האם כל אחד יכול להגיע לעצמאות כלכלית?

תאריך עדכון אחרון: אוקטובר 22, 2021  /  קטגוריה: השקעות 123

יש לנו בדיוק משך חיים אחד כדי להספיק כל מה שנרצה לעשות  /  אנונימי

מסיבות ברורות מזוהה עצמאות כלכלית עם טיפוסים יוצאי דופן. מצד אחד סגפנים, שבשום אופן לא ישלמו על כוס קפה מחוץ לבית ומצד שני מולטי מיליונרים המתלבטים איזו יאכטה לרכוש. זהו רושם מוטעה. בספרם 'השכן המיליונר' (The Millionaire Next Door) פורשים החוקרים ויליאם דנקו ותומס סטנלי את ממצאיהם המפתיעים ומסתבר שבניגוד להנחה הראשונית שלהם, המיליונר הטיפוסי שייך דווקא למעמד הביניים.

הם גרים בבית רגיל, עובדים בעבודה שגרתית, מתניידים במכונית צנועה, ובאופן כללי אורח חייהם דומה לזה של שכניהם, החיים מתלוש משכורת אחד לשני ומקווים לשווא לזכייה בלוטו. הדבר שמייחד אותם סמוי מן העין – בית בבעלותם (בלי משכנתה) + כמה מיליונים בחשבון הבנק שלהם. איך הם עשו זאת? בבנאליות: הם הוציאו פחות משהרוויחו ואת ההפרש חסכו והשקיעו. כך, לאחר עשרים או שלושים שנות עבודה, הם השיגו את החופש לעשות כרצונם.

אין זה אומר שמרגע שהשיגו את עצמאותם הם מפסיקים לעבוד ורובצים על חוף הים או מול הטלוויזיה, למרות שגם זה אפשרי. זה כן אומר שהם אדונים לזמנם ויכולים לבחור מה לעשות.

מקרה לדוגמה

אנדרו האלאם (50) שהגשים את חלומו מגיל צעיר הפך לנער פוסטר של המסלול 'המשעמם' הזה. רוב הצעירים לא יודעים, בדרך כלל, מה יהיה כיוון חייהם. לפעמים גם בני ארבעים ממשיכים לחפש את עצמם. האלאם בר המזל ידע מגיל צעיר מה הוא רוצה: לטייל בעולם, לרכב על אופניים, לפגוש אנשים מעניינים, ו… לעבוד מעט ככל האפשר. בגיל 50 הוא כבר הספיק לבקר בעשרים וחמש מדינות, הוא עדיין מרבה לרכב על אופניים, ועובד מעט כנואם פיננסי, כותב מאמרים, וסופר.

קורות חייו דיברו אל לבי מפני שהוא הוכיח שגם מעבודה רגילה (בתור מורה לאנגלית בקנדה ומחוצה לה) אפשר להגיע בגיל +40 לעצמאות כלכלית בתנאי שמאמצים אורח חיים נכון (הסתפקות במועט), מוצאים בן זוג מתאים (אשתו דוגלת באותם ערכים, אם כי באופן מתון יותר), ומתחילים להשקיע בגיל צעיר (19). דרך אגב, הוא אינו מיליארדר, אפילו לא מיליונר כבד. הונו המשותף של הזוג מסתכם בשלושה מיליון דולר קנדי – הם בטח לא מועמדים לרשימת ה- 400 של פורבס.

ולמרות זאת, הזוג האלאם עשיר. הם מנהלים את אורח החיים המועדף עליהם ובד בבד תיק ההשקעות הפסיבי שלהם – קרנות סל זולות המחקות מדדים רחבים – גדל באיטיות, אך בהתמדה. אמנם סגנון השקעה זה שמרני מדי לטעמי, אבל למדתי הרבה ממאמרים שהאלאם פרסם במרוצת השנים וקצת גם מספרו המשעמם מורה מיליונר.

הספר שיצא לאור ב- 2011 מפרט תשעה כללים אלמנטריים שהמחבר משוכנע שכל מי שיפעל לפיהם יוכל כבר באמצע שנות השלושים שלו להיות מיליונר ללא חובות. אני הרבה פחות בטוח בכך בגלל שתי סיבות: מעטים יוכלו לפעול לאורך זמן בנחישות רבה כמוהו, והזמן עכשיו שונה מהותית מהימים של האלאם הצעיר.

לאמיתו של דבר, הספר מונה רק חמישה כללים,

1.  הוצא (הרבה) פחות מהכנסתך והשקע בתבונה את השאר.

2.  התחל מוקדם ככל האפשר.

3.  התרחק מיועצי השקעות וקרנות נאמנות.

4.  היזהר מהאויב שבמראה המושפע מפחד להחמיץ (FOMO), פחד אמיתי, ותאוות בצע.

5.  דרך השקעה מועדפת: פסיביות דרך קרנות סל זולות של מניות ואיגרות חוב המחקות מדדים רחבים.

כאשר ארבעת האחרים הם רק הרחבה של החמישה הראשונים.

מה האלאם אינו מזכיר בספרו

–  קרן חירום (או תכנית ב' כמו שקנדים קוראים לזה) שהכנתה קודמת לכל חיסכון או השקעה.

–  שאין לו ילדים. בניסיון להגיע לעצמאות כלכלית, יש יתרון עצום לאל-הורים.

–  שגם השקעה בקרנות זולות המחקות מדדים רחבים מחייבת הכרות בסיסית של שוק ההון.

–  את החשיבות הרבה של משך זמן ההשקעה (Time Horizon).

רוח הדברים הנושבת מהספר מראה שכסף חשוב, אבל הוא לא הכל. איכשהו האלאם 'מצליח' שלא לומר זאת במפורש ולדעתי אין כמו מסלול חייו להדגים שזה הכלל הראשון והחשוב ביותר.

איפה אני חולק עליו

–  בשנות העשרים שלו לא הייתה אשה בחייו ולא חיי חברה. כל זמנו ומרצו הוקדשו לצבירת כסף. הנוחות שבה הוא חי כיום אינה יכולה לפצות על העשור האבוד. הקורבן היה גדול והאלאם עצמו מודה שהגזים בכך.

–  למינימליסט אמיתי אין אובססיה עם מכוניות (או כל חפץ אחר) גם אחרי שהוא יכול להרשות לעצמו. האלאם שמביא במהלך הספר דוגמאות רבות (מדי) עד כמה מכונית עלולה לחבל בדרך לעצמאות כלכלית, נוהג היום במרצדס-בנץ חדשה.

–  בעידן של ריבית כל כך נמוכה, התיעוב של האלאם לכל סוג של חוב לא מחובר למציאות. לא מעט משתמשים בחוב לצרכי מינוף השקעה ורואים ברכה בעמלם.

–  האלאם טועה לגבי חוסר התרומה של לימודי מתימטיקה בבתי ספר. נכון הדבר ש- 99 מתוך מאה אנשים לא ישתמשו במשוואה ריבועית במהלך חייהם, אבל מי שיצליח להבין את "הפולינום מדרגה שניה" כפי שהוא מכנה זאת בלגלוג, יהיה ביקורתי יותר לגבי מוצרים פיננסיים קלוקלים וגם ייטיב להבין את עוצמתה וחולשותיה של ריבית מורכבת, אשר האלאם כמו רוב האנשים, מפריז בכוחה.

ארבעה משפטים מהספר ששווים ציטוט

–  זהב מיועד לאגרנים המצפים להחליף מטילים נוצצים תמורת לחם עבש כאשר יגיע יום הדין.

–  רבים מסכנים את עצמאותם הכלכלית כדי להיראות אמידים, במקום להיות אמידים.

–  קרנות גידור: כלי שבעזרתו עשירים גונבים מעשירים אחרים.

–  הסיכון הגדול ביותר לתיק השקעות של אשה הוא עצותיו של בן הזוג שלה.

–  איש אינו אומר על ערש דווי, "הלוואי שהייתי מבלה יותר זמן במשרד".

לבסוף

האם כל אחד יכול להגיע לעצמאות כלכלית? תיאורטית כן. מעשית לא. עדיין יש צורך בהשכלה כלשהי, הכוונה נכונה בתחילת הדרך ופעמים רבות גם בהמשכה. יש גם צורך בהתמדה, ובמידה סבירה של צניעות שאינה אופיינית לאנשים צעירים. כמו כן, גם אם עושים הכל נכון, החיים מזמנים הפתעות לא נעימות: אסונות, תאונות, מחלות, מגפות, התנכלויות, גירושים, פיטורים ועוד, המחייבים חוסן גופני ונפשי כדי להתאושש מהם. לא כל אחד מסוגל לכך.

ספרו הבא של האלאם נקרא 'איזון' (Balance) והוא יצא לאור בתחילת השנה הבאה. האלאם היה נדיב ושלח לי את הפרק הראשון שדן בצרכנות מיותרת, כולל מכוניות יקרות, ומעלה על נס חוויות ויחסים במקום חפצים. הפרק גם כולל התפלפלות תלמודית על מקרים שבהם שדרוג תורם לחוויית המשתמש והאם במקרה כזה ההוצאה מוצדקת. עבורי, ואני מניח עבור רוב קוראי הבלוג, תשעת העמודים של הפרק הראשון הם פיהוק ארוך. אני מקווה ששאר הפרקים בספר ידונו בנושאים מקוריים יותר.