היום יום הולדת

תאריך עדכון אחרון: יולי 23, 2021  /  קטגוריה: דעות

חשוב לדעת מה אתה רוצה, אך חשוב לא פחות לדעת מה אינך רוצה  /  חוכמה עממית

בשעה טובה, הבלוג בן שנה. מאז לידתו ועד היום פורסמו בו 57 פוסטים וקרוב לחמש מאות תגובות. לא קידמתי ואינני מתכוון לקדם את הבלוג בשום צורה (דרך אגב, אין לי כוונה לסגור את חשבונות הטוויטר, אינסטגרם, ופינטרסט שלי, אבל זאת רק בגלל שלא פתחתי כאלה) וכנראה שגם בעתיד אצטרך להסתפק בששה קוראים, פחות או יותר. זה לגמרי בסדר מבחינתי.

מאז שאני זוכר את עצמי רציתי להיות סופר, והרצון הזה היה חזק אפילו מהרצון להיות גיטריסט, כבאי, או אסטרונאוט. אלא שהחיים לא תמיד משתפים פעולה עם חלומות ילדות ועלה בידי לפתוח בלוג רק לאחר שפרשתי לגמלאות. סביר להניח שאם הייתי כותב לפני שלושים שנה, לא היה זה על עצמאות כלכלית, שלא הייתי ער לחשיבותה, אלא על נושאים אחרים שהעסיקו אותי אז.

האם לפתוח בלוג

הרשת מלאה בעצות טובות מכל הסוגים על פתיחת בלוג. הן נותנות את הרושם שזה פשוט, קל, ונעים. עם זאת רק לעיתים נדירות נשאלות ארבע השאלות הבאות:

• האם תהליך הכתיבה בוער בעצמותיך?
• האם יש לך מה לומר?
• האם רמת הכתיבה שלך מניחה את הדעת?
• האם יש לך זמן פנוי, ללא הפרעות ולאורך זמן, להקדיש לכתיבה ולקוראי הבלוג?

כמו כן, אחד הסודות הגלויים לכל בלוגר הוא הצורך לקרוא הרבה לפני שכותבים קצת. ובמילים אחרות, העובדה שכל אחד יכול לפתוח בלוג אינה אומרת בשום אופן שכל אחד אכן צריך לעשות זאת. כי זאת יש לדעת,

1.  יש יותר בלוגרים מעורכי דין, סוכני נדל"ן, ו… קוראים.

2.  מספר הבלוגים שנזנחו לאנחות לצד הדרך גדול בסדר גודל ממספר הבלוגים הפעילים.

נושאים לכתיבה

לפני שהתחלתי לכתוב רשמתי בשקידה נושאים שהיו לדעתי ראויים לפוסט משלהם. עם הזמן הייתי עד לתופעה מרתקת; ככל שכתבתי יותר כך התארכה הרשימה עד שברגע מסוים היא הפכה למיותרת.

הנושא העיקרי שעליו אכתוב בשנה הקרובה יהיה שוק המניות שהוא האפיק הקל והנוח ביותר להכנסה פסיבית. זו גם הדרך היחידה להיות הבעלים של חלק (זעיר) מהעסקים המצליחים ביותר במדינה.

יהיו פה ושם גם נושאים משניים שלדעתי יעניינו את הקוראים.

בלוג איננו אנציקלופדיה

ערך אנציקלופדי נכתב בשפה ניטרלית ומצוחצחת על ידי אנשי מקצוע רבים (לפעמים עשרות), בעלי תחומי מומחיות שונים המשלימים זה את זה. פוסט המתפרסם בבלוג נכתב בסגנון אישי ובדרך כלל על ידי אדם אחד. זו הסיבה להצהרת פטור מאחריות (disclaimer) שכל בלוגר מתכסה בה לפני שהוא או היא מתחילים לכתוב. לכן רצוי להתייחס לכתוב בבלוג – כל בלוג – כאל מאמר דעה ולא כמדריך לחיים.

דרך אגב, כדאי באותה הזדמנות לזכור שגם וויקיפדיה איננה אנציקלופדיה.

מה אינני עושה נכון?

לפי מדריכים לניהול בלוגים, אני שוגה כמעט על כל צעד ושעל. יש עוד, אבל אלו עשרת הטעויות הבולטות שלי:

• כותב תחת שמי האמיתי ללא אווטאר.
• לא מפרסם את קיום הבלוג בשום מקום.
• לא פעיל מספיק במדיה חברתית.
• לא מקדיש דקה לאופטימיזציה של מנוע החיפוש.
• לא שוכר אנשים לביצוע עבודות שאני לא אוהב לעשות.
• לא מחלק מתנות (freebies) לקוראים.
• לא נוכח בכנסים של בלוגרים.
• לא מעביר קורסים בנושאים שונים.
• לא ממליץ על שירותים ומוצרים.
• לא פותח בלוגים נוספים בנושאים אחרים.

ובכלל, לא מרוויח כסף מהבלוג. למרות זאת אני איכשהו חי בשלום עם כל המחדלים הללו, ולא מתכנן שינויים קיצוניים גם בשנה הבאה.

טיפים של מארק טוויין

אמנם בתקופתו של הסופר השנון עוד לא היו קיימים בלוגים, אבל תובנותיו המשעשעות נכונות גם היום:

• השתמש במילה נכונה, לא בבת הדודה שלה.
• אם אתה מהסס לגבי שם תואר, השמט אותו.
• וודא את העובדות לפני שאתה מעוות אותן.
• אם תשתמש יותר מדי ברעמים וברקים, הקורא יפסיק להתחבא תחת המיטה.
• לאחר סיום הכתיבה, מחק את המילה 'מאד' בכל מקום שהיא מופיעה בטקסט.
• השתמש בשפה פשוטה, ברורה, וקצרה. אל תיתן לתיאורי צבע לזחול פנימה.

לבסוף

תודה לכל הקוראים והמגיבים.