ליברטריאניות – בלון בלי אוויר

תאריך עדכון אחרון: מאי 14, 2021  /  קטגוריה: דעות

איש לא חייב לך דבר  /  הארי בראון באיגרת לבתו בת התשע (דצמבר 1966)

מסיבות ברורות מתמקד כיסוי הבחירות בארה"ב בשני המתמודדים העיקריים, אך כמעט תמיד יש עוד מתמודדים המייצגים מפלגות אחרות. אחת מהן היא המפלגה הליברטריאנית שלפחות בתיאוריה דוגלת בהתערבות ממשלתית מינימלית בחיי הפרט. הסיבה שאני כותב על כך היא: הארי בראון, שתיק ההשקעות שלו מככב בהרבה מאד מקומות וזוכה לחיקויים רבים.

הארי בראון היה איש אשכולות ובר מזל. כגבר לבן שנולד בתחילת שנות השלושים בארה"ב, הוא היה במקום הנכון, בזמן הנכון, ובגיל המתאים כדי להנות מהצמיחה המהירה של הכלכלה האמריקאית בשנות החמישים והששים של המאה הקודמת. היותו עיתונאי, מורה, יועץ השקעות, סופר, ונואם מוכשר קרבו אותו לפוליטיקה ולאידיאולוגיה ליברטריאנית. מוזר הדבר שבקריירה העשירה שלו, שבה הכיר כל כך הרבה אנשים, בראון לא הבין שיישום רעיונות ליברטריאנים לא מתאים ל- 99% מהם.

הצלחתו בפוליטיקה הובילה אותו להיות מועמד המפלגה הליברטריאנית לנשיאות ארה"ב בשנים 1996 ו- 2000. בבחירות 1996 הייתה אחת, ג'ו ג'ורגנסן, הבחירה של בראון כמועמדת לסגנית נשיא (אם הוא ייבחר), וביחד הם זכו בחצי אחוז מכלל קולות הבוחרים (וכמובן באפס אלקטורים).

האם איש לא חייב לך דבר?

לא קל להיות ליברטריאני; אפילו רק בתיאוריה. לעיתים קרובות מדי האידיאולוגיה הנשגבת מתנגשת עם הדבר הזה… נו, החיים. אחת הדוגמאות המשעשעות היא מתנת חג המולד של הארי בראון לבתו בת התשע. בראון אמנם מודה שבתו תרצה בוודאי "ספרים, משחקים, או בגדים," אבל הוא – אבא טוב שכמותו – בוחר דווקא לתת לה "אמת פשוטה שלקח לו הרבה שנים ללמוד".

ומהי אותה אמת "שתעשיר את חייה במאות אופנים?" החזיקו חזק, "איש לא חייב לך דבר". משפט זה חוזר על עצמו בארבעת החלקים של האיגרת ואני מוצא אותו מופרך מכל וכל.

ראשית, בתו סתיו (Autumn) לא ביקשה להיוולד להוריה או להיוולד בכלל. היו אלה הארי ופמלה שהחליטו להביא ילד לעולם ומרגע שעלה הדבר בידם, הם חייבים לה המון – משפטית ובעיקר מוסרית. במשך שמונה עשרה שנה הם היו חייבים לדאוג לכל מחסורה והורים מסורים ממשיכים בכך עד שצאצאיהם יכולים לעמוד איתן, נפשית וכלכלית, בכוחות עצמם.

שנית, הקהילה שבה היא גרה חייבת לספק לה ביטחון בסיסי ושירותי בריאות וחינוך. לא בגלל שהיא אהובה או מיוחדת ולא בגלל שמישהו עושה לה טובה בכך. זה החוק. גם לאחר גיל 18, היא תחיה במערכת שבה יש לה חובות (שמירת חוק, תשלום מיסים, השתתפות בחבר מושבעים וכדומה) אבל גם זכויות רבות שאותן היא תקבל בגלל היותה אזרחית המדינה וחלק מקהילה.

שלישית, מקריאת כל האיגרת עולה כי בראון בעצם מתכוון שאף אחד לא חייב לחבב אותה, לכבד אותה, או להיות בחברתה, אך מכאן ועד המנטרה "איש לא חייב לך דבר", אין דבר וחצי דבר :). נדמה לי שסתיו הקטנה הייתה בכל זאת מעדיפה ספר, משחק, או בגד על פני ה"אמת" המעשירה שגילה לה אביה.

עם אבא מצליח ודומיננטי כל כך, גם סתיו בבגרותה מחזיקה בגישה ליברטריאנית ולא הסתפקה בהיותה מורה לדרמה.

אדם יצא לחפש את אמריקה ולא הצליח למצוא אותה בשום מקום (סלוגן הסרט 'איזי ריידר')

דוגמה נוספת להבלי הליברטריאניות אפשר למצוא בציטוט הבא של בראון: "אינך חייב לקנות מאף אחד, אינך חייב לעבוד בתפקיד מסוים, … , אתה יכול לבחור". אז זהו, שלא. אם יש רק חנות מכולת אחת בעיירה שכוחת האל בה אתה גר, אז אתה חייב לקנות בה; ואם אינך מוצא עבודה אחרת, אז אתה כן חייב לעבוד בתפקיד המחורבן שאתה כה מתעב. החיים הם שרשרת אירועים שבהם הבחירה בדרך כלל לא בידינו או שאין לנו את המידע או הזמן הדרוש לצורך בחירה נכונה.

ליברטריאניות לא מצליחה מעשית ואלקטורלית בדיוק מהסיבה שקומוניזם נכשל בכל מקום. זוהי גישה קוסמת שנשמעת נהדר בתיאוריה ובעליל אינה מתאימה עדיין לבני אדם. אולי בעתיד הרחוק, לאחר שה- DNA האנושי ישתנה מקצה עד קצה, יתכן ולא יהיה כלל צורך בממשלה / משטרה / רגולציה / רשתות הגנה חברתיות,… אך עד אז, לכל אלו יש תפקיד חשוב, ששום קהילה לא יכולה לוותר עליו.

שנת המגפה הוכיחה את נחיצותה של ממשלה. (כמעט) כל ממשלה עדיפה על פני כאוס ליברטריאני.

הארי בראון ובתו בבחירות 2000

ובכל זאת, ליברטריאניות השיגה אחת ממטרותיה

כל זב ומצורע יכול לקנות בארה"ב כלי יריה מכל סוג שאפשר להעלות על הדעת, בלי בדיקות רקע ובלי צורך ברישיון. כמובן שאין גם שום הגבלה על מספר כלי הנשק וכמות התחמושת שיכול פלוני לאגור. התוצאה: על פי העיתון USA Today בשנת 2020 לבדה נהרגו למעלה מ- 41,000 אנשים כתוצאה משימוש בנשק חם.

תופעת לוואי לשפע הרב של כלי נשק קטלניים (לדוגמה, רובי סער משוכללים עם מחסניות המכילות 100 כדורים) היא ירי המוני תכוף במקומות ציבוריים. בפרפרזה לעקרון 'הפטיש של מאסלו': כאשר אזרח נושא אקדח, כולם סביבו נראים כמטרות.

ירי המוני מוגדר כאירוע שבו נהרגו ונפצעו לפחות ארבעה אנשים כתוצאה משימוש בנשק חם. הנתונים הבאים מדגימים מגפה שיצאה מכלל שליטה ולא פייזר או מודרנה ימצאו לה חיסון: בחודש האחרון אירעו 45 מקרי ירי המוני וכ- 150 מקרים מתחילת השנה. אפשר להניח שבזמן הקריאה של פוסט זה אירע מקרה נוסף של ירי המוני אי שם בארה"ב.

למה נהג מכונית חייב ברישיון, ביטוח, וציות לכללי התנועה ואילו בעל נשק חם משוחרר מכל מגבלה? לאמריקאים הפתרונים.

קפיטליזם, סוציאליזם, קומוניזם, ליברליזם, ושאר מושגים עבשים

אין היום מדינה דמוקרטית שניתן להגדיר את השיטה הכלכלית-חברתית הנהוגה בה במלה אחת, בפסקה אחת או אפילו בספר אחד. מה עוד שלכל אחד יש פירוש שונה למושגים אלה שכבר מזמן אבד עליהם הכלח. כמו כן, בכל שיטה יהיו כאלה שיצליחו מאד וכאלה שיישארו מאחור או כמו ששאל בכעס המ"כ שלי בטירונות: למה האחרונים תמיד בסוף?

רונלד רייגן אמר בזמנו ש"המילים המפחידות ביותר בשפה האנגלית הן: אני מהממשלה ובאתי לעזור". גם אם זה נכון, לממשלה יש תפקיד מרכזי ביצירת תנאים שווים עד כמה שאפשר ואם ה"אחרונים" לא מצליחים לעזור לעצמם, אזי חובת המדינה לסייע להם בקצבאות והדרכה להגיע לקיום בכבוד.

פעמים רבות מביאים את התפרקות בריה"מ והגוש המזרחי כעדות לכישלון הקומוניזם ואת המשבר הפיננסי של 2008 כעדות לכישלון הקפיטליזם. שתי הדוגמאות מופרכות. בריה"מ והגוש המזרחי היו דיקטטורה גדולה שהתפרקה לדיקטטורות קטנות יותר; בלי קשר לשיטה שהייתה נהוגה שם בפועל. בארה"ב, המשבר הפיננסי של 2008 היה סתם מעשה מרמה בקנה מידה גדול של תעשיית הכסף ובגיבוי פוליטי חזק של שתי המפלגות הגדולות. גם כאן, כמו במדינה מזרח תיכונית אחת, לאידיאולוגיות הגדולות ולמילים הרמות יש מטרת על אחת: להסיח את דעת הקהל מהעובדה שנבחריהם מאפשרים לכסף הגדול וקבוצות אינטרס לכרסם בחירותם ולבזוז את ממונם.

"כל מיליארדר הוא תוצאה של כישלון מדיניות" (אלכסנדריה אוקסיו־קורטז)

בשבוע השני של מרץ פרסם המגזין פורבס רשימה של ששה אנשי עסקים – חמישה אמריקאים (ג'ף בזוס, אילון מאסק, ביל גייטס, וורן באפט, ומארק זאקרברג) וצרפתי אחד (ברנרד ארנו) – שהונם האישי חצה את קו המאה מיליארד דולר. למעשה אלמלא תרמו באפט וגייטס כל כך הרבה במהלך חייהם היה הונם האישי כמעט כפול!

יש כמובן עוד מאות מיליארדרים בעולם המערבי שהונם טרם חצה את הקו הזה אבל הם בדרך.

תיקרא השיטה הכלכלית שבמסגרתה הצליחה חבורת המיליארדרים הזו לצבור הון בלתי נתפס אשר תיקרא, זו עדות לכישלונה; מפני שעל כל מיליארדר בצד אחד של הסקאלה, ישנם מיליון עניים בצידה השני. זה חוק טבע. כלכלנים רבים הצביעו על כך שתופעה זו קורית כאשר 'מגרש המשחקים' מוטה בצורה חריפה לכיוון מאד מסוים.

מהי שיטה מוצלחת?

השיטה המוצלחת ביותר לפי המדד הפרטי שלי היא זו שבה מעמד הביניים רחב ביותר וכולל זגגים, כבאים, רופאים, אופים, עובדים סוציאליים, נהגים, פקידים, תוכניתנים, זמרי חתונות, אחיות, בעלי עסקים קטנים, שוטרים, מעצבי שיער, מורים, מנופאים, שרברבים, מהנדסים,… אתם מבינים את הרעיון. אם החברים בו מצליחים לחיות בנוחות, לחסוך, ובנוסף לפתוח תיק השקעות שיעזור להם להגיע לעצמאות כלכלית לפני שהם פורשים לגמלאות, אזי המדינה השיגה את מטרתה ואחת היא מה שם השיטה הנהוגה בה. בינתיים נראה שגם למדינות המפותחות ביותר יש עוד כברת דרך ארוכה לעבור כדי להשיג מטרה זו.

לבסוף

בבחירות 2020 סגרה ג'ו ג'ורגנסן (זו שהייתה מועמדת לסגנית נשיא בבחירות 1996) מעגל והייתה בעצמה מועמדת המפלגה הליברטריאנית לנשיאות ארה"ב. למרות שגם הפעם היא לא הצליחה לצוד ולו אלקטור בודד, היה הישגה מרשים בהרבה מזה שהיא והארי בראון הגיעו אליו ב- 1996 – 1.2% מהבוחרים הצביעו עבורה!

גם בקנדה קיימת מפלגה ליברטריאנית (לפחות על הנייר). בבחירות הפדרליות של 2019 היא קיבלה רק 0.05% מהקולות ולא הכניסה אפילו מועמד אחד לבית הנבחרים הכולל 338 נציגים. זה אומר דבר חשוב: הציבור הקנדי חכם יותר בעניין זה (וגם בעניינים רבים אחרים) מהאמריקאים.

השנים האחרונות הוכיחו שחוסר הצלחה אלקטורלי יכול להשתנות בלי אזהרה מוקדמת. מועמדים ליברטריאנים נראים מצוין, מדברים יפה ואני משוכנע שגם נודף מהם ריח טוב, אלא שהם לא מציינים את המובן מאליו: יקום ליברטריאני יכול להתקיים רק בדמיון. מצד שני המון אמריקאים מוכיחים שאין להם בעיה להתאבד עבור… כלום, אם על ידי אי פיקוח על מכירת כלי נשק, ויתור על שירותי רפואה או בחירה לנשיא במכחיש קורונה, אז לך תדע.

למרות קריירה מרשימה ורבת הישגים, הארי בראון ייזכר בעיקר בזכות מודל תיק השקעות שפיתח הקרוי The Permanent Portfolio. אינני סבור שיש רבים המחקים מודל זה, אבל הוא משמש כאמת מידה השוואתית למודלים אחרים; ועל כך בפוסט הבא.

10 תגובות בנושא “ליברטריאניות – בלון בלי אוויר

  1. ליברטריאניות לא מצליחה מעשית ואלקטורלית בדיוק מהסיבה שקומוניזם נכשל בכל מקום.
    מה קשר לכישלון הקומוניזם.
    קומוניזם זה ההיפך

    אהבתי

  2. מסכימה עם כל מילה. חייבים לפרק את חברות הענק האלה. אולי להגיע הזמן להכניס לחוקה גם כמה חוקים סוציאלים שהמדינה מחוייבת להם. חייבים לאפשר לחלק מהנבחרים להיבחר באופן אקרעי. כן כן. אקרעי לגמרי מתוך כל האוכלוסיה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: