כלבי ה- 60 TSX

תאריך עדכון אחרון: יולי 9, 2021  /  קטגוריה: השקעות 123

השקעה טובה גורמת לפיהוק, ורעה לריגוש  /  אלמוני

המחצית הראשונה של השנה חלפה על שוקי המניות באופן חלק כאילו שהמגפה כבר מאחורינו. נביאי החורבן של השנה שעברה ("ה- S&P 500 ירד ב- 20% לפחות", "מטבעות הקריפטו יתמוטטו", "סטגפלציה בפתח") מעדכנים פעם נוספת את התאריכים בתקווה שאולי, אולי משהו ישתבש בחצי השני של 2021. בינתיים זה לא מצליח להם. בששת החודשים הראשונים עלו כל המדדים הראשיים בצפון אמריקה בערכים דו-ספרתיים (נכון ל- 30 ליוני):

S&P 500        +14.4%,          Dow Jones    +12.7%,          Nasdaq          +12.6%

אבל הסוס השחור היה דווקא ה- S&P/TSX Composite שעלה ב- (תרועת חצוצרה) 15.7%, ואת זה משום מה איש לא חזה בתחילת השנה.

סקטור הפיננסים, שחזו לו התאוששות ממושכת, הפתיע יותר מכל עם עלייה של יותר מ- 30% (!) וסקטור הטכנולוגיה הישנוני של קנדה, התעלה על עצמו וקפץ ב- 17%. אפילו סקטור הנדל"ן שחטף הכי חזק ב- 2020 נמצא כבר קרוב לשיאו מלפני המגפה.

בתקופות משבר נזכרים בדרך כלל בזהב כמפלט מקשיי הכלכלה. הארי בראון אפילו הקדיש לו רבע מתיק ההשקעות שלו כהגנה מפני תקופות של אינפלציה. בימים אלה, רוברט קיוסאקי, גורו מטעם עצמו, ממליץ לקנות זהב כי "אנו עומדים לפני מפולת נוראה ואיומה" (הוא טוחן את עניין המפולת כבר מ- 2017). אין רע בזהב כל עוד זוכרים שלוש עובדות:

• מאז 1980 עלה הזהב ב- 170% ואילו האינפלציה ב- 240%.
• ב- 1980 ערכם של הזהב והדאו עמד על 800. היום אונקיית זהב שווה $1,800 ואילו הדאו עומד על 35,000 בקירוב.
• בניגוד לעבר, היום יש לזהב הפיזי מתחרה רב עוצמה – זהב דיגיטלי (מטבעות קריפטו).

סביר להניח שמחצית השנה הבאה תהיה מתונה יותר מבחינת שוקי המניות, אבל מי שתיק ההשקעות שלו בנוי בעיקר מחברות ענק המחלקות דיבידנדים (ומגדילות אותם מדי פעם) ימשיך כנראה לרוות נחת. וזה מביא אותי לדוגמה הבאה הקרויה כלבי ה-  60 TSX.

מתודולוגיה

בשנת 1991 פרסם מייקל אוהיגינס אסטרטגיה לבניית ותחזוקת תיק השקעות המורכב באופן שווה מעשרת המניות 'הנחותות' (ומכאן השם dogs) במדד דאו ג'ונס. אין צורך להיות אנליסט לצורך זה, פשוט בוחרים את עשרת המניות שתשואת הדיבידנד שלהן היא הגבוהה ביותר מבין 30 המניות שמרכיבות את המדד. יש היגיון מסוים בכך, מפני שאם חברת ענק (וכל החברות בדאו הן חברות ענק) משלמת דיבידנד גבוה בהשוואה לאחרות, פירוש הדבר שמחיר המניה ירד מסיבה כלשהיא ולכן היא נחשבת 'נחותה'.

פעם בשנה יש לאזן את המודל על ידי החלפה (אם יש צורך) של חברות כך ששוב הוא יכלול את עשרת המניות בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר. מסיבה זו המודל אינו מתאים למשקיעים פסיביים המעדיפים להחזיק בחברות איכותיות לאורך זמן ולא להחליפן רק מפני שמצבן השתפר!

למודל המקורי של אוהיגינס יש כיום אינספור גרסאות שונות הטוענות לביצועים טובים יותר.

יתרונות וחסרונות

לפי ההיגיון המתודולוגי, יש לבחירה במניות 'נחותות' שלושה יתרונות: האחד, סביר להניח שחברה איכותית תתקן את הבעיה שבגינה ירד מחיר המניה וזה יחזור ויעלה. השני, בינתיים בעל המניה יקבל דיבידנד גבוה מהרגיל. והשלישי, זהו מודל פשוט, שאינו גוזל זמן וקל ליישום.

תיאורטית, יש למודל גם חיסרון והוא חוסר גיוון המובנה בו. החברות שייבחרו לא יכסו את כל הסקטורים במדד.

העתקת המודל לשוק הקנדי

המדד המקביל בקנדה לדאו ג'ונס האמריקאי נקרא 60 TSX והוא מכיל ששים חברות גדולות הרשומות במדד S&P/TSX Composite Index. יישום המודל של כלבי הדאו אינו מצריך שום התאמות. פשוט יש למיין את רשימת החברות במדד לפי גודל תשואת הדיבידנד, לבחור את עשרת המקומות הראשונים, וזו התוצאה המתקבלת:

אפשר לראות שבמקרה זה רק ארבעה סקטורים (אנרגיה, תקשורת, פיננסים, חברות גז וחשמל) מתוך 11 במדד הכללי מיוצגים במודל.

בשלב השני, יש להקצות סכום שווה לכל חברה ולקנות את מירב המניות בסכום זה. לדוגמה, אם עומדים לרשותנו $100,000, הרי שנקצה סכום של $10,000 לכל חברה. התוצאה המתקבלת:

1.         Enbridge                                201

2.         Pembina                                253

3.         Bell Canada                          163

4.         TC Energy                             163

5.         Manulife                                409

6.         Power Corp                           255

7.         Emera                                    177

8.         Telus                                      359

9.         Bank of Nova Scotia            124

10.       Algonquin Power                 541

וכן נשארו $201.76 בקופה. נשתמש בסכום זה לצורך הוספה של ארבע מניות Enbridge, כך שעכשיו

1.         Enbridge                                205

ובקופה נשארו $3.24.

בשלב השלישי, נאסוף את כספי הדיבידנדים ומדי פעם נקנה מניות נוספות בסכום שהצטבר.

בשלב הרביעי והאחרון, יש לאזן את המודל פעם בתקופה – נהוג פעם בשנה, אבל אורך התקופה אינו חקוק בסלע.

לבסוף

יש גישה הטוענת שלכל עשר מניות שייבחרו באקראי מתוך מדד ה- 60 TSX יהיו מן הסתם ביצועים טובים לאורך זמן. יש בזה משהו, ועם זאת מעניין יהיה לעקוב אחרי התנהגות המודל בזמנים טובים ורעים.