נופל וקם

תאריך עדכון אחרון: מאי 13, 2022  /  קטגוריה: סגנון חיים

אתה לא בהכרח חשוב. מעשיך חשובים  /  סקוט גאלווי

סיפורי הצלחה אינם ממלאים את ייעודם המוצהר כמקור השראה לרעיונות נועזים. חסרונם הגדול מתבטא בכך שכמעט ואי אפשר לשחזרם או ללמוד מהם, וגם זאת בהנחה שהם נאמנים לאמת – דבר שאף פעם אינו מובן מאליו. סיפורו של סקוט גאלווי, היום פרופסור לשיווק דיגיטלי באוניברסיטת ניו יורק, יוצא מן הכלל המתסכל הזה.

דמותו הססגונית ונכונותו לשתף את הציבור בקשיים שחווה בחייו האישיים והמקצועיים, כולל דחיות וכישלונות, מאירים באור מציאותי יותר סיפורי הצלחה מהונדסים של אחרים. למעשה עיסוקיו כל כך רבגוניים (יזם סדרתי, נואם מבוקש, סופר (פרסם שלושה ספרים), בלוגר, מורה, דירקטור, תסכיתן, ומשקיע), שצריך סדרה של פוסטים רק כדי לעמוד בקצב שהוא מתקדם בו.

גאלווי הוא עוף מוזר בקהילה הפיננסית. הוא מעדיף לדעת את רמת הכולסטרול והסוכר בדמו על פני שער הסגירה של המדדים הראשיים. אני לא תמיד מסכים עם דעותיו, אבל הן תמיד מעניינות ומעוררות מחשבה.

"התקדמתי מדחייה לכישלון"

"שלוש פעמים ניסיתי בתיכון להיבחר כראש ועד הכיתה ונכשלתי. על סמך הישגי אלה, ניסיתי את מזלי להיבחר כראש מועצת התלמידים של בית הספר ונכשלתי שוב. הנערה שהזמנתי לטקס הסיום דחתה את ההזמנה, המאמן ניפה אותי מנבחרת הכדורסל, ואוניברסיטת קליפורניה (UCLA) – היחידה שיכולתי להרשות לעצמי מבחינה כספית – דחתה את מועמדותי".

"החיים הם לא מה שקורה לך, אלא איך שאתה מגיב למה שקורה לך"

"ערערתי על דחיית מועמדותי ולבסוף התקבלתי לחוג לכלכלה. בשנה האחרונה הצלחתי אפילו להיות ראש ועד האחווה (fraternity). הישג חלש אני יודע, אבל אז זה נראה לי חשוב. סיימתי תואר ראשון בציון (GPA) בינוני מינוס, מה שלא עצר בעדי מ'לעגל' את ציון הגמר כלפי מעלה ולהתקבל לתוכנית האנליסטים של בנק סטנלי-מורגן (הגשתי מועמדות ל- 23 חברות. הם היו היחידים שקיבלו אותי)".

"מאז ומתמיד, אתיאיזם היה הסוד להצלחתי"

אנשים החווים משברים בחייהם אומרים לפעמים שהאמונה (באלוהים, בגורו, או בקבוצה שהם אוהדים) עזרה להם להתאושש ולהמשיך בחייהם. אצל גאלווי זו תמונת ראי. אין הוא מאמין בשום כוח על טבעי שיעזור לו לצלוח משברים או לקבל החלטות אמיצות. "כל אחד נכשל או חווה טרגדיות, אבל סוד ההצלחה היא היכולת להתאבל ולהמשיך הלאה".

"זה נראה בלתי אפשרי עד שזה כבר לא נראה בלתי אפשרי"

אם אתה רוצה להיות אמיד לפני גיל 40, אזי איזון בין עבודה, בית, תחביבים, וחברים הוא מיתוס. לגבי עצמו, "אינני זוכר דבר משנות העשרים והשלושים שלי שלא קשור לעבודה… לא רק שעבדתי שעות ארוכות כל יום, בימי שלישי הייתי בא לעבודה בבוקר וחוזר הבייתה רק ביום רביעי בערב. הייתי צעיר וחזק וזה לא כל כך קשה כמו שזה נשמע. אנשים שואלים אותי, האם היה שווה להקריב את השנים האלה? ואני עונה – כן, כי זה הקנה לי את החופש שרציתי".

"אין כמו גירושים להרס העתיד הכלכלי"

העצה הפיננסית הטובה ביותר שמקבל זוג לפני פרישה לגמלאות היא: השקיעו זמן ומאמץ בזוגיות שלכם. פחות חשוב אם בשנים הקרובות תיק ההשקעות יעלה בחמישה או בשמונה אחוז לשנה, או אם הפנסיה הממשלתית (CPP) וקצבת הזקנה (OAS) יותאמו למדד בינואר או באפריל.

גאלווי חד משמעי בעניין זה; "מניעת גירושים קריטית לבריאותכם הנפשית, הפיזית, והכלכלית". הוא קורא בלגלוג את הודעת הגירושים המלוקקת של ג'ף בזוס ואשתו דאז מקנזי סקוט. משהו בנוסח: "אנו מרגישים בני מזל בצורה שלא תיאמן על כך שמצאנו אחד את השני ואנו אסירי תודה עבור כל יום שהיינו נשואים זה לזו…". ואז מוסיף בעוקצנות, "כמי שהתגרש אני יכול להעיד, שכך בדרך כלל מרגישים זוגות מתגרשים".

"אסור להתבלבל בין כישרון למזל"

גאלווי מתרץ את חיבתו לתחזיות בפרפרזה על דברי דוויט אייזנהאואר (נשיא ארה"ב בין 1953 ל- 1961), "תחזיות אינן שוות דבר, אבל התהליך להפקתן לא יסולא בפז". מסתבר שלא מעט מתייחסים ברצינות לניחושיו המושכלים וסוחרים לפיהם במניות. למרות שהוא מומחה בתחום הטכנולוגיה בארה"ב, רק חצי מתחזיותיו מתגשמות במלואן וחלקן ממש מתבקשות גם בלי להבין הרבה בתחום.

תחזיות שהתבדו

–  המגפה היא כלום ושום דבר. באנגלית זה נשמע ארסי יותר: Big nothing burger.

–  טסלה תאבד מחצית מערכה. במקום זה מחיר המניה עלה פי 17! מאז הנבואה.

–  אפל תרכוש את פלוטון (מייצרת מכשירי התעמלות).

תחזיות שהתגשמו

–  הערך האמיתי והמדומה של חברות הטכנולוגיה יפגשו. במילים אחרות, מחיר המניות שלהן ירד בחדות. הוא צדק וחברות רבות כמו

Bloc, Coinbase, Docusign, Meta (Facebook), Moderna, Netflix, Paypal, Peloton, Robinhood, Roku, Spotify, Teladoc Health, Zillow, Zoom

איבדו בין מחצית ל- 90% מערכן תוך פרק זמן קצר. אפילו טסלה ואמזון האימתניות איבדו שליש משיאן.

חברות טכנולוגיה קנדיות נפלו לתהום אף הן. לדוגמה, מחיר מנייתה של חברת הדגל  Shopify  צלל משיאה לפני חצי שנה ($2,125 CAD) ל- $420 CAD היום.

–  טוויטר מנוהלת באופן גרוע ומישהו כבר יקנה אותה.

–  מחיר ההנפקה של מניית רובלוקס (מייצרת ומפעילה משחקי רשת) יוכפל בתוך ששה חודשים.

תחזיות שמוקדם לקבוע אם יתגשמו או יתבדו

–  לגבי חברות גרועות במיוחד כמו Robinhood, "אומרים שחשוך יותר לפני הזריחה, אבל לפעמים סתם חשוך לפני שמשתררת עלטה גמורה".

–  פייסבוק תיכשל עם המעבר למטאוורס, או כפי שגאלווי קורא לו בתיעוב – "זאקרוורס" (חיבור של זאקרברג + מטאוורס).

"עשה מה שאני אומר, לא מה שאני עושה"

גאלווי חסיד של קרנות ETF זולות המחקות מדד רחב, אבל הצצה לתיק ההשקעות שלו מעלה תמונה מפחידה עבור משקיע קטן.

רוב החברות פרטיות ובמיוחד בולט היעדרן של קרנות ETF זולות מחקות מדד. אפילו ששת החברות הציבוריות מגיעות מסקטור אחד! כאשר אחת מהן היא מניית זבל (penny stock). איש לא יכול להאשים אותי באהבה יתרה לגיוון, אבל על תיק ההשקעות הזה כתוב באותיות גדולות:

הושיעו

גאלווי אינו מיליארדר. הונו נאמד בכשלושים מיליון דולר בסך הכל. נדמה לי שבגילו הוא כבר צריך להיות זהיר יותר. מצד שני, הוא מיליונר ואני לא.

"היסוד השימושי ביותר בחיי הוא… המוות"

אומדן תוחלת החיים שלנו קריטי עבור תכנון פיננסי, אבל אנשים מעדיפים להדחיק את העובדה המצערת שיום יבוא והם ינפחו את נשמתם. אפשר אפילו לדעת בערך מתי זה יקרה. כל שצריך לעשות זה להקיש בגוגל

< שם מדינה > life expectancy in

בקנדה לדוגמה, תוחלת החיים הממוצעת לגברים עומדת על 80 שנה, ולנשים על בערך 84 שנים. אפשר גם להניח שעם כל שנה שעוברת מתארכת תוחלת החיים הממוצעת ב- 0.2%. דרך אגב, בארה"ב תוחלת החיים נמצאת בירידה בעשור האחרון.

גאלווי (57) מודע לזמן המשוער של מותו, והידיעה שנותרו לו כ- 25 שנות חיים דווקא מגבירה את כוח הרצון שלו ואת יכולתו לקבל החלטות חשובות. הוא בטוח שאין עולם הבא ויודע שלפני מותו הוא:

–  יצטער על סיכונים שנרתע מלקחת יותר מאשר על סיכונים שלקח ולא עלו יפה.

–  יתרגז על שכעס כל כך הרבה בחייו.

–  יהיה מאוכזב על כך שחיפש אישור של אחרים כדי לחיות כרצונו.

אבל לגמרי שלם עם העובדה שהגיע זמנו והוא "הספיק לעשות משהו".

לבסוף

סקוט גאלווי לקח סיכונים גבוהים בחייו המקצועיים (שש מתוך תשע החברות שייסד נסגרו ורק שלוש הצליחו) וכנראה גם בחייו הפרטיים. העובדה שבסופו של דבר הוא יצא וידו על העליונה, לא צריכה להשכיח רבים אחרים שניסו ללכת במסלול דומה ועקבותיהם אבדו. לא כל אחד בנוי להיכשל, לנער את האבק ממכנסיו, לנסות שוב, וחוזר חלילה במשך עשרות שנים. רובינו צריכים חיים משעממים יותר.

אסיים את הפוסט בסלוגן של גאלווי:  החיים כל כך עשירים.