צריך לחשוב פעמיים, צריך לחכות רגע קט

תאריך עדכון אחרון: ספטמבר 23, 2022  /  קטגוריה: השקעות 101

אם אתה חושב על כך, דבר בחיים אינו חשוב כפי שנדמה לך  /  דניאל כהנמן

אחד הספרים המצוטטים ביותר במאמרים ובלוגים פיננסיים נכתב על ידי דניאל כהנמן ושמו 'חשיבה, מהירה ואיטית'. בקצרה טוען כהנמן, שיש במוח האדם שתי מערכות חשיבה נפרדות. אחת, מהירה, אינטואיטיבית, ורגשית; והשניה, איטית, שקולה, ומסתמכת על היגיון. שתי המערכות משלימות אחת את השניה באופן שהן מכסות את רוב המצבים שאדם נתקל בחייו. במקרים של מתח, לחץ, או סכנה, נכנסת אינסטינקטיבית לפעולה המערכת המהירה. במקרים נינוחים יותר אפשר לשקול דברים לעומק ולהגיע למסקנות שונות.

סיפור אמיתי

בשיאה של מלחמת העולם השניה ניסו חוקרים ומהנדסים בארה"ב להפחית את מספר המפציצים שנפלו מעל אדמת גרמניה כתוצאה מאש נ"מ. הדרך הפשוטה ביותר הייתה להוסיף מיגון, אלא שהוספת משקל רב מדי הייתה מאטה את מהירות המטוסים ופוגעת בכושר התמרון שלהם. כפשרה הם החליטו למגן רק את החלקים שפגיעה בהם קטלנית לשרידות המטוס.

כדי לאתר את המקומות המסוכנים ביותר בגוף המטוס, הם ספרו את מספר החורים בכל חלק במטוסים שהצליחו לחזור. הם האמינו שאם ימגנו את המקומות שבהם מספר החורים גדול ביותר, תגדל שרידות המטוסים.

כדי להגיע לתוצאות אמינות ככל האפשר, הם בדקו מטוסים שחזרו ממספר רב של גיחות ומצאו את הנתונים הבאים:

מקום הפגיעות	מספר החורים לרגל מרובע
מנוע	1.11
מרכב	1.73
מערכת דלק	1.55
שאר המטוס	1.8

לכאורה היה עליהם למגן את אותם חלקים במטוס שסבלו ממספר הפגיעות הגדול ביותר. למזלם, אחד החוקרים – סטטיסטיקאי בשם אברהם וולד – חשב לאט והגיע למסקנה הפוכה, אך נכונה. מכיוון שכל הבדיקות נעשו על מטוסים שחזרו, למרות הפגיעות המרובות במרכב, מערכת הדלק, ושאר המטוס, הרי דווקא את המנוע יש למגן היטב ולוותר על שאר חלקי המטוס.

לאחר מיגון המנוע בלבד, אכן נפלו פחות מפציצים ועיקרון זה שריר וקיים עד היום.

"גרביים או מניות, אני מעדיף לקנות סחורה איכותית בהנחה" (וורן באפט)

האמת, שלא צריך להיות המשקיע הטוב בעולם כדי להרגיש אינטואיטיבית שקניית מניות של חברות איכותיות כאשר כל השוק יורד, הוא צעד נכון. אמנם יש משקיעים שטועים לחשוב שזה תיזמון שוק, אך לא כך הדבר. תיזמון שוק מסתמך על מה שיקרה, אם יקרה, ואיך יקרה בעתיד. לעומת זאת ניצול הזדמנות מסתמך על מה שכבר קרה. הרי מחיר המנייה של החברה האיכותית שרוצים לקנות כבר ירד. כמובן הוא עלול לרדת עוד, אבל בסבירות גבוהה המחיר יעלה לאורך זמן יחד עם השוק.

כמובן שאי אפשר לזהות את התחתית, את אורך המשבר, או את אופיו וגם אין צורך. המטרה של מנצלי ההזדמנות (אני לדוגמה) מצומצמת בהרבה: "לקנות סחורה איכותית בהנחה". עד כמה הטכניקה הזו באמת יעילה? מעולם לא עלה על דעתי לבדוק, אבל ניק מגיולי דווקא כן בדק זאת לאחרונה והגיע למסקנה מפתיעה שניתן לסכם כך: כדאי להכניס כסף נוסף לתיק ההשקעות בזמן משבר, אבל פחות כדאי משנדמה מלכתחילה.

פירוט

אם ירידת השוק בסביבות 20%, אזי בשנה הראשונה ההחזר מהסכום הנוסף לא רק שלא גבוה יותר מהוספת סכום שווה בזמנים רגילים, אלא אף נמוך קצת ממנו. לאחר זמן ארוך יותר, ההחזר דומה ומסתבר שאין כל יתרון לקניית מניות בהנחה.

בירידת שוק מעל 30%, יש בשנה הראשונה יתרון ברור לרווח מהסכום הנוסף, אלא שמעשה שטן, היתרון יורד עם הזמן ונמחק כמעט לגמרי אחרי חמש שנים.

רק בירידת שוק נדירה שמעל 40%, נשמר יתרון לאורך זמן, אך גרף העמודות אינו מראה מה קורה אחרי עשר ועשרים שנה.

מכיוון שרוב רובן של הירידות הגדולות נמצאות בתחום שבין 20% ל- 30% (ירידות קטנות יותר כלל לא משמעותיות), אפשר לומר שרצוי לדבוק בתוכנית ההשקעה המקורית ואין טעם לגרד כמה דולרים נוספים (ובוודאי לא ללוות כסף) כדי לנצל את המשבר.

איפה באפט חשב מהר (וטעה) כאשר השווה בין גרביים למניות?

מניות מייצגות את החברה שניפקה אותן. הקונה מקווה שהחברה תעשה חייל וכתוצאה מכך יעלה מחיר המנייה ויתפיח את חשבון הבנק שלו. גרביים לעומת זאת הן מוצר צריכה שלא ייצר אפילו סנט אחד לגורב אותן. בעוד ערך מנייה עשוי לעלות עם הזמן, הרי מובטח שמחיר הגרביים רק ירד עם הזמן עד שיגיע לאפס.

היי וורן, כמו שטעות להשוות בין תפוזים לתפוחים, טעות גם להשוות בין גרביים למניות.

לבסוף

אחת המטרות של בית ספר היא לפתח אצל ילדים את המערכת האיטית. הדעות חלוקות לגבי מידת ההצלחה, אך בלי ספק גם ילדים יכולים לחשוב באופן מקורי. ידועה הבדיחה על ילד חובב מתנות שהוריו ניסו לגמול אותו מכך והשאירו לו למרגלות עץ האשוח גללי סוס. הילד מצא את זה בבוקר והתחיל לקפוץ בשמחה. הוריו המופתעים שאלו אותו לפשר העליצות הלא צפויה. "בטח קניתם לי פוני", הוא צהל.