עשרת הדברות למשקיע פסיבי

תאריך עדכון אחרון: אוקטובר 7, 2022  /  קטגוריה: השקעות 101

יש משקיעים מבוגרים ויש משקיעים הרפתקנים, אבל אין משקיעים שהם גם הרפתקנים וגם מבוגרים  /  גרסה שלי לציטוט של המילטון לי

בעבר הרחוק, משקיע שהיה קונה מניות ושוכח מהן לכמה עשרות שנים היה נקרא ובצדק – פסיבי. השנים עברו ואתן השתנו המוסכמות מיהו פסיבי. כיום אותו משקיע יקרא בלעג 'אוסף מניות' או אפילו, שומו שמיים, 'אקטיבי'.

מקובל לחשוב שהפסיבי של ימינו הוא מי שקונה קרנות סל (ETFs) מחקות מדד רחב כלשהו. אחד האחראים לכך בקנדה הוא דן בורטולוטי – עיתונאי, מתכנן פיננסי, ובלוגר שמזוהה יותר מכולם עם גישה זו. הבלוג המצוין שלו 'בטטת כורסה', שנסגר לאחרונה, כיסה כל היבט אפשרי בקרנות סל וגם נתן את הרושם המוטעה שפסיבי אמיתי חייב להשקיע רק בהן.

אולם משקיע בקרנות סל אינו פסיבי כלל ועיקר וזאת בגלל ארבע סיבות:

• כמו במניות, אפשר לקנות היום ולמכור מחר. אין שום קסם בקרנות סל שגורם למשקיע חסר סבלנות לסחור פחות.
• כל איזון בהקצאת הנכסים אקטיבי בהגדרה.
• קרנות הסל עצמן אינן פסיביות. הן קונות ומוכרות מניות כל הזמן לפי השינויים במדד אחריו הן עוקבות.
• החברות במדד נקבעות על ידי אנשים אשר גם מחליטים על שינויים בו. כן, יש קריטריונים ומתודולוגיה, אך אלו גמישים למדי.

משקיע סבלני לטווח ארוך יכול להתגבר על הסיבה הראשונה, אך השאר הופכות אותו לאקטיבי במידה מסוימת, בין אם הוא מודע לכך או לא. במילים אחרות, קרנות סל מחקות מדד הן עלה תאנה למסחר ער עם הבדל חשוב מקרנות אקטיביות. במקום שמנהל קרן יחליט מה הוא קונה ומוכר, ועדת המדד מחליטה מה יעשו קרנות הסל המחקות אותו.

להיות פסיבי אין פירושו להיות בטלן

משקיע קטן שלא עומד לרשותו גדוד אנליסטים, וללא גישה למחשבי-על או מידע אמין, יכול להרוויח מהשקעה בשוק המניות רק בדרך אחת: לקנות מניות של חברות איכותיות, להחזיק בהן לאורך זמן, ולעקוב מידי פעם אחר התפתחויות.

הדברות הבאות רצויות לכל משקיע, אך למשקיע פסיבי הן ממש חיוניות. הוא חייב:

1. להתייחס להשקעה כאל תהליך ולא כאוסף של אירועים נקודתיים.
2. להקצות נכסים (לדוגמה, 70% מניות ו- 30% מכשירי הכנסה קבועה) לפי סיבולת סיכון, גיל, מצב בריאותי, כספי ומשפחתי.
3. לזכור שמניה מייצגת חלקיק בעלות על עסק אמיתי ולא שורה של ביטים על גבי מסך.
4. לשאוף לפשטות ושקיפות, לאי תשלום עמלות, ולתשלום מס מינימלי.
5. להשקיע לטווח ארוך, להתעלם מרעשי רקע, תנודתיות, ופורנוגרפיה פיננסית.
6. לקנות רק מניות של החברות הטובות ביותר במשק, המשלמות דיבידנד תקופתי ומגדילות אותו מדי פעם.
7. לבזר את תיק המניות במידה שווה (לדוגמה, 20 מניות המתפרסות על פני חמישה סקטורים + ETF מחקה מדד רחב), ולהישמר מביזור יתר.
8. למכור מניה רק אם השתנה לרעה דבר מהותי בחברה או בסביבתה העסקית, ולא בגלל שמחיר המניה עלה או ירד.
9. לאזן את תיק המניות במקרים קיצוניים בלבד.
10. להגדיל בהתמדה את תיק ההשקעות על ידי הוספת חסכונות והשקעה חוזרת של דיבידנדים.

באופן כללי, משקיע מצליח הוא יזם פיננסי שמנהל את כספו והשקעותיו כבעל עסק לכל דבר ועניין.

"אחת האסטרטגיות רבות העוצמה בהשקעות היא לא לעשות דבר" (ג'יימס קליר)

סון צ'ו, מחברו של הספר אמנות המלחמה, שהשפעתו חורגת בהרבה מהתחום הצבאי; כתב בין השאר ש"אל לנו לסמוך על הסיכוי שהאויב לא יתקוף, אלא על הכנה מראש של עמדה חסינה לתקיפה". באנלוגיה לימינו, כל משקיע יודע או אמור לדעת, שמיתון או אפילו משבר כלכלי אינו שאלה של 'אם' אלא של 'מתי', וגם אם יתמהמה, בוא יבוא. כל משקיע גם אמור לדעת ששום אזעקת אמת לא תושמע לפני כן. אם לדייק, כל יום מפציצים אותנו נביאי זעם בתחזיות סרק שמיועדות למשוך תשומת לב, אך איש אינו באמת יודע מתי יתחיל משבר, איזו צורה ילבש, ומתי יסתיים. אין טעם לנסות ולהסיק מסקנות ממשברים קודמים (עיסוק חביב של גנרלים שמתכוננים למלחמה שהייתה) או לנסות לנחש איך ייראה המשבר הבא (עיסוק חביב של פרשנים שלהוטים לעוד זמן מסך).

משקיע מרחיק ראות אינו ממתין למשבר כדי לחשוב מה צריך לעשות, הוא מכין הכל הרבה קודם וכאשר מגיעה הנפילה הוא מוציא לפועל את תוכניתו. משקיע פסיבי משוכלל יותר – הוא אינו צריך לעשות דבר; הכל כבר נעשה לפני כן. כמובן שבעת נפילה כללית בשוק כל תיקי ההשקעות ירדו, אבל לא באותה מידה. כמו כן, עם שוך הסערה תיק השקעות פסיבי יתאושש מהר יותר. משקיע פסיבי שלא נתקף בפניקה ולא מנסה לנצל הזדמנויות יעבור את התקופה הקשה בשלום.

טעויות ההופכות משקיע לפסאודו-משקיע

• חריגה 'ממעגל המיומנות'.
• חריגה מסיבולת הסיכון.
• תיזמון שוק.
• טווח זמן קצר.
• חוסר בטחון עצמי / בטחון עצמי מופרז.
• יציאה מהשוק בתקופות קשות.
• התעסקות יתר עם תיק ההשקעות.
• רדיפה אחר תשואות.
• ניסיון להכות את השוק.
• התייחסות רצינית לעצות בתקשורת.
• התעלמות מעמלות ומיסים.
• לא משקיע מחדש את הדיבידנדים.
• מניח לפחד וחמדנות לשלוט בו.

לבסוף

מורגן האוסל כותב בספרו המצוין 'פסיכולוגיית הכסף': כמו כל דבר אחר, להשקעה מוצלחת יש מחיר. אבל זה אינו מתבטא בדולרים וסנטים, אלא בתנודתיות, חשש, ספק, חוסר וודאות, וחרטה. מכל אלו קל להתעלם עד שיש צורך להתמודד איתם בזמן ממשי (פרק 15, דבר לא בחינם).

זה נכון כנראה לגבי משקיעים אקטיביים, אולם משקיע פסיבי שבודק את מצב השוק ותיק ההשקעות שלו פעם בחודש, מתרגש הרבה פחות.