מה משדר היחס בין מחיר המניה והרווח למניה

תאריך עדכון אחרון: אפריל 8, 2022  /  קטגוריה: השקעות 101

ידע אינו תופס הרבה מקום  /  פתגם יהודי

פלוני רוצה לקנות חברה המייצרת גלילי נייר. לצורך כך הוא בדק שלוש חברות דומות העוסקות בתחום, ושני הנתונים הראשונים שהוא רצה לדעת על כל חברה הם: מחירה וכמה היא מרוויחה לשנה לאחר הוצאות. הנתונים שאסף נראו כך:

מחיר	רווח נטו לשנה
$12,500,000	$750,000
$15,250,000	$1,000,000
$17,750,000	$1,110,000

כדי להחליט באופן גס איזו מהחברות כדאית יותר, הוסיף פלוני עמודה שבה חישב כמה זמן ייקח לו להחזיר את ההשקעה (מחיר / רווח נטו לשנה).

מחיר	רווח נטו לשנה	שנים להחזר ההשקעה הראשונית
$12,500,000	$750,000	16.7 = $750,000 / $12,500,000
$15,250,000	$1,000,000	15.2 = $1,000,000 / $15,250,000
$17,750,000	$1,110,000	16.0 = $1,110,000 / $17,750,000

מכאן נולד היחס האינטואיטיבי בין מחיר וריווחי החברה.

מכיוון שרוב המשקיעים אינם קונים חברות בשלמותן, אלא רק חלק זעיר מהן על ידי קניית מניות, יש הגיון להתייחס למחיר מניה ורווח למניה במקום מחיר החברה כולה ורווחיה. היחס בין שני הגדלים לא ישתנה כתוצאה מכך, מכיוון שהמונה והמכנה יחולקו באותו ערך (מספר המניות). כך שאם לדוגמה החברה הראשונה הנפיקה 100,000 מניות, אזי מחיר מניה יהיה  $125 = 100,000 / $12,500,000  ורווח למניה  $7.5 = 100,000 / $750,000.

כמובן שמספר השנים להחזר ההשקעה הראשונית לא ישתנה כתוצאה מהמעבר מהחברה כולה למניה בודדת:  16.7 = $7.5 / $125. נהוג לסמן את מחיר המניה באות P, הרווח השנתי למניה באות E, והיחס בין השניים כ- P/E.

היחס בין ריווחי החברה ומחיר המניה (Earnings Yield)

זהו היחס ההופכי למכפיל (E/P) והוא מראה באחוזים כמה החברה מרוויחה למניה. לדוגמה: אם ערך המכפיל הוא 20, היחס ההופכי הוא 1/20 או 5%. יחס זה שימושי כאשר רוצים להשוות תשואות של מניות לקבוצות שונות של נכסים כמו בונדס ונדל"ן.

מכפיל של חברה מפסידה

יש חברות הפועלות זמן לא מבוטל כמעט ללא הכנסות, אך כמובן שיש להן הוצאות רבות. במקרה זה יהיה הרווח השנתי למניה שלילי. מכאן על פי ההגדרה גם המכפיל אמור להיות שלילי, אלא שהוחלט (לא ברור על ידי מי) שמכפיל מוגדר רק בתחום שבו יש רווחים כלשהם.

איך יודעים אם מניה יקרה או זולה

מחיר מניה לבדו אינו אומר דבר מפני שתמיד הוא מוערך ביחס לריווחי החברה. יחס זה הקרוי בקיצור 'מכפיל', יכול לרמוז (אך לא יותר מכך) אם מחיר המניה נמוך, סביר, או שמא מופרז. באופן מאד כללי, בלי לדעת דבר על החברה הנדונה, יחס 'בריא' נמצא בתחום 25 – 15. מכפיל גבוה יותר מצביע על מניה 'יקרה' ומכפיל נמוך יותר מצביע על מניה 'זולה'.

בהנחה שהמכפיל של מניית ABC הוא 15, האם זה אומר שאפשר להניח שמחירה סביר? לא בהכרח. רצוי לבחון את מכפיל המניה בשלוש השנים האחרונות כדי לדעת היכן ממוקם הערך הנוכחי על הרצף ההיסטורי שלה. בנוסף, יש להשוות את מכפיל מניית ABC למתחרותיה באותו סקטור. אם המכפיל הממוצע שלהן נמוך מזה של ABC יתכן ועדיף דווקא לקנות את מניותיהן.

גורם נוסף שאי אפשר להעריך בלעדיו את המכפיל הוא סוג העסקים של החברה. בענף הטכנולוגיה לדוגמה, חברות רבות נמצאות זמן רב בצמיחה מהירה, והמכפיל של מנייתן מעופף הרבה מעל הערך הנורמלי שבין חמש עשרה לעשרים וחמש. לעומת זאת, בענף של מוצרי צריכה המאופיין בצמיחה איטית ולעיתים אף קיפאון, יהיה המכפיל בסביבות עשרים או אף פחות.

זה מעלה שאלה מעניינת לגבי חברות עם מכפיל נמוך במיוחד (בסביבות 5). לכאורה אלו ממש מציאות, אך רק לכאורה. המכפיל הנמוך התקבל כנראה כתוצאה מירידה במחיר מניותיהן של חברות אלה לאחר שהשוק העריך שעסקי הליבה שלהן נפגעו וייקח להן זמן רב להתאושש, אם בכלל.

בעיות כלליות של נתונים מדווחים

אמינות הנתון של רווח למניה.  רבות מדובר על האלסטיות של מרחב התמרון החשבונאי בשיטות הנוכחיות. הדבר נכון גם לגבי הרווח המדווח למניה שלפיו נקבע המכפיל. לפעמים נדמה שמנהלי החברה מחליטים מראש מה צריך להיות הרווח ואילו אנשי הכספים שלה מפעילים 'חשבונאות יצירתית' כדי להגיע אליו.

מה רואה משתמש הקצה.  מעט מאד משקיעים קטנים חופרים בדוחות הרבעוניים שחייבות החברות לפרסם באתר SEDAR

System for Electronic Document Analysis and Retrieval

רבים מעדיפים את ממשק המשתמש הנוח יותר של אתרים כמו גוגל או יאהו; והנה מתברר שיש הבדל בין אתרים שונים המפרסמים את הנתונים, שבלאו הכי מבושלים על ידי החברות. בהחלט יתכן שהמכפיל של חברת ABC יופיע כ- 15 באתר אחד וכ- 17 באתר השני (או להיפך).

העתיד לוט בערפל.  גם בהנחה שנתון הרווח השנתי מדויק (ואינני טוען לרגע שזה המצב), עדיין הוא מתייחס לשנה שעברה, (לכן שמו המלא של המכפיל הוא Trailing P/E). בניסיון להתגבר על בעיה זו הגדירו האנליסטים גרסה 'עתידית' של המכפיל, שבו הרווח השנתי מתבסס על תחזיותיהם המעודכנות לגבי החברה לשנה הבאה (Forward P/E). הבעיה: בדרך כלל תחזיות האנליסטים אופטימיות מדי, במיוחד לגבי חברות שאי הוודאות לגביהן גבוהה.

עדכון ערכו של P/E.  מחיר המניה משתנה ברציפות 24/7/365 (גם בשעות ובימים שאין מסחר), אך הרווח השנתי למניה מתעדכן רק פעם ברבעון בעקבות הדיווח השגרתי של החברה לבורסה.

לפעמים כאשר רוצים להדגיש שהמכפיל מחושב על פי ריווחי העבר מוסיפים לידו בסוגריים את ראשי התיבות TTM (Trailing Twelve Months).

אם לחברה אין רווחים, יישאר המקום של ערך המכפיל ריק או שיופיע בו הסימון N/A (Not Applicable).

לבסוף

יש אינספור יחסים חשבוניים בין נתונים שונים של כל חברה, אך בגלל פשטותו P/E הוא בלי ספק הפופולרי והנפוץ מכולם. עם זאת, יחס אחד – מוצלח ככל שיהיה – אינו מספיק לצורך קבלת החלטות. ראשית, יש לבחון אותו לאורך זמן; שנית, יש להשוותו לאחרים באותו סקטור; ושלישית, יש לבדוק האם יחסים אחרים מובילים לאותה מסקנה.

פעמים רבות מוזכר המכפיל בנשימה אחת עם משקיעי ערך, אבל אני בספק רב אם אלה טורחים בכלל להעיף בו מבט. סביר יותר להניח שהם מתייחסים אליו כאל מלכודת שנועדה לפתותם לשלם מחיר מלא עבור סחורה פגומה.