שווקים הפכפכים

תאריך עדכון אחרון: מרץ 18, 2022  /  קטגוריה: השקעות 123

אם אתה מוצא את עצמך בבור, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להכיר בכך, והדבר השני: להפסיק לחפור  / וויל רוג'רס

בעוד ערים אוקראיניות נתונות להפצצות, הפגזות, ופגיעות טילים רוסיים; הממשלה הסינית מהדקת את הדיקטטורה בכל תחומי החיים; והודו וברזיל מתקשות להיאבק במגפה, אפשר כבר לומר בפה מלא שההמלצה השגרתית של יועצים, ברוקרים, ופרשנים לגוון את תיק ההשקעות בקרן סל של שווקים מתעוררים – שגויה.

אכן לעיתים פוטנציאל הרווח הגלום באותם שווקים עשוי להיות גדול יותר מפוטנציאל הרווח במדינות מפותחות, אך הסיכון רב ואפילו לא ניתן להערכה. האם אנדרו האלאם – חסיד של גיוון מקסימלי דרך קרנות סל – בכלל היה מודע לגודל הסיכון? כנראה שלא, אחרת לבטח היה מזהיר את קוראיו שהודו, סין, ברזיל, טורקיה, רוסיה, מקסיקו, ואינדונזיה מועדות לפורענות. עם זאת, אפשר בהחלט להאשימו בדקלום סיסמאות שחוקות, שלפחות אחת מהן גם מזיקה.

מצחיק שאותם אנשים המזהירים השכם והערב מפני רדיפה אחרי תשואות יתר, אינם רואים את הגיבנת של עצמם כאשר הם רודפים אחרי גיוון יתר ואיזון יתר.

מהיכן השם "שווקים מתעוררים"?

תרגום מדויק של המושג Emerging Markets היה צריך להיות 'שווקים מגיחים' או 'שווקים מתפתחים', אלא ש'שווקים מתעוררים' נשמע רענן ומפתה יותר. מטרת המושגים האלה היא להסתיר את מהותה האמיתית של קטגוריית הקרנות, ששמה האמיתי: 'שווקים במדינות טוטליטריות ומושחתות'. סביר להניח שעם שם כזה לא יהיו קופצים רבים על יחידות ההשתתפות שלהן.

יש לי חשד מבוסס למדי שרבים ממגווני תיק ההשקעות עם קרנות סל של שווקים מפוקפקים, אינם יודעים אילו מדינות כלולות בהן.

iShares MSCI Russia ETF (ERUS)

עדיין לא קץ ההיסטוריה

שנת 1989 זעזעה קומוניסטים אדוקים ומומחים למזרח אירופה שהתקשו לעכל את נפילת חומת ברלין, מהפכת הקטיפה, והשינויים המהירים בברית המועצות. בעוד האחרונה מקרטעת בין שקיפות (גלסנוסט) לבניה מחדש (פרסטרויקה), פרסם אחד, פרנסיס פוקוימה – עובד במחלקת המדינה של ארצות הברית, מאמר בשם 'קץ ההיסטוריה?' (סימן השאלה במקור).

הרעיון המרכזי במאמר קל ופשוט להבנה: דמוקרטיה ליברלית מערבית כשיטת ממשל טובה יותר מכל השיטות האחרות כגון, מלוכה, דיקטטורה, או תיאוקרטיה; וכתיאוריה, היא עולה לאין ערוך על רעיונות כמו פשיזם וקומוניזם. כה מוצלחת דמוקרטיה ליברלית עד שהיא עשויה להוות "נקודת סיום של ההתפתחות האידיאולוגית האנושית" וגם את "הצורה הסופית של המשטר האנושי".

ההרצאה שנשא פוקוימה בעקבות המאמר (המשעמם למדי, יש לומר) עשתה עבורו את מה שעשתה תוכניתו של אד סאליבן לחיפושיות עשרים וחמש שנים קודם לכן. הוא התפרסם בן לילה בכל העולם והתזה המנומקת שלו זכתה להדים רבים ואינספור ציטוטים.

עקב המאורעות האחרונים מוזכר המאמר, שהפך אחר כך לספר, בלגלוג וכהוכחה לקוצר הראות של המחבר. אלא שההיסטוריה, ממש כמו מחיר של מניה, אינה לינארית, וכדי להגיע מנקודה א' לנקודה ב' יש לעבור לעיתים דרך חתחתים ארוכה. רק בעוד דורות רבים אפשר יהיה לדעת אם פוקוימה צדק או טעה. הסיכויים לכאן או לכאן – שווים.

תשתית דמוקרטית חשובה משנדמה

מי שבטוח טעה הוא הכלכלן ג'ים אוניל שטבע ב- 2001 את המושג BRIC (ראשי התיבות של ברזיל, רוסיה, הודו, וסין) וחזה שתוך עשור הן יהפכו לכלכלות בעלות הצמיחה המובילה בעולם. למעט סין, זה לא קרה בגלל שתי סיבות: הסתמכות יתר על אוצרות טבע ומערכת פוליטית פגומה. בנק גולדמן-זקס שפתח בתרועה קרן סל שכללה את כלכלות BRIC, סגר אותה חרישית ב- 2015 לאחר עשור וחצי של תשואה חלשה.

גם מדדים רחבים יותר כמו MSCI של בנק סטנלי-מורגן הכולל 25 שווקים מגמגמים, צלע בעשור האחרון והניב תשואת חסר של 4.2% לשנה לעומת 11.5% החזר של מדד המדינות המפותחות.

בניסיון לשפר את ביצועיו נסמך היום המדד על ארבע כלכלות אסיאתיות שסיכוייהן לצמוח נראים לבנק כמבטיחים: סין (32%), טאיוואן (16%), הודו (12%), ודרום קוריאה (12%). קטונתי מלחלוק על כלכלני הבנק, אבל ניסיונותיה האלימים של סין להשתלט על טאיוואן הביאו את המתיחות ביניהן לשיא בשנה האחרונה. לא מן הנמנע שנראה מהדורה נוספת של בריון מקומי המתנפל על הילד החלש בכיתה. מעבר לסבל האנושי שקשה לתארו, מובטח שכמו כלכלת אוקראינה גם כלכלת טאיוואן תיחרב והסנקציות המערביות יפגעו קשה גם בסין. מיותר לציין שבמקרה כזה, צמיחה ויציבות לא יהיו שם.

בדומה לפוטין, אף נשיא סין מצא דרכים להאריך את כהונתו עד אחרית הימים, דבר שכבר גורם להתנוונות המעצמה האסיאתית.

לקחים מהמגפה

שרשרת האספקה שנפגעה קשה בגלל המגפה ועדיין לא התאוששה (שלושה שבועות נאלצתי להמתין למצבר חדש למכונית), לימדה את חברות הענק בארה"ב וקנדה שיש צורך לקצר את קווי האספקה, לפחות לגבי רכיבים קריטיים, ולהחזיר את הייצור הביתה. אחרי הכל, יתכן שמגפה נוספת מחכה מעבר לפינה.

גם הגישה הלוגיסטית 'בדיוק בזמן' (JIT), הגורסת שכמעט אין צורך לשמור מלאי, אלא לקבל חומרים וחלקים רק כאשר ממש הגיעה העת לעבדם או להעבירם לחנויות / צרכן, התגלתה כרגישה מדי לכל חוליה חלשה בשרשרת.

אינטל כבר הודיעה על הקמת מפעל שבבים ענק באוהיו וסביר שזו הסנונית הראשונה המבשרת את החזרת המשרות האבודות לצפון אמריקה. צריך להודות שהגלובליזציה נמצאת בנסיגה ומדינות הלאום חוזרות לקדמת הבמה, לפחות עד שפוטין ודומיו ייזרקו לפח הזבל של ההיסטוריה.

לבסוף

לפני 25 שנה כתב טום פרידמן (בעל טור בניו-יורק-טיימס), ש"שתי מדינות שיש בהן סניפי מקדונלדס מעולם לא לחמו אחת בשנייה". התזה עמדה בהצלחה במבחן הזמן עד לפני שלושה שבועות, כאשר רוסיה (850 סניפים) פלשה לאוקראינה (80 סניפים) בגלל שיגעון גדלות של רודן שיכור כוח, שנמצא שנים רבות מדי בשלטון.

בעת כתיבת שורות אלה, מקדונלדס + 300 חברות גדולות אחרות עזבו את רוסיה. באוקראינה כל הסניפים שאינם איי חורבות, סגורים.

עוד לא ברור אם המאורעות יתגלגלו למלחמת עולם שלישית (וסופית), אבל כן ברור שדמוקרטיה וזכויות אדם משחקות תפקיד חשוב בתשואת תיק ההשקעות שלנו ובחיים עצמם.

10 תגובות בנושא “שווקים הפכפכים

  1. על שווקים מתעוררים אומרים שאם יש משהו בהם שיכול להתחרבש אז הוא יתחרבש ותמיד משהו מתחרבש.

    אהבתי

  2. Charlie Munger doesn't understand that times have changed. He recently doubled down and defended his position in Alibaba, even though, shares of Alibaba are trading where they did 5 years ago and at a much cheaper valuation.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: