גם הטובים שבמקצוענים טועים לפעמים

תאריך עדכון אחרון: פברואר 11, 2022  /  קטגוריה: דעות

עדיף לעשות טעות מלזייף שלמות  /  פלמוני

בארי ריתהולץ – יושב ראש של בית השקעות הנושא את שמו – כותב את אחד הבלוגים היותר חביבים עלי. הוא מעמיק, שנון, וכתיבתו קולחת. גם פודקסטים בהשתתפותו מעידים על היכרות יסודית של שוק ההון (האמריקאי) וזווית ראייה מקורית. לכן הופתעתי מפוסט שפרסם לאחרונה וכותרתו 'השקעה היא תרגיל בפתרון בעיה'.

דעתי כמובן שונה בתכלית. אני סבור שהשקעה היא לא 'תרגיל' אלא 'תהליך' ואפילו 'מסע ארוך', ואין בה בעיה עקרונית כלשהי שצריך לפתור. אכן במהלך המסע צריך לקבל החלטות שרובן מבוססות על אישיות המשקיע, גילו, הבנתו בשוק ההון, ומצבו המשפחתי והכספי, אבל 'בעיה'? לא כל כך.

אם חשבתי שהכותרת אינה מייצגת את תוכן הפוסט – התבדיתי. בזמן קריאתו הייתה לי הרגשה שהוא נכתב במהלך ניתוח שבארי עבר והיה תחת הרדמה חלקית כאשר הוא חיבר אותו.

בארי מתחיל בהגדרה המילונית של השקעה ("הקצאת מקורות, בדרך כלל כסף, עם ציפייה להכנסה או רווח"; "רכישה או הוצאה על משהו שיש סיכוי להרוויח ממנו, כמו ריבית, הכנסה, או השבחת ערך"). שתי ההגדרות הוא טוען נכונות, אך חסרות שימוש.

גם בזה אני חולק עליו. ההגדרה אינה מיועדת ליועצי השקעות, אלא לציבור הרחב. אפשר לומר שכל הגדרה מילונית תהיה חסרת שימוש לבעלי מקצוע בתחום. תיאור של כוכב 'צדק' לא יועיל לאסטרונום החוקר אותו, הסבר על מערכת העיכול יצחיק רופאים העובדים במחלקה פנימית, וכך הלאה.

כדי להדגים את כוונתו, מגדיר בארי בעצמו את המושג 'השקעה', וצריך לקרוא פעמיים כדי לרדת לסוף דעתו: "אמנות השימוש באינפורמציה חלקית לצורך הערכה הסתברותית על עתיד לא ידוע". בעיני זה דומה ל- רכבת אחת יצאה מעיר X ורכבת שניה יצאה בזמן שונה מעיר Y. מה תהיה הטמפרטורה כאשר הן יפגשו?

לאחר מכן מפליג בארי בתכונות הנדרשות ממשקיע טוב ("גמישות מחשבתית, משמעת עצמית, ידע בהסתברות, למידה משגיאות, …), ואז הוא נזכר ש"עבור הרבה אנשים, הפתרון לבעיה מטעה בפשטותו: קנה קרנות סל מחקות מדד, הוסף להן מדי פעם, אזן פעם בשנה, התעלם מרעשים, התנהג יפה, וחכה כמה עשורים". למה הפתרון מטעה (בפשטותו)? כי "הוא מחפה על תובנות רבות, ניואנסים, וסיבוכיות".

כאן מגיע פירוט של ניואנסים ומתברר שבארי רואה בעיני רוחו סוחר שצריך לדעת נושאים שמיותרים למשקיע פסיבי:

בחירה של קרנות ש'יכו את השוק'

הבחירה כאמור תהיה בקרנות מחקות מדד שבהגדרה לעולם לא 'יכו את השוק', אבל יכו שוק על ירך תשעה מתוך עשרה משקיעים אקטיביים.

השפעה של עלויות

עם 0.03% = MER כמו בקרנות המחקות את ה- S&P 500 למשל, (IVV-N, VOO-N), העלויות זניחות לגמרי.

חשיבות התנהגות המשקיע

מעבר למתכון שתיאר בארי קודם לכן (קנה קרנות סל מחקות מדד, הוסף להן מדי פעם, אזן פעם בשנה, התעלם מרעשים, התנהג יפה, וחכה כמה עשורים), אין למשקיע פסיבי מה להוסיף או לגרוע.

ריבית מורכבת

אכן כל אחד צריך להכיר את המושג הזה, אבל בהשקעה פסיבית זו תופעת לוואי שמתקבלת בין אם המשקיע מבין אותה או לא.

הבדלים בין אות לרעש

סוחר טכני מפעיל את כל מומחיותו כדי להפריד בין אותות לרעשים. משקיע פסיבי לעומת זאת, מתעלם משניהם במידה שווה. אם הוא רוצה לבצע פעולה כלשהי, הוא עושה זאת גם בלי אות משמיים או מכל מקור אחר.

הבנה של התנהגות פיננסית

לא ברור הקשר לתוכן פוסט.

הקצאת נכסים לעומת בחירת מניות

שני מושגים שאינם עומדים זה מול זה, אלא משלימים זה את זה. הקצאת נכסים (לדוגמה 60% מניות ו- 40% איגרות חוב) קובעת את דרגת הסיכון, ובחירת מניות (או קרנות סל מחקות מדד) את הטכניקה ורמת הגיוון שבהן הקצאת נכסים תצא לפועל.

ערנות להטיות פסיכולוגיות

ביטחון עצמי מופרז, הישרדות (Survivorship Bias), אישוש (Confirmation Bias), דחף לפעילות יתר (Action Bias), אמון בסיפור מופרך (Narrative Fallacy), אמונה שמה שהיה הוא שיהיה (Hindsight Bias), וכדומה פוגעות קשה במשקיעים אקטיביים, אך מסוכנות הרבה פחות לפסיביים.

משמעת עצמית

נכון תמיד, גם למי שאינם משקיעים כלל.

עשרה דברים שבארי שכח להזכיר

1. לא לתזמן את השוק, אבל כאשר קורית בו נפילה דרמטית, כדאי לקנות עוד מניות של חברות נפלאות.
2. חיוני שאופק ההשקעה יהיה ארוך טווח.
3. למרות תדמיתו, שוק המניות אינו קזינו.
4. מיסים ממוקמים במעגל חשיבות משני, אבל יש להביא גם אותם בחשבון.
5. העתיד לוט בערפל, ומכיוון שלאיש אין כדור בדולח תקין, חובה לגוון במידה מסוימת.
6. תיק השקעות טוב צריך להיות משעמם לפחות כמו סרט של אורסון וולס.
7. תשואה וסיכון רב ממדי הם שני צדדים של אותו מטבע.
8. ניתן להפחית סיכון במידת מה, אך לא להיפטר ממנו.
9. פשטות היא ארוחת חינם, בחיים בכלל ובהשקעות בפרט.
10. גם משקיע מיומן זקוק לקורטוב של מזל.

וגם את חשיבותה של ענווה

ג'ורג' האריסון היה כנראה האדם הצנוע ביותר עלי אדמות. אשתו אוליביה סיפרה בראיון זמן קצר לאחר מותו, שפעם הם היו במסיבה שאיש מהנוכחים לא הכיר אותו. האריסון המשועמם מצא גיטרה שעונה על הקיר וניגן קצת להנאתו. מעגל קטן של מאזינים התאסף סביבו וכאשר סיים לנגן והחזיר את הגיטרה למקומה, שאלו אותו אם הוא מוסיקאי. האריסון משך בכתפיו ואמר בחצי פה, "פעם ניגנתי בלהקה".

איש כנראה אינו יכול להשתוות להאריסון בעניין זה, אבל בלי ספק משקיע טוב ניחן במנה גדושה של ענווה, נכונות ללמוד מאחרים, ולעזור לאחרים.

לבסוף

לשם שינוי, חותם בארי את מאמרו באבחנה נכונה (פיו). "השווקים מחזוריים, אך אין שני מחזורים זהים. העולם משתנה, הטכנולוגיה מתקדמת, אינפורמציה עוברת במהירות האור. הכל שונה למעט טבע האדם שנדמה שאינו משתנה". מסכים בהחלט.