הוועידה הפיננסית לשנת 2020

תאריך עדכון אחרון: אוקטובר 23, 2020  /  קטגוריה: דעות

עדיף להיות עם פחות רעם בפה ויותר ברק ביד  /  אפאצ'י

פוסט זה קוטע את רצף המאמרים 'דע את האויב' עקב הוועידה הפיננסית לשנת 2020, שנערכה בסוף השבוע שעבר בין אוקטובר 15 – 17. המאמר הבא בסדרת 'דע את האויב' יתפרסם בשבוע הבא.

זוהי השנה הרביעית שבה מתקיימת הוועידה במתכונת וירטואלית ומעניין לראות את הדוברים, שבדרך כלל רק תמונתם מתפרסמת, בחדר העבודה שלהם ובלבוש לא פורמלי. הוועידה כללה שלושים מושבים שבהם הירצו מתכננים ועיתונאים פיננסיים, בלוגרים בולטים, מנהל קרן גידור, מייסד ה- TFSA, מומחה ביטוח ואחרים, על נושאי אוריינות פיננסית והשקעות.

צפיתי ברוב המושבים ומצא חן בעיני שהמרצים דיברו יותר על קשיים וכישלונות ופחות על סיפורי הצלחה שממילא אי אפשר לשחזר או ללמוד מהם משהו. נעים גם היה לפגוש באופן מרוכז תכונות אופי שאני מחבב אצל קנדים: ישירות, פתיחות, יושרה, וענווה. בתחום שבו עסקה הוועידה קל להבחין בהיעדרן של תכונות אלו ולכן להעריך את קיומן.

המנחה – צעיר ונחמד מדי – שאל אמנם את השאלות הנכונות, אבל הקפיד לא ללחוץ יתר על המידה על יועץ השקעות אחד שלא כל כך 'דייק' בעובדות ועל זוג צעיר שפרש לגמלאות בגיל 31 והספיק כבר לבקר ביותר מארבעים מדינות! אה, וכמובן הם התחילו מאפס מפני שבאו ממשפחות עניות ביותר. האם מישהו עדיין מאמין לאגדות האלו?

הדוברים נגעו בנושאים רבים ואלו שלושה מהחשובים שבהם:

משקיעי עשה-זאת-בעצמך

דוברים שמנהלים את תיק ההשקעות בעצמם מספרים על העקרונות שמנחים אותם:

–  השקעה בשוק המניות היא תמיד לטווח ארוך

–  אף פעם לא להשקיע במשהו שלא מבינים לפני ולפנים

–  שוק יורד הוא הזדמנות השקעה

–  התעלמות מפורומים ומדיה פיננסית ובמיוחד מ- CNBC וג'ים קריימר (לדעתי יש גרועים משניים אלו בהרבה)

–  בלי הוצאות תחזוקה על תיק ההשקעות

–  פשטות עדיפה על תחכום ושעמום עדיף על ריגוש

–  לא לעשות דבר כמעט תמיד עדיף על פני תגובה למאורע כלשהו

–  אין כל יתרון בחיקוי תיקי השקעות של עשירים או מפורסמים

–  לא להיכנס לפניקה

–  לא למהר בשום צעד פיננסי

–  אפשר וצריך להפחית את חבות המס על ידי שימוש בחשבונות ייעודיים

–  להתעלם מתנודתיות ומהחשש להחמיץ הזדמנות

–  לא לנסות לתזמן את השוק

–  לא להפסיק ללמוד מאחרים

אני מסכים איתם, אך מופתע שאיש מהם לא הזכיר גיוון שהוא הכרחי לכל תיק השקעות, סגנון פסיבי או אקטיבי, ומה עדיף בעיניהם: מניות או קרנות סל מחקות מדד ולמה.

דיבידנדים

ישנם מספר דברים שחשוב לבדוק לפני שקונים מניות של חברות המשלמות דיבידנד:

–  האם תשואת הדיבידנד גבוהה מדי? לדוגמה תשואה של 10% לשנה אינה מנבאת טובות למחיר המניה וגם לא לתשואה. סביר להניח ששניהם נמצאים בסכנה.

–  האם הדיבידנד בר קיימא? גם דיבידנד נמוך עלול להתבטל אם החברה אינה מסוגלת לשלמו.

–  ניתן ללמוד המון מהיסטוריה של דיבידנד. האם הוא עקבי? כמה שנים הוא מחולק? האם החברה נוהגת להגדילו מדי פעם?

–  מהו יחס ההוצאה? כלומר איזה חלק מהרווחים מחולק כדיבידנד ואיזה חלק נשאר לתחזוקת החברה ופיתוחה.

הייתי מוסיף עוד שתי בדיקות למשקיעים ששמים דגש על הכנסה:

–  תדירות חלוקת הדיבידנד שהיא בדרך כלל רבעונית, אך לא תמיד.

–  סוג המטבע (דולר קנדי או אמריקאי) שבו משולם הדיבידנד.

שתיים מן הדוגמאות שהביא הדובר לחברות שעונות על כל הדרישות הן: חברת הגז פורטיס שמגדילה את הדיבידנד כבר 46 שנים, וחברת התקשורת תלוס שמגדילה את הדיבידנד במשך 16 השנים האחרונות. במקביל, גם מחיר המניה של כל אחת מהן עולה עם הזמן.

נשים וכסף

במאה השנים האחרונות עשו נשים כברת דרך ארוכה מאז שגברים הואילו להעניק להן זכות הצבעה. עם זאת, מספיק לראות את מספרן הזעום של מנהלות קרנות, בנקים, או בלוגריות בנושאי השקעות כדי לדעת שהיעד להשתלבות מלאה עוד רחוק. לנה סניצ'ר עורכת המגזין Canadian Money Saver שבתוקף תפקידיה בעבר ובהווה נחשפה לבעיות ייחודיות לנשים, ומריה סמית בלוגרית המגדירה את עצמה כ"אם השייכת לדור המילניאלס שאין לה כל רצון לעבוד עבור מישהו אחר," האירו כמה מהקשיים שנשים צריכות להתמודד איתם.

1.  נשים מרוויחות פחות כסף מגברים

זה לדעתי הטיעון החשוב ביותר שהן העלו. אמנם המצב בקנדה נחשב טוב יחסית לשאר העולם, אבל הוא עדיין רחוק משוויון, וכתוצאה מכך לנשים יש פחות כסף לחיסכון והשקעה.

2.  נשים מקדישות יותר זמן מגברים לטיפול בילדים ובהורים קשישים או חולים ולעבודות הבית

המשאב השני שחסר לנשים ובמיוחד לנשים עובדות הוא זמן. כתוצאה מכך, הגברים מתעסקים יותר עם ענייני הכספים המשפחתיים כמו תשלום חשבונות, ביטוח, משכנתה וכדומה.

3.  נשים מתייחסות לכסף באופן שונה מגברים

לגבי דידן, כסף הוא אמצעי ולא מטרה. כתוצאה מכך, סיכון נמוך חשוב להן מתשואה גבוהה.

4.  נשים מגיבות פחות טוב מגברים לגרפים וטבלאות

אני חושב שגם גברים מעדיפים סיפור טוב על פני ערמת נתונים שאמינותם נתונה בספק, אבל זו דעתן.

5.  בדומה למכונאים, יועצים פיננסיים מתייחסים לנשים אחרת מלגברים

הסיבה: הם סבורים שנשים מבינות פחות בעניינים 'חשובים' וצריך להקדיש להן יותר זמן; ובנוסף, גברים נוטים לשאול פחות שאלות כאשר אינם מבינים, ואילו נשים מתעקשות יותר על פרטי פרטים.

עוד הן הוסיפו ואמרו שהמציאות אינה מתחשבת בקשיים שיש לנשים ורובן נאלצות בשלב זה או אחר בחייהן לנהל כסף, פשוט מפני שתוחלת חייהן ארוכה מזו של בן זוגן, אך יש סיבות נוספות:

–  הורים מבוגרים שכבר אינם מסוגלים לנהל את כספם בעצמם

–  ירושה

–  גירושים

–  נשים שיש להן בת זוג

–  נשים ללא בן זוג

לגבי אותן נשים שכן מנהלות את כספי המשפחה מסתבר שלמרות האמור למעלה, ביצועיהן אינם נופלים מאלו של הגברים, ובניהול תיקי השקעות אף עולים על אלו של הגברים. וזה מזכיר לי את פרד אסטר ובת זוגו לריקוד, ג'ינג'ר רוג'רס, שהיו רקדנים מחוננים, אלא ש"ג'ינג'ר רוג'רס עשתה כל מה שפרד אסטר עשה אבל לאחור ועל עקבים גבוהים".

סוף סוף זה קורה

החל מסוף החודש, תעמוד אישה בראש בנק קנדי. אמנם זה רק הבנק השביעי בגודלו (Laurentian Bank), אבל את רעם תקרת הזכוכית הנשברת אפשר לשמוע מהמשרד הראשי במונטריאול עד רח' ביי (המקבילה הקנדית לוול סטריט) בטורונטו. יתכן שקוויבק עצמה משתנה מפני שרניה לוולין (44), המיועדת לניהול הבנק אינה מינוי פנימי ואינה דוברת צרפתית! יותר מכך, היא היגרה ממצריים בגיל 16 בתחילת שנות התשעים, ולאחר לימודיה באוניברסיטה התחילה את הקריירה הבנקאית שלה ככספרית במשרה חלקית בבנק נובה סקושיה.

הבנק הלורני ידע ימים קשים גם לפני המגפה ועל אחת כמה וכמה אחרי שפרצה. רק לפני שלוש שנים עמד מחיר המניה על $60, בתחילת השנה כבר ירד מחירה ל- $44 ובימים אלו הוא עומד על $27 והדיבידנד קוצץ ב- 40%. ימים יגידו אם הביאו את הגב' לוולין כדי שתעלה את הבנק בחזרה על הפסים או שאולי הכל כבר אבוד וההנהלה חיפשה ומצאה שעיר לעזאזל שאפשר יהיה להטיל עליו את כישלונות העבר.

לבסוף

לא כל ההרצאות היו מושלמות. למשל בתיאור חברה שכדאי להשקיע בה עלול היה המאזין הנבוך להגיע למסקנה שאין דרך מעשית למצוא אחת כזו. הדובר שלא רצה לדלג על אף תכונה שחברה טובה ניחנה בה, מנה לפחות חמישים תכונות והדגים כמה נכון המשפט "תפסת מרובה, לא תפסת". ראשית, לא ברור היה מה חשוב יותר ומה פחות. האם שיתוף פעולה עם חברות אחרות חשוב יותר מתוכנית התרחבות שהחברה הכריזה עליה? או אולי להיפך. שנית, נניח שחברה עונה על כל הדרישות, הרי במקרה זה מחיר המניה ירקיע שחקים. האם עדיין כדאי להשקיע באותה חברה? לדובר פתרונים.