עסק משפחתי

תאריך עדכון אחרון: אוקטובר 29, 2021  /  קטגוריה: דעות

כשפילים רבים, זה העשב שנפגע  /  פתגם קנייתי

תחום התקשורת בקנדה נשלט על ידי שלוש חברות ענק: בל (Bell), תלוס (Telus), ורוג'רס (Rogers) וחברה גדולה נוספת – שו (Shaw). ישנם עוד מספר מתחרים קטנים יותר, אך הם פועלים בזירה מקומית ואינם מהווים איום על שלושת הגדולים. מידי פעם כאשר אחד הקטנים מתגלה כנמרץ מדי או מתחיל לגדול מעבר לממדיו 'הטבעיים', ממהרת אחת מהשלוש לרכוש אותו והסטטוס קוו המנומנם שב על כנו. רשות התחרות שלפעמים מגלה פעלתנות יתר בתחומים אחרים, אינה מוטרדת משום מה ממהלך העניינים הזה.

בימים אלה עומד על הפרק ניסיונה של רוג'רס להשתלט באופן ידידותי על שו תמורת 26 מיליארד דולר. שו קיבלה את ההצעה וכרגע בוחנים הרגולטורים, כולל רשות התחרות, את משמעותה. אף אחד לא ייפול מהכיסא אם ההצעה תאושר לבסוף ורוג'רס תהפוך לחברת התקשורת הגדולה בקנדה.

למרות ששלוש הענקיות נסחרות בבורסות של טורונטו וניו יורק, מבנה המניות של רוג'רס שונה מזה של בל ותלוס. מייסד החברה, טד רוג'רס המנוח (2008 – 1933) שרצה להבטיח לאורך דורות את שליטת המשפחה, הנפיק שני סוגי מניות: לראשון (RCI.A) יש זכות הצבעה, ולשני (RCI.B) אין. רוב מכריע (97.5%) של מניות השליטה נמצא בבעלות המשפחה ולכאורה אין כוח בעולם שישנה זאת.

למעשה שני סוגי המניות הם רק קצה הקרחון. מעל ההנהלה הבכירה נמצא הדירקטוריון כמו בכל חברה גדולה, אך ברוג'רס יש בנוסף גם דירקטוריון על, הנקרא בלשון המעטה טיפוסית 'ועדת ייעוץ', ובו עשרה חברים שעל פיהם יישק דבר. מבנה תאגידי כזה פועל בעליל ללא שקיפות ולטובת משקיעים גדולים המכירים באופן אישי את הנפשות הפועלות והאינטרסים שמניעים אותן.

כל עוד אב המשפחה היה בחיים, איש לא ערער על החלטותיו ורוג'רס עשתה חייל, גם אם התעוררה מפעם לפעם מורת רוח בציבור בגלל שירות לקוחות לא מספק ושיטות שיווק אגרסיביות שנקטה החברה. לאחר מותו התפזרה השליטה בין אלמנתו, שלושת בנותיו, בנו, ואחיין של האלמנה (+ ארבעה נאמנים חיצוניים) והתברר פעם נוספת שעירוב של משפחה ועסקים אינו בהכרח צירוף מוצלח.

כנראה שאי הסכמות בקרב היורשים החלו מתחת לרדאר כבר לפני שנים, אבל התפרצו החוצה רק בחודשים האחרונים, כאשר יושב הראש אדוארד רוג'רס (הבן היורש), החליט להחליף את מנהל החברה ג'ו נתל ותשעה מתוך אחד-עשר חברי הנהלה בגלל ביצועיה החלשים של החברה לעומת מתחרותיה. להפתעתו, ההחלטה נתקלה בהתנגדות של רוב הנאמנים כולל כל בנות המשפחה – מי פחות ומי יותר.

האמת היא שאדוארד רוג'רס לא יכול היה לבחור עיתוי אומלל יותר כאשר שלושה תהליכים כבדי משקל נמצאים בעיצומם: ההשתלטות על שו ושילובה בחברה לאחר מכן, היערכות ליציאה מהמגפה, וטלטלה טכנולוגית עזה במעבר לדור חמישי של רשתות אלחוטיות. בנוסף, אפשר היה לצפות שהוא יבטיח את אגפיו בקרב הדירקטורים, הנאמנים, ובמיוחד בני משפחתו, לפני שינסה לרענן את שדרת הניהול.

רוג'רס ניסה להתעקש, אבל תגובת הנאמנים הכועסים ובמיוחד אימו לא אחרה לבוא והם הדיחו אותו מתפקיד יושב הראש. אחד הנאמנים הוא לא אחר מג'ון טורי, ראש עיריית טורונטו בהווה ומי שניהל בעבר את החברה במשך שמונה שנים. כפוליטיקאי מיומן הוא העדיף שלא לנקוט עמדה ברורה, אבל במצב שנוצר לא הייתה לו ברירה והוא הצטרף למדיחים.

בדילוג על מספר פרקים באופרת הסבון, הצדדים הניצים נמצאים עכשיו בשלב הטלת בליסטראות משפטיות אחד בשני. אנליסטים של חברות הדירוג מאיימים להוריד את ציון החברה, וגם רשות ניירות הערך של אונטריו נכנסה לתמונה. פרשנים המעורים בנבכי הסכסוך ובצוואת האב המייסד כלל אינם בטוחים לאיזה צד ייטה בית המשפט; מה שמרמז על תקופה ארוכה של חוסר וודאות. משקיעים רבים לא נותרו אדישים לקונפליקט המתרחש מעל ראשם והדבר התבטא, כפי שאפשר לראות בגרף, בירידת מחיר המניה.

אנליסטים של הבנקים הגדולים טוענים שבל ותלוס ירוויחו מן ההפקר, אבל אם לשפוט לפי מקרים קודמים בחברות גדולות, אזי סביר להניח שבמוקדם או מאוחר תימצא פשרה והרוחות הסוערות יירגעו – לפחות כלפי חוץ. יותר מידי מיליארדים מונחים על הכף מכדי שבעלי עניין יניחו למצב להידרדר עוד. עם זאת, קשה לאמוד את הנזק שכבר נגרם לחברה וכיצד הוא ישפיע על רווחיה בשנים הבאות.

גם מחיר המניה של שו ירד באופן ניכר מתחת למחיר הרכישה שרוג'רס הציעה. דבר המעיד על ספקות בקרב המשקיעים שהעסקה תצא בסופו של דבר לפועל.

מסיבות רבות אין בקנדה עיתונות צהובה כמו בבריטניה או חוקרת וחושפת כמו בארה"ב. קריאת מאמרים בכל נושא שהוא – כולל כאלו השנויים במחלוקת – מהווה תחליף הולם להרדמה כללית לפני ניתוח. המקרה הנוכחי אפוא, נפל כפרי בשל לחיקם של כלי התקשורת. במסווה של דיווח פיננסי, הם אינם מדלגים על אף פיתול בעלילה, ולציבור ניתנה הזדמנות נדירה להציץ למערכת היחסים העכורה בין בני המשפחה העשירה והמפורסמת.

גול עצמי

דעת הקהל נוטה בבירור לעבר נשות המשפחה או ליתר דיוק נגד אדוארד רוג'רס, שהדחתו התקבלה בקורת רוח. הסיבה: בראשון למאי פרסמה אשתו באינסטגרם תמונה שלה, בעלה והילדים עם טראמפ במאר-א-לאגו והכיתוב, "דרך מיוחדת לסיום הערב". גל זעם ציבורי שהתפרץ כלפיהם, במיוחד במיליה של בני הזוג, גרם להעלמה חפוזה של התמונה. אלא שהנזק לתדמית בני הזוג כבר נגרם וחצי שנה אחרי האירוע עדיין מזכירים אותו כהוכחה לחוסר הכשירות העסקי של אדוארד רוג'רס ולאופיו הפגום.

רוג'רס לא היחידה

ישנן חברות טובות נוספות בבורסה של טורונטו בעלות שני סוגי מניות – עם ובלי זכויות הצבעה. חלק מהן כמו

Alimentation Couche Tard, Canadian Tire, Canadian Utilities, Empire, Magna, Metro, Power Corp, Quebecor

בוודאי יעניינו את הקוראים. למרות שבאופן כללי הן עונות על הציפיות, הן גם מועדות יותר לפורענות במקרה של חיכוך בין בעלי זכות ההצבעה המעטים.

לבסוף

בלוג זה סבור שהשקעה בתאגידי ענק קנדיים המשלמים דיבידנדים ומגדילים אותם מפעם לפעם, היא הדרך הטובה ביותר עבור משקיע קטן שאינו יכול להתמודד עם גדודי אנליסטים, מידע פנים, ומסחר אלגוריתמי. רוג'רס הייתה אמורה להיות מועמדת מושלמת לתיק השקעות כזה, אבל מבנה שליטה לא יציב שבו שני דירקטוריונים פועלים במקביל ולא תמיד בהתאמה, הופך את מתחרותיה לאפשרות טובה יותר.

הכותב אינו ממליץ לקנות, למכור, או לבצע איזו שהיא פעולה במניות המוזכרות בפוסט