סוגים נפוצים של זיבולי שכל פיננסיים

תאריך עדכון אחרון: יולי 1, 2022  /  קטגוריה: דעות

אין סודות, רק אנשים שבוחרים לא לשים לב  /  אית'ן הוק

הוגה דעות פיננסי הוא תואר שהמצאתי עבור מורגן האוסל – בלוגר, סופר, ושותף בבית השקעות. הוא טוען ובצדק שזיבולי שכל נמצאים בכל מקום, והשפעתם רבה. מרחב המחיה שלהם נמצא בתחום האפור שבין אמת לשקר ולכן לא תמיד קל להבחין בהם.

לדוגמה, בשנה הראשונה ותחילת השנה השניה של המגפה, זינק סקטור הטכנולוגיה בארה"ב ואיתו ספינת הדגל ARK של קאת'י ווד. היא הייתה במקום הנכון, בזמן הנכון, ועם הבשורה הנכונה. "נביאת החדשנות המשבשת" כינו אותה. אלא שאז התחיל האויר לצאת מהבלון הנפוח ועד סוף 2021 ירדה ARK ב- 23%, למרות שמדד ה- 500 S & P דווקא עלה ב- 27% בשנה זו.

עד כאן לא נפגעה יוקרתה המקצועית של ווד. היא לא הסתירה את העובדה שכל אחזקות הקרן לא רק שמרוכזות בסקטור אחד, אלא רק באותן חברות 'משבשות'. כלומר, לא יהיו שם 'ענתיקות' כמו אפל, מיקרוסופט, אמזון, גוגל, או אפילו פייסבוק. כן יהיו שם זום (10%), רוקו (8.8%), טסלה (8.3%), בלוק (4.5%), ודומותיהן. לפחות בתיאוריה, מי שמשקיע בקרן כזו צריך להיות מוכן לתנודתיות של סופת טורנדו.

בסוף דצמבר החליטה ווד להתנקש בשמה הטוב ו'העריכה' ש- ARK תעלה ב- 40% בכל אחת מחמש השנים הקרובות. למי שקיווה שהייתה זו פליטת פה אומללה ציפתה אכזבה. באפריל שנה זו הגדילה ווד לעשות, והכריזה בכנס בפלורידה שתשואת ARK תגיע ל- 50% בכל אחת מחמש השנים הקרובות, ובזאת הצטרפה סופית למזבלי המוח. למה? מפני שזו לא תחזית ואפילו לא נבואה, אלא משאלת לב שקלושים ביותר סיכוייה להתגשם; והיא ידעה זאת.

אפשר להניח שגם לה קשה עם כך שהיא נוטעת תקוות שווא בלקוחותיה, אבל היא נאבקת כדי שלא יינטשו את סירתה המחוררת. נכון להיום ARK כבר ירדה ב- 70% משיאה ואין סימנים מעודדים ליציאה מהמשבר. אם לצטט את המשקיע הטוב בכל הזמנים: תחזיות אומרות הרבה על האומר; הן אינן אומרות דבר לגבי העתיד.

המעבר שלא היה מפרדיגמה אחת לשנייה (Paradigm Shift)

לאחרונה כבשו כלכלני בנק מורגן-סטנלי את הכותרות בהכריזם על הפלא השמיני בתבל הפיננסי: מעבר מפרדיגמה אחת לשנייה. הם כנראה סומכים על כך שרוב הקוראים, השומעים, והצופים לא יודעים מה בדיוק מסתתר מאחורי המילה 'פרדיגמה'. אין זו הפעם הראשונה שכלכלני בנק גדול משתמשים במונחים אקדמיים כדי להזכיר לעולם שחליפותיהם היקרות אינן ריקות.

כדי לסבר את האוזן, פרדיגמה היא תבנית מחשבה המשפיעה על תפיסת המציאות ועל הדרך שבה רואים את העולם. צריכה להתחולל רעידת אדמה מחשבתית בסדר גודל גלובלי כדי להצדיק את השימוש בשפה מנופחת כל כך. לסטנלי-מורגן הספיקה עליית הריבית כדי להצדיק את השימוש במונח.

בפעם הקודמת הייתה זו 'הרוטציה הגדולה' שלא הייתה ולא נבראה, אבל הוכרזה בקול תרועה רמה וגוועה במהירות בקול דממה דקה. מאז ועד היום מוכרזת כל שנה 'רוטציה גדולה' על ידי שרלטן זה או אחר בניסיון לשווק את מרכולתו הקלוקלת.

פתרון שמחפש בנרות בעיה ולא מוצא

בשנתיים האחרונות הוכיחו מוצרי הקריפטו כי אין תחליף למוסדות הפיננסיים. לאחר כל הגניבות, הפריצות, ופשיטות הרגל של חברות קריפטו, פתאום מוארים הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, והבורסות המסורתיות באור חיובי כפי שלא נראו בעבר. אין ולא יהיה בעתיד הנראה לעין תחליף לביטחון, לאמינות, וליציבות של מוסדות 'מיושנים' אלה. אמנם חסידי הקריפטו עדיין מפנטזים על ביטקוין במיליון דולר (אמריקאי) למטבע והפיכתו לכסף שניתן להמרה בקלות; אלא שבינתיים מחירו ירד לעשרים אלף דולר (אמריקאי) ואין לו כל שימוש מעבר לשעשוע 'מי שוטה גדול יותר'.

גם לשאר סוגי המתווכים הייתה עדנה. לפתע מחלחלת ההבנה ששום 'חוזה חכם' לא יכול להחליף בעלי מקצוע כמו רואי חשבון, עורכי דין, אנשי שירות לקוחות, וסוכני ביטוח ונדל"ן. רישום בבלוקצ'יין (בין אם של צוואה או של בעלות על נכס) לא יועיל כל עוד לא תהיה דרך אפקטיבית לאכוף אותו. כן, משטרה, בתי משפט, ואפילו תזמורת מכבי אש לא הולכים לשום מקום במאה השנים הקרובות.

המתווך האולטימטיבי

המקום הטוב ביותר להיווכח שהאופי האנושי דורש ומחייב מתווכים הוא הדת. הרי אדם יכול להאמין באלוהים ואפילו לקיים מצוות אם יחפוץ בכך בלי בתי תפילה, חוקים, או מנהיגים רוחניים, ובכל זאת הדת הממוסדת נמצאת בכל מקום, למרות המחיר העצום שהיא גובה בכל תחומי החיים.

בעיה ללא פתרון

צריך להודות, תופעת המתווך אינה טכנית, כלכלית, חברתית, או אחרת, אלא נעוצה ב- DNA של האדם עצמו. כל עוד זה לא ישתנה, אזי הפטפוטים על 'מערכת תשלומים מקבילה', 'שמירת ערך', ו'קבוצת נכסים מגדרת' אינם יותר מכך – פטפוטים בעלמא.

פיזיקה אינה מדריך לשוק ההון

בכל משבר פיננסי מנסים פרשנים להראות ששוק ההון בסך הכל מציית לחוקי הטבע, ובכך הם מפגינים את בורותם בשני התחומים. החוקים בשוק ההון נקבעו על ידי אנשים, וכצפוי, התנהגותם בלתי צפויה. אייזיק ניוטון הביע את תסכולו מכך בציטוט הבלתי נשכח: "אני יודע לחשב את מסלולם של גרמי השמיים, אך לא את טירוף הבריות".

השטות הראשונה שבדרך כלל עולה לקורבן קשורה איכשהו לכוח המשיכה של כדור הארץ (למשל, "מה שעולה חייב לרדת"). אלא ששוק ההון רצוף בדוגמאות של נכסים שמחירם עלה ו'שכח' לרדת. אפילו במכניקה, שמשם לכאורה מגיעה הדוגמה, אין הדבר נכון. אם נזרוק אבן במהירות מספיק גבוהה (מהירות הבריחה), אזי היא תתנתק מכוח המשיכה של כדור הארץ, תטוס לחלל, ולעולם לא תשוב.

השטות השניה מתעללת בחוק שימור האנרגיה. פרשנים גורסים שהכסף שמתאדה משוקי המניות ואיגרות החוב הצוללים, עובר בסך הכל למקומות אחרים בשוק ההון. אלא שחוק שימור האנרגיה נכון עבור מערכות סגורות בלבד, ואילו שוק ההון הוא מערכת פרוצה לכל רוח. גם בלי אינפלציה ומיסים המרוקנים אותו, כסף יוצא ונכנס בכל רגע נתון ולכל כיוון אפשרי.

השטות השלישית מוציאה להורג את חוק הכלים השלובים. החוק קובע שגובה פני הנוזל הנמצא בכלים אשר מחוברים ביניהם ומאפשרים מעבר חופשי של נוזל יהיה זהה בכל הכלים. לא ברור למה, אבל יש פרשנים שרואים בו הוכחה ליעילות השווקים הפיננסיים. צריך להודות שאכן היום הם יעילים יותר מבעבר, אבל ירידות פתאומיות או עליות חדות במחירי נכסים מסוימים (וזה קורה כל הזמן) מוכיחים שהשווקים רחוקים מיעילות מלאה.

לדוגמה, בשבועות האחרונים ירדו עשרה אחוז ממניות מדד 'ראסל 3000' ב- 80% או יותר משיאן בפרק זמן קצר, כאשר הן מוחקות בדרך למטה יותר מטריליון דולר!

בעולם אידיאלי שבו מידע חדש זמין לכולם בעת ובעונה אחת וללא עלות, יתכן שהשווקים הפיננסיים יהיו יעילים כמעט לגמרי. בעולם האמיתי השווקים נתונים למניפולציות ולהתקפות ספקולטיביות מצד גורמים בעלי עוצמה שמעוותים אותם לכיוונים הרצויים להם. כל ניסיון להקיש מחוקי הפיזיקה, הן הקלאסית והן הקוונטית להתנהגות אנושית נדון לכישלון.

לבסוף

תרגיל ידוע של נואמים הוא להרים את הקול או לנפנף חזק יותר בידיים כאשר יש להם טיעון חלש. בדומה לכך, זיבולי שכל משתמשים במילים גבוהות ובמונחים פסאודו-מדעיים, כדי להסיח את דעת הקוראים או השומעים מקשר לוגי רופף בין המילים. בין אם מדובר במשפט אחד או בנאום ארוך, המטרה היא לתת רושם כללי בלי לומר דבר. למרות שאין הגדרה מדויקת, אפשר להצביע על כמה דוגמאות מייצגות:

• פריטה על מיתרי הרגש.
• קביעות חסרות יסוד בקשר לעתיד.
• סיבוך מיותר של דברים פשוטים.
• בלבול מכוון בין כישרון למזל.
• הדגשת סיכויים והתעלמות מסיכונים.

כמעט בכל המקרים הדובר או הכותב רוצה למכור משהו – לפעמים מוצר, לפעמים שירות, ולפעמים את עצמו.

יום קנדה שמח