השלב הבא באבולוציה: לעבוד… מהמשרד

תאריך עדכון אחרון: מאי 5, 2023  /  קטגוריה: דעות

העתיד מוצא דרך לפרוץ פנימה לפני שאנו מוכנים  /  פלוני

לפני המגפה הייתה עבודה במשרד ברירת מחדל שאיש לא חשב לאתגר. פה ושם היו בני מזל שעבדו יום בשבוע מהבית, אבל אפילו הם לא העלו על דעתם שאפשר גם אחרת. הכול השתנה כאשר פרצה המגפה ואנשים גילו את נפלאות הבטלה מהבית.

לכאורה זו נוסחה מנצחת. העובדים מרוויחים נוחות וחוסכים את זמן הנסיעה לעבודה וחזרה, המעסיקים מצמצמים הוצאות לוגיסטיות, ובראשן פחות שטח משרדים שכור, ואפילו המרחב הציבורי יוצא נשכר מפחות עומס בכבישים וכפועל יוצא פחות תאונות דרכים ויותר אוויר נקי.

נכון שרבים לא יכולים לעבוד מהבית – עובדי צווארון כחול ועובדי מערכת הבריאות למשל – ונאלצים לבוא פיזית למפעלים, למרפאות, ולבתי החולים, אבל אלו שכן יכולים לא מתכוונים לוותר בקלות על זכות היתר שנפלה בחלקם.

לדוגמה, בהסכם האחרון בין הממשלה והאיגוד המייצג 120,000 עובדי משרד האוצר, הובטחה בפעם הראשונה בהיסטוריה המקומית 'הזכות' לעבודה חלקית מרחוק. באחד הפוסטים הבאים אפרט למה אני מקנא עד מאד בעובדי המדינה בקנדה.

Win-Win-Win ?

לא בדיוק. כפי שציינתי לכאורה כולם מרוויחים, אך רק לכאורה. אחרי שנה של עבודה ולימודים מרחוק נחשפו חסרונות שאיש לא צפה מראש:

  • לימודים מרחוק לתלמידי יסודי ותיכון התגלו ככישלון חרוץ. גם במכללות ובאוניברסיטאות הגיעו מסיבות שונות למסקנה שסטודנטים חייבים להגיע לקמפוס חלק מהזמן.
  • הדרכה וסיוע לעובדים ותיקים, ובמיוחד לחדשים, נתקלו בקשיים רבים.
  • שיתוף פעולה בין העובדים – נפגע. כתוצאה מכך ירד פריון העבודה ופרויקטים של חדשנות נתקעו.
  • קשה עד בלתי אפשרי לשמור על תרבות ארגונית בעבודה מרחוק.
  • לא ניתן לעמוד בפיתוי של עיסוקים נוספים (שיפוצים בבית, יציאה לקניות, טיפוח תחביב,…) בשעות העבודה בלי שאיש ידע על כך.
  • קשה להתרכז בנושאי עבודה עקב הסחות דעת והפרעות רבות. לדוגמה, נשים (כמעט תמיד) שעובדות ומטפלות בה בעת בילדים קטנים או בהורים זקנים.
  • גדל אי האמון בין ההנהלה לעובדים. ג'יימס קלארק ה- CEO של חברת קלירלינק התלונן שעובדים מרחוק 'התפטרו בשקט' ועשרות מהם אפילו לא פתחו את המחשב הנייד שלהם במשך חודש, למרות שקיבלו משכורת מלאה. אחרים ניצלו את ההזדמנות כדי 'לעבוד' מרחוק בכמה משרות.
  • התגלה שלמרות חיכוכים שגרתיים חסרים לעובדים קשרים חברתיים עם עמיתיהם במהלך יום העבודה. להיות בבית כל היום בלי לפגוש אנשים פנים אל פנים גרם לגל של בעיות נפשיות ומגפות מסוג אחר – דיכאון, חרדות, כעס, התמכרויות, וגירושים.
  • רבים שלפתע חוו מציאות שלא דמיינו בעבר, החליטו להקדים את מועד פרישתם מהעבודה; מה שיצר חוסר בעובדים מיומנים שעדיין לא התמלא.

המעסיקים הרגישו ראשונים שמשהו חורק בסידור החדש. לא פלא שהם מייחלים לחזרת (רוב) העובדים לשגרת טרום מגפה. המרחב הציבורי, שאיש לא מייצג אותו, בהחלט יצא נשכר. תנועה מופחתת של אנשים וכלי רכב העלתה את איכותו והוכיחה את טענתם של שוחרי איכות הסביבה: המין האנושי מתרבה מהר מדי.

בעיות נוספות שגרמה העבודה מרחוק הן:

  • מחירי בתים פרטיים זינקו ובאופן לא מובן משכו אחריהם גם את מחירי הדירות, אם כי באופן מתון יותר. כתוצאה מכך רבים מדור המילניאלס נאלצים להרחיק נדוד מהערים הגדולות, שיש בהן הזדמנויות תעסוקה רבות יותר, או לוותר על בית בבעלותם.
  • כל חברות הנדל"ן המסחרי נפגעו, אך אלו שמשכירות משרדים נפגעו הכי הרבה. האם אפשר לסתום את הגולל על משרדים? פרופ' סקוט גאלווי טוען בתוקף שכן, אך זה לגמרי לא בטוח. אני עדיין זוכר איך הספידו כבר כמה פעמים בעשרים השנים האחרונות את הספריות הציבוריות, ולמרות זאת הן עדיין פורחות.
  • מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית בטורונטו עומד על שני שליש מרמתו לפני המגפה. לעומת זאת, שירותי בריאות הנפש אינם עומדים בעומס.
  • במעגל השני, תעשיית הכנסים נחלשה מאד. מסעדות שהתפרנסו מעובדי משרדים ובתי קולנוע באזורים מסחריים נקלעו לקשיים וחלקם נסגרו.

אנקדוטה

חסידי העבודה מרחוק טוענים שתפוקת עובד ניתנת למדידה בין אם הוא במשרד או לא. ובכן, זה לא מדויק לגבי עובדי צווארון לבן. לדוגמה, אני נעזר פעם בשנה ביועצת פיננסית בבנק לצורך ביצוע פעולות שאין לי הרשאה לבצע באופן מקוון בעצמי. לפני המגפה כל שהייתי צריך לעשות הוא לשלוח לה אימייל או ליזום שיחת טלפון והיא הייתה מבצעת את הנדרש כמעט מייד על הצד הטוב ביותר.

בשנתיים שהיא עובדת מרחוק כל זה השתנה. עכשיו אני נאלץ לדבר ולהתכתב איתה כמה פעמים, ועבודה של רבע שעה נמתחת על פני ארבעה או חמישה ימים. יתכן שזה לא קשור לעבודה מרחוק ויתכן שכן. נראה מה יהיה השנה.

האם העובדים יחזרו למשרד?

בחברות בינוניות וגדולות המנהלים לוחצים על חזרה למתכונת עבודה שלפני המגפה (פחות או יותר) ואילו העובדים התארגנו למרד שקט. טוב להם יותר לעבוד מרחוק (לאו דווקא מהבית). כיפופי הידיים בעיצומם ובינתיים התוצאה עומדת על תיקו. ברוב המקומות שבהם הדבר אפשרי, מתנהלת דה-פקטו עבודה היברידית. אם אפשר להתנבא בזהירות, הרי שבמוקדם או במאוחר יד המעסיקים תהיה על העליונה, למרות שלא בטוח שהם ירצו את כולם חזרה במשרד.

עד כה, כמחצית העובדים בסקטור הפרטי והממשלתי כבר חזרו למשרדים באופן מלא או חלקי, ונראה שמצב ביניים זה ימשך עוד זמן רב.

לבסוף

היה צריך את המגפה והעבודה מרחוק שבאה בעקבותיה כדי להוכיח את מה ש(כמעט) כולם ידעו: שכירים שאינם מנהלים בכירים או שאינם מרוויחים משכורות עתק, היו מעדיפים לעבוד (הרבה) פחות או לא לעבוד בכלל. זה אגב כולל גם לא מעט עצמאים שקצו בעיסוקם, אבל מוכרחים להמשיך ולהתפרנס.

זה מזכיר לי את גרסת העובדים-בעל-כורחם לתפילת אלכוהוליסטים אנונימיים:

אלוהים, תן לי את השלווה להשתתף בישיבות שאיני יכול להימנע מהן, את האומץ לסרב לאלו שאני יכול, ואת החוכמה להבדיל ביניהן.

8 תגובות בנושא “השלב הבא באבולוציה: לעבוד… מהמשרד

  1. עוד משהו שהוכח – יש המון עובדים מיותרים. יש המון אבטלה סמויה. אם אנשים יכולים לקחת משרה נוספת, לא לפתוח את המחשב חודש שלהם והעבודה לא נפגעה, או לטפל בילדים/הורים תוך כדי עבודה, העבודה שלהם אינה משרה מלאה ואולי אפילו מיותרת לחלוטין..
    גם המנהלים הם בני אדם, גם הם רוצים לעבוד מהבית, ככה שהם לא לגמרי מאחורי היוזמה הזאת.

    כמו שאתה אומר…..לבסוף
    היתרונות של עבודה מהבית עולים בהרבה על החזרה למשרד.
    השלב הבא לדעתי. הקטנה של יום עבודה ל4 ימים
    קיצוץ נוסף בצורך בעובדי צוארון לבן

    אהבתי

  2. בכלל לא מוזר שגם הדירות עלו. אנשים התחילו לעבוד מהבית. ילדים נשארו בבית ופתאום נהיה צפוף והיה צריך יותר מקום.

    אהבתי

  3. אצלי במשרד כולם חזרו למה שהיה לפני קוביד. היו שניים שלא התאים להם וגם לא רצו להתחסן. הראיתי להם את הדלת. עד עכשיו לא הבאתי להם מחליפים. ראיתי שלא צריך.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: