האם קריפטו מת?

תאריך עדכון אחרון: ספטמבר 30, 2022  /  קטגוריה: השקעות 123

אם יש פיל בחדר, הצג אותו לנוכחים  /  רנדי פאוש

קריפטו חי, עדיין, אבל חלק מהתקוות שתלו בו מתו ואחרות עדיין מפרפרות בין חיים למוות. ארבע עשרה שנה עברו מאז המפץ הגדול של סאטושי נקמוטו, ועולם הקריפטו לא הצליח לקיים אפילו בדל הבטחה מהרבות שהיו גלומות בו בראשית הדרך. גרוע מזה, התברר שחבלי הלידה החינניים, הפכו למכשולים אימתניים שלאיש אין מושג איך להתגבר עליהם.

אני נזכר איך נודע לי לראשונה על ביטקוין (מטבע וירטואלי, עוד קראו לזה אז). מאמר אוהד של עיתונאי שבעליל לא הבין את התופעה, תיאר כמה נפלא יהיה לשלוח דולר לאחיו המתגורר בפרובינציה אחרת בלי שבנק יתווך ביניהם ובלי עמלה. אם הייתי יודע אז את מה שאני יודע היום, הייתי אומר לו שזה אף פעם לא יקרה, אלא אם ישנו את ה- DNA האנושי, ובאותה הזדמנות גם יפתחו מאפס ארכיטקטורה חדשה לקריפטו.

לאחרונה יצרו בן פליקס וקמרון פסמור סדרת שיחות בת 17 פרקים שעסקה בקריפטו מכל זווית אפשרית. הם לא חסכו מאמץ כדי לשמוע את דעתם של מומחים ואנשי אקדמיה ומעשה בתחומי הכלכלה, מסחר, מחשוב, ועוד. התמונה העולה מהשיחות איתם עגומה ביותר לאלו שקיוו שהטכנולוגיה תתבגר, הציבור יתרגל, ולפני שנגיד סאטושי נקמוטו כבר לא יהיה צורך בבנקים, עורכי דין, סוכני ביטוח, ועוד שורה ארוכה של בעלי מקצוע 'מיותרים'.

גרוע מכך, איש מהמרואיינים לא ראה אפילו סדק צר שאולי בעתיד הרחוק, קריפטו יצדיק את קיומו באיזשהו אופן.

העכבר הוליד הר (של מכשולים בלתי עבירים)

יש סיבות עקרוניות שבגינם קריפטו לא יתרומם למשהו שימושי. אעמוד על חמש מהן, אבל לפני כן יש צורך להבין את ההבדל בין ארכיטקטורה מבוזרת (distributed) לבין ארכיטקטורה לא-מרכזית (decentralized). לכאורה זו דקות לשונית שולית, למעשה מקור שופע לאי הבנות.

רוב מכריע של היקום הדיגיטלי פועל כבר שנים רבות בארכיטקטורה מבוזרת. באופן פשטני אפשר לומר שהרבה שרתים משתפים פעולה כדי לבצע בקשה של משתמש קצה. עם זאת, תמיד יש גורמים ידועים שמקימים ומתחזקים את המבנה הזה. לא כך הדבר בארכיטקטורה לא-מרכזית שבה אין מבוגר אחראי. הרשת גדלה באופן עצמאי ללא יד מכוונת וכל ליצן עם טלפון יכול להצטרף וייחשב לעוד צומת ברשת.

מכשול #1  –  בלי גורם מרכזי ובלי רגולציה

בפשטות, זוהי ההגדרה של קריפטו. בניגוד לברווז, לא חשוב כמה מנגנון ייראה או יישמע כקריפטו, אם יש גורם הדואג לפעולתו התקינה, אזי המנגנון אינו קריפטו, הוא משהו אחר. כמו כן, המנגנון אנטי-ממסדי בהגדרה והפוליטיקאים מריחים שאם ינסו לפקח באופן כלשהו על המערב הפרוע הזה, הם יאבדו בוחרים רבים.

בהתחלה היה נראה שאולי יש סיכוי לחיה פיננסית מוזרה כזו, אך מהר מאד התברר שלא ניתן להשלים עם מגבלותיה. למשל, אם מתעוררת שאלה או בעיה, אין עם מי לדבר. אם קרתה טעות, לא ניתן להפכה.

גרוע אף יותר, אמנם אין גורם מרכזי, אבל בכל זאת יש מתווך: הכורים, שהיום מעדיפים לכנות את עצמם 'מאמתים' (validators) – ישויות עלומות שאפשר יהיה לתקשר איתן רק אחרי שנדע לתקשר עם המתים. ככה, בלי שמישהו נתן את דעתו על כך, נחתו מנגנוני הקריפטו על הרע שבשני העולמות: יש מתווכים ללא פיקוח ואין לאיש מהם אחריות כלשהי לפעילות תקינה של המנגנון.

מכשול #2  –  תנודתיות חריפה

מחיר הביטקוין מהווה מדד מצוין למחירי כל ישויות הקריפטו. רפרוף קצר בהיסטוריה שלו מעלה את התמונה הבאה:

תאריך	נפילה של
יוני 2011	99%
אוגוסט 2012	56%
אפריל 2013	83%
דצמבר 2013	50%
דצמבר 2017  –  דצמבר 2018	84%
מרץ 2020	50%
מאי 2021	53%

לפני פחות משנה נגע מחיר הביטקוין ב- 70K$, ואילו עתה מחירו פחות מ- 20K$ – ירידה של למעלה מ- 70%. מחירן של ישויות קריפטו אחרות נשחק אף יותר. אין מה לרחם על מי שמפסיד מהימור על ביטקוין, אבל צריך לדעת שגם בעתיד אפשר לצפות לתנודתיות חריפה לא פחות. זו תוצאה מתבקשת מכך שקריפטו אינו מגובה על ידי גורם מייצב כלשהו, וכאן אנו חוזרים ל- מכשול #1.

מכשול #3  –  מועדים לגניבה

למרות עשרות שנות ניסיון, מוסדות פיננסיים מסורתיים עדיין מוציאים הון עתק כל שנה כדי להגן על לקוחותיהם מפני גניבות והונאות. בנוסף, הלקוחות מבוטחים במידה והמוסד הפיננסי התרשל בשמירה על נכסיהם. כל זה לא קיים בעולם הקריפטו הצעיר ואכן מכת הגניבות והפריצות למחשבים של יחידים, בורסות, וחברות – חסרת תקדים. בעתיד המצב (אולי) ישתפר קלות, אך לא בצורה מהותית בעיקר בגלל (כחכוח קל)… מכשול #1.

מכשול #4  –  הבנק של עצמך

אנשים מאבדים הכל: כסף, תעודות, מפתחות, ומה לא. מי בכלל יכול לזכור אחרי שנתיים (נניח) איפה הוחבא הארנק הקר או דף הסיסמאות שאורכן כאורך השיירה המאובטחת של פוטין. כתבתי בעבר שלתשעה מתוך עשרה אנשים אין יכולת להיות הבנק של עצמם ומשפחתם. היום אני יודע שהפרזתי בהערכתי. מדויק יותר לומר של- 98% מהאנשים (ואני ביניהם) אין יכולת לעשות זאת לאורך זמן.

מכשול #5  –  פתרון שלא מוצא בעיה

לחסידי הקריפטו יש מנטרה קבועה: נכון שבמדינות המפותחות אין (בינתיים) צורך בביטקוין או את'ר, אבל במדינות עולם שלישי, היכן של- 70% מהאוכלוסייה אין אפילו חשבון בנק, ביטקוין יביא תועלת רבה. כמו כן, באזורי מלחמה מטבעות הקריפטו יהיו מוגנים מפני בוזזים. המציאות מוכיחה ששתי ההנחות שגויות.

פעילות הקריפטו העיקרית נעשית דווקא במדינות המפותחות. משום מה חסרי חשבון הבנק באפריקה, דרום אמריקה, ובמקומות אחרים, נמנעים משימוש בו. תושבי אל-סלוודור – שבשנה שעברה הפכה למדינה היחידה שאימצה את הביטקוין כהליך חוקי, מסרבים להשתמש בו.

לגבי אזורי מלחמה, מוכיחה אוקראינה בחצי השנה האחרונה שלא הפליטים ולא הנשארים השתמשו במידה רבה יותר בקריפטו מאשר לפני המלחמה.

חוסר השימושיות של קריפטו גלש אף לעולם הפשע. בעבר נהוג היה לחשוב שממשלות לא יכולות לשלוט על התחום. רוסיה וסין הוכיחו את ההיפך. אחר כך חשבו שאולי במדינות דמוקרטיות קריפטו יהיה מחוץ להישג ידו של השלטון וגם אמונה תמימה זו הופרכה.

מחיר

מניות נפלו, איגרות חוב צללו, הנפט ירד, הזהב שקע (מ- $1,800 ל- $1,600 האונקיה), אולם הקריפטו חטף הכי חזק. לרגע אפשר היה לחשוב שאולי המכשולים שפורטו אשמים בכך, או אולי העמלות היקרות, חוסר שקיפות, איטיות מובנית, ועוד – אך לא. בטוויסט מוזר התברר שמחיר ישויות הקריפטו מתנהג בדומה למניות של חברות הטכנולוגיה הגדולות.

בדרך כלל יש למתאם כזה הסברים חלקיים בלי סוף. במקרה זה אפילו המלהגים שמתבטאים בכל נושא, ריי דליו למשל, נדמו.

לבסוף

מעל כל התהיות והפרשנויות עומד החטא הקדמון של כל ישויות הקריפטו – ערכן הפנימי = אפס. עד היום הן הוכיחו שאפילו לחור בבייגלה יש תפקיד חשוב מהן בעולם הפיננסי.