איפה הגאונים של ימינו?

תאריך עדכון אחרון: אפריל 15, 2022  /  קטגוריה: דעות

ישנם אלו שלומדים מקריאה, מעטים לומדים על ידי התבוננות, והשאר שחייבים לגעת בגדר החשמלית  / וויל רוג'רס

אפשר היה לצפות שהתפוצצות האוכלוסין במאה השנים האחרונות, כניסת נשים ואוכלוסיות מופלות לרעה לתחומים שהיו סגורים בפניהם, העלאת רמת החינוך וההשכלה הגבוהה, והתפתחות מטאורית של אמצעי תקשורת, ייצרו מספר חסר תקדים של גאונים בכל התחומים. למרות זאת יש הרגשה שמאז איינשטיין פסו גאונים מן הארץ.

–  איפה באך (נפטר ב- 1750), מוצרט (נפטר ב- 1791), ובטהובן (נפטר ב- 1827) של ימינו?

–  האם יש יורשים לרמברנדט (נפטר ב- 1669), ואן גוך (נפטר ב- 1890), ומונה (נפטר ב- 1926)?

–  מי ממשיך את דרכם של דרווין (נפטר ב- 1882), מנדל (נפטר ב- 1884), ולואי פסטר (נפטר ב- 1895)?

–  היתכן שאין יותר סופרים ברמתם של שייקספיר (נפטר ב- 1616), דוסטוייבסקי (נפטר ב- 1881), וטולסטוי (נפטר ב- 1910)?

במבט ראשון נדמה שבמקומם הגיעו 'גאונים' מסוג אחר:

גאון של אמא

אנו חיים בתקופה שבה התואר 'גאון' מחולק בנדיבות כה רבה עד שכמו מושגים רבים אחרים, גם הוא התרוקן מתוכן. הכרתי בחיי מספר אנשים שהסובבים הכתירו אותם כגאונים. כמובן שהם לא היו כאלה. אפילו לא ברמז.

גאון השקעות

באנציקלופדיה של השקעות יש פרק הנקרא "המשקיעים הגדולים ביותר בעולם". הפרק נכתב על ידי צוות האנציקלופדיה ואומת על ידי שני בודקים. רפרוף מהיר על פני 11 השמות המוזכרים מעלה חשד שחברי הצוות והבודקים התמסטלו בעת עבודתם. למעט וורן באפט, ג'והן בוגל, והרחק, הרחק מאחור גם פיטר לינץ', כל האחרים אינם מהשורה הראשונה, השניה, או שכלל אינם משקיעים. ג'סי ליוורמור, לדוגמה, היה מהמר, ג'ורג' סורוס – ספקולנט, וכך הלאה.

שוק ההון בנוי באופן שלגאונים אין כל יתרון, אולי להיפך. וורן באפט התלוצץ פעם ש"אם יש לך IQ 160 ואתה רוצה להצליח בהשקעות, קח 30 נקודות ותן אותן למישהו אחר".

דויד רובינשטיין (אחד המייסדים של קרן ההשקעות הבינלאומית 'קרלייל') סיפר בשנה שעברה בפודקסט עם טים פריס, שניסיון רב שנים הביאו למסקנה שעדיף לנהל את העסק בלי 'גאונים', כי העומס שהם משיתים על הארגון גדול מהתועלת שהם מביאים.

גאון השקעות? אין חיה כזו.

גאון של מנסה

לפי ההגדרה של ארגון 'מנסה', 145,000 החברים בו ניחנו במנת משכל בתחום שני האחוזים העליונים של האוכלוסייה, או בלשון העם – גאונים. הדבר נקבע על פי מבחן IQ, שבלשון המעטה שנוי במחלוקת. בנוסף,

• החברות בארגון כרוכה בתשלום שנתי. לכן יש לארגון אינטרס מובהק להגדיל ככל האפשר את מספר החברים בו. ממש כמו מכון כושר או כנסיה.
• התפלגות החברים בו לפי מדינות אינה הגיונית. למעלה ממחציתם בריטים ואמריקאים. מספר החברים מישראל לדוגמה עומד כיום על… אפס.
• אין שום עדות לכך שחברי הארגון יוצאי דופן במשהו לעומת אחרים. לאורך זמן, הישגיהם וכישלונותיהם רגילים לגמרי.
• לצנועים שטורחים לעבור את הבחינה ולשלם דמי חבר שנתיים כנראה מאד חשוב להיות חברים במועדון היוקרתי הזה.

גם אם IQ גבוה מהווה חלק מגאונות, הרי שיש לפחות עוד שבעה רכיבים הכרחיים כדי שמאן דהוא אכן ייחשב כגאון.

מה צריך כדי להיות גאון?

אין כמובן הגדרה חד משמעית לגאונות. עם זאת ברור שבנוסף לאינטליגנציה וסקרנות יש צורך בעוד מספר תכונות כדי להיחשב גאון בתחום כלשהו:

מקוריות ויצירתיות.  הדרך למטרה – תהיה אשר תהיה – זרועה מכשולים. אדם יצירתי ימצא את הדרכים הנכונות להתמודד איתם בלי לאבד קשר עין עם המטרה.

ראשוניות.  במאי 1953 כבשו אדמונד הילארי הניו זילנדי ושותפו למסע טאנסינג נורגאי הנפאלי את פסגת האוורסט, שעד אז איש לא הצליח להגיע אליה. מאז ועד היום עשו זאת עוד אלפי אחרים, אך בסאגה הזו הילארי ונורגאי נחשבו גאונים ואילו השאר, למרות שהתגברו על אותם קשיים, כבר לא.

סביבה תומכת.  הסיכוי להתפתחות של גאון בלי משפחה וחברה המטפחים השכלה ועצמאות – קטן עד לא קיים.

מיקוד ונחישות לאורך זמן.  כמו שלא קל להיות ספורטאי צמרת, או איש עסקים מצליח, כך לא קל להגיע להישגים בכל תחום אחר בלי מוטיבציה גבוהה והקרבה.

פריצת דרך.  התואר גאון נועד להבדיל בין יחיד בדורו למוכשרים מאד אחרים באותו תחום. זה מזכיר לי: בתקופת האקדמיה שלי חלקתי חדר עם דוקטורנט שעבודת המחקר שלו קידמה בצורה משמעותית היבט מסוים של חומרים מרוכבים. היה זה הישג מדעי נאה שזכה להכרה, אך לא פורץ דרך.

מבחן הזמן.  אלברט איינשטיין קיבל את פרס נובל היחיד שלו (1921) לא על תורת היחסות, שעדיין ועוד דורות רבים תהיה אחד משני הנדבכים המרכזיים של הפיזיקה המודרנית, אלא על הסברת האפקט הפוטו-אלקטרי. הקהילה המדעית באותו זמן כלל לא הייתה בטוחה שיש ממש בתורת היחסות.

מזל.  כל המידות התרומיות בעולם לא יועילו לגאון אפשרי שיהיה במקום הלא נכון או בזמן הלא נכון. רק "כאשר כשרון פוגש הזדמנות מתאימה, דברים גדולים קורים" (ריד הופמן). וורן באפט אף הרחיב את היריעה באמרו שאם היה נולד כאשה (באותה תקופה) כמו שתי אחיותיו, לא היה לו סיכוי לממש את הפוטנציאל שלו.

אז איפה הגאונים של ימינו?

נהוג לתלות את היעדר הגאונים בשלוש סיבות:

חינוך גרוע.  בעבר למדו הילדים של בעלי האמצעים עם מורים פרטיים, ואכן כך היה עם לא מעט מגאוני העבר. היום רוב הילדים עוברים דרך בתי ספר ציבוריים ואינם זוכים לאותה תשומת לב וטיפוח.

היעדר זמן פנוי.  גאוני העבר נהנו מזמן פנוי בסביבה שקטה ללא מבוגרים סביבם. זה לא המצב היום לילד שגר בעיר, עם טלוויזיה, אופניים, וחוגים.

טווח קשב קצר.  עם טלפון נייד, אפליקציות, ואינטרנט קשה להתרכז במשך זמן רב בדבר אחד.

בעוד שמכשולים אלו אולי נכונים במידה כלשהי, הם לא מספיק גבוהים כדי למנוע התפתחות של גאונים. סביר להניח שיש סיבות כבדות משקל אחרות.

הדור לא הולך ופוחת

אני מוצא כמה סיבות להרגשה שהעבר משובץ בגאונים, ואילו היום כבר אין למצוא אותם בשום מקום.

גם בעבר לא כולם היו גאונים

לפני מאה חמישים או מאתיים שנה לא היו הרבה ציירים, מלחינים, סופרים, מתמטיקאים,… והתחומים האלו חוו אז התפתחות מואצת. אפשר להשוותם להתפוצצות הדיגיטלית שהחלה לפני ששים שנה. אלא שהיום הראשונים כבר לא בהכרח ייחשבו גאונים. ביל גייטס לדוגמה, הגיע בצעירותו עם ידע וניסיון לתחום המחשוב שהיה בחיתוליו. הוא הקים (עם פול אלן המנוח) את החברה החשובה ביותר בתחום הטכנולוגיה, ונחשב מוכשר וחרוץ גם בתחומים נוספים, אבל נדמה לי שהוא יהיה הראשון להודות שאינו גאון.

אי אפשר היום להיחשב גאון במקצועות החברה והרוח

סביר שאלפי רמברנדטים, מוצרטים, ושייקספירים פעילים בתחומי הציור, המוסיקה, והספרות, אלא שהם לא נחשבים גאונים. א. אפקט הראשוניות אבד; ו ב. כאשר יש כל כך הרבה מחוננים, אז איש מהם לא ייחשב כגאון.

במקצועות מדעיים, המשימה כבדה מדי לגאון בודד

שנים רבות עמלים מאות מדענים מהשורה הראשונה על תיאוריה פיזיקלית מבטיחה בשם 'תורת המיתרים'. למרות זאת היא עדיין נמצאת בשלב ראשוני הנקרא 'שתוק וחשב'. כלומר, התיאוריה מתיישבת עם רוב מה שיודעים עד היום ואף מסוגלת לנבא אירועים (שלרוע המזל אין אפשרות לאמתם בעזרת ניסוי). האם ייוולד גאון שיצליח בכוח המוח לקדם את התיאוריה לשלב הבא? כנראה שרק צוותים גדולים של גאונים (בלי מרכאות) יצליחו לעשות זאת בכוחות משותפים ולאורך דורות רבים.

בגלל רוחב היריעה, מפוצלים היום כל המקצועות המדעיים לתתי תחומים צרים. לכן גם אם יש פריצת דרך, היא קורית בנישה צרה, שרק אנשי מקצוע מעטים מכירים לעומק. בעתיד, כך אני סבור, יוכל האדם לבנות מכונות שיחליפו גאונים בשר ודם. ממש כמו שפעם הומצאו המשקפיים, הקורקינט, הריצ'רץ' והרדיו.

בספורט, האדם הגיע קרוב לקצה גבול היכולת

הדבר בולט במיוחד באתלטיקה, התעמלות, ורכיבה על אופניים. בנוסף, יש יותר מחשד סביר ששבירת שיאי עולם בימינו כבר לא תלויה רק בכישרון ואימונים מפרכים, אלא גם בבניית שרירים לאורך זמן בעזרת סטרואידים, שימוש בסמים ממריצים ועירויי דם שלא ניתן לאתרם לפני התחרות.

לבסוף

בעשרים השנים האחרונות נחשפו דרך האינטרנט מיליארדי בני אדם למאגרי ידע ואינפורמציה בלתי נדלים. הוגי דעות מכל צבעי הקשת ניבאו לאנושות תור זהב מדעי, תרבותי ואמנותי שלא היה כמוהו בהיסטוריה. זה לא קרה וספק אם יקרה בעתיד הנראה לעין.

אמנם מוקדם לקבוע, אבל יש הרגשה שהלם החשיפה לעולם הוביל, ולו באופן זמני, דווקא לתוצאה הפוכה: במקום שיתחולל 'מרד נפילים', קיבלנו את שאגת האספסוף.