כמה באמת עולה פעולת קניה או מכירה של מניות?

תאריך עדכון אחרון: ספטמבר 16, 2022  /  קטגוריה: השקעות 123

הספונטניות הטובה ביותר היא זו שמתוכננת לפרטי פרטים  /  לא ידוע

כאשר התחלתי להשקיע במניות סברתי לתומי שמחיר פעולת קניה או מכירה מסתכם בעמלה המשולמת לברוקר. המחירים היו אז (בממוצע) גבוהים מאשר היום, אך ירדו לאיטם עם הזמן והמגמה כלפי מטה נמשכת. למעשה שני ברוקרים: National Bank Direct Brokerage and Desjardins Online Brokerage כבר ויתרו על תשלום – לפחות למראית עין – ומתגאים בעמלה של $0.

עם הזמן גיליתי שכמו כל דבר בשוק ההון, המחיר האמיתי של פעולת קניה או מכירה סמוי מן העין. כדי להבין מהו, יש להכיר כמה מושגים:

מחיר יציג (quote) – מחיר 'רשמי' של נכס (ברגע מסוים) המהווה בסיס להתמקחות בין קונים ומוכרים אפשריים.

מחיר מוצע (bid price) – המחיר הגבוה ביותר שקונה מוכן לשלם עבור מניה או סוג אחר של נייר ערך.

מחיר מבוקש (ask price) – המחיר הנמוך ביותר שמוכר מוכן לקבל עבור אותו נייר ערך.

העסקה תתבצע כאשר נוצר מפגש רצונות בין קונה למוכר.

מרווח (spread) – ההפרש בין המחיר המבוקש למחיר המוצע. באופן כללי, המחיר המבוקש יהיה גבוה מהמוצע, אך ככל שנפח המסחר גדל, המרווח ביניהם קטן וקל יותר לגשר עליו. במילים של שוק ההון: נזילות (liquidity) נייר הערך גדלה.

עושה שוק (market maker)

בעבר חשבתי שקונים ומוכרים 'נפגשים' באתר הבורסה לצורך המסחר במניות ותמיד הופתעתי לטובה כאשר תוך זמן קצר היה מי שקנה ממני את מספר המניות שרציתי למכור. כמו כן תמיד היה מישהו מוכן למכור לי את מספר המניות שרציתי לקנות. בזמנו ייחסתי זאת לנפח המסחר העצום בבורסות הגדולות. כמו בהרבה מקרים אחרים שנתקלתי בהם בשוק ההון, התברר שהייתי נאיבי מדי.

גיליתי שהמגע בין קונים ומוכרים אינו ישיר אלא מתבצע דרך מתווך שנקרא 'עושה שוק'. מסתבר שמאחורי הקלעים מסתתרת קבוצה גדולה של מוסדות פיננסיים המחזיקים ברשותם מלאי של רוב המניות הנסחרות בבורסה והם בעצם אלו שמספקים את הביקוש וההיצע.

לדוגמה, ספק אם סוחר הרוצה לקנות 37 מניות של חברת זילו (Z-Q) במחיר מסוים, ימצא מיד מוכר זמין. כאן נכנס עושה השוק לתמונה ואם המחיר מתאים אזי העסקה מתבצעת ללא שיהוי. במועד מאוחר יותר יקנה עושה השוק את המניות החסרות לו במלאי ממוכר כלשהו. צריך להדגיש שעושי שוק אינם עובדים של הבורסה, כי אם זכיינים שלה המשלמים על הזכות לתת את השירות המשתלם הזה.

כפי שאפשר לנחש, עושי שוק אינם עובדים בחינם אלא מקבלים את שכרם מהקונים והמוכרים, שרובם אינם מודעים לכך. אולי המילה 'מקבלים' אינה מדויקת וצריך לומר 'לוקחים' את שכרם מהקונים והמוכרים. שכר זה הוא המרווח ובדרך כלל מהווה את החלק הארי של עמלת הקניה או המכירה.

המתווך אינו בשר ודם כמובן, אלא מספר רב של מחשבי-על המתאמים בין מיליוני הוראות יומיות ומנכים מכל פעולה סכום קטן, המצטבר לסכום גדול, שהוא המכפלה בין המרווח ומספר המניות שעברו מיד ליד.

דוגמה: בשעות המסחר אתמול בדקתי את המרווח לקניה או מכירה של חברת פיצה-פיצה (ערך שוק של ארבע מאות מיליון דולר). ראיתי כי מחיר מוצע למניה היה $12.88 ואילו מחיר מבוקש למניה היה $12.93. מכאן שהמרווח עמד על 5 סנט לפעולה. בסוף יום המסחר התברר שבערך 20,000 מניות החליפו ידיים, כך שההכנסה למתווך הייתה כאלף דולר רק ממניה זו. צריך לסייג ולומר שהמרווח במניות של חברות הענק (בשעות המסחר) קטן בהרבה ועומד על סנט או שניים למניה. עם זאת נפח המסחר בהן גדול יותר.

בהוראת קניה או מכירה לאחר שעות המסחר הרשמיות (16:00 – 09:30 EST), יכול המרווח לקפוץ פי 10!

עושי השוק פועלים על פי תקנות מחמירות של הבורסה ובניגוד למשל לכורי הקריפטו, אינם יכולים להתפרע בעמלות שהם גובים. הם מחויבים להציג את המרווח, את מספר המניות שהקציבו לקניה ומכירה, ולתת את המחיר האפשרי הטוב ביותר באותו רגע הן למוכר והן לקונה.

למרות שנקעה הנפש ממתווכים על כל צעד ושעל, חייבים להודות שלפחות באופן תיאורטי עושי שוק ממלאים תפקיד חיוני במסחר מניות, על ידי הגדלת הנזילות של כל מניה שהם מעורבים בה. בלעדיהם, המערכת הייתה איטית בהרבה; עסקאות היו מתעכבות; ורבות כלל לא היו יוצאות לפועל. דבר שהיה מעלה את רמת הסיכון לבעלי מניות.

המחיר האפשרי הטוב ביותר – הגדרה

צריך לזכור ששוק מניות פועל בשיטת המכרז שבה יש קונים ומוכרים רבים בעת ובעונה אחת לאותה מניה. לכן,

  • המחיר המבוקש הנמוך ביותר בין כל המוכרים (באותו רגע) נחשב לטוב ביותר.
  • המחיר המוצע הגבוה ביותר בין כל הקונים (באותו רגע) נחשב לטוב ביותר.

כייסים עם רישיון

גורם נוסף שמעלה את מחיר הקניה והמכירה הוא מסחר אלגוריתמי ומסחר בתדירות גבוהה (HFT). לג'יימס בונד יש רישיון להרוג מטעם ממשלת אנגליה, ולחברות האלגו יש רישיון לכייס את הסוחרים מטעם הבורסה. אך בעוד שלדמות הבדיונית של בונד אין קיום מחוץ למסך, הרי חברות הגזל מרוויחות מיליארדים ממשיים כל שנה, לכאורה יש מאין, בפועל מכיוס הסוחרים.

ההשפעה על משקיע פסיבי לעומת סוחר יום

משקיע הממעט לסחור כמעט ואינו צריך להתמודד עם שלוש הוצאות, שתלויות כריחיים על צוואר הסוחר:

  1. עמלת ברוקר. אפילו אם היא באופן רשמי $0, הברוקר אינו מפסיד. הוא פשוט מצא דרך סמויה לגבות אותה.
  2. עמלת מרווח.
  3. מס רווחי הון על כל מכירה ברווח.

אם בנוסף להיותו פסיבי מקפיד המשקיע לקנות רק מניות של חברות גדולות, אזי המרווח שהוא משלם בלי דעת, קטן פי 5 מהמרווח שמשלם מי שסוחר במניות של חברות קטנות.

המרווח מסוכן למרבים לסחור במניות (מתוך הסרט The Shining, 1980)

לבסוף

מנגנון המסחר במניות מתואר בפוסט באופן פשטני. במציאות הוא מורכב יותר וכולל תחומים נוספים (פעולות קניה ומכירה מותנות, פעולות העיבוד של הברוקר, סוגים שונים של עושי שוק, מפסקי סחר, גיבוי המבטיח מסחר רציף, אבטחה רב-שכבתית,…) ואלגוריתמים מסובכים שפותחו ושוכללו במשך עשרות שנים כדי להבטיח מסחר חלק.

אז כמה עולה פעולת קניה או מכירה של מניות למשתמש קצה? קשה לדעת במדויק, אבל אפשר להעריך: עמלה לברוקר + מרווח + גזל האלגו + ?

בעוד שתי העמלות הראשונות גלויות, גזל האלגו סמוי ואין אנו יודעים אם יש עוד גורם עוין עם היד בתוך צנצנת העוגיות.

מבנה העמלות מושרש כל כך עמוק בשוק ההון, שגם צ'אק נוריס (שיודע לספור עד אינסוף) חייב לשלם אותן.

22 תגובות בנושא “כמה באמת עולה פעולת קניה או מכירה של מניות?

    1. גם אני.
      קראתי שלוש פעמים.
      לא הבנתי כלום !!
      יעקב, איך אתה בכלל יודע את הדברים האלה?
      למה אף אחד לא מדבר על זה למשל?
      יש לך איזה וידאו אולי של מישהו שמסביר את זה? אפילו לא חייב בעברית

      אהבתי

      1. 1. זה מסוג הדברים שלומדים עם הניסיון.
        2. "מדברים" ובעיקר כותבים על זה הרבה. צריך לחפש ולקרוא, אם זה מעניין אותך.
        3. מצאתי את הווידאו הבא:

        יש עוד רבים אחרים. חפשי ב- YouTube עם מילות המפתח Bid & Ask או Market Maker

        Liked by 1 person

        1. וידאו מעולה. תודה. אבל הוא בכלל לא מתיחס לחלקים הלא נראים שדיברת עליהם. זה מה שאני מחפשת.
          נגיד שהברוקר לוקח באמת אפס עבור הפעולה. כמה "מעריכים" אחוז או כסף זה החלקים הלא נראים?

          אהבתי

          1. – אכן לא קל למצוא סרטונים, מאמרים, או פוסטים שמתייחסים "לחלקים הלא נראים", כמו שאת קוראת להם. בעיקר בגלל שהמעורבים בדבר מסתירים אותם היטב, מסיבות ברורות. גם ובעיקר Investopedia, אף פעם לא חורגת מהקו הרשמי.
            – אני מניח שלכל ברוקר עם 'עמלה אפס' יש את הפטנטים הייחודיים שלו כדי לגבות אף יותר מלקוחותיו בדרך אחרת.

            Liked by 1 person

  1. ראיתי את הסרט עם גק ניקולסון. בעברית תרגמו את השם שלו להניצוץ. הרבה סיוטים היו לי ממנו. עכשיו יהיו לי גם סיוטים מהמירווח שבכלל לא ידעתי עליו.

    אהבתי

    1. לימיט לא פותר שום דבר כמעט. את משלמת את המירווח ואת ה- commission. אולי את מגבילה קצת *לא לגמרי* את ה- HFT. בלי קשר תמיד צריך לשים לימיט.

      Liked by 1 person

      1. היי 🙂

        אחת שיודעת – למה להבנתך פקודת LMT בעצם פותרת את הבעיה?…
        במה היא פותרת את המרווח?

        נעמי – למה בלי קשר תמיד צריך לקנות ב- LMT?
        מדוע את חושבת ככה? במה זה תמיד "עוזר" באופן כללי?

        אהבתי

        1. קודם כל זה צרכנות נכונה. לדעת כמה אתה בסוף משלם. במרקט אורדר אתה לא יודע ואם HFT מתלבשים עליך אתה משלם אפילו יותר ובכלל לא יודע את זה.

          אהבתי

    1. צעיר חביב,
      כשאומרים לך בחנות שאם תקנה משהו תקבל משהו אחר בחינם. אתה חושב שבאמת הדבר השני בחינם.
      ספוילר אלרט – לא. המחיר של השני נכלל כבר במחיר של הראשון.

      Liked by 1 person

  2. מעניין ומשכיל…
    אבל לדעתי מיותר למשקיע קטן. זה לא ישנה דבר בקניה ומכירה של מניות. כשאני רוצה לקנות כמה מניות בכסף שנאסף לי מדיבידנדים לא אכפת לי מה קורה מאחורי הקלעים. מה שקובע לי זה מחיר המניה הסופי.

    Liked by 1 person

    1. את לא צודקת !. זה כמו להגיד לגבי קרנות נאמנות. "אם הם מרוויחות לי כסף, אז מה איכפת לי שהם לוקחים עמלה וכמה עמלה. העיקר שבסוף אני ברווח"
      בוודאי שזה חשוב !! וחייב להיות שקוף !! חבל שזה לא ככה.

      Liked by 1 person

  3. תודה רבה 🙂
    מאמר מעולה.

    את עניין עושי השוק הכרתי, מ- ETFים, ששם עניין הנזילות שמציעים עושי השוק הוא חשוב כי ככה אתה יכול לקנות ולמכור ETFים מתי "שבא לך".
    בכל דף מידע של ETF רשום מי עושה השוק.
    ומן הסתם אלו לא עובדים בחינם.

    רשמת: "…בהוראת קניה או מכירה לאחר שעות המסחר הרשמיות (16:00 – 09:30 EST), יכול המרווח לקפוץ פי 10!…", אז אתה מציע להזין הוראת קניה LMT רק בשעות המסחר של הבורסה בארה"ב/קנדה?
    זה יכול לפתור חלק מהתסביך?…

    Liked by 1 person

    1. התשובה הקצרה היא – כן.
      תשובה מלאה יותר תתחשב באזור הזמן של הבורסה שבה אתה קונה / מוכר מניות. אם מדובר על מניות אמריקאיות או קנדיות, אזי הבורסות הגדולות (ניו יורק, נאסד"ק, טורונטו) אכן נמצאות באזור הזמן המזרחי. לעומת זאת, לבורסת תל-אביב יש עושי שוק מקומיים ולכן השעות שבהן המרווח קטן יותר – שונות.

      Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: