תאריך עדכון אחרון: ספטמבר 6, 2024 / קטגוריה: השקעות 123
אומנות התבונה היא לדעת ממה להתעלם / וויליאם ג'יימס
בפוסט לפני ארבע שנים לגלגתי על המדיה הפיננסית והבלטתי את הצדדים המגוחכים שבה. בפוסט הנוכחי אני רוצה לדבר על פן רציני של המדיה הפיננסית, שבלשון המעטה אינו מועיל. עומס מיותר של נתונים ודעות שמשאיר את הקורא / שומע באותו מקום ללא כל תובנה חדשה או זווית ראיה מקורית. לדוגמה, הרבה אתרים פיננסיים מפרסמים כל בוקר לפני פתיחת המסחר מדור בשם 'מה משקיע צריך לדעת היום' (בדרך כלל התשובה המתבקשת היא 'שום דבר'), שכוללים אינפורמציה שאפשר לסכמה בשלוש מילים, "ידה, ידה, ידה".
עוד לא הכרתי משקיע אחד שהפיק תועלת מקש וגבבה כמו, "מגמה מעורבת בשווקים יכולה לסלול את הדרך להורדת ריבית בארה"ב ואירופה" או בעדכון שלאחר פתיחת המסחר, " מניות האנרגיה משכו כלפי מעלה את מדד הבורסה בטורונטו והוא עלה ב- 0.4%". אני בטוח שכל הנתונים נכונים ומקווה שאף לא אחד משחית עליהם את זמנו לריק. החיים קצרים מדי בשביל זה.
מחירי מטרה אינם שווים דבר
חלק מעבודת האנליסטים מתבטא בקביעת מחיר עתידי למניה אותה הם סוקרים, אלא שמספר מכשולים עומדים בעוכריהם:
- אם אנליסט מגיע למסקנה שמחיר היעד גבוה או נמוך משמעותית מזה של עמיתיו, הוא לא יפרסם זאת. כי אם הוא טועה הוא נראה, רע ואם הוא צודק עמיתיו נראים רע. נכון שלפעמים אנליסט 'סורר' נוטה להפגין עצמאות מחשבתית, אבל מהר מאד מבייתים אותו. לטובת הכלל כמובן.
- בהתעלם מחישוביהם הם נוטים להעלות את מחיר היעד של המניה לאחר חדשות טובות או להורידו לאחר חדשות רעות.
- אם הנהלת החברה מסתירה מהם מידע, וזה קורה כדרך שגרה, נדיר שהם יגלו אותו בעצמם.
- ניסוחיהם תמיד רכים ומלטפים. מצד אחד לשון המעטה היא חלק מהתרבות המערבית, ומצד שני הם לא רוצים להרגיז אף מבוקר שלשיתוף הפעולה שלו הם יזדקקו בעתיד.
מסיבות אלו מחיר המטרה תלוש מהמציאות.
מסחר על ידי עובדי החברה אינו מרמז דבר
קיים פיתוי בקרב משקיעים חדשים לייחס חשיבות לקניה ומכירה של מניות על ידי חברי הנהלה או דירקטוריון. ישנן שלוש סיבות למה כדאי להתעלם מאינפורמציה כזו:
- איש אינו יודע למה ה- CFO או כל פונקציונר אחר קנה או מכר מניות. בדרך כלל פעולת המסחר אינה קשורה למצב החברה.
- הדיווח נעשה רק לגבי חשבונות שבהם בוצעה פעולה. חשבונות אחרים שגם בהם שוכנות אותן מניות כלל אינם מדווחים.
- במקרה הנדיר שבו לקניה או למכירה יש חשיבות, הידיעה על כך תתפרסם הרבה אחרי שכבר נעשתה התאמה במחיר המניה.
הדוגמה הבאה מבהירה זאת: בחברת FirstService (FSV-T) מכר המייסד ויושב ראש הדירקטוריון ג'יי הניק בין אוגוסט 23 – 20, 240,000 מניות של החברה בסך של 57 מיליון דולר. המניות נמכרו מתוך שני חשבונות שיש לו בהם בעלות עקיפה. בשני החשבונות יחד עדיין נותרו 500 מניות. עוד אפשר לדעת באופן עצמאי ש
- נפח המסחר היומי הממוצע במניות החברה עומד על 70,000 מניות.
- שווי השוק של החברה הוא 11 מיליארד דולר.
- היחס בין מחיר המניה לרווח למניה (P/E) עומד על 100.
- שיעור הדיבידנד עומד על 0.5% לשנה ויחס ההוצאה (Payout Ratio) עומד על 50%.
מה יכול להסיק מכך משקיע עצמאי שקורא את הידיעה ברגע שעלתה לאוויר? האם למהר ולמכור את מניותיו גם כן? אחרי הכל יושב ראש הדירקטוריון יודע מה קורה בחברה. האם ערך המניה ירד בעקבות המכירה וכדאי דווקא לקנותה? התשובה הנכונה: נתוני הסרק האלו אינם שווים את זמן הקריאה.
לאחר המכירה מחיר המניה המשיך לטפס עד סוף החודש. אם ג'יי הניק היה יודע את זה, הרי שהיה מחכה שבוע ואז מוכר את המניות במחיר גבוה יותר.
מקרו־כלכלה – פיקנטריה ותו לא
סקוט גאלווי אוהב להדגים לסטודנטים שלו עד כמה לא כדאי להסתמך על מקרו־כלכלה בכל הקשור להשקעות. כך הוא אמר להם: תמיד קיימת בין כלכלנים אי הסכמה כרונית לגבי כל נושא. והנה בשנת 2022 קרה נס ולפתע השתררה תמימות דעים ביניהם לגבי נושא אחד: בשנה הבאה (2023) עומד להתחולל מיתון וכבר אין דרך חזרה. הם ניתחו בכובד ראש את מגמות האינפלציה, תוצר לאומי גולמי, הכנסות, אבטלה, ושאר פרמטרים כלכליים והגיעו למסקנה חד משמעית – אוטוטו מיתון.
אלא ש- 2023 חלפה עברה לה והתברר שהתוצר גדל, הפעילות הכלכלית התרחבה, ואפילו מדד ה- S&P 500 עלה ב- 24%. מה שמפתיע אף יותר מכישלונם של האנליסטים, האסטרטגים ושאר ראשים מדברים, הם בלוגרים ובעלי פודקסטים עצמאים שהתעקשו לאורך כל השנה, על סמך מקורות גלויים והרגשת בטן בלבד, שלא צפוי מיתון.
שינוי רגעי במחיר מניה אינו אומר דבר
'מומחים' (במיוחד אלו עם עניבת פפיון) יודעים להסביר בדיעבד למה המחיר עלה או ירד היום או אתמול. הניחוש שלהם טוב כמו ניחוש של כל אחד אחר, ועל זה אפשר לומר, "לא רק שההסבר שלהם לא נכון, הוא אפילו לא לא-נכון". את הביטוי השנון הזה טבע הפיזיקאי התיאורטי וולפגנג פאולי כאשר קרא מאמר מדעי גרוע שאינו ניתן לאישוש או הפרכה.
בתשעה מתוך עשרה מקרים הסיבות לשינוי של מחיר מניה אינן ידועות.
לבסוף
לרואה שחורות כרוני בתחום ההשקעות קוראים באמריקאית permabear – צירוף של המילים permanent ו- bear. למרות שפעם בעשור או שניים יש להם ניחוש רבע נכון, חיוני לבריאותנו הנפשית להתעלם מהם. לגמרי לא ברור למה פסימיסטים מושבעים שתמיד, תמיד רואים את סוף העולם ממש מעבר לפינה, טורחים בכלל להשקיע – תהליך שמטבעו מיועד למען איכות החיים בעתיד. וורן באפט המשיל זאת באופן הבא: אם מישהו יושב היום בצל, זה בגלל שמישהו שתל עץ לפני שלושים שנה.
ג'וש בראון מסביר זאת כך: "פסימיות מפתה מבחינה אינטלקטואלית, והטיעונים תמיד נשמעים חכמים, במיוחד כשהם בקו אחד עם דאגותינו… הנקודה היא שקל לעשות רשימת בעיות מכל דבר שעלול להשתבש. אני יכול לעשות את זה בעיניים עצומות, וגם את/ה. הרבה יותר קשה לאזור דמיון ואומץ ולדבר בפתיחות על מה יכול ללכת בכיוון נכון.
דרך אגב לדויד רוזנברג (#1 permabear בקנדה) קשה להרפות והוא עדיין 'מנבא' שיהיה מיתון ב- 2023. 😊
פשוט, אך לא קל 