מה בין חיסכון להשקעה

תאריך עדכון אחרון: אוגוסט 21, 2020 / קטגוריה: אוריינות פיננסית

אנשים שלא לוקחים סיכונים עושים בדרך כלל שתי טעויות גדולות בשנה. אנשים שכן לוקחים סיכונים עושים בדרך כלל שתי טעויות גדולות בשנה / פיטר דרוקר

כלל ברזל של שוק ההון קובע שבמקום בו אין סיכון אין גם רווח, אך ההיפך אינו נכון: במקום שבו יש סיכון, אפילו גבוה, אין בהכרח רווח. כלל זה נכון כמעט לכל דבר בחיים. לפעמים הסיכון בולט לעין, אך פעמים רבות הוא חבוי או מוסתר בכוונה. אחת הדרכים שמוסדות פיננסיים מסתירים את רמת הסיכון מלקוחותיהם או סתם מנסים לבלבל אותם, היא בעזרת טשטוש ההבדל בין חיסכון להשקעה. הבה נעמוד על ההבדל בין השניים.

ההבדל בין חיסכון להשקעה נעוץ ברמת הסיכון השונה מהותית בין השניים. חיסכון מוגדר כסכום כסף המופקד בחשבון ייעודי וצובר ריבית ידועה. לעיתים לתקופה שנקבעה מראש (עם או בלי תחנות יציאה), קצרה מחמש שנים בדרך כלל, ולעיתים ללא תאריך סופי מוגדר. אין דבר בטוח לגמרי כמובן, אך באופן מעשי חיסכון נחשב בעל סיכון נמוך ביותר.

ישנם סוגים שונים של חסכונות, כמו למשל חשבונות חיסכון ופיקדונות לזמן קצוב:

Guaranteed Investment Certificate (Canada) / Certificate of Deposit (US) and

ניירות ערך מסחריים (Commercial Papers); איגרות חוב לחיסכון (Savings Bonds) ועוד.

הריבית המתקבלת מחיסכון היא תשלום עבור הזמן שבו אנו מלווים סכום כסף לבנק (או לכל מוסד פיננסי אחר). בדרך כלל תהיה הריבית נמוכה משיעור האינפלציה ואם צריך גם לשלם דמי ניהול מסוג כלשהו, אז עדיף כבר להשאיר את הכסף בחשבון עובר ושב. לגבי המלווה, הציטוט "כסף אף פעם לא ישן" (מתוך הסרט וול סטריט 2) מעולם לא היה שגוי כל כך.

אם כל זה לא מספיק, מעניש מס הכנסה את החוסכים ומצרף את הריבית הזעומה שהם מקבלים להכנסתם מעבודה. זאת יש לדעת שלמרות מדרגות המס, משכורת 'זוכה' לשיעור מס ההכנסה הגבוה ביותר.

מכשירי הכנסה קבועה (fixed income) כמו איגרות חוב (debentures), בונדס (bonds), ומניות מועדפות (preferred shares) ועל כך ברשומות המשך, הם מוצרי ההשקעה הראשונים שנתקלים בהם לאחר שחוצים את הכביש ממדרכת החיסכון למדרכת ההשקעות. רמת הסיכון בהם אמורה להיות נמוכה יחסית, אך שרירה וקיימת – תלוי במנפיק.

אמנם מכשירי הכנסה קבועה מסוגים אלה נחשבים כהשקעה לכל דבר ועניין, אבל האמת היא, שהם יצורי כלאיים המשלבים חיסכון (קרן + ריבית) והשקעה. לכאורה שילוב מנצח עבור משקיע שמרן, למעשה שילוב קטלני של רווח נמוך, סיכון מסוים, תנאים מגבילים וירידה בערכם במקרה של העלאת ריבית חדה במשק.

הריבית על מכשירי הכנסה קבועה אמנם גבוהה יותר מריבית על חסכונות, אבל גובה המס אינו מניח גם להם וחרמשו מגלח את אותו שיעור מס שמוטל על חסכונות (ועבודה). זה מביא אותי לכלל אצבע ראשון בענייני מס: כדאי שכל הכנסה מריבית תחסה תחת גגו של מקלט מס זה או אחר.

לבסוף אנו מגיעים לכלי ההשקעה המרכזי בשוק ההון: מניות רגילות (Common Shares) המעניקות למחזיק בהן חלק יחסי בחברה. ערכן של מניות אלו משתנה בכל רגע ביממה ובשום שלב אף לא אחד ערב לערכן. זהו החלק היותר מסוכן בתיק השקעות.

מס הכנסה נוטה חסד להכנסה (דיבידנדים) ממניות קנדיות רבות (לא כולן) וגם לריווחי הון מסוגים שונים והם זוכים למס מופחת. כך קורה שמולטי מיליונרים שהכנסתם מגיעה ממקורות אלו נמצאים במדרגת מס נמוכה יותר מהאנשים העובדים עבורם וחיים ממשכורתם. מציאות זו זוכה פעמים רבות לביקורת נוקבת מצד שכירים ולהרבה מס שפתיים מצד פוליטיקאים, אך עד שהיא תשתנה, אם בכלל, כדאי להצטרף לאלו המרוויחים מהכנסה פסיבית (דיבידנדים וריווחי הון) ולשלם פחות מס הכנסה.

תיק השקעות קלאסי מורכב משלושת האלמנטים האלו: חסכונות, מכשירי הכנסה קבועה, ומניות. רבים אינם מסתפקים בכך וקונים גם נדל"ן מניב (להשכרה); בין אם למגורים, למסחר, או לתעשייה. נדל"ן מניב נחשב כמשלים טבעי לכל תיק השקעות.

אולם ישנם גם כאלו המגוונים את תיק ההשקעות שלהם במטילי זהב, אוסף (כמו בולים, יצירות אמנות וכדומה) או מטבעות וירטואליים בהנחה

–  שלא רק שהם מהווים גידור כנגד אינפלציה, אלא גם ערכם הריאלי עולה עם הזמן,

–  הם מוסיפים גיוון לתיק ההשקעות ואין להם מתאם (correlation) עם איגרות חוב ומניות,

–  וכאשר סוף העולם יגיע, זהב, חפצים, ומטבעות וירטואליים יהפכו לאמצעי החליפין העיקריים.

אני סבור שהנחות אלו אינן מדויקות וחסרונותיו של זהב או חפץ הקבור באיזו כספת מבוטחת או מטבע וירטואלי שאי אפשר לקנות בו דבר עולים על יתרונותיהם. על כך אעמוד בהרחבה בפוסטים עתידיים.

קוריוז

קווין אולירי הוא בעלים גאה של אוסף שעונים ועטים יקרי ערך. הוא משוכנע שהאוספים שלו אינם רק נדירים ונאים, אלא גם מהווים השקעה טובה. ככל שהוא מסביר ומדגים יותר את אוסף שעוניו ועטיו, כך אני משתכנע פחות שערכם אכן יאמיר כמו שהוא מבטיח או לפחות ישמר עם הזמן. לדעתי, טיפוח אוסף יקר של חפצים מכל סוג שהוא, מיועד לאנשים עשירים שעתותיהם בידיהם וממש חשוב להם להרשים אחרים.

יש עם אוספים ארבע בעיות:

1.  גם מומחה בתחום יתקשה להבדיל בין חיקוי זול של שעון רולקס או עט מון בלאן לבין המקור.

2.  אוספים מטבעם נגנבים, ננטשים, או הולכים לאיבוד.

3.  לעיתים מתקבל רושם הפוך מזה שבעל האוסף היה רוצה להשאיר.

4.  ברוב המקרים, בעל האוסף או יורשיו לא יוכלו להחזיר את ההשקעה שלא לדבר על רווח כלשהו.