האיזון הלא קדוש

תאריך עדכון אחרון: ספטמבר 3, 2021  /  קטגוריה: השקעות 101

אל תנסה לדחוף את הנהר, הוא יזרום בכוחות עצמו  /  פתגם פולני

זהו פוסט אחרון בסדרה 'ארוחות החינם' של עולם ההשקעות שכמובן אינן חינם כלל וכלל. המטרה העיקרית של טיפוח אגדות מסוג זה, היא לגרום למשקיעים קיימים לבצע יותר פעולות של קניית ומכירת מניות. מטרה משנית היא לתת למשקיעים חדשים הרגשה שישנן 'דרכים סודיות' שדרכן אפשר להגדיל את תשואת תיק ההשקעות. כי זאת יש לדעת, משקיעים פסיביים המסתפקים בקניית מניות או קרנות סל זולות מחקות מדד (ETFs) הם לצנינים בעיני התעשיה, המקווה להמירם לאקטיביים ועושה הרבה כדי 'לעודדם' להיהפך לכאלה.

כל מומחי ההשקעות מסכימים שהקצאת נכסים מתאימה – כמה ילך למניות, כמה לאיגרות חוב (או תוכניות חיסכון / GIC), וכמה למזומן – קריטית לרמת הסיכון שלוקח המשקיע וחשובה עד מאד לתשואת תיק השקעות. החלוקה הקלאסית שלא השתנתה במאה השנים האחרונות עומדת על 60% מניות ו- 40% לכל השאר. זו כמובן רק נקודת מוצא. משקיעים שמרנים או בגמלאות נוטים להפחית את רכיב המניות ומשקיעים צעירים ונועזים נוטים להגדילו.

כפי שאנו יודעים, שוק המניות אינו מתחשב בהחלטה שהתקבלה בכובד ראש ולאחר מחשבה עמוקה והוא עולה ויורד כמו רכבת הרים השועטת על פסים בלתי נראים. כתוצאה מכך משתנה היחס המקורי בין מניות והכנסה קבועה בכל רגע ביממה, 365 ימים בשנה. יתר על כן, מכיוון שלאורך זמן שוק המניות נוטה לעלות, מובטח שייווצר פער בין השניים שרק ילך ויגדל. כדי להוסיף אי-וודאות יש לזכור שמדי פעם נכנס ויוצא כסף מחשבון ההשקעות בהתאם לצרכי בעליו.

מכיוון שכולם מסכימים כמה הקצאת הנכסים הראשונית חשובה, מאליה עולה השאלה איך לשמור עליה.

Image courtesy of Elena-Mozhvilo at Unsplash.com

לאזן או לא לאזן?

באופן תיאורטי יש שני קריטריונים לאיזון מחדש של תיק ההשקעות, אם על ידי הכנסת כסף חדש או על ידי מכירת מניות וקניית איגרות חוב (או כל מכשיר הכנסה קבועה אחר): האחד, קביעת 'רצועת גמישות', נניח ±10% מההקצאה המקורית, והשני, קביעת מרווח זמן, נניח פעם בשנה. ויש גם דרך שלישית החביבה על משקיעים פסיביים: לתת לשוק לעשות את שלו ולמעט מקרים חריגים, לא להתערב.

דוגמה #1

במאמר במגזין Canadian Money Saver משנת 2011, בדק האנליסט דן בורטולוטי תיק השקעות 40% – 60% לאורך תקופה של 20 שנה – עם איזון ובלעדיו. בסוף התקופה התברר שאיזון התיק הוביל לתשואה עודפת של 5.8%. לכאורה, מה שהיה להוכיח, אבל ירידה לפרטים מציגה תמונה מורכבת יותר. מסתבר שבשש השנים הראשונות לא היה הבדל בין השניים. בחמש השנים שאחר כך הוביל דווקא התיק הלא מאוזן! ורק בתשע השנים האחרונות נפתח פער שהלך וגדל עד שהגיע לשיא בשנה התשע עשרה וירד קצת בשנה האחרונה.

ומה לגבי הקצאת נכסים? הפתעה, הפתעה. לאחר שני עשורים סוערים סיים התיק הלא מאוזן בדיוק כמו התיק המאוזן, בנקודת ההתחלה: 40% – 60%.

צריך לומר שמקרה דוגמה, כשמו כן הוא, אין הוא מוכיח דבר ואין הוא מייצג דבר זולת עצמו. עם זאת, אפשר לראות שיש צורך בהתיישרות גורמים רבים כדי להצדיק את הזמן והמאמץ הכרוכים באיזון תקופתי של תיק השקעות. למשל, אופי שוק המניות בתקופה הנבדקת, יחס הקצאת הנכסים, מבנה תיק ההשקעות, וגובה הריבית במשק שמשפיעה על תשואת איגרות החוב ותוכניות החיסכון.

דוגמה #2

נורמן רות'רי, דוקטור לפיזיקה בעברו ועיתונאי פיננסי ידוע ומוערך בהווה, בדק תיקי השקעות רבים בעלי אותו מבנה התחלתי: איגרות חוב קנדיות, מניות קנדיות, מניות אמריקאיות, ומניות שאר העולם, אך בעלי משקל שונה לכל רכיב. להפתעתו הוא גילה שעבור פרק זמן ארוך, מתכנסים רובם לאותה תשואה!

משל כדור השלג

כאשר וורן באפט מוצא חברה כלבבו, אפל לדוגמה, הוא משקיע בה ולא מוכר, אלא אם משתנה המודל העסקי שלה לרעה ואין סיכוי שהוא יתאושש. כיום מניות אפל מהוות למעלה מארבעים אחוז מתיק ההשקעות של Berkshire Hathaway ואיש לא חושב שצריך ל'אזן' אותו. להיפך, באפט מייחס ערך רב להשקעה פסיבית ובעבר הוא הביא דוגמה מילדותו כהמחשה ליעילותה.

צעד ראשון:  מצא שלג רטוב והכן ממנו כדור  (נמשל: מצא חברה איכותית במחיר הוגן וקנה את מניותיה).

צעד שני:  מצא גבעה ארוכה  (נמשל: החזק את המניות לאורך זמן).

צעד שלישי:  גלגל את הכדור במורד הגבעה  (נמשל: הנח לחברה לעבוד ללא הפרעה. רווחיה יגדלו עם הזמן כמו כדור שלג).

מהמורות בדרך

קל ככל שזה נשמע, יש גם קשיים באיזון תיק השקעות. הנה כמה מהם:

–  למעט מאד אנשים יש משמעת פנימית חזקה כל כך שבתאריך מסוים כל שנה במשך עשורים יאזנו את תיק ההשקעות שלהם במנותק מהקורה סביבם.

–  שימוש ב'רצועת גמישות' מחייב מעקב רציף אחר ההקצאה המקורית ושינויים תכופים בהתאם.

–  שוק תנודתי מכניס למשוואה גורם חזק של אי וודאות. מה בכלל המשמעות של מציאת שיווי משקל רגעי שמיד ישתנה?

–  מכירה של נכסים רווחיים חייבת במס רווחי הון, אלא אם המכירה נעשית במקלט מס.

–  מטבע זר מהווה אף הוא בעיה. במקרה לדוגמה היו בתיק ההשקעות 20% מניות אמריקאיות ו- 20% מניות של שאר העולם.

למרות הכל כנראה שאין מנוס מאיזון תיק ההשקעות פעם בכמה שנים, או כאשר אחד הרכיבים מתנפח הרבה מעבר לגודלו ההתחלתי.

לבסוף

יש חשש שהתעסקות רבה מדי עם איזון תיק ההשקעות תגרום גם למשקיע פסיבי לזוז לכיוון אקטיבי יותר וזה בדרך כלל לא רעיון טוב. מה עוד שמכירת כמה אחוזים פה וקניית כמה אחוזים שם מעוררת את הפיתוי החבוי בכל אחד לתזמן את השוק.

בעבר סברתי שמשקיע צריך להרגיש לגמרי נוח עם דרגת הסיכון של תיק ההשקעות שלו. היום אני חושב שאולי צריך לנסות ולהגדיל את התשואה על ידי העלאה בדרגה של רמת הסיכון, אפילו אם אותו משקיע היפותטי לא ירגיש לגמרי נוח עם בחירתו.

7 תגובות בנושא “האיזון הלא קדוש

  1. לא הבנתי למה המסקנה שלך בסוף שכדאי לנסות להגדיל את התשואה על חשבון אי נוחות של המשקיע?

    וגם….האם אפל כי חברה טובה?
    אמזון? פייסבוק? גוגל? האם כדאי להשקיע בכל החברות האלה ולשכוח מהתיק ל 20 שנה?

    אהבתי

    1. זוהי אינה מסקנה אלא התפתחות מחשבתית עקב שינויים בשוק המניות. אם בעבר סברתי שראוי שהפורטפוליו יורכב ממניות של תאגידי ענק בלבד המשלמים דיבידנד נדיב, הרי שהיום אני *מאמין* שאחוז קטן (נניח עד 5%) צריך להיות נועז יותר. לדוגמה, קריפטו ETF או חברות טכנולוגיה, למרות ששניהם לא משלמים דיבידנדים.

      לגבי אפל: תלוי איך מגדירים חברה טובה. אפל הוכיחה שכדאי (מאד) להיות בעל מניות, אבל (הרבה) פחות כדאי להיות לקוח.

      בשום מקרה לא צריך "לשכוח מהתיק ל- 20 שנה" ובמיוחד לא עם חברות טכנולוגיה שהסיכון בהן גבוה יותר. לדוגמה, לאחרונה מניית
      – זום ירדה ב- 50%
      – זילו ירדה ב- 57%
      – רובינהוד ירדה ב- 48%

      Liked by 1 person

  2. אני מבקר קבוע בבלוג ומאוד אוהב ונהנה מהמאמרים שלך.
    פשוטים, כתובים לעילא, בהירים ומסודרים.
    מופת לכתיבה תמציתית, קולחת ומאורגנת.
    הכל בסעיפים מסודרים. שאלות שצצות נענות תוך כדי קריאה.
    מאוד (!!!) כיף לי כאן 🙂

    תודה רבה לך על ההשקעה ועל הידע שאתה חולק איתנו ברשות הרבים.
    מעריך את זה מאוד.

    אהבתי

      1. לא ממש יודע/זוכר…
        נתקלתי בו, התחלתי לקרוא ונשאבתי למאמר אחר מאמר.
        יש לי עשרות בלוגים שאני קורא באופן קבוע (הספריה הדיגיטלית הווירטואלית שלי) וזה כרגע אחד החביבים עליי שבו אני מבקר באופן תדיר.

        Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: