ניתוח טכני – חבל על הזמן, במובן המקורי של הביטוי

תאריך עדכון אחרון: מרץ 11, 2022  /  קטגוריה: השקעות 123

המילה 'גורו' פופולרית מפני שקשה יותר לאיית את המילה 'שרלטן'  / וויליאם ברנסטיין

בעבר הייתי מנוי על מגזין השקעות, שבין השאר פרסם כל שבוע ניתוח טכני של חברה שהייתה כלולה במדדי המניות הראשיים, וקוראים ביקשו שכותב המדור – אחד הידועים והמוערכים בתחום הניתוח הטכני בצפון אמריקה – יתייחס לאותה חברה.

באותה עת לא גיבשתי עדיין דעה לגבי ניתוח טכני, אך מתוך סקרנות קראתי את המדור ונהניתי מהשפה הפשוטה והברורה של הכותב. אף יותר נהניתי מהאופן הסדור שבו פרס את העובדות, תיאר את קו המחשבה שלו ואת מסקנותיו.

הוא לא הסתתר מאחורי ניסוחים פתלתלים או כפל לשון כמנהג הטכנאים (או טבלאיים (chartists) כפי שהם מכנים את עצמם), ויכולתי להבין בדיוק למה התכוון המשורר. כל כך התרשמתי מהסבריו הבהירים, עד שטרחתי לרשום אותם ואת מסקנותיו לגבי כל אחת מחמישים החברות שהוא ניתח ב- 2013.

בסוף השנה בדקתי את תחזיותיו לעומת מה שקרה בפועל והתוצאות היו עגומות ביותר. הוא טעה בחצי מהן (!) וגם כאשר צדק, לא היה זה באופן מלא. לאחר אותה שנה התעוררו בי ספקות לגבי האפקטיביות של ניתוח טכני. אם בהטלת מטבע אפשר להגיע לאותן תוצאות (ובלי קשקשת פסאודו-מדעית), וזה עוד בשנה שכל הבורסות עלו בחדות, אז מי צריך ניתוח טכני?

לא הסתפקתי בניסיוני האישי וקראתי את התיאוריה והנחות היסוד בבסיס הניתוח הטכני, כמו גם את דעתם של אחרים, ואז הספקות הפכו לוודאות.

רקע

ישנן שלוש שיטות אפשריות לניתוח שוק ההון: המסורתית, שבה יש צורך לאסוף מידע רב (שלא תמיד זמין ואמין) על חברה או סקטור ולעבד אותו. מומחים בכל העולם עובדים בשיטה זו ואין דרך למשקיע עצמאי להגיע לאיכות נתוניהם ומסקנותיהם. שיטה שנייה מבוססת על המסורתית, אך כוללת בנוסף מודלים סטטיסטיים והתנהגותיים, ושימוש במספר עצום של פריטי מידע שניתן לעבדם רק בעזרת ציוד משוכלל וכוח אדם רב. והשיטה השלישית… ניתוח טכני.

במאמר מוסגר חייבים לציין שיש עוד כמה שיטות שרבים משתמשים בהן, אך הן לא חוקיות. הנפוצות במיוחד הן שימוש במידע פנים והרצת מניות.

כאשר בוחנים את האפשרויות העומדות בפני סוחר יום, ספקולנט, או מהמר, מגיעים למסקנה שהשיטה המעשית היחידה הפתוחה לפניהם היא ניתוח טכני. אכן יש צורך להדחיק את העובדה שהיא לא עובדת, אבל היי, "באין ציפור שיר גם עורב ייחשב זמיר".

סקרים שנעשו בחמישים השנים האחרונות, הראו באופן עקבי שתיקי השקעות של משתמשי השיטה סבלו מתשואות נמוכות יותר, בהשוואה לשיטות אחרות או אפילו בהשוואה לתיקי השקעות שנוהלו ללא כל שיטה.

אז מהו ניתוח טכני?

שיטה לניתוח מגמות של מחירי נכסים פיננסיים הנסחרים במסחר פומבי, כמו מניות, איגרות חוב, מטבע זר ועוד. השיטה מתיימרת להתאים לנכס בודד, לסקטור מסוים, או לשוק בכללותו. סוחרים מאמינים שבעזרת ניתוח טכני יוכלו לתזמן את הרגע שבו יקנו בזול ואת הרגע שבו ימכרו ברווח.

טכנאים טוענים שגרף מחיר + נפח מסחר יומי הוא כל מה שצריך כדי לחזות בהסתברות גבוהה אם המחיר עומד לעלות או לרדת בעתיד הקרוב. נתוני החברה העומדת מאחורי המניה או איגרת החוב כלל לא מובאים בחשבון. כמו כן, לטכנאי או סוחר אין זה משנה אם השוק עולה או יורד. המטרה היא להרוויח מתנודות במחיר הנכס.

הנחות היסוד

ניתוח טכני של מניות מבוסס על שלוש הנחות:

1.  מחיר מניה משקף את כל המידע הרלוונטי שידוע על חברה.

2.  מחיר מניה נע על פי מגמות.

3.  תבניות של שינויי מחיר מניה נוטות לחזור על עצמן.

הנחה #1

בעבר הרחוק ההנחה שמחיר מניה משקף את כל המידע הרלוונטי שידוע על חברה, לא הייתה מדויקת בלשון המעטה. לא היו אמצעי אחסון דיגיטליים למידע הרב, לא היו שיטות ניתוח מידע מתקדמות, ולא היו אמצעי תקשורת משוכללים. כל אלו השתנו מקצה עד קצה בעשרים וחמש השנים האחרונות, והיום אפשר להניח שלמרות ניסיונות רבים להטות מחירים, הנחה #1 מדויקת למדי לגבי חברות ענק ולא מדויקת לגבי חברות קטנות.

הנחה #2

בניגוד להנחה הראשונה, אפשר לומר שבעבר הרחוק אכן מחיר מניה נע על פי מגמות לפחות חלק מהזמן. הגלובליזציה הייתה בחיתוליה, המידע לגבי חברות היה מועט יחסית, ואינפורמציה זזה לאט. במצב זה הגיוני שמחיר מניה ינוע בכיוון מעלה או מטה במשך זמן ארוך יחסית, עד שהשוק יעכל את המגמה. לעומת זאת, לדבר היום על 'מגמות' מעיד על ניתוק מהמציאות. אם מניה צריכה לעלות או לרדת מסיבות כלשהן, היא תעלה או תרד כהרף עין לפני שמישהו יבחין בהיווצרות של איזושהי מגמה.

הנחה #3

הנחה זו הייתה מאז ומתמיד שגויה. "ההיסטוריה לא חוזרת, היא מתחרזת" (מארק טוויין) ויתכן שבגלל זה טכנאים וסוחרים נוטים להאמין שיש ממש בהנחה #3. לא מן הנמנע שלפעמים אכן יהיו תבניות מחיר דומות (בהחלט לא זהות) בגרף מניה, אך הן יהיו אקראיות ובוודאי שלא ניתן לחזות אותן בעקביות.

אפשר לקבוע במידה רבה של ביטחון שהנחות #2 ו-#3 אינן תקפות באופן כללי, אך במיוחד מאז שמכונות המסחר (מחשבי על) נכנסו לתמונה. גם הנחה #1 שנכונה חלקית, אינה חקוקה בסלע ואי אפשר לסמוך עליה בעיניים עצומות.

Image courtesy of lekkyjustdoit at FreeDigitalPhotos.net

מכשולים בדרך ליישום השיטה

–  ישנם אלפי תבניות, איתותים, וקריצות שמתיימרים לנבא מה יקרה למחיר מניה בעוד דקה / שעה / יום או יותר. שימוש באותות שונים על אותו גרף עצמו יוביל לתוצאות שונות.

–  גם באופן תיאורטי השיטה אינה יכולה להתמודד עם מאורעות בלתי צפויים. לא מדובר בסדר גודל של ברבורים שחורים, אלא סתם בשינויי מחיר חדים עקב אירועים פוליטיים או חברתיים שקורים לעיתים קרובות.

–  מחשבי על מהירים (HFT) שולטים בתחום של קניה ומכירה לאחר זמן קצר(צר). לסוחר ללא חומרה ותוכנה דומים ותקשורת סופר מהירה אין סיכוי בהתמודדות אתם.

–  'הצלחות' אקראיות גורמות נזק יותר משהן מביאות תועלת, מפני שהן נוטעות במשתמש ביטחון עצמי מוטעה ובהכרח מנמיכות את סף הזהירות שלו.

למה רבים טועים לחשוב שניתוח טכני עובד?

ישנן סיבות כבדות משקל לכך שרבים מאמינים ביכולת השיטה לנבא את העתיד הקרוב והרחוק:

–  אנשים רוצים להאמין שיש פטנטים להרוויח הון בבורסה, וניתוח טכני נראה כמו מפת דרכים לעושר.

–  מוח האדם בנוי לחיפוש תבניות גרפיות, מספריות ואחרות, בין אם הן קיימות ובין אם לאו. בהכללה אפשר לומר שעבור סט נתונים גדול מספיק, אפשר למצוא איזו תבנית שרוצים.

–  בנוסף לניחושים מלומדים כמו רמת תמיכה והתנגדות, והבלים דוגמת 'נסיגת פיבונצ'י' ורצועת בולינג'ר, השיטה משתמשת גם בטכניקות חישוביות אמיתיות כמו ממוצע נע, רגרסיה לינארית, ועוד, המיטיבות לתאר את מה שהיה אך בלי הקשר, וכמובן אין להן שום יכולת או יומרה לחזות את מה שיהיה.

–  לתעשיית הכסף יש אינטרס מובהק במשיכת אנשים רבים ככל האפשר למעגל הסוחרים בבורסה, על ידי מכירת אשליה שאפשר להתעשר בעזרת טכניקה כזו או אחרת. אחרי הכל, קשה למשוך אנשים שאין להם מושג בשוק ההון בעזרת הסברים על הקצאת נכסים אחראית והשקעה שמרנית לאורך זמן. אולם הימור בלבוש פסאודו-מדעי, מושך אליו אנשים כמו פרפרים אל האור.

–  אפקט העדר. עם פרוץ המגפה, הצטרפו לפלטפורמת המסחר 'רובינהוד' ברבעון השני של 2020 כשלושה מיליון משתמשים (רובם צעירים) חדשים! גם פלטפורמות מסחר אחרות דיווחו על גל חסר תקדים של מצטרפים חדשים, שהאמינו שמסחר יומי יפצה אותם על אובדן הכנסתם. מאז אמנם הקסם פג ופחת מספרם, אבל כידוע פראיירים לא מתים…

לבסוף

כדי לדעת אם שיטה או תיאוריה כלשהי עובדת, יש לבדוק שני דברים:

1.  איזה מבחן יכול להוכיח בעליל שהשיטה או התיאוריה שגויה.

2.  האם השיטה או התיאוריה אינה סותרת חוק טבע כלשהו, כמו למשל, שאי אפשר לחזות את העתיד.

ניתוח טכני בדומה לקריאה בקפה, אינו יכול לענות על השאלה הראשונה ונכשל באופן מחפיר בשנייה.

8 תגובות בנושא “ניתוח טכני – חבל על הזמן, במובן המקורי של הביטוי

  1. אנשים תמיד רוצים להאמין שהם יכולים לחזות את העתיד – תראה איך אורי גלר עשה מזה קריירה
    ולמה? כי אנשים רצו להאמין ואולי עדין מאמינים

    Liked by 1 person

  2. קשה להאמין שאנשים מקבלים החלטות בפורטפוליו שלהם על סמך תבניות שמישהו החליט שהן אומרות משהו.

    אהבתי

  3. Warren Buffett reportedly joked about this dilemma with an audience at Vanderbilt University in 2005, “I realized that technical analysis didn’t work when I turned the chart upside down and didn’t get a different answer”

    Liked by 1 person

  4. עוד מאמר מעולה, כתוב רהוט וברור בשפה פשוטה.
    ת-ע-נ-ו-ג.

    הייתי אומר שעצם הפעולות שאנשים מבצעים ובעיקר הכוונה לעמלות שנגבות בגין אותן פעולות קניה/מכירה, הן הסיבה האמיתית לזה שניתוח טכני עדיין מקבל פימפום מאסיבי מכל עבר.
    זו הספקולציה האמיתית.
    תהיו פעילים בשוק ההון, וכמה שיותר ותייצרו עמלות שישיאו רווח למשקיעים (של הבנקים, המוסדיים ובתי ההשקעות).
    עמלות… לפעמים זה כל הסיפור.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: