תאריך עדכון אחרון: ספטמבר 20, 2024 / קטגוריה: השקעות 101
הזמנים הטובים היום הם המחשבות העצובות של מחר / בוב מארלי
דעותיו של העיתונאי הפיננסי רוב קאריק לעולם אינן חורגות מהאמצע של האמצע. עד כדי כך, שאני יודע בבירור מה הוא חושב על פוליטיקה, יחסי עבודה, או מזג האוויר, בלי שהוא התבטא בנושאים האלה אי פעם. כאשר הוא משווה בין כרטיסי אשראי, חשבונות חיסכון, או קרנות סל (ETF) מחקות מדד רחב, מן הסתם המלצותיו יתאימו לצעירים, לסבתם, ולכל מי שביניהם.
לאחרונה התבטא קאריק בדבר הבחירות המתקרבות בארה"ב ונתן לי הזדמנות לבדוק עד כמה התרחקתי מהאמצע של הזרם המרכזי. לא הרבה מסתבר. כותרת מאמרו ציוותה, "משקיעים, הפסיקו לחשוש מי ינצח בבחירות בארה"ב".

בפתח דבריו הוא מיד מרגיע את הקוראים ואומר שתיק ההשקעות המומלץ שלו עמיד לא רק לתקופת בחירות, אלא גם בפני מיתון אם יתרחש, פגעי משבר האקלים, עליית הבינה המלאכותית, וברבורים שחורים. בנוסף הוא טוען שיש להתעלם מכל המציעים לשנות את התיק כך שיתאים לתוצאות הבחירות. הוא כמובן צודק ותיק השקעות הבנוי נכון אינו מצריך מיצוב מיוחד לקראת בחירות. אלא שאין אלו סתם בחירות. זו לא הגזמה לומר שהפעם הדמוקרטיה עצמה נמצאת שם בסכנה, וארה"ב עלולה לאבד אותה אפילו מהר יותר מכפי שישראל איבדה אותה.
קאריק מגזים בחוסן תיק ההשקעות שלו. לבטח הוא יעבור בשלום מיתון והשפעות בינה מלאכותית, אך נזקי משבר האקלים רק מצטברים ואיננו יודעים מתי ואיך המערכת האקולוגית תתחיל להיכנע, ותמשוך איתה למטה את הבורסות בכל העולם. לגבי ברבורים שחורים, זוהי סתם פליטת קולמוס. אין לנו שום יכולת להעריך את הנזק לכלכלה מאסון גלובלי אך לא מוגדר. למעשה אין לנו שום יכולת להעריך את הנזק שיגרם אפילו מברבור לבן (מאורע ידוע שאולי יקרה ואולי לא. לדוגמה טבח השביעי לאוקטובר).
להבדיל אלף הבדלות אי אפשר לשכוח גם את ה- 6 לינואר 2021, כאשר המון מוסת הסתער וכבש את גבעת הקפיטול. האם צריך דמיון פרוע כדי לחשוש משידור חוזר, והפעם עם נשק חם שכולל גם רימונים, מכוניות תופת, וטילי כתף, ועלול להידרדר למלחמת אזרחים?
לאחר מכן הוא מצטט מישהו בשם ג'והן מולדין שכנראה היה על המאדים בינואר 2021. "השווקים עלו בדרך כלל תחת נשיאים רפובליקנים והשווקים עלו בדרך כלל תחת נשיאים דמוקרטים, והסיבה לכך היא… חכו לזה… השווקים פשוט בדרך כלל עולים". אכן במבט מהמאדים כך זה נראה, אבל אנחנו חיים על כדור הארץ ומכאן רואים את המציאות ברזולוציה גבוהה יותר. בכל מקרה, התובנה של מולדין מועילה כמו עניבה במדבר.
לדוגמה, הגרף למטה מתאר השקעה של $1,000 ב- S&P 500 לפני שבעים שנה, כאשר העמודה האדומה מראה כמה הם שווים היום אם הושקעו רק בתקופות כהונה של נשיא רפובליקני; והעמודה הכחולה מראה כמה הם שווים היום אם הושקעו רק בתקופות כהונה של נשיא דמוקרטי. העמודה הירוקה מציגה את שוויים הנוכחי של אלף דולר אם היו מושקעים ברציפות במשך כל התקופה.

ראשית רואים שתחת נשיאים רפובליקנים, יגדלו אלף הדולר ל- $27,400, ותחת נשיאים דמוקרטים יגדלו אלף הדולר ל- $61,800. שנית נוכחים לדעת פעם נוספת כמה חשובה רציפות בהשקעה. במקרה זה צמחו אלף הדולר ל- $1,690,000. עם זאת, תמיד נמצאת ברקע אותה כוכבית עוכרת שמחות, שקל להתעלם מקיומה: * ביצועי העבר אינם ערובה לתוצאות בעתיד.
עניין של עיתוי
במבט לאחור, אני יכול להעריך עד כמה שיחק לי המזל הפיננסי בגלל נשיא רפובליקני גרוע ונשיא דמוקרטי מעולה. עד היום לא החלטתי מי מהם מבלי דעת תרם יותר לפרישה המוקדמת שלי. אני חייב תודה לשניהם.
מזל של טירונים (1)
הגעתי לקנדה בשנת כהונתו הראשונה של ג'ורג' בוש (הבן). גם הוא וגם אני היינו בורים גמורים בעניינים פיננסיים, אלא שאני לא התיימרתי להיות נשיא והוא כן. קלינטון הוריש לו כלכלה חזקה כל כך שכל דולר קנדי היה שווה אז רק 63 סנט אמריקאי. לאורך כל תקופת כהונתו של בוש נחלש הדולר האמריקאי ועלה כוח הקניה של הכסף שברשותי. ישראלים שהיגרו באותה תקופה השתגעו איך במחיר של דירה ישנה בתל אביב אפשר לקנות בית בפרברי טורונטו. בלי משכנתא ובלי עזרה מההורים. השיא הגיע בספטמבר 2007 כאשר דולר קנדי היה שווה $1.1 אמריקאי! לא מפתיע שהמשבר הפיננסי הקשה ביותר מאז השפל הנורא של 1929 קרה במשמרת של בוש.
מזל של טירונים (2)
בתחילת 2009 התחילה כהונתו של ברק אובמה וחגיגת הדולר הקנדי התרסנה. מכל זווית שאפשר לחשוב עליה, אך במיוחד הכלכלית, עלו ביצועי אובמה בחמש דרגות על אלו של בוש. הוא פינה את עיי החורבות שהוריש לו קודמו, וארה"ב התחילה להתאושש ומשכה אחריה גם את שכנתה מצפון. רצה הגורל ועשיתי אז את צעדי הראשונים בשוק המניות. היה זה עיתוי מופלא שכלל לא הייתי מודע לו במשך שמונה שנים. רק ב- 2016 כאשר האוויל הכתום התחיל לחבל בכלכלת ארה"ב וביחסים עם קנדה הבנתי עד כמה הייתי בר מזל עד אותו זמן.
בסוף כהונת אובמה, כבר חזר הדולר הקנדי לממדיו הטבעיים והיה שווה 74 סנט אמריקאי בלבד.
לבסוף
קאריק צודק בכך שאין צורך לשנות תיק השקעות אם הוא בנוי נכון, מגוון מספיק, ומותאם למצבו האישי, גילו, וסיבולת הסיכון של המשקיע. הוא לגמרי טועה בהתעלמותו מהסכנה האורבת לעולם החופשי. אם ייבחר הנשיא הלא נכון, כן, זה שמאמין שחשפנית שחייכה אליו באמת אוהבת אותו, אזי בוודאות נרגיש הבדל כואב – בתיק ההשקעות ובעיקר מחוצה לו.