בנקאות יומיומית

תאריך עדכון אחרון: אוקטובר 23, 2020  /  קטגוריה: אוריינות פיננסית

עם כסף בכיסך, אתה חכם, אתה נאה, ואף שר היטב  /  המקור ביידיש נשמע טוב יותר

במאה השנים האחרונות הפך חשבון בנק לאיבר בגוף האדם. קשה אפילו לדמיין איך אפשר להסתדר בלעדיו, ואכן, (כמעט) לכל אחד יש מספר חשבונות בבנק אחד או יותר. הבנקים שמודעים לשירות החיוני אותו הם מספקים, מנצלים את ההזדמנות כדי למלא את המרחב הפיננסי בסוגים שונים של חשבונות ו"מוצרים" פיננסיים שיחד עם עמלות וריביות, משתנים לעיתים קרובות.

הפוסט הנוכחי מכסה את הסוגים העיקריים של חשבונות ומכשירים פיננסיים שמשתמשים בהם יום יום.

חשבון עובר ושב          (Chequing Account)

כל תושב עם שתי תעודות מזהות יכול לפתוח חשבון עובר ושב (מאיפה השם המצחיק הזה?). גם השם המקובל בצפון אמריקה – חשבון צ'קים – לא מספיק מדויק מפני שיש דרכים נוספות להפקיד או למשוך כסף מהחשבון ובכלל אפשר להעביר חיים שלמים עם חשבון צ'קים שמעולם לא הופקד בו או ניתן ממנו צ'ק. בעת פתיחת החשבון אין צורך להפקיד סכום ראשוני או להוכיח רמת הכנסה כלשהי בין אם החשבון אישי (Sole Account) או משותף (Joint Account).

מספר הפעולות החודשי המשוער קובע בדרך כלל איזה מבין האפשרויות לבחור. לרמת פעילות נמוכה רצוי לבחור חשבון עובר ושב זול יותר ואם נוכחים לאחר מכן שאין הוא מספיק, אפשר בקלות לשדרגו. החשבונות הזולים יישאו בדרך כלל שמות כמו: 'בסיסי', 'מעשי', או 'יומיומי' והיקרים יישאו שמות כמו: 'מומנטום', 'פרמיום', או VIP.

אם לא חורגים ממספר הפעולות בחשבון ואין דרישות מיוחדות, אז אין שום עמלות נוספות לעלות החודשית שנעה בין $5 ל- $20. עם זאת, מוצעים גם חשבונות עם הטבות מיוחדות לנוער, סטודנטים, עולים חדשים, וותיקי מלחמות (אין רבים כאלה בקנדה), אזרחים מעל גיל 60 ועוד.

פנקסי צ'קים נקנים בנפרד באתר הבנק והמבחר הוא גדול; מהפשוטים ביותר (מומלץ בחום) ועד למהודרים עם עיצוב בלעדי, אותיות בולטות ונצנצים. מוזר שצריך במאה ה-21 עדיין להתרוצץ עם פיסות נייר חתומות כדי להעביר כסף ממקום למקום, אך נראה שלמרות החדירה הדיגיטלית העמוקה לתחום הפיננסי, צ'קים ילוו אותנו עוד זמן רב.

בניגוד למקומות אחרים בעולם, בקנדה צ'ק החוזר עם חותמת Not Sufficient Funds גורם נזק רב לנותן. ראשית, הבנק גובה קנס ושנית, דירוג האשראי נפגע. לעיתים גם נמען הצ'ק זכאי לפיצוי. רצוי לא להגיע למצב ביש זה אף פעם.

צ'ק בנקאי (Certified Cheque) הוא צ'ק אישי שפקיד בנק הטביע עליו חותמת ובכך אישר שהבנק ערב לתשלום הסכום המופיע עליו. זהו תענוג יקר שרצוי להימנע ממנו ככל האפשר.

הוראת תשלום (Cashier’s Cheque, Bank Draft, Money Order) יכולה בדרך כלל למלא את מקום הצ'ק הבנקאי והיא גם זולה הרבה יותר. אלא שבמקרה זה יורד הכסף מהחשבון באופן מידי.

העברה אלקטרונית (e-Transfer) היא התשובה הבנקאית למטבעות וירטואליים. אחד הטיעונים המנצחים (לשעבר) בין מצדדי המטבעות הווירטואליים לבין הספקנים יותר ניגן על הצורך של אנשים מהיישוב לשלוח סכומי כסף קטנים בין בני משפחה, חברים, ועמיתים בלי צורך בתהליך מייגע של העברה בין בנקים. מסתבר שכלי חדש יחסית זה משיג את המטרה מהר וזול יותר מביטקוין ודומיו. כמובן שסוחרי סמים, מבריחי נשק, ומשתמטי מס יאלצו עדיין להשתמש באמצעים אחרים.

משיכת יתר אינה מקובלת בצפון אמריקה והבנק אינו מאפשר זאת ללא הסדר מוקדם. אפשרות אחת, היא תשלום חודשי עבור הגנה מפני משיכת יתר (Overdraft Protection) עד סכום מוסכם. אפשרות שניה, היא חשבון יקר שכבר כולל הגנה זו. בשני המקרים, סכום משיכת היתר נחשב כהלוואה בריבית גבוהה במיוחד. הדרך הטובה מכולן היא לחסוך עמלות מיותרות ולעולם לא להיכנס למצב בו אנו מוציאים יותר ממה שיש לנו.

כרטיס חיוב (Debit Card, Charge Card, Bank Card), הוא כרטיס מגנטי שמקבל כל מי שפותח חשבון בנק ולו שלושה שימושים עיקריים:

– האחד, אמצעי תשלום. הכסף יורד באופן מיידי מהחשבון.

– השני, לצורך שימוש בכספומטים של הבנק המנפיק; כאשר השימוש בכספומטים של בנק אחר גורר עמלה.

– השלישי, לצורך זיהוי כאשר משתמשים בשירותי כספר (Teller).

הכרטיס שלעיתים נקרא כאן "כרטיס אשראי ללא אשראי" מזכיר במידת מה את הארנק האלקטרוני, ינוח בשלום על משכבו.

קניה בתשלומים אינה מוכרת בקנדה. יש מדי פעם מבצעים של "קנה היום, שלם בעוד שנה," אך לאו דווקא בתשלומים. עקשנים המתקשים לוותר על הרגלים ישנים פיתחו שיטה מסורבלת המחקה קניה בתשלומים. מיותר ולא מומלץ.

חשבון חיסכון               (Savings Account)

הריבית שמשלמים הבנקים על חשבונות חיסכון נמוכה במיוחד ולמרות זאת, יש כל כך הרבה סוגים מהם. גם כאן נשמרים באדיקות שני עקרונות:

  1. ככל שיש לך יותר כסף להפקיד, תקבל ריבית גבוהה יותר.
  2. ככל שהריבית במשק נמוכה יותר, שמות החשבונות מרשימים יותר.

בצעירותי, תכנית חיסכון היה דבר פשוט. הפקדתי סכום כסף ולאחר פרק זמן מוסכם היה לי שם קצת יותר והתוכנית הייתה מתחדשת באותם תנאים. היום, רוב התוכניות מאפשרות בנוסף לחיסכון צנוע לעשות כל פעולה שניתן לבצע בחשבון צ'קים.

כמו כן, ניכרת נטייה מצד הבנקים לעוות אף יותר את מוסד החיסכון ע"י חשבונות עם תלות בגורם חיצוני כלשהו. לדוגמה, מדד המחירים לצרכן. אפשר להיות בטוחים שמהנדסי הבנק כבר בדקו ומצאו שכך הבנק ישלם פחות ריבית, מומחים למדעי ההתנהגות וידאו שהציבור אכן יולך שולל, ואנשי שיווק הכינו מסע פרסום מטעה ודף מסרים לפקידי הבנק שיעודדו לקוחות נאיביים להפקיד את כספם דווקא בתוכניות אלו.

פיקדון לזמן קצוב         (Guaranteed Investment Certificate)

למרות המלה Investment בשם, פיקדון לזמן קצוב הוא חיסכון ולא השקעה. תכונות GIC דומות אם לא זהות לתכונותיו של חשבון חיסכון במובן המקורי כפי שמתואר בפסקה שלמעלה.

לכל בנק יש לפחות ארבעה סוגים שונים של GICs:

  1. בר פדיון (cashable) תוך פרק זמן קצר בד"כ חודש. אפשר למשוך את הכסף מתי שרוצים והריבית נמוכה במיוחד.
  2. ריבית הגדלה כל שנה (escalating-rate) כדי להקטין פיתוי של משיכה מוקדמת.
  3. פדיון מדורג (laddered): בסוף שנה ראשונה אפשר לפדות חלק מהפיקדון. בסוף שנה שנייה אפשר לפדות חלק נוסף וכך הלאה.
  4. פיקדון הקשור לביצועים של סל מניות, מדד (index-linked) כלשהו, או שינוי בשער הריבית (interest-rate-linked) כאשר הקרן מובטחת.

ישנם סוגים נוספים, אך כולם סגורים ללא יותר מחמש שנים כדי שיהיו זכאים לביטוח CDIC (ראה פסקת המשך).

ביטוח פיקדונות ע"י Canada Deposit Insurance Corporation

הכסף המופקד בחשבונות צ'קים, חסכון, ו- GICs מבוטחים באופן אוטומטי עד לסכום של $100,000 בשני תנאים: הפיקדון בדולרים קנדים ותקופת החיסכון אינה עולה על חמש שנים. עם זאת, הסכום המרבי המעשי גבוה הרבה יותר.

לדוגמה, בעל ואשה רוצים להפקיד חצי מיליון דולר ב- GIC והיו שמחים אם כל הסכום יהיה מבוטח. הדרך לעשות זאת היא לפתוח חשבון GIC אחד על שם הבעל ולהפקיד בו $100,000, לפתוח חשבון GIC שני על שם האישה ולהפקיד בו $100,000, וחשבון GIC שלישי משותף ולהפקיד אף בו $100,000. לאחר מכן, לחזור על התהליך בבנק אחר. באופן זה כל חצי מיליון הדולר מבוטחים.

בנוסף, גם פיקדונות במסגרות רשומות כמו RRSP ,RESP, TFSA ואחרות מבוטחים כל אחד בנפרד עד לגובה של $100,000 בתנאי שהכסף מופקד בחשבונות חיסכון או GIC ולא באיגרות חוב, מניות וכדומה. הסבר מפורט על מסגרות רשומות יבוא בהמשך.

חשבון כרטיס אשראי                (Credit Card Account)

יש דמיון רב בין כרטיס אשראי וסכין מטבח. שניהם מועילים מאד אם משתמשים בהם בצורה נכונה ושניהם מסוכנים אם לא. כלל ברזל ראשון גורס: לעולם לא לאחר בתשלום. הסיבה: סביבת ריבית נמוכה או גבוהה, ריבית האשראי תמיד אסטרונומית. כלל ברזל שני: תמיד לשלם את סכום האשראי במלואו. הסיבה: אם הסכום לתשלום הוא $100 ואנו משלמים בתחילה רק $99, ריבית פיגורים תושת מיד על כל קניה חדשה. נשגב מבינתי איך הסדרים מסוג זה חוקיים. כלל ברזל שלישי: לעולם לא להתקרב לתקרת האשראי. זהו סימן מובהק לכך שאנו מוציאים יותר מדי. כלל ברזל רביעי: אל תשאיל את הכרטיס לאיש. הוא אישי וצריך להישאר כזה.

בחירת כרטיס אשראי

לכל חברה המנפיקה כרטיסי אשראי ישנם עשרות סוגים שאפשר לבחור מהם את הכרטיס המתאים לנו. כדי לצמצם את המבחר הגדול כדאי לבור את הבר מן התבן. אמת המידה שלי מורכבת משלש דרישות:

  1. הונפק ע"י חברה גדולה (לדוגמה, Visa, MasterCard, American Express).
  2. בלי תשלום שנתי וללא עמלות גלויות או חבויות.
  3. עם החזר מזומן וכל המרבה הרי זה משובח. הכרטיס שלי, לדוגמה, מחזיר עד 1% מהסכום שאני מוציא.

כל כרטיס שעונה על דרישות אלו מספיק טוב עבורי. איני מייחס כל חשיבות לנקודות, מבצעים, הטבות, ושאר ירקות.

צריך לדעת

מנפיקי כרטיסי אשראי בכל העולם מרוויחים מאתיים מיליארד דולר לשנה מדמי חבר, עמלות, וריבית. חשוב שלא נהיה בין אלו שמגדילים את רווחיהם.

פיתוי לכסף קל

פעם ברבעון, שולח לי הבנק "הודעה חשובה" – הצעה מנומסת להעלות את תקרת האשראי. בסוף ההודעה מופיעה תמיד השורה: הזדרז, תוקף ההצעה יפוג בקרוב. זה שקר כמובן. תוקף ההצעה אף פעם לא יפוג, כל עוד הבנק משוכנע שמקבל ההודעה במצב כספי איתן. אם הבנק סבור אחרת, לא תגיע שום הצעה, אלא הודעה (בדיעבד) על הנמכת תקרת האשראי. לבנק יש אינטרס חזק להגביר את השימוש בכרטיסי האשראי שלו; בעוד שהאינטרס שלנו הפוך, וביחסינו עם הבנק, זה הדבר היחיד שחשוב.

קו אשראי         (Line of Credit)

בנקים אוהבים מאד לתת הלוואות. קו אשראי הוא אחד הסוגים הפופולריים ביותר שנראה כמו הכלאה בין הלוואה עומדת וחשבון צ'קים. באופן כללי וגם כאן, הבנק מלווה בשתי צורות: עם ובלי בטחונות. מסגרת אשראי קטנה (נניח $5,000) לא תדרוש בטחונות ותיענה (או שלא) במהירות יחסית. מסגרת אשראי גדולה (נניח $100,000) כן תדרוש בטחונות ואישורה יהיה איטי יותר.

הריבית על קו האשראי משתנה מאדם לאדם ותלויה בהיסטוריית האשראי וביכולת החזר נוכחית. אם הבנק מרוצה משני פרמטרים אלה (יש עוד, אך הם משניים), הריבית תהיה נמוכה יותר מאשר מקבלים אחרים הנמצאים בדרגת סיכון גבוהה יותר.

הבטוחה (security) החביבה על הבנקים היא הערה במשרד רישום המקרקעין (כמו בעניין משכנתה), כך שאין אפשרות למכור את הבית או להעבירו על שם מישהו אחר בלי שהבנק מוחק את ההערה קודם לכן והוא יעשה זאת רק לאחר שקו האשראי ייסגר.

הבנק פותח את קו האשראי בחינם אבל גובה עמלה מפולפלת כדי לסגור אותו. כך, שגם אם לא השתמשנו בדולר אחד מקו האשראי, עדיין תהיה לנו סיבה טובה לקלל את הבנק.

מי צריך יועץ בבנק?

התשובה הקצרה היא: כל אחד. עם כל הממשקים הידידותיים באתרי הבנקים, מאד נוח שיש פרצוף מוכר (שאולי אף זוכר אותנו במעומעם), שיענה על שאלות שמיוחדות לבנק וקשורות לנהלים, גובה ריבית, תאריכים, מבצעים, ועוד. יתר על כן, הם גם יכולים לבצע פעולות ולא רק לספק מידע עדכני. כל עוד לא קונים מהם יחידות השתתפות בקרנות נאמנות (או כל מוצר קלוקל אחר) אנו על קרקע בטוחה.

יחד עם זאת יש למטבע הזה צד שני שחייבים להיות ערים לו:

  • לעיתים קל לשכוח שהיועץ עובד עבור הבנק והאינטרסים של הבנק שונים משלנו.
  • מטבע עבודתם, היועצים פסיביים ולא ייזמו דבר בעצמם. הלקוח הוא זה שצריך לשאול, לחפור, ולבקש.
  • הם תמיד אדיבים ונותנים את ההרגשה שרק עלינו הם חושבים. הם לא.
  • יהיה תוארם אשר יהיה, הם לא יועצי השקעות גם אם יש להם רישיון למכור קרנות נאמנות.
  • במקביל להיותם יועצים הם אנשי מכירות עם מכסות למלא (כמו בחנויות רהיטים או סוכנויות רכב) של מוצרי הבנק ומתוגמלים בהתאם.

חלק מהמוצרים שיועצים וכספרים מנסים, ממש בכוח, למכור ועלינו להתרחק מהם ככל האפשר הם:

  • ביטוח משכנתה למקרה של מוות או נכות – בחברות ביטוח נקנה מוצר טוב וזול בהרבה.
  • ביטוח כנגד משיכת יתר מחשבון עובר ושב – מיותר לאנשים אחראים.
  • ביטוח כנגד אי תשלום לחברת כרטיסי האשראי – יקר ומיותר לאנשים אחראים.
  • חשבונות עובר ושב יקרים – מיותרים למשק בית רגיל.
  • כרטיסי אשראי יקרים – טובים אולי לאגו, אך מזיקים ליתרה בחשבון הבנק.
  • פתיחת קו אשראי או העלאת תקרת האשראי – דרישה לכך צריכה לבוא מאתנו במידת הצורך.
  • קרנות נאמנות – שומר כספו ירחק מהן.

פעם היו אומרים, "אל תבטח במישהו עם עניבה". הייתי אפילו מרחיב זאת: סניף הבנק ואתר האינטרנט שלו הם טריטוריות עוינות לכספינו. עלינו להתנהל בזהירות ולהציב את חשדיהו לפני כבדהו.

Image courtesy of Graphics Mouse at FreeDigitalPhotos.net

לסיום

בפתגם החביב "אם יש לך אקדח, אתה יכול לשדוד בנק. אם יש לך בנק, אתה יכול לשדוד את כולם", יש יותר מגרעין של אמת.

דוגמה קיצונית לכך אפשר לראות בבנק Wells Fargo. בספטמבר 2016 פורסם כי בין השאר, עובדי הבנק פתחו יותר משני מיליון חשבונות רפאים ללקוחות הבנק וגבו עליהם מיליוני דולרים בעמלות מכל הסוגים האפשריים כדי להגדיל את הבונוסים שלהם. שנה לאחר מכן התגלה שהבנק רשם כמיליון לווים שלו, ללא ידיעתם, לתוכניות ביטוח רכב יקרות. הונאות אלו ואחרות נמשכו שנים ארוכות בטרם מישהו שם לב. בין השאר, התברר שלהנהלת הבנק, לדירקטוריון ולרגולטורים הגיע שוב ושוב מידע על הונאת לקוחות — אבל הם התעלמו ממנו. אל תהיו לקוחות מרומים. בדיקה שגרתית של מצב חשבונותינו, תמנע מצב ביש כזה.

בנקים כמו גם מוסדות פיננסים אחרים אינם חברינו – גם אם התחלנו לחסוך אצלם מגיל שש. הם ילוו לנו בשמחה מטריה ביום שמש וימנעו אותה מאתנו ביום סגריר. ביחסנו איתם, עלינו לעמוד כל הזמן על המשמר. מצד אחד לנצל את זכויותינו ומצד שני לא להרשות להם לחלוב אותנו בעזרת מצגי שווא ושירותי סרק.

למרות הפיתוי העז "לפזר את הסיכון" ולפתוח חשבונות בכמה בנקים, אני סבור שבנק אחד החבר ב- CDIC הוא די והותר עבור החוסך הממוצע וזאת משתי סיבות: האחת, קשה יותר לעקוב אחר חשבונות רבים ביותר מבנק אחד. השנייה, סך כל העמלות יהיה משמעותית נמוך יותר. עבור סכומי חיסכון גבוהים מאד, יתכן וכן כדאי לפתוח חשבונות בכמה בנקים, לנצל את נקודות החוזק בכל אחד מהם ולהימנע מנקודות החולשה.

ככלל, רצוי להשתמש בפלסטיק (כרטיס חיוב וכרטיס אשראי) והעברה אלקטרונית (e-Transfer) ולא בכסף מזומן או צ'קים. באופן זה הפרטים של כל הוצאה (סכום, תאריך, מקום) נרשמים באופן אוטומטי וקל יותר לעקוב אחריהם. כרטיס אשראי אחד (המחזיר כסף) וכרטיס חיוב אחד (ללא עמלה) זה כל שאנו צריכים.

4 תגובות בנושא “בנקאות יומיומית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: