחילת 2021 לדוגמה, היה צורך להחליף שלוש חברות.

כמו כן, אם יש חריגה בוטה של אחת המניות (או יותר) ממשקל של 4.5% משווי התיק, אזי רצוי להחזיר את התיק לשיווי משקלו המקורי.

תוצאות

נתוני המודל מנוהלים על ידי חברת מורנינגסטאר CPMS החל מ- 1985 ובתקופה זו 'הכה' (בממוצע) המודל את מדד המניות שוק על ירך: 10.2% לעומת 8% תשואה שנתית. העשור האחרון היה אפילו מרשים יותר. בעוד המדד דידה עם 6.9% לשנה, תשואת תיק ההשקעות עמדה על 10.4% לשנה.

יש לדעת

• למרות שבממוצע המודל משיג תשואה גבוהה יותר ממדד הייחוס, יש שנים שבהן המדד 'מנצח'. לדוגמה, בשנת 2016 המדד עלה ב- 21.1% (!) ואילו המודל עלה רק ב- 7.5%. כמו כן, בשנת 2019 המדד עלה ב- 22.9% והמודל פיגר קצת עם 19.4%.
• המודל נקרא בהגזמה 'תיק השקעות של שתי דקות' [בשנה], כדי להדגיש שהוא אינו גוזל זמן כמו מודלים אחרים. אלא שגם צ'אק נוריס הכל יכול ("היחיד שיודע לטרוק דלת מסתובבת") יצטרך יותר משתי דקות, במיוחד אם ירצה להשקיע מחדש את כספי הדיבידנדים שיצטברו בחשבון.
• כל הדיבידנדים, למעט ארבע חברות בעלות סימול עם סיומת UN, זכאים למס מופחת.
• השיטה עובדת היטב בקנדה, אך חורקת בשוק האמריקאי. בטח יש לכך הסבר מניח את הדעת (שרק צ'אק נוריס יודע אותו).
• תשואות העבר אינן ערובה לביצועי העתיד. בהחלט יתכן שבלי שום אזהרה, המודל יפסיק לפתע להניב תשואה עודפת – בין אם באופן זמני או קבוע.

The Two-Minute Portfolio in 2021

סקטור	סימול	שם
Consumer Discretionary	MG	Magna International
	QSR	Restaurant Brand Int
Consumer Staple	ATD.B	Alimentation Couche-Tard
	L	Loblaw Cos
Energy	ENB	Enbridge
	TRP	TC Energy
Financials	RY	Royal Bank of Canada
	TD	TD Bank
Health Care	CSH.UN	Chartwell Retirement
	SIA	Sienna Senior Living
Industrials	CNR	Canadian National Railway
	CP	Canadian Pacific Railway
Information Technology	CSU	Constellation Software
	OTEX	Open Text
Materials	ABX	Barrick Gold
	NGT	Newmont
Telecom	BCE	BCE
	T	Telus
Utilities	BIP.UN	Brookfield Infrastructure P
	FTS	Fortis
Real estate	BPY.UN	Brookfield Property P
	CAR.UN	Canadian Apartment REIT

                                                                                                                                                                           

כלבי הדאו

המקבילה האמריקאית ל'תיק השקעות של שתי דקות' גורסת שיש לבחור עשר חברות מתוך מדד הדאו ג'ונס שתשואת הדיבידנד שלהן היא הגבוהה ביותר. גם במודל זה הבחירה אוטומטית, נתון משקל שווה לכל חברה (10%), ומידי שנה יש צורך לאזן את תיק ההשקעות.

בניגוד ל'תיק השקעות של שתי דקות' המתפרס על פני כל הסקטורים של המדד, 'כלבי הדאו' מאופיינים בגיוון חלקי – הן בגלל מספרן המצומצם של החברות (עשר חברות לעומת 11 סקטורים במדד) והן בגלל הקריטריון היחיד של המודל שאינו מתייחס לסקטורים.

גם ביצועי מודל זה מרשימים, במיוחד החל משנת 2000, אך לא כמו מקבילו הקנדי.

Dogs of the Dow 2021

שם	סימול	סקטור
Amgen	AMGN	Health Care
Cisco	CSCO	Information Technology
Chevron	CVX	Energy
Dow	DOW	Materials
IBM	IBM	Information Technology
Coca-Cola	KO	Consumer Staples
3M	MMM	Multi-Sector
Merck	MRK	Health Care
Verizon	VZ	Telecommunication
Walgreens	WBA	Health Care

כפי שאפשר לראות, כלבי הדאו של 2021 מכסים רק שבעה סקטורים.

השקעות ערך

שיטה זו מתאימה לאנליסטים עם גישה מהירה לבסיס נתונים אמין ועם כלי ניתוח הנמצאים הרחק מהישג ידו של משקיע עצמאי.

המטרה: איתור חברות שערכן הפנימי גבוה ממחירן בשוק, להשקיע בהן ולהמתין שהשוק יכיר בגדולתן, ומחירן יעלה בהתאם לציפיות.

בעבר הרחוק, הניבה השיטה שלל מיליונרים שעלו על הפטנט, איתרו חברות שמסיבה כלשהי נסחרו מתחת לערכן האמיתי, והשקיעו בהן כסף רב. עם התפתחות הטכנולוגיה וריבוי בתי השקעות הלכו ופחתו ההזדמנויות, ובעשור האחרון השיטה מאכזבת את המשתמשים בה.

הסיבה לכך ברורה. גם אם קיימת הזדמנות בשוק, היא מאותרת במהירות על ידי רבים ובעקבות ביקוש מוגבר למניות החברה, מחירן עולה ופוף! ההזדמנות נעלמת.

מכיוון שהשקעות ערך כמעט ולא קיימות יותר, הורחבה היריעה לכל החברות עם פוטנציאל ריווחי. לדוגמה, במאמר של העיתונאי הפיננסי גורדון פייפ, הוא ממליץ בחום על חמש החברות הבאות:

Emera (EMA-T),  TC Energy (TRP-T),  AT & T (T-N),  Bank of Nova Scotia (BNS-T),  Pfizer (PFE-N)

שם המאמר: מחפש מניות ערך? הנה חמש אפשרויות חזקות למשקיעים המחפשים הכנסה.

אני סומך את שתי ידי על המלצותיו, אך לפי ההגדרה המקורית אלו אינן השקעות ערך, אלא חברות ענק (Blue-Chip), המחלקות דיבידנדים ומגדילות אותם מידי פעם.

השקעות ערך אינן מתאימות למשקיע עצמאי

• גם עם בסיס נתונים אמין וכלי ניתוח רבי עצמה, נדרשת השכלה מתאימה, זמן ארוך, ועבודה רבה כדי לאתר חברות שעונות על הקריטריונים הרלוונטיים.
• תיק ההשקעות צריך להיות ממוקד בשלוש או ארבע חברות (אין זה מעשי לחקור היטב יותר מכך), אבל משקיע קטן אינו יכול להרשות לעצמו לוותר לגמרי על גיוון. הסיכון גבוה מדי.
• בניגוד לאסטרטגיות אחרות, שבהן מרווח ביטחון רצוי מאד אך לא הכרחי, כאן הוא ממש קריטי, והסיכוי למצוא חברות שמחיר מניותיהן עונה על הדרישה למרווח ביטחון (אם הוא בכלל קיים) שואף לאפס.

מלכודות ערך

ישנן חברות הנראות כבעלות ערך רב יותר ממחירן בשוק: יש להן סיפור רקע מתקבל על הדעת, מודל עסקי סולידי, חוב נמוך, רווחיות סבירה יחסית לחברות דומות באותו סקטור ובכל זאת מחיר מנייתן נמוך מהמצופה.

בדרך כלל השוק יעיל ומחיר מניה משקף נאמנה את שווי החברה, אך מוסכם שתופעות כאלו קורות לעיתים בלי סיבה משכנעת ולאחר פרק זמן קצר, מחירי המניות עולים חזרה לרמתן הקודמת.

מלכודות ערך הן אותן פעמים שבהן מחירי המניות ממשיכים לרדת וכבר אינם חוזרים לרמתם הקודמת. לרוע המזל, קשה עד בלתי אפשרי להבחין במלכודות ערך לפני שנופלים לתוכן, מפני שהן נוצרות מסיבות שונות – אובייקטיביות (לדוגמה, תחרות גוברת או טכנולוגיה משבשת) וסובייקטיביות (לדוגמה, הנהלה גרועה או מעורבות יתר של בעלי החברה).

חברות צמיחה

משקיע נבון בעל כדור בדולח תקין ובלי זיכרונות מרים מדי מפקיעת בועת הדוט-קום, שהיה מניח את כל אסימוניו בעשור האחרון על חמשת חברות הטכנולוגיה: פייסבוק, אמזון, אפל, מיקרוסופט, וגוגל, היה מכפיל פי מאה מונים את מעותיו.

המגפה שגרמה בפרק זמן קצר לפשיטות רגל רבות ואבטלה המונית, רק האיצה את צמיחתן של חברות הטכנולוגיה. כיום הן כל כך גדולות ומשפיעות עד שיש הטוענים שצריך לשנות את שמו של ה- 500 S & P  ל- 5 S & P.

גם חברות טכנולוגיה אחרות כמו נטפליקס, סמסונג, טסלה, וזום עשו חייל, והשאירו חברות וסקטורים אחרים באבק.

בלי ספק, לתיק השקעות המרוכז בחברות צמיחה, יש את פוטנציאל הרווח והסיכון הגדולים ביותר.

לבסוף

קיימים כמובן מודלים רבים נוספים וכל בית השקעות שמכבד את עצמו ממציא עוד כמה לשימוש פנימי, אבל הארבעה שהזכרתי (+ שילובים שלהם) מכסים את רוב האפשרויות.

עוד שני מודלים שמרבים לכתוב ולדבר עליהם, אבל אני בספק אם מישהו באמת מיישם אותם, הם: 'תיק ההשקעות הקבוע' של הארי בראון; וחיקויו החיוור 'תיק השקעות לכל מזג אוויר' של ריי דליו.