על מה כן ראוי (לדעתי) להוציא כסף

תאריך עדכון אחרון: יולי 31, 2020 / קטגוריה: דעות

אנו מוציאים כסף שלא הרווחנו, כדי לקנות דברים לא נחוצים, במטרה להרשים אנשים שאיננו מחבבים / רוברט קילן

ישנם תחומים שהפוטנציאל לרווח עתידי מהם כלל לא ברור ולמרות זאת כדאי להוציא עליהם כסף ו"לבזבז" עליהם זמן ומאמץ. לכל אחד יש העדפות אישיות וגם לי יש שלוש.

  1. שמירת קשר עם בני משפחה, חברים, ומכרים

אם הגעת לגיל שלושים וברשימת הקשר שלך יש פחות מחמישים שמות, אתה עושה משהו לא נכון. אם לא יצרת השבוע קשר (טלפון, טקסט, פנים אל פנים, דואר אלקטרוני…) עם לפחות שני אנשים שלא ראית, דיברת, או התכתבת בחודש האחרון, אתה עושה עוד משהו לא נכון.

ישנן שלוש סיבות חשובות שבגינן עלינו לשמור על קשרים טובים עם סביבתנו:

  • האחת, תקשורת עם אנשים מוכרים שאנו מרגישים נוח בחברתם מעשירה את חיינו ומאפשרת לנו בקלות יחסית לעזור לזולת ולהיעזר על ידו. אני גם מאמין שבאופן כללי, אנשים חברותיים שמחים ומשוחררים יותר מכאלו המעדיפים להיות לבד.
  • השנייה, בניית שלד של רשת חברתית בשר ודם הידועה בשמה הלועזי Networking. תיקצר היריעה מלתאר את יתרונותיה בחיפוש מידע עדכני ואמין, מציאת עבודה, קידום בסולם תאגידי, פתיחת עסק או הרחבתו, המלצות על בעלי מקצוע, ועוד. רשת חברתית וירטואלית, כמו פייסבוק, טוויטר ודומיהן היא תוספת חיובית, אך ללא השוואה לרשת הפיזית החשובה לעין ערוך.
  • השלישית, היכרות עם תחומים, הזדמנויות, ואנשים חדשים שאחרת לא היינו נחשפים אליהם אף פעם. פתיחות לכל אלה ובמיוחד לאנשים בעלי דעות שונות, מתבטאת ביכולת לצמוח ולהתפתח בכיוונים שלא שיערנו כלל.

עם זאת, צריך להודות שפעילות זו גוזלת זמן רב, עולה כסף, וצורכת משאבים נפשיים לא מבוטלים. לא כל אחד בנוי ליצור ולתחזק קשרים משפחתיים וחברתיים בהיקף משמעותי, אך גם מעט פעילות, בתנאי שתהיה עקבית, עדיפה על לא כלום.

2. לימודים ופיתוח אישי

שמעתי פעם ראיון עם איש עסקים אמיד שהתרברב על כך שלא סיים תיכון, אך למד כל מה שצריך "באוניברסיטה של החיים". בין אם הסיפור נכון ובין אם לאו, צריך להודות שרובנו מסיימים 12 שנות לימוד בלי כישורים כלשהם, בלי הבנה של עולם התעסוקה, ובאופן כללי צר עולמינו כעולם נמלה. השכלה על תיכונית לא רק מפתחת בנו מיומנויות ומרחיבה את אופקינו, אלא גם מבגרת אותנו ומשפרת את כושרנו להבין נושאים אחרים שאיננו בקיאים בהם (לדוגמה, אוריינות פיננסית והשקעות).

צ'רלי מאנגר אף מרחיק לכת ואומר, " בלי ללמוד כל הזמן, אתה כמו אדם בעל רגל אחת המשתתף בתחרות בעיטות בתחת. זה לא עובד כמו שצריך".

בספר 'השכן המיליונר' (The Millionaire Next Door), מפרטים המחברים תוצאות סקר שעשו בארה"ב. כקבוצה, מיליונרים משכילים למדי. רק אחד מחמישה אינו בוגר אוניברסיטה / מכללה. ל- 18% תואר שני, ול- 6% תואר דוקטור (Ph.D).

מחקרים רבים בכל העולם הוכיחו שאנשים משכילים יותר משתכרים יותר, מאמינים פחות באמונות טפלות ותיאוריות קונספירציה, ונתונים פחות למניפולציה ושרלטנות. כך שלאורך שנים, יש להשכלה פוטנציאל (אך לא יותר מכך) לא רק להחזיר את ההשקעה בה בריבית דריבית, אלא גם להעלות את איכות החיים, ולסייע בזיהוי וניצול הזדמנויות הנקרות בדרכינו.

כל זה נכון במידה ואנו באמת מוכנים להקדיש זמן ומאמץ כדי ללמוד לעומק תחום לא מוכר. אין זה מספיק להירשם, לשלם שכר לימוד, ולהיות נוכחים בהרצאות; גם אם מקבלים בסוף תואר כלשהו. יש צורך להיפתח לשטף של ידע, להכין עבודות, להיות ביקורתי, לשאול שאלות ולהבין עד הסוף את התשובות. אם אנו מצליחים בנוסף ללימודים גם לעבוד, לבלות, ולטפח תחביב, כנראה שהלימודים שאנו משלמים עליהם במיטב כספינו לא ישיגו את מטרתם.

בנוסף, אנו יכולים לבחור כל תחום לימוד שמוצא חן בעינינו, אבל, רצוי שנדע מראש מהו השכר הממוצע / חציוני שאנו יכולים לצפות לו בסיום הלימודים ונכניס זאת למסכת השיקולים שלנו. לא אחשוף כל מידע חסוי אם אומר שבוגרי מדעים, מתימטיקה, הנדסה, ורפואה מרוויחים באופן כללי יותר מבוגרי מדעי החברה והרוח.

לבסוף, מחיר שנת לימודים הוא מרכיב חשוב ביותר בהחלטה של מה ובעיקר היכן ללמוד. יש היום אמנם אפשרויות רבות ללימוד מקוון בחינם או במחיר סמלי ואני מאמין שכך כולם ילמדו בעתיד, אבל, בינתיים רוב הסטודנטים מעדיפים את הדרך המסורתית. במקרה זה, אין שום הגיון לשלם הון תועפות כדי ללמוד במוסד פרטי. באזור טורונטו לדוגמה, שנת הלימודים 2020 באוניברסיטאות ומכללות מצוינות עולה בממוצע פחות מ- K 10$ (המחיר כפול לסטודנטים זרים) כולל ספרי לימוד, ללא מעונות ולפני מלגות. הסכום נקוב בדולרים קנדיים ובאמת שאין צורך לשלם יותר מזה.

אפשר להשתמש במחשבון הבא כדי להעריך את מחירה של שנת לימודים במוסד מסוים.

בניגוד לארה"ב, אין בקנדה בעיה של החזר הלוואות סטודנטים, וזאת בגלל שלוש סיבות: שכר הלימוד הממוצע נמוך בהרבה, אחוז קטן יותר של סטודנטים בכלל לוקח הלוואה, ולבסוף, תנאי ההחזר נוחים יותר. למעשה, גם סטודנטים שאינם זקוקים להלוואה (כי לדוגמה הוריהם משלמים את שכר הלימוד במלואו) לוקחים אותה בגלל סיבה זו.

לאחר השלב הפורמלי של הלימודים נגלה לחרדתנו שאנו חייבים להמשיך ולהתפתח באופן לא פורמלי כל חיינו. אם כדי להסתדר בעבודה, להתעדכן, להתקדם, להבין את ילדינו, לשנות קריירה, לפתוח עסק צדדי ועוד. אחד התחומים שהיה צריך להילמד בבתי ספר ואינו זוכה לתשומת לב ראויה גם לאחר מכן הוא תקשורת, מילולית וכתובה, עם אחרים.

שכיר, עצמאי, או יזם שילמדו ויתאמנו לתקשר בטבעיות עם אחרים, יצליחו יותר מעמיתיהם שהזניחו את הנושא. כמו כן, יש הבדל מהותי בין שיחה עם אדם אחד או שניים לבין דיבור בפני קבוצה, או לפני קהל רב. שווה להוציא כסף על קורסים שישכללו את טכניקת ההתבטאות שלנו ולהשתתף במועדון וויכוחים כדי לקבל הרגלים נכונים שיהפכו במרוצת הזמן לטבע שני.

3. טיולים למקומות שלא היינו בהם

מוזר לדבר על טיולים בתקופה שבה מגפת הקורונה בעיצומה, מדינות סוגרות את גבולותיהן, ובכל אזור שנפתח קצת עולה מספר הנדבקים בחדות. עם זאת, המצב הנוכחי לא יימשך לנצח ולו רק מסיבות כלכליות. אפשר להעריך שבעוד כשנה יסיימו לפתח חיסון ובעוד כשנתיים יקבלו אותו מרבית האנשים שירצו בכך.

כמו שאר הפעילויות, גם תעשיית התיירות – חברות תעופה, בתי מלון, חברות שייט ועוד – תתאושש ותשוב לאיתנה.

בדומה ללימודים, טיולים לא רק מרחיבים את אופקינו ומעודדים יצירתיות, אלא גם מעשירים את אישיותנו ומשפרים את הגמישות המחשבתית שלנו. אין לי מושג איך זה עובד, אני רק יכול לשער שמפגש עם אנשים שנראים וחושבים אחרת, ומאכלים ונופים שונים מאלה שאנו רגילים אליהם, נותנים לנו מושג על הצורך לנסות ולהבין טוב יותר את הזולת והמציאות סביבנו. כמו כן, הרגשת חופש והיתקלות עם מצבים לא מוכרים מאפשרים לנו להכיר טוב יותר את עצמינו. אזהרה: לא תמיד נתלהב ממה שגילינו. כך או אחרת, אלו הן התנסויות חשובות שיעזרו לנו בתחומים שאיננו משערים אפילו.

אנטוני בורדיין המנוח ניסח זאת בצורה הבאה: טיול משנה אותך; כפי שאכן צריך להיות. הוא מותיר חותם על זיכרונך, על הכרתך, על ליבך, ועל גופך. [כאשר אתה עוזב] אתה לוקח משהו אתך. ובתקווה שאתה גם משאיר [ממך] משהו טוב מאחור.

ישנן גם סיבות נוספות שבגינן חשוב לצאת לטיול מדי פעם למרות המחיר, הזמן, ותיק ההשקעות הצנום:

  • לפעמים מקומות שביקרנו בהם או גרוע יותר, השתוקקנו לבקר ולא הספקנו משתנים באופן בלתי הפיך ואינם קיימים עוד. קרחוני עד נמסים, יערות ענק נכרתים, כפר שהפך לעיר, מוזיאון למגרש ספורט, בנייני התאומים שנהרסו או להבדיל הבורסה בוול סטריט שנסגרה למבקרים מיד לאחר מכן וכדומה.
  • לא רק הטיול עצמו עשוי לשפר את הבריאות הנפשית והפיזית, אלא גם תהליך ההכנה אליו. למעשה, תחושת הסיפוק ושביעות הרצון מתחילה לחלחל כבר בעת ההכנות לפני הטיול ומתפוגגת לאיטה במשך זמן רב אחריו.
  • מדריכי טיולים, סיפורים וסרטים הם תחליף לא מספק לחוויה האמיתית. לדוגמה, פריז מתוארת כעיר יפהפייה שאין שניה לה. היא גם העיר המתויירת ביותר בעולם ואפילו המפרי בוגארט נשבע לאינגריד ברגמן ש"תמיד תהיה לנו פריז". באתי, ראיתי, שהיתי, והתאכזבתי קשות. גם הכינוי "עיר האורות" מזויף ומתאים יותר לערים רבות באירופה, צפון אמריקה, ואפילו תל אביב.
  • בדיקה של מקומות שהיינו רוצים לגור בהם באופן זמני או קבוע. אמנם לא קל לטייל להיכנס לעורו של תושב, אך עם מעט עזרה מרשתות חברתיות ודוברי עברית מקומיים קל יותר לקבל מידע מהימן.
  • חפצים מתיישנים מהר ונמאסים. זיכרונות נעימים המחוזקים בתמונות וסרטונים רק משתבחים עם הזמן.

הדרך הנכונה להפיק את מלוא התועלת מטיול בעולם היא להימנע ממקומות שמזכירים יותר מדי את הבית, ולהצטייד בפתיחות לתרבויות זרות. הדרך הבטוחה לצאת לטיול עקר היא לקחת את הבועה היום יומית אתנו: חברים, עמיתים, הרגלים, והכי גרוע – גישה שלילית. כמו כן רצוי לבלות כמה שפחות על הכביש, לדלג על מלכודות תיירים, ולהימנע מתורים ארוכים. במילים אחרות: היה טייל ולא תייר.

עד לא כל כך מזמן לא היו מטוסים וגם אחר כך תעשיית התיירות לא הייתה מפותחת דיה. היום כל אחד יכול בעזרת האינטרנט להיות סוכן הנסיעות של עצמו, אפשר להגיע בקלות יחסית לכל מקום ולבחור את סוג הטיול שמתאים לנו. כמו לפני המגיפה, כך גם אחריה, זו תהיה תקופה נפלאה למי שאוהב לראות עולם והפרוטה מצויה בכיסו.

"הו אנשים צעירים, טיילו אם אתם יכולים, ואם אינכם יכולים – טיילו בכל זאת" (ז'ול ורן)

שנת "אני"

נשמע לגמרי לא מעשי, אבל חופשה ארוכה באמצע שנות הארבעים, כאשר השחיקה מתחילה לתת את אותותיה, תעלה את איכות חיינו ותרענן את המצברים היגעים לקראת המחצית השנייה של חיינו. באופן אידיאלי, זו אמורה להיות שנה של פעילות גופנית מוגברת והורדה במשקל, קריאה מרובה, וחידוש קשרים שהתרופפו.

באופן בלתי נמנע זו גם תהיה שנה שלא רק שלא נחסוך בה דבר אלא אף נרוקן חסכונות קיימים. ישנם מקצועות בודדים (מחקר, הוראה), שבהם עדיין נהוג לצאת לשנת שבתון על חשבון המעביד, אך רוב האחרים יאלצו לממן זאת מכיסם. בסוף החופשה ניאלץ להתמודד עם הקושי לחזור לשוק העבודה עם "חור" של שנה בקורות החיים, ונגלה כצפוי, שלא חסרנו לאיש ועולם כמנהגו נוהג.

למרות הקשיים, ישנם בני מזל שיש באפשרותם להיחלץ באופן זמני ממרוץ העכברים ולקרר את המנוע. האם זה שווה את הקורבן הכספי? כמו לכל שאלה כזו, התשובה היא: תלוי.

עשרת הציטוטים הטובים ביותר שקראתי על טיולים

  • לא הייתי בכל מקום, אך זה נמצא אצלי ברשימה  (סוזן זונטג)
  • מטייל רואה מה שהוא רואה, תייר רואה מה שהוא בא לראות  (גילברט צ'סטרטון)
  • היעד איננו מקום, אלא דרך חדשה לראות דברים  (הנרי מילר)
  • ככל שאני מרחיק, כך אני מתקרב לעצמי  (אנדרו מקרת'י)
  • אנו מטיילים לא כדי לברוח מהחיים, אלא כדי שהחיים לא יברחו מאיתנו  (אנונימי)
  • טיול פוגע בדעות קדומות, קנאות, וצרות אופקים  (מארק טווין)
  • טיולים הופכים אותך צנוע. אתה נוכח לדעת כמה זעיר המקום שאתה תופס בעולם  (גוסטב פלאוברט)
  • אין ארצות זרות. המטייל הוא הזר היחיד  (רוברט סטיבנסון)
  • אל תקשיב למה שמספרים. סע לראות  (אנונימי)
  • והציטוט הידוע מכולם נלקח משירו של רוברט פרוסט: The Road Not Taken

Two roads diverged in a wood, and I

I took the one less traveled by,

And that has made all the difference

חוק התפוקה השולית הפוחתת

גם כאן אחזור על המנטרה הקבועה שלי: רעיונות טובים – קשרים, לימודים וטיולים במקרה זה – הופכים לפחות טובים כאשר מותחים אותם מעבר לגבולותיהם הטבעיים. גם התועלת מהם דועכת בהדרגה. מספר לא סביר של קשרים, שנים רבות מדי בכתת הלימוד, ונדודים תכופים מדי אולי יגרמו לנו הנאה, אך יחבלו במטרה חשובה – עצמאות כלכלית.

3 תגובות בנושא “על מה כן ראוי (לדעתי) להוציא כסף

  1. The "Me" year is totally unrealistic to most normal working people. May be if you are super rich when your money is growing without you moving a finger. Are women not entitled to such a fun year? Who will take care of their children and the household when they take a year break from work? So that takes care of 50% of the population… From the .other 50% most will be struggling to bring a pay check and scared to let go of their job
    I would suggest a "Me" day as an alternative….

    אהבתי

    1. לקלייר, יש מספר אי-דיוקים בתגובתך,
      – בעולם התעסוקה של היום קשה להגדיר מי 'נורמלי' ומי לא, אבל תתפלאי לשמוע שיש תנועה רחבה בשם F.I.R.E שבה חברים רבים שלא רק יצאו לשנת 'אני' באמצע שנות הארבעים שלהם, אלא הפסיקו לעבוד בכלל בעבודה 'נורמלית'
      – לגבי מי יטפל במשק בית וילדים בזמן שנשים יוצאות לשנת 'אני', מה דעתך שאביהם יעשה זאת?
      – מוסכם ששנת 'אני' אינה מתאימה לכל אחד – בין אם בגלל מחסור כיס או מסיבות אחרות
      לבסוף, ילדים. לגמרי במקרה הפוסט הבא ידון בנושא

      אהבתי

  2. מסכימה עם קלייר מעלי. זה כמעט בלתי אפשרי לעשות הפסקה באמצע החיים, אבל כן שמעתי כבר על משפחות ש"ארזו" את הילדים ונסעו למזרח הרחוק (בעיקר) וחיו מהיד לפה במשך שנה. מעולם לא הצלחתי להבין איך הם עשו את זה מבחינה כלכלית. ומשום מה הם לא טרחו לשתף או להסביר איך הם עשו את זה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: