עשר שאלות פתוחות לאחרי המגפה

תאריך עדכון אחרון: יוני 4, 2021  /  קטגוריה: דעות

אל תיתן לחוש המוסר להפריע לך בביצוע הדבר הנכון  /  אייזיק אסימוב

מוסכם על רבים שגם לאחר שתחוסן רוב אוכלוסיית העולם, המגפה לא תיעלם אלא תדעך לאיטה ותהפוך לעוד סוג של שפעת קשה. לאחר מכן ייאלץ העולם להתאים את עצמו למצב נורמלי חדש, אשר יש לגביו הרבה שאלות פתוחות, שהתשובות להן יקבעו איך ייראו החיים בעתיד. למשל,

האם צפויה בעתיד הקרוב מגפה נוספת?

בין אם נגיף הקורונה נוצר באופן טבעי או כפי שרומזים מספר מדענים רמי דרג, במעבדה בעיר ווהן שבסין, בכלל לא ברור ש'מגפה של פעם במאה שנה' לא תקרה שוב אחרי מספר שנים מועט. גם גרסאות של הנגיף הנוכחי לא מתכוננים להרים ידיים בקרוב ולא ברור עד כמה החיסונים יעילים גם נגדם.

האם עבודה מרחוק תתרחב או שמא המגזר הציבורי והחברות הגדולות יחזירו בהדרגה את עובדיהן למשרדים?

חברות נדל"ן שבבעלותן בנייני משרדים, כמו גם בעלי מסעדות בסביבה ונותני שירותים מכל הסוגים, עוצרים את נשימתם בתקווה שאכן נושא זה יחזור פחות או יותר לקדמותו. באמצע השנה הקודמת הייתה הרגשה שעבודה מרחוק החוסכת עמידה בפקקים ומפחיתה את זיהום האוויר עומדת להחליף את הפורמט המיושן של עבודה במשרד. עברה שנה והקסם התעמעם. הסתבר שיש גם חסרונות לא מעטים לעבודה מרחוק.

מחיר המניה של חברת הנדל"ן H&R שרוב הכנסותיה מגיעות מהשכרת משרדים, מדגים זאת היטב. לפני שנודע היקף המגפה עמד מחיר המניה על $23 ומיד אחר כך הוא צנח ל- $8. היום מחיר המניה עומד על $16, דבר המעיד על היסוסי המשקיעים שלא בטוחים לאן תנשב הרוח ובינתיים תופסים מקום טוב באמצע.

דוגמה שאינה מעידה על דבר

בלייר דוקווסניי, יועצת השקעות ובלוגרית שאני קורא בקביעות את הפוסטים שלה, כותבת השבוע שהיא עוזבת את חדר העבודה בביתה ושוכרת משרד ללא שותפים. האם היא סנונית שמבשרת מגמה ישנה? נחיה ונראה.

האם האבטלה תישאר גבוהה לתמיד?

האנתרופולוג דויד גרייבר טוען בספרו "Bullshit Jobs: A Theory", כי 40% מהעבודות בעולם המפותח חסרות משמעות במידה כזו או אחרת ולא רק שאפשר בלעדיהן אלא אפילו עדיף שהן ייעלמו. לגבי הסקטור הציבורי אין ספק שהוא צודק, אבל הוא מראה שגם הסקטור הפרטי לא חף מ'אשמה', בעיקר בדרגות הבכירות.

המגפה שניערה את שוק העבודה וגרמה לפיטורים נרחבים, כאילו חיזקה את דבריו. לאחר ההלם הראשוני חזרו החיים למסלולם, אם כי בהילוך איטי. ידידה שעברה לעבוד מהבית אמרה לי אז "הכל כאילו נעצר ובכל זאת הכל איכשהו עובד".

מצד שני, יתכן שאותן סיבות שמלכתחילה 'ניפחו' את כוח האדם במקומות העבודה עדיין שרירות וקיימות ולאט-לאט הכל יחזור לקדמותו.

האם המגפה קירבה את היום שבו תיושם הכנסה בסיסית לכל?

הרעיון שכל אדם מגיל מסוים יקבל סכום כסף על בסיס קבוע עד למותו ובמקביל יבוטלו רוב הקצבאות שהוא זכאי להן, מתגלגל כבר למעלה מחמישים שנה וקרוב לוודאי שהיה ממשיך בכך לנצח, עקב חוסר רצונם של פוליטיקאים (בכל המדינות) אפילו לדון בכך ברצינות. בקנדה נעשו שני ניסיונות בשתי ערים במניטובה בין 1974 ל- 1979 אבל לא הותירו חותם. ניסיון שלישי שנעשה ב- 2017 באונטריו בהשתתפות 4,000 בני מזל הופסק אחרי כמה חודשים עקב ניצחונם של השמרנים בבחירות לפרובינציה, שמיהרו לבטל את הפיילוט.

לאחר שנתיים וחצי הגיעה המגפה וחשפה את מה שידעו כולם: מודל דמי האבטלה ומודל תשלומי הרווחה מיושנים ואינם מתאימים לשוק העבודה הנוכחי. הממשלה הפדרלית שהבינה זאת יישמה בזריזות לא אופיינית שתי תוכניות חירום נדיבות, אחת לשכירים ואחת לעצמאים. מכיוון שהשמיים לא נפלו כתוצאה מכך, גדלה התמיכה הפוליטית בהכנסה בסיסית לאומית ובעצם כל המפלגות, למעט השמרנים, מצהירות על רצונן ליישם אותה.

כמובן שבין הכרזות פוליטיות תקיפות וצעדים מעשיים ליישומן מפריד האינסוף.

מתי תתמתן עליית המחירים בשוק הדיור?

זר שיבחן מבחוץ את שוק הדיור הקנדי ישאל מיד שלוש שאלות: 1. איך למדינה השנייה בגודל שטחה בעולם ומספר תושביה קטן ממספר התושבים בטוקיו רבתי אין מספיק קרקע לבניה מסיבית של בתים? 2. איך יתכן שזו הפעם השלישית בעשרים השנים האחרונות ששוק הדיור יוצא מכלל שליטה? 3. הממשלה הליברלית הכריזה שתגדיל את מכסת המהגרים הרגילה לאחר המגפה. האם כתוצאה מכך תואץ עליית המחירים?

אין זה סוד מה צריך לעשות כדי שמחירי הדיור יתייצבו: שילוב של בניה מסיבית, תמריצים לבניה להשכרה, והעלאת הריבית. לשלושת הגורמים האלה יש התנגדות עזה וצריך להודות מוצדקת בחלקה. חוקי הפרובינציות מונעים בניה מסיבית מטעמי איכות הסביבה ושמירה על הנוף. תמריצים מסוג כלשהו מנוגדים לאידיאולוגיית השוק החופשי ובכל מקרה נתונים לוויכוח על סדר העדיפויות הנכון. והעלאת הריבית בשנה-שנתיים הבאות בכלל לא באה בחשבון כאשר הבנק המרכזי שוקל בכלל ריבית שלילית על פיקדונות.

מוסכם על הכל שלא תיתכן לאורך זמן עלייה שנתית של 15% במחירי הבתים והדירות. אם בתחילת המגפה היה מי שקיווה לנצל הזדמנות, באה המציאות וטפחה על פניו. היום אף קונה או שוכר פוטנציאלי ששם לב למה שקורה סביב כבר לא מאמין כי בקרוב תהיה ירידת מחירים.

האם זרים יחזרו ללחוץ ידיים?

גם לפני המגפה היו רבים מעדיפים להימנע מלחיצות ידיים ועדיין הם עשו זאת כאשר פגשו או נפרדו ממישהו, חתמו חוזה ועוד. תמיד חשבתי שצריך למצוא או לאמץ מתרבות אחרת מחווה חליפית ולהשאיר את לחיצות הידיים לפוליטיקאים. לא צריך להיות הווארד יוז כדי להסכים לזה.

כדי לקבל מושג כמה לחיצות ידיים מוחלפות באירוע חברתי, נניח כי N אנשים לוחצים יד פעם אחת עם כל אחד מהנוכחים. מספר הצירופים יהיה:  2 / (N2 – N). מכאן שבאירוע של עשרה אנשים יוחלפו 45 לחיצות ידיים ומיליארדי וירוסים וחיידקים.

האם לא יהיו יותר נסיעות עבודה?

בחודשי המגפה הראשונים הייתה הסכמה גורפת שפגישות מקוונות יבטלו לחלוטין את הצורך בנסיעות עסקים. גם עכשיו – שנה אחרי – מורה השכל הישר שאין עוד צורך לבזבז זמן וכסף כדי להיפגש עם לקוחות, עמיתים, ושותפים. כלים כמו זום, מיקרוסופט טימס ואפילו ווטסאפ יכולים להחליף פגישות פנים אל פנים ב… פגישות פנים אל פנים על גבי מסך. אלא שהמציאות מסתבר, מורכבת יותר. לא רק אנשי מכירות ותחזוקה עדיין טסים ממקום למקום, כפי שאולי ניתן לצפות, אלא גם מנהלים בכירים ואחרים.

למרות שמספר הנוסעים בענייני עבודה עולה בהתמדה, הרי הוא עדיין רק כמחצית ממספרם בתקופה שלפני המגפה. ימים יגידו מה צופן בחובו עתיד נסיעות העבודה.

איך יצליחו מדינות להתגבר על הר החובות שיצרו בשנה האחרונה?

על פי פרסומים שונים מדינות כמו קנדה, ארה"ב, בריטניה, ואחרות יזדקקו לכמה דורות כדי להחזיר את חובותיהן וגם זאת רק אם הפוליטיקאים העתידיים יגלו אחריות פיננסית יוצאת דופן. מכיוון שעוד לא נולד פוליטיקאי כזה, נראה שהחובות לא יוחזרו. אבל אם כל המדינות שקועות בחובות אזי למי בדיוק החובות לא יוחזרו?

ניסיון החיים מזכיר שבעצם עשורים רבים מתפרסם שמדינות שקועות בחובות כבדים ולמרות זאת בדרך פלא יש לממשלות של אותן מדינות מספיק כסף לפרויקטים ראוותניים או סתם להוצאות הקשורות בשחיתויות שגרתיות או אפילו יוצאות דופן.

ההיגיון אומר שאין בור בלי תחתית. הניסיון אומר שאולי יש תחתית, אבל היא עמוקה יותר מכפי שאנו משערים.

האם משכורות של מעמד הביניים יתחילו סוף סוף לעלות מעבר לשיעור האינפלציה?

חמישים השנים האחרונות בשוק העבודה הראו שאין צורך לדאוג לשני העשירונים העליונים ולשלושת התחתונים. גם אם דגים יטפסו על עצים, שכרם של הראשונים ימשיך לעלות ריאלית ושכרם של האחרונים יישחק. לא חשוב מי בשלטון או מה המדיניות המוצהרת. לדוגמה, כותרת מהעיתון דה-מרקר בתאריך מאי 24, 2021: בעת מיתון, חברות בארה"ב נוהגות לגלגל את העלויות אל העובדים החלשים ביותר, ומשלמות להם פחות משכר מינימום או מסרבות לשלם על שעות נוספות — ובמרבית המקרים, כלל אינן משלמות. שני תיקונים לעורך: האחד, זה קורה תמיד, לא רק בעת מיתון; והשני, זה קורה בכל מקום, לא רק בארה"ב.

למעמד הביניים עדיין יש תקווה. חמשת העשירונים שבאמצע אמנם עדיין בתהליך התכווצות ודור המילניאלס סובל מכך מאד, אבל התקדמות טכנולוגית עקבית יוצרת הזדמנויות ומשרות חדשות לצעירים. עם זאת ניסיון העבר מותיר כר נרחב לספק בקשר לעליה ממשית של משכורות מעמד הביניים.

האם תמשיך העלייה במחירי מטבעות הקריפטו?

בניגוד למחירי בתים ודירות שאינם יכולים לטפס ללא גבול, מחירי הקריפטו יכולים גם יכולים. אחרי הכל מאה אלף דולר לביטקוין נשמע הגיוני באותה מידה כמו חמישים דולר לביטקוין. ובכל זאת כוחות אימתניים כמו רגולטורים, אילון מאסק, חובת דיווח למס הכנסה, ממשלות הרוצות להנפיק מטבע קריפטו משלהן, ופורצי מחשבים מכים שוב ושוב בישות המוזרה שסובלת עדיין ממחלות ילדות רבות.

ירידות תקופתיות של 50% בערך המטבעות אולי יוצרות כותרות צעקניות בכלי התקשורת, אך רק פיהוק משועמם בקרב בעלי ענין. "מה עוד חדש?" הם שואלים. ואכן עד עכשיו, בכל פעם שנדמה שערך המטבעות קיבל נוק-אאוט שממנו לא יתאוששו, הם קמים מהקרשים בשאגה ומוכיחים שמוקדם להספידם.

Image courtesy of FrameAngel at FreeDigitalPhotos.net

טיפ

אם זה טוב מכדי להיות אמיתי, זה בדרך כלל אכן כך.

12 תגובות בנושא “עשר שאלות פתוחות לאחרי המגפה

  1. בשנה האחרונה מחירי הבתים השתגעו. איך זוג צעיר בטורונטו יכול בכלל להגיע ל down payment בלי עזרת ההורים או לעבור stress test.

    אהבתי

  2. אחרי 34 שנים בעבודה אני חושב שהאנתרופולוג דויד גרייבר צודק. הג'ובים שלי למשל היו מיותרים חלקית או מיותרים לגמרי.

    אהבתי

  3. אני כבר 20 שנה לא עובד. יש לי 6 ילדים שגם הם לא עובדים.
    אנחנו רק לומדים.
    כל הזמן שלחתם אותנו לעבוד….עכשיו אתם סוף סוף רואים את האור !! ומצטרפים אלינו

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: