מכשירים ומוצרים פיננסיים

תאריך עדכון אחרון: נובמבר 28, 2020  /  קטגוריה: השקעות 101

השקעה בידע נותנת תמיד את הריבית הגבוהה ביותר  /  בנג'מין פרנקלין

פיתוח, ייצור, שיווק ומכירה של מוצרי צריכה אינם דבר של מה בכך. מעורבים בהם בעלי מקצוע רבים, לוגיסטיקה מורכבת, עמידה בתקנים מחמירים, בניית מערך של שירות לקוחות, ובאופן כללי, נדרש זמן ממושך וכסף רב כדי להביא מוצר מנקודת המוצא לצרכן הסופי.

כל זה נכון לגבי כל התעשיות למעט אחת: תעשיית הכסף. פיתוח מכשירים ומוצרים פיננסיים מכל סוג שהוא אינו מצריך ייצור או לוגיסטיקה. מעורבים בכך מספר מצומצם של מתמטיקאים ומהנדסים פיננסיים, ובעצם הכל מתחיל ונגמר ביכולת השיווק, כלומר היכולת לבלבל בצורה מתוחכמת קהל שבוי שאינו מתמצא בפרטים.

מצב זה מאפשר לכל מוסד פיננסי לייצר שפע בלתי נתפס של מוצרים מזיקים וכאלו שאיש אינו זקוק להם. בפעם האחרונה שבדקתי היו בקנדה למעלה מארבעת אלפים קרנות נאמנות ומספרן ממשיך לעלות. אפשר לקבוע בוודאות, שמאגר המוצרים הפיננסיים על גרסאותיהם השונות, שגם בזכוכית מגדלת של שען חירש לא ניתן למצוא את ההבדלים ביניהם, אינו מספק בחירה גדולה יותר ללקוחות אלא רק מותיר אותם חסרי אונים.

תעשיית הכסף הייתה רוצה שנחשוב שרק מומחים מסוגלים לנווט במבוך המוצרים הכאוטי שיצרה ובכללים השרירותיים הנלווים לכל אחד מהם. צריך להודות שהיא מצליחה בכך בצורה יוצאת דופן, למרות שאין כל צורך להיות בעל מקצוע בשוק ההון כדי לדעת מה לקנות ובעיקר מה לא לקנות.

Image courtesy of Sira Anamwong at FreeDigitalPhotos.net

כדי לא לשקוע בפירוט מייגע ומיותר, נרים את מבטינו מהעצים ליער והתמונה תתבהר. מכשירים ומוצרים פיננסיים מתחלקים לכמה קבוצות:

–  חוב  (Debt).  חוב נקרא לפעמים "נייר ערך של הכנסה קבועה", מפני שגובה ומועדי תשלומי הריבית, קבועים וידועים. ישנם סוגים רבים של חוב, לדוגמה, שטרי הון, או ניירות ערך מגובי משכנתאות. בבלוג זה אדון בעיקר באיגרות חוב שהם המוצר הנפוץ ביותר בקבוצה זו.

–  בעלות  (Equity).  נתעלם מבעלות על חברות פרטיות ונתרכז בחלקיק בעלות על חברות (Corporations) הנסחרות בבורסה. הדבר נעשה דרך קניית מניות או יחידות השתתפות במקרה של חברות בעלות מבנה משפטי שונה כמו קרנות הכנסה ושותפות בערבון מוגבל (Limited (Liability) Partnership).

–  קרנות השקעה  (Investment Funds)

מרכז הכובד, היהלום שבכתר, והשדרה המרכזית שדרכה זורמים, כל שנה, מיליארדי דולרים מכיסי הציבור הרחב למוסדות פיננסיים. רבים כלל אינם יודעים שקרן הפנסיה או החשבונות הרשומים (RRSP למשל) שלהם קונים יחידות השתתפות בקרנות שונות וכמובן שאינם יודעים כמה כסף הם משלמים על זה כל חודש או רבעון. ישנם סוגים רבים של קרנות ואין טעם להזכיר את כולם. עם הבולטים שבהם אפשר למנות (מהגרוע ביותר לנסבל):

קרנות גידור  (Hedge Funds),

קרנות הפרדה  (Segregated Funds),

קרנות נאמנות  (Mutual Funds),

קרנות מחקות מדד  (Index Funds),

קרנות סל  (Exchange-Traded Funds).

–  נגזרים  (Derivatives).

–  מטבע זר  (Forex).

–  מטבעות דיגיטליים.

עמלות ושכר טרחה

בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, כסף רב משולם ליועצים וברוקרים. מי שמצליח להסתדר ללא עזרתם, חוסך ממון רב.

באיגרת חוב העמלה כבר כלולה במחיר, קניית יחידות השתתפות בקרנות השקעה משלמים שלל עמלות (שרובן סמויות) לאורך כל תקופת הבעלות על הנכס.

רק מניות ויחידות השתתפות, הנסחרות כמו מניות, חופשיות מעמלות מוטמעות. ההוצאה היחידה הכרוכה בהן היא עמלה זניחה על קניה ומכירה. כיום עמלה זו עומדת בממוצע על $5 (תלוי בפלטפורמה) והמחיר נמצא במגמת ירידה. התוצאה היא, שמחיר אחזקתו של תיק מניות פסיבי לפרק זמן ארוך, קרוב לאפס.

מיסוי

עבור המשקיע הקטן, מיסוי הוא גורם שיש להתחשב בו, אבל במידה. מספיק להכיר כמה עובדות יסודיות, שניים שלושה קווים מנחים ועם שאר אינסוף חוקים ותקנות המשתנים חדשות לבקרים יתמודד בהצלחה מכין הדוח השנתי.

עובדת יסוד ראשונה: על רווחים צריך לשלם מס, והפסדים ניתן לקזז במקרים רבים מהרווחים.

עובדת יסוד שנייה: המס על ריבית, דיבידנדים, רווחי הון, והחזרי הון מחושב באופן שונה זה מזה.

עובדת יסוד שלישית: יש חשבונות השקעה שהרווחים בהם פטורים ממס, חשבונות שהמס על רווחים דחוי, וחשבונות השקעה רגילים.

גובה המס נקבע על פי ארבעה גורמים:

  • סוג המוצר הפיננסי,
  • סוג החשבון בו נוצרת ההכנסה,
  • האם יש הכנסה נוספת (מעבודה למשל),
  • חוקי המס בפרובינציה / מדינה.

שני האתרים הקנדיים החשובים ביותר בענייני מיסים הם:

Canadian Tax and Financial Information            http://www.taxtips.ca

Canada Revenue Agency                                     http://www.cra-arc.gc.ca

שוק ראשוני ומשני

כל ניירות הערך נמכרים תחילה בשוק הראשוני על ידי המנפיק, שיכול להיות תאגיד, גוף ממשלתי, או מוסד כלשהו. זו הפעם היחידה שהמנפיק מרוויח ישירות ממכירת נייר הערך. בהמשך, כאשר ניירות הערך יחליפו ידיים מספר רב של פעמים, יהיה זה כבר בשוק המשני ללא זיקה למנפיק.

בתהליך הנפקה ראשונית (Initial Public Offering) נקבע סוג נייר הערך (לדוגמה, חוב או בעלות), מועד ההנפקה, גובה החוב או מספר המניות, המחיר המיטבי למנפיק ועוד. למרות שנייר הערך המונפק מוצע לכל, אין הוא מתאים למשקיע הקטן בגלל שלל סיבות, שהעיקרית בהן היא סיכון גבוה שקשה להעריך. על כל Facebook ו- Google שהצליחו בצורה יוצאת דופן, ישנן עשרות הנפקות ראשוניות בשנה שבולעות את כספי המשקיעים ולא נודע כי באו אל קירבן.

מה לא מסתדר בתמונה הזו?

מזה שנים רבות שארה"ב כבר אינה "העיר הבוהקת שעל הגבעה", אבל נדמה שמאורעות השבוע האחרון גרמו גם לבעלי דמיון מפותח לשפשף את עיניהם בחוסר אמון:

–  תורי מכוניות באורך קילומטרים משתרכים לפני בנקי מזון בערים שונות.

–  מספר הנדבקים והמתים מקורונה שוברים שיאי עולם, ובכל זאת אחוז לא נתפס מהאוכלוסייה מצפצף על אמצעי זהירות אלמנטריים כמו עטיית מסכה ושמירת מרחק פיזי מאחרים. למרות בקשות (ותחנונים) מצד שלטונות הבריאות ומושלי מדינות, כמיליון אמריקאים טסו ביומיים שקדמו לחג ההודיה.

–  אחוז האבטלה הכללי, אך במיוחד אצל נשים, מתחיל להזכיר את השפל הגדול של 1933.

–  מדד דאו ג׳ונס חצה השבוע לראשונה את רמת ה–30 אלף נקודות ושווי השוק של חברת המכוניות טסלה עבר את שווי השוק של אימפריית ההשקעות Berkshire Hathaway שדרך אגב חזרה לרמת השיא שבה הייתה לפני משבר הקורונה!

–  רק בחודש נובמבר עלה מדד ה- 500 S & P ב- 8%!

–  75% ממצביעי טראמפ בטוחים שהוא ניצח בבחירות.

לבסוף

יש צורך לשנות את שם המונח הארכאי "ניירות ערך". רשומות דיגיטליות החליפו מזמן את הנייר ולכן "רשומות ערך" נשמע מעודכן יותר. גם המונח המקביל באנגלית (Securities) אינו מוצלח במיוחד ועמוס לעייפה במשמעויות נוספות.

מכשירים פיננסיים מסובכים מסוכנים יותר מכפי שהם מצטיירים. מישהו עבד קשה כדי לסלק סימנים מחשידים ולשוות להם חיצוניות מפתה. הם מתוכננים בקפידה, על ידי אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, להיטיב עם המנפיק על חשבון המשקיע. פקידים ויועצים במוסדות הפיננסיים משננים סיסמאות קצרות וקליטות המיועדות לשכנע את האדם הממוצע והטרוד להשקיע במוצר גרוע.

ברחוב ביי (המקבילה הקנדית לוול סטריט) מגחכים שמוצרים פיננסיים מסובכים צריך למכור, לעולם לא לקנות.

8 תגובות בנושא “מכשירים ומוצרים פיננסיים

  1. בכל מקום כותבים על עמלות שצריך לשלם על שירותים ומוצרים וקשקושים ובשום מקום לא אומרים שעל סתם קניית מניות לא צריך לשלם שום דבר. מה הפלא שאנשים חושבים שכל עניין הבורסה זה רמאות אחת גדולה.

    אהבתי

  2. תודה על אחלה פוסט.

    מזכיר לי את הפוסט של הסולידית על מכשירים פיננסיים בשם "פוליסות חסכון".
    https://www.hasolidit.com/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%94

    שורה תחתונה?
    מה שיותר מסובך – להתרחק.
    הלוואי והיינו פועלים לפי הכלל הזה בחיים.

    Liked by 1 person

כתיבת תגובה