שוק המניות ממעוף הציפור

תאריך עדכון אחרון: אפריל 23, 2021  /  קטגוריה: השקעות 101

אל תחשוב שאין בנהר תנינים רק בגלל שהמים שקטים  /  פתגם מלזי

שוק מניות הוא מכניזם מורכב ביותר וגם זאת בלשון המעטה. עם זאת, אין צורך להכירו לפרטי פרטים כדי להשתמש בו. דומה הדבר לחוקי התנועה בכביש, המפורטים בספרים עבי כרס ואין איש שמכיר את כולם. זה אינו מונע ממאות מיליוני נהגים בכל העולם להגיע בשלום מידי יום למחוז חפצם.

שוק ראשוני ושוק משני

חברה פרטית הרוצה לגייס הון יכולה (בתהליך ארוך, מייגע, ויקר) להנפיק מניות לציבור, כאשר כל מנייה מייצגת רסיס בעלות על החברה. בהנפקה ראשונית זו (IPO) קובעת החברה את מספר המניות שיוצעו לציבור ואת המחיר למנייה ובכך היא מתחילה להיסחר בבורסה. מחיר זה צריך להיות נמוך מספיק כדי לפתות משקיעים לקנות את המניות, וגבוה מספיק כדי לענות על צרכיה הכספיים של החברה.

כאשר חברה 'לוהטת' יוצאת להנפקה ראשונית, רוב המניות נקנות מראש על ידי מוסדות פיננסיים, עובדי החברה ומקורבים, ולמשקיע קטן כמעט ואין סיכוי להשתתף בחגיגה. לא תמיד זה רע. השתתפות בהנפקה ראשונית היא הימור שלעיתים רחוקות עולה יפה ובדרך כלל מסתיים במפח נפש.

בכל מקרה, השוק הראשוני קצר מאד ועוד לפני שהחברה סיימה למכור את מספר המניות שתכננה, נכנס לפעולה השוק המשני שבו משקיעים מוכרים וקונים אחד מהשני דרך הבורסה (או בורסות) שהחברה רשומה בהן.

נהוג לומר שלאחר השוק הראשוני אין לחברה המנפיקה כל עניין בשוק המשני, אך אין זה מדויק מפני ש- א. חברות מנפיקות מניות נוספות מדי פעם, ו- ב. למנהלי ועובדי החברה יש עניין רב בהצלחתה, ולו רק מפני שיש להם מניות חסומות (זמנית) ואופציות שערכן תלוי באבני דרך שונות שהחברה צריכה לעבור.

בנוסף, כל חברה פרטית שהופכת לציבורית משתדלת לשמור את השליטה בידי הבעלים; אם על ידי הנפקה של סוגי מניות שונים או פשוט החזקה של למעלה מחצי ממספר המניות שהונפקו.

שתי קטגוריות לשוק המשני

בשוק המשני שולטות שתי שיטות מסחר. האחת, קניה ומכירה פומבית (Auction) הנהוגה בבורסות של ניו יורק וטורונטו; והשניה, קניה ומכירה לסוחרים (OTC) הנהוגה בבורסת נסד"ק. מבחינת המשקיע העצמאי השולח הוראת קניה או מכירה דרך המחשב, שתי הקטגוריות הן היינו הך. סביר להניח שעם הזמן תהפוך אחת מהן לדומיננטית והשנייה תתנוון בהדרגה.

איך קונים או מוכרים מניות

כדי לקנות / למכור מניה בעצמנו יש צורך במנוי על פלטפורמת מסחר (discount brokerage) שתבצע את הפעולה עבורנו, ולמלא טופס קצר שבו עלינו לפרט את הנתונים הבאים:

–  קביעת החשבון שבו תתבצע ההוראה (לא מופיע בתרשים שלמטה)

–  השוק שבו אנו רוצים לבצע את הפעולה (קנדי)                                   Market

–  סימול המניה (BCE – הסמל של 'בל קנדה')                                     Symbol

–  סוג הוראת המסחר (קניה)                                                                Order Type

–  מספר המניות (100)                                                                         Quantity

–  הצעת מחיר (הגבלת שער)                                                                Price Type

–  מחיר מרבי ($56.00)                                                                       Limit Price

–  פרק זמן תקף (יום)                                                                           Term

–  'הכל או כלום' (לא מסומן)                                                                 All or None

בצד ימין מופיעים מספר נתונים שאמורים לעזור למשקיע שרוצה לקנות או למכור מניות:

בשורה העליונה מופיע מחיר המניה באותו רגע ושינוי המחיר בדולרים ואחוזים משער הפתיחה באותו יום.

השורה האמצעית מיועדת בעיקר למשקיעים אקטיביים:

–  מחיר מוצע (Bid) שבמקרה זה הוא $56.18 ומספר המניות המבוקש במנות של 100

–  מחיר מבוקש (Ask) שבמקרה זה הוא $56.26 ומספר המניות המוצע במנות של 100

–  נפח מסחר (Volume) עד לאותו רגע

למטה מופיע גרף המראה את השתנות מחיר המניה בשעות האחרונות.

ממשק המשתמש ייראה אחרת בכל פלטפורמת מסחר, אבל אלו הם הנתונים המינימליים שנדרשים כדי להוציא לפועל הוראת מסחר.

הטופס נשלח לברוקר המפעיל את פלטפורמת המסחר ומשם הוא מועבר לבורסה המתאימה שתנסה להוציא את ההוראה לפועל. כאשר יש תנאי (הגבלת מחיר במקרה זה), יתאפשר לבצע את הוראת הקניה רק אם התנאי יתקיים. בדוגמה שלמעלה, הגבלת המחיר ל- $56.00 מנעה את ביצוע העסקה באותו יום מסחר.

לפני שהוראת המסחר מתבצעת, יש אפשרות לשנות או לבטל אותה.

העמלה לברוקר (שמעביר חלק ממנה לבורסה) נעה בין אפס לעשרה דולרים לפעולה, תלוי בפלטפורמה, בסכום ההשקעה, ובמספר הפעולות הרבעוני. זוהי העמלה היחידה שצריך לשלם משקיע עשה-זאת-בעצמך המקפיד לקנות מניות ולא קרנות.

מפסקי סחר

ישנו מקרה נוסף שבו הוראת המסחר לא תתבצע. כאשר חלה ירידת מחירים חדה בשוק כולו, נכנס לפעולה מפסק סחר, העוצר את פעולת הבורסה לפרק זמן שהוגדר מראש (בדרך כלל לרבע שעה). אם ירידת המחירים נמשכת לרמה נמוכה יותר (שאף היא הוגדרה מראש), ייעצר הסחר בשנית. והיה ומפולת המחירים נמשכת, יופסק המסחר עד לסוף היום.

למרבה ההפתעה (שלי), מפסקי הסחר משיגים בדרך כלל את מטרתם ומאיטים ואפילו עוצרים את המפולת. מוזר, האם רבע שעה ללא מסחר גורמת למוכר טיפוסי (בהנחה שהוא בכלל יודע שהמסחר הופסק) לומר לעצמו "המממ באמת הייתי נמהר מדי. כדאי שאבטל את הוראות המכירה שנתתי"?

איך נקבע מחיר של מניה

מחיר מניה נקבע בלעדית על פי היצע וביקוש. מאחורי הקלעים הן הקונים והן המוכרים מתחשבים בשלל גורמים, אך כדי שתתבצע עסקה, חייב להיות מפגש רצונות של קונה ומוכר במחיר מסוים.

שעות המסחר בבורסה

מפתיע ככל שזה יישמע, התשובה אינה חדה וברורה ויש בה מספר רבדים. באופן כללי, שעות הפתיחה של בורסות בצפון אמריקה הן בין 9:30 בבוקר, ל- 4:00 אחר הצהריים (אזור זמן מזרחי) בימים שני עד ששי ולמעט חגים. כמובן שהחגים אינם חופפים במדינות שונות. לדוגמה, יום הזיכרון, יום העצמאות, וחג ההודיה, חלים בתאריכים שונים בקנדה ובארה"ב; ובנוסף חגים יש ייחודיים לכל מדינה.

ברובד השני, ישנם אותם ימים שבהם הבורסה פתוחה רק חצי יום – 9:30 בבוקר עד 1:00 אחר הצהריים. לדוגמה, בערב חג המולד (דצמבר 24).

ברובד השלישי, ישנן שעות פתיחה מורחבות האופייניות לכל בורסה. תמורת תשלום, יכולות חברות להאריך את שעות המסחר במניותיהן. בקנדה, ההארכה מתחילה ב- 4:15 ונמשכת עד 5:00 אחר הצהריים, ואם יהיה ביקוש, תאריך החברה המפעילה את הבורסות (TMX) את שעות המסחר אף יותר.

רגולציה

בניגוד לארה"ב אין בקנדה רשות ניירות ערך ארצית, ולמרות שיתוף פעולה הדוק בין רשויות ניירות ערך של המחוזות, לכל מחוז יש כללים קצת שונים. מיותר לציין שלרוב המכריע של המשקיעים, קיומה או אי קיומה של רשות ארצית אינו מעלה ואינו מוריד. ההרגשה היא שמחוזית או ארצית, רשות ניירות הערך תמיד תהיה גוף רופס המפגר אחר האירועים או סתם לא ממלא את תפקידו כמו שצריך.

חוסר שקיפות בעמלות ושכר טרחה של קרנות נאמנות הם דוגמה בולטת לחוסר האונים של הרשויות מול הלוביסטים של שוק ההון. למרות שתי רפורמות (CRM 1, 2) שנעשו בעשור האחרון בקנדה, משקיעים בקרנות נאמנות עדיין לא יודעים כמה עולה להם התענוג.

ברני מיידוף הוא הדוגמה האולטימטיבית לחוסר התפקוד של רשות ניירות ערך (ארה"ב במקרה זה). למרות מידע שקיבלה ולמרות מספר חקירות עומק בעסקיו בזמנים שונים, לא עלה בידי ה- SEC לחשוף את תרמית הפונזי הגדולה בהיסטוריה, שבה מיידוף גנב עשרות מיליארדים במשך למעלה משלושים שנה. אלמלא המשבר של 2008, הוא היה יכול להמשיך במעלליו עד יום מותו לפני שבוע.

לבסוף

כל רשות לניירות ערך מתהדרת בשלל תפקידים שמטרתם למנוע גניבות ומעשי רמאות וגם לדאוג לכך שכל המשתתפים במסחר – משקיעים, ברוקרים, וחברי בורסה – ישמרו על כללי המשחק. למרות זאת שגור בצפון אמריקה הביטוי, שבוודאי נכון גם במקומות אחרים: לרשות לניירות ערך יש שני תפקידים. הגנה על משקיעים אינו אחד מהם.