טור אורחת:  איך למדתי להשקיע

תאריך עדכון אחרון: מרץ 25, 2022  /  קטגוריה: השקעות 101

מנטור טוב מראה לך את הדרך, אבל נותן לך ללכת בה לבד  / קוראת של הבלוג

שנה אחרי פטירת בעלי קיבלתי את ביטוח החיים שלו בסך $100,000 קנדי וחיפשתי איפה אפשר להשקיע אותו בביטחון יחסי. עד אז ניסיוני בהשקעות הסתכם בשתי קרנות נאמנות של טנג'רין שלא היה לי מושג מה הן עושות ואיך התוצאות שלהן. גם לא ידעתי שאני משלמת עליהן כל הזמן עמלות.

באותו זמן כבר גרתי בקנדה וחבר טוב הציע להשקיע עבורי את הכסף בשוק המניות הישראלי. לדבריו הוא מנהל ללא תשלום פורטפוליו למספר חברים, והוא יוכל לנהל גם את שלי. שמחתי מאד ונתתי לו הרשאה לעשות מה שימצא לנכון. כל יום נכנסתי לחשבון לבדוק מה קורה. לא היה לי מושג מה אני רואה, לא הבדלתי בין מניות, איגרות חוב, וקרנות, אבל בדקתי את השורה התחתונה והסתפקתי בזה.

בדרך כלל אומרים שלאחר מות הבעל, האשה צריכה פתאום לנהל את הכסף המשפחתי והיא לא יודעת מאיפה להתחיל. זה לא היה המקרה שלי. תמיד ניהלתי את הכסף המשפחתי בעצמי, אבל השקעות לא עניינו אותי.

בתחילת אוגוסט 2011 התרסקו שוקי המניות בכל העולם. בטלוויזיה דיברו על כמה ירדו המדדים המובילים, אבל אני רק ידעתי שהמדד הפרטי שלי ירד מ- $100,000 ל- $56,000. זה היה נורא ואיום.

חברי בישראל ניסה להרגיע אותי והבטיח שתוך זמן קצר השוק יתאושש, וחשוב לא לבדוק את מצב הפורטפוליו כל יום.

עברו שנתיים, הפורטפוליו התאושש קצת אבל עדיין לא חזר לסכום ההתחלתי שלו והיה לי ברור שלא רק שלא הרווחתי, אלא הפסדתי. היום אני יודעת שהסיבות העיקריות לכך היו איגרות חוב של חברת נפט קטנה שפשטה רגל ונמחקה מהבורסה בתל אביב יחד עם $10,000 שלי, וקרן נאמנות שמשום מה לא החלימה.

למזלי עלה על דעתי להתייעץ בעניין עם חבר בקנדה, שמאוחר יותר הפך למנטור, והוא יעץ לי למכור את תכולת הפורטפוליו, להעביר את הכסף לקנדה, ולפתוח אחד חדש עם מניות מקומיות שבו לי ורק לי תהיה עליו שליטה מלאה.

לקח לי קצת זמן להתגבר על אי הנעימות מהחבר בישראל ולהעביר את $86,000 שנשארו לקנדה. על פרק א' שלי בהשקעות נתתי לעצמי ציון נכשל.

פרק ב'

תודות למנטור שלי ידעתי איזה שלבים עלי לעבור כדי לבנות פורטפוליו. הראשון היה בחירה של ברוקר. מצד אחד יש מבחר גדול ומבלבל, אבל מצד שני יש הרבה חוות דעת מקצועיות, כך שבסוף בחרתי את Virtual Brokers שהיו עליהם ביקורות טובות. חוץ מזה מצא חן בעיני שהעמלה שלהם היא רק סנט לקניה או מכירה של מניה. היום הם כבר מחייבים נרשמים חדשים בחמישה דולר לפעולה.

השלב השני היה העברת הכסף לחשבון. מכיוון שנכוויתי בעבר, התחלתי עם $50,000.

השלב השלישי היה בחירת מניות. העצה שקיבלתי פטרה אותי מחפירה בנתוני החברות. אמנם המנטור ניסה להסביר לי קצת על fundamentals, אבל תכף ומיד הזדגגו לי העיניים ואיבדתי עניין. קניתי רק חברות גדולות, בסקטורים מובילים כמו פיננסים, תקשורת, אנרגיה, נדל"ן, utilities, וכדומה. החברות האלה לא רק נותנות דיבידנדים, אלא גם מגדילות אותם כל שנה.

מלבד מילוי טופס קניה או מכירה על המסך למדתי בשלב הזה גם על חשיבות הפחתת העמלות ועל חשיבות הגיוון. בבלוג קראתי מאוחר יותר שגם גיוון יתר לא בריא לתשואה של הפורטפוליו.

2014: סוף סוף הפורטפוליו שלי יצא לדרך. על פרק ב' שלי בהשקעות נתתי לעצמי ציון עובר.

פרק ג'

היום אני מבינה את ההסבר של המנטור על הטעויות שעשה החבר בישראל:

–  הוא היה אקטיבי וקנה ומכר לפי מיטב (אי) הבנתו.

–  לא היה לפורטפוליו קו מנחה. זה היה סתם גיבוב של ניירות ערך.

–  רוב המניות היו ללא דיבידנד.

–  כמה מניות היו מסוכנות עד גיחוך ולא התאימו לגילי ולאופי השמרני שלי.

–  אם אי פעם הוא השווה את ביצועי הפורטפוליו למדד כלשהו, הוא לא סיפר לי על זה.

במשך השנים הכנסתי עוד קצת כסף לפורטפוליו וניסיתי להיות לגמרי פסיבית. זה הצליח חלקית. פה ושם שיניתי כמה מניות. למשל בסקטור הבריאות מכרתי מניה שכמובן עלתה אחר כך. גם בכיוון ההפוך זה עבד ככה. כאשר קניתי מניה, היא ירדה למחרת או אפילו באותו יום. הכי חשוב זה שאני כבר לא נכנסת לפניקה כמו פעם. אני מאמינה שלאורך זמן השוק יתאושש.

למדתי לא לנסות לתזמן את השוק ולא להיות greedy. תמיד יהיו הזדמנויות נוספות.

לא איזנתי את הפורטפוליו אפילו פעם אחת וראה איזה פלא – השוק והדיבידנדים עשו זאת בשבילי.

על פרק ג' שלי בהשקעות אני נותנת לעצמי ציון +A.

פרק ד'

הפורטפוליו שלי התייצב וצריך לקרות משהו יוצא דופן כדי שאשנה אותו. הוא כולל 18 מניות וקרן סל ETF שמחקה את ה- 500 S&P. אני לא מכניסה יותר כסף חדש, אבל מקפידה לקנות עוד מניות בחברות שכבר יש לי בכספי הדיבידנדים, שאני תמיד שמחה לקבל.

בשמונה השנים שהפורטפוליו שלי בפעולה, הוא גדל ביותר מפי 2 מהסכום שהכנסתי (זה החזר גבוה יותר מהמדד). לא פחות חשוב שרמת הסיכון שלי הייתה נמוכה. לא השקעתי במניות טכנולוגיה או בחברות קטנות שאולי יצליחו מאד ואולי ייכשלו מאד.

בשנה וחצי האחרונות אני מקפידה לקרוא כל פוסט חדש שיוצא בבלוג 'קל אבל לא פשוט', שנותן לי פידבק חיובי על החלטות, שלמען האמת חלק מהן קיבלתי על סמך תחושת בטן. בהתחלה העליבה אותי ההגדרה "משקיעה קטנה", עד שתפסתי שזה באמת מה שאני.

לבסוף  (בבלוג כל פוסט נגמר ב"לבסוף", אז גם אני מסיימת ככה את הפוסט שלי)

לא לכל העצות אני מקשיבה באותה מידה. למשל, המנטור שלי חושב ש- 15 מניות, כולל קרן הסל, זה די והותר לפורטפוליו בגודל הזה, אבל אני מרוצה ממנו כמו שהוא. חוץ מזה אני עדיין בודקת את הפורטפוליו כל יום, חוגגת הצלחות, מתעלמת מכישלונות קטנים, ומרגישה כמו אשפית השקעות.

מחכה כבר לפוסט הבא.