עבודה בעידן של בינה מלאכותית

תאריך עדכון אחרון: ספטמבר 27, 2024  /  קטגוריה: אוריינות פיננסית

בינה מלאכותית תעצים, לא תכחיד אותנו  /  אורן עציוני

הזמן רץ מהר. עברו כבר כמעט שנתיים מאז שחברת Open AI הציגה את ChatGPT וחוללה סערה גדולה יותר ממהומת הביטקוין שקדמה לה ב- 15 שנה. בניגוד לקריפטו שחסרונותיו המרובים לא אפשרו לו להתרומם, הרי שבינה מלאכותית כבר כבשה לה מקום חשוב בזירה הטכנולוגית. עם זאת הלהג הבומבסטי מלפני שנתיים של אילון מאסק שאוטוטו מגיע סוף העולם (איך בעצם?) התגלה שוב כנפיחה אופיינית. 'לזכותו' ייאמר שהוא לא היה היחיד.

תחום הפחדות נוסף מאותה תקופה, שעדיין לא התממש קשור לשוק העבודה. אפשר היה לקבל את הרושם שעוד באותו שבוע תחליף בינה מלאכותית (להלן AI) עשרות מיליוני עובדים ברחבי העולם. זה כמובן לא קרה עד היום אולם, כפי שציינתי בעבר, אלגוריתמים רגילים (חסרי בינה) מחליפים גם מחליפים. למעשה אני מכיר באופן אישי ארבעה – שתי נשים ושני גברים – שמחפשים עבודה כבר זמן רב ואינם מוצאים. הם עובדים בתחומים שונים וגילם נע בין 26 ל- 63.

האם AI ייתרה אותם? אני נוטה להאמין בהסבר פשוט יותר. בתקופה של שנה וקצת אפשרה הממשלה כניסה של מיליון וחצי (1,500,000) אנשים לקנדה. אפשר באופן גס לחלקם באופן הבא: עשירית מאוקראינה על סטטוס מיוחד, חמישית מהמזרח התיכון (במיוחד מישראל) על אישור עבודה, שליש תושבי קבע חדשים, וכל השאר מארבע כנפות תבל ביתר הקטגוריות. למרות השונות הרבה ביניהם, יש להם גם דבר אחד משותף: כולם מחפשים עבודה, ולא רק מטעמי פרנסה. עבודה היא המאפשר #1 לקבלת אזרחות ולהשתלבות בחברה הקנדית.

נכון שאולי בטווח הארוך הכלכלה תצמח כתוצאה מהשיטפון האנושי, אך עד אז מובטח שהאבטלה תפרח וגם יוקר המחיה; שלא לדבר על מחירי הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן. דבר נוסף מובטח משטף הנכנסים כבר כמה וכמה שנים – יהיו ביניהם גם טרוריסטים שיצליחו לעבור את המסננת הביטחונית. לדוגמה, רק לפני חודשיים עצרה המשטרה הארצית (RCMP) שני טרוריסטים איסלמיים – אב ובנו – שתיכננו מביתם בריצ'מונד היל לבצע מעשי חבלה בטורונטו. הם עברו את כל הבדיקות הביטחוניות לפני שקיבלו מעמד של פליטים-תושבי קבע-אזרחים ועפו שש שנים (!) מתחת לרדאר לפני שנעצרו.

לפני שנה היה מקרה נוסף, וההיסטוריה מלמדת שעל כל אחד שתופסים יש שניים שלא תופסים, וחמישה שיודעים עליהם רק כאשר זה כבר מאוחר מידי. אולי כדאי שלפני כל שאר הנושאים החשובים ירתמו את AI לסיכול מעשי טרור.

ההבדל בין AI לתוכנה רגילה

מארק אנדריסן, משקיע הון-סיכון מפורסם, כתב ב- 2011 בהתפעלות "תוכנה אוכלת את העולם". שש שנים אחר כך השלים מייסד אנבידיה, ג'נסן הואנג, את חלקו השני של המשפט, " אבל AI עומדת לאכול את התוכנה". נראה ששניהם צדקו.

מנקודת מבט של צופה מהיציע, ההבדל העקרוני בין השתיים מתחיל בכך שתוכנה רגילה פועלת באופן מכני על פי סט של חוקים, ואילו AI פועלת באופן 'אינטואיטיבי' על פי סט של עקרונות. ראינו דוגמה נפלאה לכך ב- 1997 כאשר המחשב 'כחול עמוק' ניצח בשחמט את אלוף העולם דאז גארי קספרוב. הייתה זו נקודת מפנה (game-changer תרתי משמע) בהבנת העוצמה הטמונה ב- AI.

'כחול עמוק' נחשב פרימיטיבי במושגים של היום ובכל זאת כבר אז הוא סרק מאתיים מיליון עמדות בשנייה. כמובן שאיש לא הזין אותו בטריליוני עמדות והוא פעל על פי עקרונות כלליים שהספיקו בשביל להביס את המין האנושי על לוח השחמט. ב- 2016 ניצחה התוכנה אלפא-גו את אלוף העולם במשחק ה- 'גו'. משחק שחוקיו גמישים ולכן קשה פי כמה משחמט.

יש הבדל נוסף בין השתיים. בעוד שתוכנה רגילה ניזונה מקלט שמוגדר בעת הריצה, הרי שתוכנת AI זקוקה קודם להפעלתה 'לאימון' על נתוני אמת רבים.

אינני יודע אם בכלל קיימת עדיין 'תוכנה רגילה' שלא הוטמעו בה אלמנטים כאלה או אחרים של AI.

מותר האדם מן הבוט

הזכרתי בעבר את המומחה בהא הידיעה להערכת שווי של חברות, אשוות' דמודרן (Ashwath Damodaran). יום אחד סיפר לו עמית לעבודה – מומחה AI – שהוא פיתח בוט (קיצור של roBot) היודע לחקות את תהליך הערכת שווי של חברות לפי המתודולוגיות של דמודרן. לצורך אימון הבוט השתמש העמית בתריסר הספרים שדמודרן הוציא לאור כמו גם אינספור פוסטים, פודקסטים, וסרטוני יוטיוב שהוא פרסם ברשת.

תיאורטית לפחות הבוט יעשה עבודה טובה יותר מדמודרן, מכיוון שזיכרונו מושלם וכך גם הקפדתו על פרטים. הבוט שעדיין בשלבי הרצה גרם לדמודרן לתהות מה הערך המוסף שלו על פני הבוט, והוא עדיין לא הגיע למסקנות סופיות. בינתיים הוא מציע להתנהג כאילו בוט יושב על הכתף של כל אחד ומתעד כל פעולה שעושים, ואז לשנות את צורת העבודה כך שבוט לא יוכל לחקותה בקלות. למשל, אם עבודתך ניתנת להגדרה ברורה של צעד אחר צעד, קל יהיה ל- AI להחליפך. האמת, שבמקרה כזה גם תוכנה רגילה תוכל לעשות זאת בלי בעיה.

מצד שני

לא כולם חוששים מהשפעותיה רבות העוצמה של AI. אחד מהם הוא אורן עציוני – פרופסור לשעבר באוניברסיטת וושינגטון ו- CEO בהווה של מכון אלן לבינה מלאכותית – שטוען שאין ממש בהפחדות, ובסופו של תהליך הבשלה והטמעה של AI היא תהיה בסך הכל כלי שימושי נוסף. כמו מחשבון. כמו עיפרון. את מי שחושש ש-AI תשתלט על העולם, הוא מרגיע בדוגמה משעשעת, שלא יקרה מצב בו אלף מכוניות הנהוגות AI יתאגדו וינסו לכבוש את הבית הלבן.

לבסוף

אני עדיין סבור שאנו רחוקים דור או שניים מהביצועים שרבים מייחסים ל- AI כבר עכשיו, אבל מומחים שאני מעריך טוענים שהשתלטותה על תחום התעסוקה קרובה בהרבה, אז יתכן שאני טועה.

יש גם מומחים שסבורים כי AI עלולה לפתח מוּדָעוּת ואז אוי ואבוי לנו. לדעתי אלו הן שטויות. לדוגמה, תוכנת כחול עמוק כלל לא 'ידעה' שהיא שיחקה שחמט או שניצחה, וגם יורשותיה לא זזו מילימטר מהמשבצת הזו. במקרה הזה נדמה לי שלפחות למאה השנים הקרובות, אני צודק. נחיה ונראה. 😊