קרנות נאמנות – שומר כספו ירחק

תאריך עדכון אחרון: פברואר 5, 2021  /  קטגוריה: קרנות

קרנות נאמנות נותנות לאנשים את הרושם שהן ממש משקיעות בשוק ההון  /  עשן ומראות

הרעיון הבסיסי של קרן המשתמשת בכספם של משקיעים רבים כדי להשיא תשואה הגבוהה מזו של תוכניות חיסכון, תמורת סיכון קצת יותר גבוה, הוא טוב ואפילו מתבקש עבור ציבור רחב שרוצה לנתב חלק מחסכונותיו לשוק ההון, אך מאד לא רוצה להפוך בעצמו למשקיע. אלא שבין הרעיון ליישומו דברים רבים השתבשו בדרך וכבר עשורים רבים קרנות נאמנות הן אחד הכלים העיקריים של תעשיית הכסף לחליבת אותו ציבור.

השם 'קרנות נאמנות' אמור היה להיות תרגום מאנגלית לשם 'mutual funds'. למרות שאפשר בדוחק למצוא הסבר לשמות אלו, לרוב האנשים, כולל אלו שבתוך התעשיה, שני השמות סתמיים ואינם מעידים דבר על מהות הקרנות.

תכונה משותפת של רוב קרנות הנאמנות היא היותן קרנות פתוחות. כלומר, מספר יחידות השתתפות שקרן מנפיקה אינו מוגבל, ולפיכך על פי החוק היא חייבת לקנות בחזרה כל יחידה העומדת לפדיון גם אם אין לאותה יחידה קונה אחר באותו זמן. עם זאת, המחיר של אותה יחידה משתנה לפי הערך הנקי של נכסי הקרן בסוף יום המסחר.

התעשיה הדינוזאורית של קרנות נאמנות מיועדת למי שאינו מכיר ואינו רוצה להכיר את עולם ההשקעות. תשע מתוך עשר קרנות רואות את תשואת המדד מלמטה, חלקן רק בעזרת משקפת. השאר מגיעות בדוחק לשיעור תשואת המדד או אפילו עוברות אותו, אך מכיוון שהן לא מצליחות לחזור על הישגן, בלתי אפשרי לחזות איזו קרן תצליח באיזו שנה להגיע למדד. כל זה עוד לפני שדיברנו על דמי ניהול ועמלות שונות.

מתוך Amazon.ca

קטגוריות

נהוג לחלק קרנות (לא רק נאמנות) לשבע קטגוריות:

1.  קרנות שוק הכסף המשקיעות במגוון של תוכניות חיסכון וניירות ערך ממשלתיים ובנקאיים בסיכון ותשואה נמוכים מאד.

2.  קרנות המחזיקות איגרות חוב ומכשירי חוב בטוחים.

3.  קרנות המחזיקות מניות מקומיות וזרות.

4.  קרנות 'מאוזנות' המחזיקות איגרות חוב ומניות.

5.  קרנות מחקות מדד.

6.  קרנות המתמחות בסקטור מסוים או אזור גיאוגרפי, או אידיאולוגיה כלשהי (איכות הסביבה למשל).

7.  קרנות המחזיקות קרנות אחרות.

יתרונות

למעשה לקרנות נאמנות יש יתרון אחד בלבד – קל לקנות ולמכור יחידות השתתפות שלהן. בעוד שנתיבי השקעה אחרים (למשל קרנות ETF, מניות) דורשים מאמץ מסוים מצד המשקיע. בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים יוצאים מגדרם כדי להחליק את תהליך הקניה ולהציגו כפשוט ונעים כמו קניית גלידה.

  • יועץ חביב במשרד ממוזג ידקלם לך כל מה שמומחי שיווק לימדו אותו לומר.
  • יש לך רק סכום קטן להשקיע כל שבוע? אין כל בעיה.
  • מספר יחידות ההשתתפות יותאם בדיוק לסכום הכסף הנתון (לדוגמה, 7.418539 יחידות).
  • לכאורה אין עמלה על קנייה או מכירה של יחידות ההשתתפות.

דוגמה

חוזרת גברת מנדלבסקי עייפה מהעבודה ובדרכה הביתה היא עוצרת לעשר דקות בסניף הבנק שלה כדי לברר משהו והפקיד מפתה אותה לקנות יחידות השתתפות של קרן נאמנות מאוזנת. ברגע שהיא חתמה על הטופס המתאים, הפכה גברת מנדלבסקי ל'משקיעה' בלי שיהיה לה מושג לגבי נכסי הקרן, תנאי יציאה המוגדרים בתשקיף, דמי ניהול, מיסים שתיאלץ לשלם, ועמלות שינוכו באדיקות מהשקעתה.

אם תחפוץ גברת מנדלבסקי לקנות בעתיד עוד יחידות בקרן, היא יכולה לחסוך לעצמה את הטיול לסניף. כל שעליה לעשות הוא לטלפן ליועץ שלה ובום-טראח העניין מסודר. לעומת זאת, אם היא תרצה לדעת יותר פרטים על הקרן, התשובות שתקבל יהיו כאלו שנוסחו בקפדנות על ידי מחלקת השיווק של הבנק ולא על ידי מומחה להשקעות שחפץ בטובתה.

בזה מסתכמים יתרונות של קרנות נאמנות למרות שהפרסומים שלהן עומדים על שני יתרונות נוספים (שאינם באמת כאלה):

1.  מבחר גדול

למעשה המבחר אינו גדול – הוא ענק. לכאורה, משקיע יכול לבחור בין אלפי קרנות שונות, אלא שאין זו אפשרות מעשית. קריאת תשקיף של קרן אחת יכולה לקחת שעות וגם אז לא יגלה הקורא את כל המוקשים המשפטיים החבויים שם. לכן כל מי שאינו איש מקצוע 'בוחר' את הקרן שפקיד הבנק המליץ עליה… והפתעה, הפתעה, זו במקרה קרן של הבנק עם עמלות מנופחות, דמי ניהול גבוהים, וקנס על יציאה מוקדמת.

2.  ניהול מקצועי

אפשר וצריך להתווכח על זה, אבל גם אם נניח שאכן מנהל הקרן מקצועי ואחראי, עדיין הוא כבול לאילוצים, כללים, ודרישות (לעיתים לא מציאותיות) של בעלי הקרן, הפוגעים באופן שבו הוא פועל. אולי זו אחת הסיבות שמנהלי הקרנות מוחלפים לעיתים קרובות. למעשה, התמריץ היחיד של מנהל קרן (מקצועי או לא) הוא להגדיל את מספר הלקוחות ולשמר אותם. בזה נמדדת הצלחתו. התוצאה: הקרן מפגרת אחר מדד הייחוס ותשואת הלקוחות מפגרת אחר הקרן. סוד גלוי הוא שמנהלי קרנות אינם משקיעים את כספם הפרטי בהן.

חסרונות

בהחלט יתכן שרשימת החסרונות המפורטת כאן אינה מלאה. צריך גם להביא בחשבון את התשוקה הבלתי נלאית של שוק ההון להאריך אותה ככל האפשר.

הסיכון עבור משקיעים לא פוחת אלא רק משתנה

לפעמים יש הרגשה שהשקעה בקרן נאמנות (או כל קרן אחרת) בטוחה יותר מהשקעה ישירה במניות, אך אין הדבר כך. משקיע אחראי מקפיד שהמרחק בינו ובין כספו יהיה קצר ככל האפשר. הכנסת שכבה נוספת שעלולה לגרום צרות או אפילו לפשוט רגל, היא צעד בכיוון הלא נכון.

ניהול אקטיבי

זהו החטא הקדמון של עולם ההשקעות. אם בעבר הרחוק מאד הייתה לכך הצדקה חלקית (שלא אעמוד עליה עכשיו), הרי היום אין לאף מנהל קרן, מוכשר ככל שיהיה, סיכוי סביר להגיע לתשואת מדד הייחוס לאורך זמן. יש לכך ארבע סיבות עיקריות:

1.  כמו שמחשבים מנצחים כל שחקן אנושי במשחקי לוח, כך מביס מסחר אלגוריתמי את השחקנים האקטיביים בבורסה.

2.  בתי השקעות המעסיקים מאות אנליסטים ומהנדסים פיננסיים ומשתמשים בריגול תעשייתי, יודעים הכל לפני כולם ומסוגלים לנתח וליישם את המידע בפרקי זמן קצרצרים.

3.  מבנה חשבונאי של חברות (במיוחד גדולות) הפך למורכב יותר מבעבר וזאת עוד לפני שלוקחים בחשבון 'יצירתיות פיננסית' שנועדה לגלות טפח ולכסות טפחיים.

4.  תזמון שוק, ובמיוחד תזמון של מניות בודדות מועד לפורענות.

בתנאים כאלה אין פלא שיש מנהלי קרנות המנצלים את חוסר השקיפות בפעילותם כדי להיות מחקי-מדד בארון. כלומר, הם מעמידים פנים שיש להם כישורים לבחור חברות שיצליחו, אך בפועל הם נצמדים בחשיכה למדד רחב כלשהו ומתפללים שלא יתפסו על חם.

תחלופת יתר

ניהול אקטיבי אינו אומר שצריך לקנות ולמכור ברציפות ניירות ערך. אלא שמנהלי הקרנות אנוסים לעשות זאת בגלל סיבות לא ענייניות כמו אופק זמן קצר, תחרות עם ביצועי קרנות אחרות, רצון להתקרב לחברות המרכיבות את המדד וכדומה. ג'והן בוגל היטיב לתאר זאת בספריו וכן הסביר ניגודי עניינים נוספים בין מנהלי הקרנות ולקוחותיהן.

גיוון יתר

זוהי בעיה כללית של קרנות נאמנות שבבעלות רבות מהן מאות מניות / איגרות חוב מסוגים שונים.

דמי ניהול (MER)

דמי הניהול שערורייתיים והקרן גובה אותם בין אם היו לה רווחים או הפסדים. דויד צ'ילטון סיפר פעמים רבות שמשקיעים בקרנות נאמנות חושבים ש- 2.5% דמי ניהול שנתיים מסתכמים בסכום זניח. הדוגמה שלמטה מוכיחה את ההיפך. יתר על כן, ישנם אנשים (אחד מהם הכרתי באופן אישי) המאמינים שאינם משלמים דבר עבור ניהול הקרן.

עמלות

בנוסף לדמי הניהול, יש גם עמלות אחרות שהיועץ בבנק המוכר את יחידות ההשתתפות מקפיד שלא להזכיר.

חוסר שקיפות

–  כמה עולה יחידת השתתפות? אין לדעת

בניגוד למניות, קרנות ETF, או איגרות חוב שמחירן ידוע בכל רגע נתון, מחיר יחידת השתתפות בקרן נאמנות מחושב רק בסוף היום. קונים לא יודעים כמה בדיוק צריך לשלם ומוכרים לא יודעים עד סוף יום המסחר כמה יקבלו. אין גם אפשרות להשתמש בפקודות 'הגבל' ו'עצור' (limit and stop orders).

–  איזה ניירות ערך מחזיקה הקרן? אין לדעת

יש קרנות שמפרסמות את רשימת ניירות הערך שהן מחזיקות, פעם ברבעון. אחרות פעם בחצי שנה או שנה, אבל גם אז מעט מאד משקיעים יודעים היכן אפשר למצוא את המידע הזה.

–  למה נקנו / נמכרו ניירות ערך מסוימים? אין לדעת

גם המעטים שמצליחים למצוא את פרסומי הקרן פעם בתקופה, לא ידעו מה היו השיקולים לקנות או למכור את ניירות הערך.

–  כמה שילם משקיע דמי ניהול ועמלות בערכים דולרים? אין לדעת

קרנות הנאמנות מקפידות שלא להסגיר סוד זה למשקיעים. נשגב מבינתי איך בכל המדינות חוקים להגנת הצרכן נאלמים דום, כאשר הדבר מגיע לתעשיית הכסף. לא סתם מכנים את קרנות הנאמנות "מגרש חניה לכספי משקיעים המוכנים לשלם עמלות ומיסים הגבוהים מהתשואה שיקבלו".

חלק מכספי הקרן מוחזק במזומן

מכיוון שהקרן פתוחה וחייבת לקנות כל יחידת השתתפות העומדת לפדיון, היא מוכרחה להחזיק חלק לא קטן מנכסיה במזומן. כך, במקום שהכסף יעבוד עבור המשקיעים, הוא מנמנם לו באיזה חשבון בנק וכמובן, משולמות עליו כל העמלות.

אין אפשרות להשוות בין קרנות

גם אם לשתי קרנות מטרה זהה, הרי לכל קרן תשקיף שונה ולכל קרן נכסים ומבנה עמלות אחר ואלו יכולים להשתנות בלי הודעה. כמו כן, קרנות אינן מפרסמות נתונים בסיסיים כמו רווח ליחידת השתתפות (EPS), מכפיל רווח (P/E) וכדומה.

פרסום

הפרסום של קרנות נאמנות מטעה במזיד, ומיועד לציבור רחב שאין לו מושג איך העסק עובד. הרגולטור משום מה עוצם עין. בנקים וחברות השקעה מפרסמים בלי סוף כמה כדאי להשקיע דרכם ולא דרך מתחריהם, אך מקפידים להסתיר שכולם בעצם מוכרים את אותה סחורה עבשה בלבוש כזה או אחר. לא מיותר לציין שאף לא אחד מהם מזכיר את צמד המילים "קרנות נאמנות" או את העלות האמיתית של הקרן למשקיע.

מה קורה עם קרן שביצועיה גרועים?

הלקוחות מאבדים את רוב כספם והבעלים של הקרן ממזגים אותה עם קרן אחרת או סוגרים אותה ודקה אחר כך פותחים קרן חדשה בעלת שם מטעה דומה. מספר הקרנות שנסגרות כל שנה הוא סוד כמוס שהס מלהזכיר. למרות זאת, משקיפים טוענים שפחות מ- 60% מהקרנות מגיעות ליום הולדתן העשירי. ללקוחות נאיביים במיוחד מדגיש סקוטיה בנק שבניגוד לתוכניות חיסכון וחשבון עובר ושב, כסף המושקע בקרנות נאמנות אינו מבוטח על ידי CDIC (FDIC בארה"ב).

תשואות

המקום שבו חסרונותיה הרבים של קרן נאמנות באים לידי ביטוי כואב במיוחד נמצא בשורה התחתונה. בדוגמה הבאה אפשר לראות את ההפרש בין תשואה של משקיע במניות לעומת תשואה של משקיע בקרן נאמנות טיפוסית.

מקס ומוריץ ירשו $100,000 כל אחד. מקס החליט להשקיע בעצמו את הכסף במניות של חברות גדולות המשלמות דיבידנדים ומגדילות אותם מידי פעם; ואילו מוריץ התעצל לעשות זאת והשקיע את כספו בקרן נאמנות מנייתית שהומלצה על ידי היועץ בבנק.

שוק המניות הקנדי מניב בממוצע כ- 8% בשנה (האמריקאי אף יותר), אך עקב מגבלותיה מניבה קרן נאמנות רק 5.5% בשנה ואילו המשקיע עצמו נאלץ (לאחר תשלום דמי ניהול) להסתפק ב- 3% בממוצע בלבד.

במהלך 25 השנים הבאות טרח מקס והשקיע מחדש את הדיבידנדים שהצטברו, ואילו מוריץ סמך על קרן הנאמנות שתעשה את המלאכה עבורו והיא אכן עשתה זאת. בחלוף 25 השנים בדקו השניים את המאזן בחשבונם וזו התמונה שהתגלתה להם:

מקס שהשקיע בעצמו במניות:  $684,848

מוריץ שהשקיע בקרן נאמנות:  $209,378         (הקרן עצמה הרוויחה:  $381,339)

מיסוי

למנהל של קרנות נאמנות לא איכפת ממיסים מפני שהקרן אינה משלמת אותם, אלא המשקיע. שלא במפתיע הניהול האקטיבי (קנייה ומכירה של ניירות ערך) במטרה 'להכות את השוק' מגדיל את חבות המס, לפעמים לממדים גרוטסקיים. לדוגמה, לקוח שהצטרף לקרן נאמנות בדצמבר, ישלם מס על ריווחי הון של הקרן במשך 11 החודשים שקדמו לכניסתו! אין זה נדיר שמחיר יחידת השתתפות ששילם המשקיע יורד ובכל זאת הוא צריך לשלם מס על ריווחי הון.

במקרה ידוע מ- 2015 החליט הבנק הגדול בקנדה להעביר את השקעותיו בסך שני מיליארד דולר מקרן נאמנות אחת לאחרת. הבנק הודיע על כוונתו למחזיקי תעודות ההשתתפות ואף הרגיע אותם שהוא יישא בהשלכות המס והוצאות שונות שיגרור המהלך. בסוף השנה קיבלו המשקיעים טופס T3 מהבנק וגילו חיוב מפלצתי החל עליהם כתוצאה מ'ריווחי הון' של הקרן, למרות שהם לא הרוויחו דבר מהמעבר. האירוניה בדבר: זו הייתה קרן נאמנות שהתהדרה בטכניקת השקעות הנושאת שיעור מס מופחת.

צריך להודות עם זאת, שניתן להתגונן מפני רעה חולה זו על ידי הכנסת יחידות הקרן לחשבונות פטורים ממס (TFSA) או חשבונות שבהם המס דחוי (RRSP, RRIF, LIRA, RESP ועוד).משקיעים שאינם מודעים לכך משלמים בסוף השנה חשבון מפולפל לשלטונות המס.

"תשואות העבר אינן מעידות על ביצועי העתיד"

כפי שהחוק מחייב את חברות הסיגריות להדפיס אזהרה למעשנים שהעישון יפגע בבריאותם, כך היה ראוי לחייב את קרנות הנאמנות להדפיס אזהרה במקום בולט שהשקעה בהן תפגע, קרוב לוודאי, באיתנותם הפיננסית של המשקיעים. במקום זה חייבות קרנות הנאמנות להדפיס הודעה פושרת על כך ש"תשואות העבר אינן מעידות על ביצועי העתיד". אלא שאין זו אזהרה כלל ועיקר. לפעמים זו אפילו קריאת עידוד לקרן כושלת שאולי ביצועיה ישתפרו בעתיד.

למרבה המזל איש אינו מייחס (ובצדק) כל חשיבות ל'אזהרה' זו. באותה מידה היו קרנות הנאמנות יכולות להזהיר ש"צבעי העניבות של היועצים אינם מעידים על ביצועי העתיד של הקרנות" וגם זה יהיה נכון.

למעשה תשואות העבר לא אומרות דבר על ביצועי העתיד בכל סוגי ההשקעה ולאו דווקא בקרנות נאמנות.

"הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם" (מחכים למשיח / שלום חנוך)

מדהים ככל שזה נשמע, קרנות נאמנות הן עדיין מכשיר ההשקעה הפופולרי ביותר בקרב מעסיקים ובקרב הציבור ובהפרש ענק מהמקום השני, שאותו תופסות קרנות סל מחקות-מדד, הטובות בהרבה בתחומי שקיפות, ניהול (חצי) פסיבי, בלי עמלות נסתרות, ודמי ניהול נמוכים ביותר.

לבסוף

כל מי שאינו רוצה להיות משקיע שואל את עצמו, אם לא קרן נאמנות, אז מה כן? תעשיית הכסף משאירה רק את האפשרות של קרנות נאמנות למי שאינו רוצה לפתוח חשבון השקעות ולנהלו בעצמו. האפשרויות האחרות נמצאות בתחום החיסכון ולא ההשקעות. תוכניות חיסכון למיניהן ובעיקר GICs מהוות תחליף הולם ופחות מסוכן מקרנות נאמנות.

המתכונת המכעיסה של קרנות נאמנות יכולה ללמד אותנו מספר דברים:

  • חשוב ללמוד את הבסיס להשקעות. אין צורך להפוך למומחה, אבל יש צורך להבין במה אנו משקיעים ולמה.
  • חשוב להשקיע בכוחות עצמנו, ללא קרנות, יועצים, ומנהלי תיקים.
  • בניגוד למנהלי קרנות, חשוב להיות משקיע פסיבי, לגוון במידה, ולחשוב לטווח ארוך.
  • ההוצאה השוטפת על תיק השקעות צריכה להיות אפס או משהו קרוב מאד לזה.

אם נפעל לפי כללים אלה, הבדל התשואה של תיק ההשקעות שלנו לאורך זמן יכול להיות גדול, והדוגמה של מקס ומוריץ ממחישה זאת היטב.

11 תגובות בנושא “קרנות נאמנות – שומר כספו ירחק

  1. ראשית, תודה יעקב על כל הכתיבה! עברתי מישראל לונקובר לפני ארבע שנים ולמרות כל מה שחשבתי שאני יודע על חסכון והשקעות, אני מוצא הרבה עניין ותובנות בבלוג שלך.
    בהקשר לפוסט הזה עלו לי כמה שאלות ואולי תוכל לעזור לי לענות עליהן. בתור הקדמה – מקום העבודה מפריש עבורי כספים ל DCPP ב SunLife ובחרתי בקרן שעוקבת אחרי ה S&P 500 שנקראת Blackrock US Equity Index Reg. לפי הסיכום של שנת 2021 שקיבלתי, ה Fund Management Fee עומד על 0.13%, ובאמת זה מתאים ל Fees שמופיעים לי בחשבון. אני חשבתי שדמי הניהול האלו סבירים ופתחתי גם RRSP באותם תנאים כי הכל יורד דרך תלוש השכר ואני לא צריך לנהל מעקב יותר מדי מתוחכם.
    1) האם ה Fund Management Fee מקבילים ל MER, או שמדובר בדמי ניהול נוספים?
    2) דמי ניהול של 0.13% נראים לי סבירים, למרות שהם פי שתיים מה MER שהזכרת בהקשר ל ETF. האם אני מפספס משהו? האם נגבים דמי קניה ומכירה שאני לא רואה? בשיחה עם SunLife הם אמרו שהקרן ללא loads אבל אני לא מוצא את זה בדפים.
    בנושא דומה:
    3) אני מחזיק RESP לילדים בבנק שלי (ScotiaBank), וגם שם משקיע ב S&P500 דרך קניה של קרן Scotia U.S. Equity Index Fund כל שבועיים בערך. ה MER של הקרן הזו 1.08% ורשום שהיא ללא loads. היועצת אמרה שחוץ מדמי הניהול אין תשלומים נוספים, אז רציתי לדעת איך אני יכול לגלות אם היא מרוויחה מכל קניה כזו והאם יש עמלות נסתרות על הפסקת קנית יחידות?
    4) אני מבין שהדרך הזולה תהיה לפתוח חשבון RESP ב Questrade ולקנות שם ETF של Vanguard. האם יש לך או למישהו אחר נסיון עם קבלת המענק מהמדינה והשקעתו מחדש? האם יש דרך להעביר גם את המענק שמקבלים תושבי British Columbia?

    אשמח לעוד הצעות ועצות, אבי

    אהבתי

    1. קודם כל, לגבי הכספים שמקום העבודה שלך מפריש. לא תוכל לדעת אף פעם בודאות כמה אתה משלם
      כי כשאומרים 0.13% אתה לא יודע ממה ואתה לא רואה בדוחות כמה שלמת בדולרים.
      שוד לאור יום חוקי לחלוטין
      אני באופן אישי, פשוט בחרתי את הקרן שדמי הניהול בהם היו הכי נמוכים – וזה אכן קרן שעוקבת אחרי ה S&P
      לגבי מספר 4
      כן, אני פתחתי חשבון בברוקר חיצוני והשקעתי שם
      ברגע שאתה מעביר לשם כסף המדינה מעבירה לשם ישירות את המענק אחרי מספר שבועות

      אהבתי

    2. היי אבי,
      נעימה לי קריאתך. בטוח שהחורף אצלכם בוונקובר פחות קר מזה שאנו חווים בטורונטו. בני מזל אתם.

      אתפנה מאוחר יותר היום לענות על שאלותיך, אבל מכיוון שאינני בעל רישיון ייעוץ מכל סוג שהוא, יהיו תשובותיי כלליות בלבד.

      בברכה, יעקב

      אהבתי

  2. היי אבי,

    ראשית, אני מקווה שאתה תורם את הסכום המקסימלי להשלמת מעביד לקרן הפנסיה הצוברת (DCPP) שלך. זה כסף שחבל 'להשאיר על השולחן'.

    לגבי Blackrock US Equity Index Reg
    העפתי מבט בקרן של בלאקרוק שעוקבת אחר ה- 500 S&P ושם ה- MER עומד על 0.35%, כך שדמי הניהול שאתה משלם (כנראה תוצאה של משא ומתן בין מקום העבודה שלך ובלאקרוק) הם ממש מציאה. הבעיה שבגלל חוסר השקיפות המובנה בקרן נאמנות, אין בעצם אפשרות לדעת כמה אתה באמת משלם.

    1) ה Fund Management Fee אכן מקבילים ל MER.

    2) זה מצוין שהקרן ללא loads אבל זה לא אומר דבר לגבי עמלות סמויות אחרות.

    3) לגבי Scotia U.S. Equity Index Fund
    לפי דף הקרן, ה- MER אכן עומד על 1.07% (העמלה הגבוהה יותר נובעת מכך שאין מקום עבודה שיעמוד בשבילך על המקח). בוודאות, היועצת מרוויחה לפי מספר היחידות שהיא הצליחה למכור לך.
    על הפסקת קניה של יחידות נוספות *כנראה* אין עמלה, אבל אם תמכור את יחידות הקרן נניח אחרי שנה או שנתיים, כנראה שתשלם קנס נסתר שלא יופיע בשום דיווח שתקבל מהקרן.

    4) כן. הדרך הזולה בהרבה תהיה בפתיחת חשבון בפלטפורמה (discount brokerage) כלשהי – לאו דווקא Questrade וקנית ETF שמחקה את ה- 500 S&P.

    בהצלחה!

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: