איך אני סוקר חברה ומחליט אם לקנות את מניותיה (חלק א')

תאריך עדכון אחרון: אוגוסט 19, 2022  /  קטגוריה: השקעות 123

ברגע שאתה מוצא את המפתח להבנת השוק, הם מחליפים את המנעול  /  אלמוני

אני קורא לתהליך הבא 'סקירה' מפני שבאמת הוא לא יותר מכך. 'ניתוח' או 'מחקר' מחייבים גישה (שאין לי) לנתונים אמינים, ועיבודם מחייב שימוש בכלי מחשוב שגם אם היו ברשותי, ספק אם הייתי יודע להשתמש בהם כמו שצריך.

עקרונות סקירה של חברה ציבורית

תריסר העקרונות שאני מסתמך עליהם עתיקים כמו הגבעות ואינני היחיד שנוהג לפיהם:

הבנה.  אם החברה אינה מסבירה בפירוט ובבהירות מה בדיוק היא עושה ואיך היא מרוויחה, כנראה שיש לה סיבה טובה לכך ואניח לאחרים לגלות אותה. גם שמות תואר רבים מדי (במיוחד 'חדשנות', 'שיבוש', 'הצלחה', ו- 'מנהיגות') בתיאור פעילותה, מכבידים ומעוררים חשד.

פשטות.  אם אינני יכול להסביר את מהות החברה לילד בעשר דקות ולהיעזר לכל היותר בעט ומפית נייר, אזי אינני טורח יותר ועובר הלאה.

הצלחה.  אין לי יכולת לנבא איזו חברה תצליח בעתיד, אבל יש לי יכולת לדעת איזו חברה מצליחה עכשיו; ובחברה כזו אני רוצה להתרכז.

גיל.  חברה צעירה מדי (נניח פחות מחמש שנים בבורסה) עדיין מחפשת את דרכה. אני רוצה להשקיע באלו שנתיבן כבר ברור.

סיפור.  חישובים, טבלאות, וגרפים חשובים, אך לכל חברה יש גם היסטוריה והקשר. קריאה עליהם במקורות שונים עשויה לשפוך אור על הכדאיות בקניית מניותיה.

דיבידנד.  יש חברות נפלאות שאינן מחלקות דיבידנדים. למעט מקרים נדירים שטרם נתקלתי בהם, אני מעדיף להשקיע באחרות שכן מחלקות דיבידנדים ואף מגדילות אותם מפעם לפעם. הסיבות לכך רבות ואפשר למצוא אותן כאן.

שיחת ועידה רבעונית.  אחרי פרסום הדו"חות, עורכת הנהלת החברה שיחת ועידה עם אנליסטים, שאליה כל אחד יכול להתחבר. האם שווה להקדיש לכך שעה? הדעות חלוקות. אני נוהג להאזין רק במקרים גבוליים.

דבר השוק.  עם כל הסימפטיה שיש לי למשקיעים קטנים (אני אחד מהם), מי שיודע אם חברה צועדת בדרך הנכונה הם בתי השקעות, קרנות פנסיה, מוסדות גדולים, ומיליארדרים. אין צורך להתקשר אליהם כדי לדעת מה הם חושבים, מחיר המניה משקף בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את דעתם. רוב הזמן הם צודקים.

השוואה.  בכל תחום יש תחרות. חשוב לבדוק ברפרוף את החברה הנסקרת בהשוואה לדומות לה. אני סבור שאין יכולת למשקיע עצמאי לחשב את ערכה האמיתי של חברה, אלא רק להיעזר בתוואי לוואי (כמו השוואה לחברות אחרות) כדי לנחש שאינו משלם עבורה מחיר מופקע.

דעה שנייה.  תמיד כדאי לדעת מה אחרים חושבים על נושא מסוים ולא בהכרח לקבל את דעתם. בכל מקרה זה פותח כיווני מחשבה אחרים ומרחיב אופקים. זו הסיבה שאני קורא ושומע את דעתם של אנליסטים, עיתונאים ובלוגרים המסקרים את החברה, ומנסה לרדת לסוף דעתם אם כי לא תמיד בהצלחה.

התאמה.  גם חברות שעונות על כל המדדים שעולים על הדעת, צריכות להתאים לתיק ההשקעות. אם לדוגמה סקטור חברות התקשורת כבר תופס את חלקו, לא אוסיף לו. כמו כן, מספר המניות בתיק השקעות 'בריא' הוא בסביבות עשרים – מעין פשרה בין מיקוד לגיוון – וברור שיש בכל קטגוריה הרבה יותר חברות מצוינות הראויות להיכלל בו. לכן בסופה של בדיקה, צריך להחליט באופן שרירותי מי בפנים ומי לא.

שלמות יש רק באגדות.  אין דבר מושלם בחיים: לא בית, לא משפחה, לא עבודה,… ולא חברה ציבורית. תמיד יש צורך להתפשר, אך רק עד גבול מסוים ולא יותר. זו אחת הסיבות שהשקעות הן יותר אמנות ממדע.

אם למישהו נדמה שכך אי אפשר להתעשר במהירות, הוא לגמרי צודק.

במה אינני מתחשב

איכות הדירקטוריון והנהלת החברה.  אין מחלוקת על כך שהנהלה טובה היא תנאי הכרחי להצלחה של כל חברה, ואנליסטים אף פיתחו מדדים ומצאו דרכים חישוביות לדירוג דירקטוריונים והנהלות. שלא במפתיע דירוג זה אינו מתפרסם בשום מקום ולמשקיע קטן אין דרך קלה לעשות זאת באופן עצמאי.

תזמון.  אין שום טעם לדגור על ערמת מזומנים בתקווה שהממשלה תיפול, הדולר יתחזק, התקציב יעבור, או שירד שלג. אני לגמרי מסכים עם פיטר לינץ' שאמר, "יותר כסף אבד בציפייה לנפילת השוק מאשר בנפילה עצמה".

רעש טכני.  הבלים כמו "מחיר המניה מנסה להשלים צורת V, אך תקרת ההתנגדות המשנית אינה מאפשרת לו מפני ש…" רק מפריעים להגיע למסקנה הגיונית. למתקשים להחליט, עדיף להיעזר בהטלת מטבע. הסיכוי להיות צודק גבוה בהרבה.

חברות דירוג.  עבור מי שאינו משלם להן ישירות, פרסומיהן חסרי ערך או שקריים. בשני המקרים עדיף להתעלם מהן.

גידור.  משקיעים משתמשים בשיטות שונות במטרה לנטרל שינוי בשערי מטבע, אלא שלכל שיטה יש מחיר, גם אם הוא לא נראה לעין ברגע הראשון. כמו כן,

–  אין שיטת גידור מושלמת, כל אחת ופגמיה,

–  נטרול השינוי בשערי המטבע עלול לפעול גם לרעתנו,

–  מטבע שונה מוסיף גיוון קל לתיק ההשקעות,

–  גם אם הכל פועל לטובת המשקיע הקטן, בדרך כלל הרווח מזערי,

–  שערי מטבע אינם משנים הרבה למשקיע פסיבי.

פעילות מסחר פנימית.  כל מדור פיננסי המכבד את עצמו מקפיד לדווח על חברי דירקטוריון והנהלה בכירה שקנו או מכרו את מניות החברה שהם עובדים בה. ערכן של ידיעות אלה למשקיע עצמאי – אפסי; וגם אם לא, כאשר הן מתפרסמות ממילא מאוחר מדי לפעול על פיהן.

חשש להחמצת הזדמנות.  זוהי תופעה שאופיינית לסוחרים, ספקולנטים, ומהמרים. משקיע הפועל על פי תהליך מסודר, לא ייפול במלכודת הזו.

ראשים מדברים בתקשורת.  פרשנים שמדברים בתוכניות פיננסיות עושים זאת כדי למכור משהו או את עצמם. לדבריהם אין כל ערך ממשי, אם כי אני מודה, יש להם ערך בידורי.

לבסוף

הסקירה נעשית על דרך השלילה. כלומר, המסקנה בסופה יכולה להיות אחת מן השתיים: לא לקנות את מניות החברה הנסקרת בגלל סיבות כאלו ואחרות, או שיש סיבה להמשיך ולעקוב אחר ביצועיה ואחר הפרסומים אודותיה. בשום מקרה אינני מקבל החלטה חיובית על המקום.

אותם עקרונות תקפים גם כאשר אני סוקר חברה לצורך מכירת מניותיה ולא פעם מגלה בסוף התהליך שעדיף לא לעשות דבר.

בשבוע הבא אביא דוגמה אמיתית לסקירה שעשיתי.