אסטרולוגיה פיננסית

תאריך עדכון אחרון: אוקטובר 6, 2023  /  קטגוריה: השקעות 123

תחזיות אומרות הרבה על החזאי; הן לא אומרות דבר לגבי העתיד  /  וורן באפט

אנשים אוהבים תחזיות, למרות שהן מרבות להחטיא את מטרתן. אפילו באותם מקרים בינאריים שבהם יש רק שתי אפשרויות, נדמה שהטלת מטבע מדייקת יותר. רושם זה מתחזק לאור פרסום של קבוצת הייעוץ CXO, שבדקה את דיוק התחזיות של 68 מומחי שוק ידועים בארה"ב בין השנים 2005 עד 2012. המדגם כלל כ- 6,500 תחזיות שמחבריהן התבססו על גישות שונות ומגוון של שיטות ניתוח. שלא במפתיע דיוק התחזיות הממוצע עמד על 47%. כמה שנים מאוחר יותר, חוקרים מקליפורניה ואוסטרליה הגיעו לתוצאה דומה.

היכן נעוץ הקושי?

תחזיות אמיתיות שאינן רק אומדן טריוויאלי לעתיד קרוב (אקסטרפולציה), נכשלות בדרך כלל בגלל ארבעה אויבים עיקריים: מורכבות, דינמיות, שונות, ובני אדם.

מורכבות.   מספר רב של חלקים נעים שביניהם קשרי גומלין, מסוגים שונים. לכן העלאת (או הורדת) ריבית למשל, יכולה להועיל לשוק המניות במקרה אחד ולהזיק לו באחר.

דינמיות.   שום חלק במערכת פיננסית ותהיה מקומית וצנועה ככל שתהיה, אינו סטטי. כאשר גורדון גקו (מייקל דאגלאס) אומר בסרט וול סטריט "כסף אף פעם לא ישן", לזה הוא מתכוון.

שונות.   למעט עקרונות כלליים, שגם להם יש הרבה חריגים, קשה להסיק מהעבר וההווה לגבי מה שעומד לקרות בעתיד. לדוגמה, לכל שוק – שורי, דובי, או אחר – יש מאפיינים ייחודיים. רטט קל באחד המאפיינים, יכול לשנות את התמונה מקצה עד קצה בהשוואה לעבר.

בני אדם.   גורם אקראי שלא ניתן לצפות את התנהגותו, מפני שלפעמים אנשים וקבוצות פועלים באופן לא רציונלי, ולפעמים אף בניגוד לאינטרסים של עצמם. הפיזיקאי הנודע ריצ'רד פיינמן תמצת זאת באופן הבא: "דמיינו כמה פיזיקה הייתה קשה יותר אם לאלקטרונים היו רגשות".

שילוב של ארבעת הגורמים האלו בכל תחזית יוצר כאוס לוגי, שגם החכם באדם יתקשה למצוא בו את ידיו ורגליו.

הגורו שצדק פעם אחת ותו לא

הסרט (והספר) The Big Short (2015) משחזר נאמנה את המשבר הפיננסי, שהשם היאה לו הוא 'הונאת איגרות החוב' של 2008. עם זאת, אני בספק שמי שלא מתמצא בתעלולי וול סטריט ובאוצר המילים של זאביה, יכול לעקוב אחר קצב האירועים המהיר שנדחס לשעה וחצי. המפיקים שהבינו את הבעיה שילבו בסרט סצנה מצוינת שבה מרגו רובי, הטובלת באמבט קצף, תיארה בפשטות למאן דהוא איך רמאי וול סטריט בשיתוף פעולה עם סוכנויות הדירוג הרעילו את המערכת הפיננסית העולמית. וכך היא הסבירה,

"איגרות חוב מגובות-משכנתאות של לואיס ראניירי (נחשב ל'אבי' המכשיר הפיננסי הזה) היו רווחיות להפליא עבור הבנקים הגדולים. הם עשו מיליארדים על גבי מיליארדים מעמלת 2% שקיבלו על מכירת כל אחת מהאיגרות האלו. אבל אז, עמדו להיגמר להם המשכנתאות [שייגבו את איגרות החוב]. אחרי הכל, יש רק כך-וכך בתים וכך-וכך אנשים עם משרות מספיק טובות כדי לקנות אותם, נכון? אז הבנקים התחילו לגבות את איגרות החוב האלו במשכנתאות מסוכנות יותר ויותר. ככה הם היו יכולים לשמור על מכונת הרווחים הזאת. אגב, משכנתאות מסוכנות אלו נקראו סאב-פריים. לכן, בכל פעם שאתה שומע את המילה סאב-פריים, דמיין חרא. ידידנו מייקל ברי, גילה שאיגרות החוב מגובות-משכנתאות, שהיו כביכול 65%  AAA, היו למעשה מגובות בעיקר בזבל [פיננסי]. אז הוא עשה שורט על איגרות החוב, כלומר הימר נגדן. הבנת? טוב. עכשיו תתחפף".

מפיקי הסרט עשו מאמץ ראוי לציון להציג את ברי באור חיובי. מבט ביקורתי יותר חושף תמונה פחות נעימה. ספקולנט חסר מנוח מתרוצץ עם כסף של אחרים בין מוסדות פיננסיים בתקווה שאחד מהם לפחות יואיל, תמורת עמלת עתק כמובן, לקבל את ההימור הפרוע שלו. למרבית האירוניה, אם הוא היה מוצא מוסד כזה שנה קודם, או לחילופין המשבר היה מתעכב בשנה, כבר לא היה לו במה להמר. רוב הכסף היה 'נשרף' על עמלות, וסביר שמשקיעיו היו מרחיקים את השאריות המרוטות הרחק מהישג ידו.

למרות זאת ברי זוכה לכבוד רב בקרב משקיעים מסוימים המכבדים את העובדה שהוא לא רק דיבר, אלא נאבק על דרכו וזכה בכל הקופה. בתרבות האמריקאית אין מעמד נאצל יותר, אפילו שבמקרה זה כולם ערים לתפקיד המכריע שמילאה אלת המזל.

אותו תרגיל שוב ושוב

ה'שטיק' של מייקל ברי מתבסס על מכירה בחסר (short selling) של מניה או קרן ETF כלשהי ואז פרסום הדבר בהבלטה (כתחזית) בכלי התקשורת בתקווה שסוחרים, מהמרים, ומשקיעים אקטיביים ימהרו למכור את מניותיהם, וכך 'יעזרו' למחירן לרדת ולרווחיו לעלות. השוואה של תחזיותיו החל מ- 2015 לביצועי מדד ה-  S&P 500  מעלה תמונה עגומה למדי למשקיעים בקרן הגידור שלו.

בדצמבר 2015 הוא חזה שהשוק יתמוטט תוך כמה חודשים.  מה בפועל קרה?  המדד עלה ב- 11% במהלך 12 החודשים הבאים.

במאי 2017 הוא חזה 'התכה' של המערכת הפיננסית הגלובלית. לא פחות.  מה בפועל קרה?  המדד עלה ב- 19% במהלך 12 החודשים הבאים.

בספטמבר 2019 הוא חזה שהשוק יתמוטט בגלל בועת קרנות ETF מחקות מדד. עד היום לא ברור מה זה.  מה בפועל קרה?  המדד עלה ב- 15% במהלך 12 החודשים הבאים.

במרץ 2020 הוא חזה שוק דובי עמוק.  בתגובה המדד עלה ב- 72% (!) במהלך 12 החודשים הבאים.

בפברואר 2021 הוא חזה שהשוק יתמוטט בגלל בועה ספקולטיבית.  מה בפועל קרה?  המדד עלה ב- 16% במהלך 12 החודשים הבאים.

בספטמבר 2022 הוא חזה שהשוק ימשיך לרדת.  מה בפועל קרה?  המדד עלה ב- 21% במהלך 11 החודשים הבאים.

בינואר 2023 הוא חזה מיתון ואינפלציה גואה. עצתו לעוקביו: למכור.  נותר להמתין עד סוף השנה ולראות מה בפועל יקרה.

באוגוסט 2023 הוא חשף מכירה בחסר של קרן ETF המחקה את מדד ה-  S&P 500  ושל קרן ETF המחקה את מדד Nasdaq-100 ונשאר לראות – את מי שזה מעניין – מה בפועל יקרה.

Source: Adam Khoo, Twitter

כפי שכתבתי בעבר, אין צורך לרחם על המשקיעים בקרן גידור. אלו מיליונרים שלהוטים להפסיד את כספם בדרך ייחודית ולא כאחד האדם. ברי, כמו אלף מנהלי קרנות גידור אחרות, בסך הכל ממלא במסירות את מבוקשם ועל הדרך מגדיל את חשבון הבנק הפרטי שלו.

לבסוף

צריך להיות הוגנים ולומר שלא רק בתחום הפיננסי / כלכלי תחזיות מתגלות לרוב כחסרות ערך. כך זה בשדה המדיני, חברתי, אמנותי, ואפילו הבידורי. מקרה בולט מהזמן האחרון הוא הסרט הראשון בסדרה ג'והן וויק. למרות שצוות השחקנים כלל את ווילם דפו, לאנס רדיק, וכמובן קיאנו ריבס, אף אולפן לא רצה לממן אותו. לאחר שנמצא מימון עצמאי דל ($20 מיליון), אף אחד לא רצה להפיץ אותו. גם אחרי שנחתם סוף-סוף הסכם הפצה, אף אחד לא רצה להציג אותו. כל חוליה בשרשרת חזתה בתורה שהסרט יכשל בקופות.

אחרית דבר:  הסרט + שלושת המשכיו הכניסו עד היום (אתנחתא להגברת הרושם),… מיליארד דולר.