האם ועד כמה בדיקה לאחור אמינה?

תאריך עדכון אחרון: אפריל 7, 2023  /  קטגוריה: השקעות 123

שוק המניות הוא מכשיר המעביר כסף מחסרי סבלנות לבעלי סבלנות  /  וורן באפט

אפשר ליישם 'בדיקה לאחור' כמעט בכל תחום. למשל, דפוסי הצבעה לפרלמנט באזורים מסוימים או מידת הצלחה של מוצר כלשהו לאורך השנים. בעולם הפיננסי, הבדיקה מיועדת בעיקר לצורך אישוש או הפרכה של מודל השקעה על סמך תוצאות העבר.

בסיס איתן או שירת סירנות?

במיתולוגיה היוונית, סירנות היו נימפות ים שחיו על אי מוקף סלעים ושירתן פיתתה מלחים לרסק את ספינותיהם בדרכן אל האי. לדעת תעשיית הכסף בדיקה לאחור היא בסיס איתן לניבוי העתיד, ואילו מבקריה טוענים שבדיקה לאחור משלה משקיעים תמימים להתרסק אל הסלעים. מקרה לדוגמה: המודל של הארי בראון. כל בדיקה לאחור של תיק ההשקעות שלו מעלה תוצאה שונה ובהפרשים עצומים – תלוי באינטרס של הבודק.

מתי בדיקה לאחור מועילה?

במקרים מובהקים שבהם תוצאות של מודל פשוט חד משמעיות לאורך זמן ועם זאת אינן חדגוניות (כלומר יש בהן עליות וירידות בהתאם למאורעות הכלכליים במשק). לדוגמה,

הפעם האחרונה ש- S&P 500 הגיע לשיא חלה בינואר 3, 2022. ערכו עמד על 4,796, שבמקרה היה גם שיא של כל הזמנים. מאז עברו 459 ימים, ובמבט לאחור אפשר לומר שכנראה קרקעית המשבר נמצאת מאחורינו, בתנאי כמובן שלא יקרו מאורעות אסוניים בקנה מידה גלובלי.

באוקטובר 12, 2022 עמד S&P 500 על 3,577. כלומר עברו 282 יום שלקח למדד לגלוש 25.4% מהשיא לשפל, ומאז הוא מעפיל לאיטו. היום המדד עומד מעל 4,000 נקודות והדרך לשבירת השיא הקודם עדיין ארוכה.

במקרה זה מעניין לבדוק לאחור איך התנהגו שווקים דוביים בעבר ולקוות שהדוב הנוכחי לא מסוכן יותר.

• משיא ב- מרץ 24, 2000  ועד  לשפל ב- אוקטובר 9, 2002  עברו 929 ימים  והמדד ירד ב- 49.1%.
• משיא ב- ספטמבר 10, 2007  ועד לשפל ב- מרץ 9, 2009  עברו 517 ימים  והמדד ירד ב- 56.8%.
• משיא ב- פברואר 19, 2020  ועד לשפל ב- מרץ 23, 2020  עברו 33 ימים  והמדד ירד ב- 33.9%.

למרות ההרגשה הסובייקטיבית שהשוק הדובי הנוכחי איום ונורא, הרי שבהשוואה לשלושת המשברים הגדולים הקודמים, הוא מצטייר בינתיים כדובון חביב.

ישנם גם לקחים כלליים שאפשר ללמוד מכל הבדיקות לאחור. למשל,

• אין ולא יהיה מודל מושלם.
• סיכון יכול להתקיים בלי תשואה, אך תשואה תמיד כרוכה בסיכון.
• מספר קטן יחסית של מניות אחראי לעליית המדד, ואילו רוב המניות מפגרות אחריו.
• ביזור וגיוון מסוימים הכרחיים, אבל הגזמה בשימוש בהם פוגעת בתשואה.
• גידור אינו כדאי למשקיע קטן, אבל הכרחי למוסדות גדולים המנהלים כסף של אחרים.
• איזון תכוף של תיק השקעות מזיק יותר מאשר מועיל.
• תנודתיות סבירה אינה בגדר סיכון למשקיע בעל אופק זמן ארוך.

מתי בדיקה לאחור מזיקה?

כאשר מישהו בשדה הפיננסי נעזר בבדיקה לאחור כדי למכור דבר מה, צריך לנקוט בגישת חשדיהו וחשדיהו אף יותר. ראשית, מהימנות הנתונים מוטלת בספק, ושנית, למציג יש אינטרס לנפח רווחים אפשריים ולגמד את הסיכון הכרוך בהשגתם.

ג'ק פורהנד, מייסד-שותף של בית ההשקעות Validea Capital, ומשתמש כבד בבדיקות לאחור, אומר באחד הפרקים של הפודקסט שלו: הרוב המכריע של מנהלי קרנות אקטיביות מפגר אחר מדד הייחוס שלהם ורק מיעוטם משתווה אליו או משיג תוצאות טובות יותר. הם היו רוצים לחיות בעולם שבו היחס בין הנכשלים למצליחים הפוך. כלומר, עולם שבו רובם מכים את המדד, ורק מיעוטם לא עומדים בכך. והנה ביקום הבדיקות לאחור לא רק שהם יכולים להשיג את מבוקשם, אלא אף יותר מכך – כולם בלי יוצא מן הכלל משיגים תוצאות טובות יותר ממדד הייחוס שלהם.

לבסוף

סיכון בשוק המניות אינו מושג מופשט שקיים רק בתיאוריה, אלא ישות ממשית שכל משקיע פוגש בה לעיתים קרובות. למרות זאת, משקיע פסיבי ארוך טווח יכול לקוות במידה רבה, שהשורה התחתונה שלו תהיה חיובית, והדיאגרמה הבאה ממחישה זאת היטב.

להשקעה בקרן ETF המחקה את המדד יש סיכוי של 63.1% להיות רווחית בחודש הראשון. הסיכוי גדל ככל שעובר הזמן, ואחרי שבע שנים לדוגמה, הוא עומד על 94.9%. שורת המחץ היא שבפרק זמן של 20 שנה, הסיכוי להרוויח עומד על 100%!

פוסט זה מוקדש לקורא נאמן שאיבד את עשתונותיו לאחר שנה של שוק דובי ומכר את תיק המניות שלו בעיצומו של המשבר