המיתוס של מיצוע דולרי (Dollar-Cost Averaging)

תאריך עדכון אחרון: אוגוסט 20, 2021  /  קטגוריה: השקעות 101

החיים פשוטים, אבל אנו מתעקשים לסבך אותם  /  קונפוציוס

זהו פוסט שני בסדרה 'ארוחות החינם' של עולם ההשקעות, כאשר בפוסט הקודם הסברתי למה מסחר 'ללא עמלות' אינו ארוחת חינם כלל ועיקר.

בסיום פגישה עם יועצת פיננסית בבנק, היא שאלה אותי דרך אגב אם אני רוצה שהבנק ינכה כל חודש סכום קבוע מחשבוני וישקיע אותו בקרן נאמנות. באותו זמן לא ידעתי דבר לגבי שוק ההון וביקשתי לשמוע פרטים נוספים. לפי תיאורה, הסכום שירד מחשבוני בראשון לכל חודש (או בכל תאריך אחר שאבחר) ישמש לקניית יחידות השתתפות בקרן. אם בחודש מסוים מחיר יחידת השתתפות יהיה נמוך יותר, היא הסבירה, אזי ייקנו יותר יחידות וכאשר מחיר יחידת השתתפות יהיה גבוה יותר, אזי ייקנו פחות יחידות. כדי לשכנע אותי, היא הוסיפה ואמרה שלשיטה קוראים 'מיצוע דולרי' והיא מבטיחה תשואה גבוהה מתשואת השוק ובסיכון נמוך יותר.

הייתי אז חדש בקנדה ולא ידעתי מימיני ושמאלי, אבל בכל זאת הייתי סקרן לשמוע איך תהליך בסיסי (שלא לומר פרימיטיבי) כל כך "מבטיח תשואה גבוהה מתשואת השוק ובסיכון נמוך יותר". היא התחילה להסביר, נתקעה, התחילה שוב, השתתקה לרגע כדי למצוא את המילים הנכונות, ואז התריסה לעברי, "ככה זה". הבטחתי שאחשוב על כך (שזו דרך מנומסת להשיב בשלילה) ובמועד מאוחר יותר למדתי כל מה שצריך לדעת על השיטה.

למה יועצים פיננסיים להוטים למכור מיצוע דולרי?

לקוח שהשתכנע נותן לבנק (או לכל מוסד פיננסי אחר) ייפוי כוח להוריד מחשבונו כל פרק זמן מוגדר (בדרך כלל שבועיים או חודש) סכום קבוע שבו הבנק יקנה עבורו יחידות השתתפות בקרן נאמנות. מה שהלקוח אינו יודע זה שהוא בעצם חתם על חוזה של שבע שנים עם היועץ בבנק. מכל תשלום שירד מחשבון הלקוח, יקבל היועץ עמלה. לקוח ערני העוקב אחרי ביצועי הקרן ומבקש לבטל את הוראת הקבע לפני חלוף הזמן, ייאלץ לשלם קנס (ללא ידיעתו כמובן) שגם ממנו יקבל היועץ את חלקו.

רקע

מיצוע דולרי היא שיטת השקעה הדרגתית וזאת בניגוד להשקעה של כל הסכום העומד לרשותנו בבת אחת. בעבר האמינו (או העמידו פנים שמאמינים) שיש לשיטה זו יתרונות על פני צורות השקעה אחרות. אך מחקרים רבים בכמה ארצות, משנות השבעים של המאה הקודמת ואילך הוכיחו שבממוצע שני שליש מהזמן, השיטה מניבה תוצאות נחותות לעומת שיטת 'זבנג וגמרנו' וברמת סיכון ממוצעת דומה – כל זאת בניגוד מוחלט למה שהבטיחה לי היועצת בבנק מהפסקה הראשונה.

יתרה מזאת, ככל שמשך זמן ההשקעה ההדרגתית ארוך יותר, כך גדל ההפרש לטובת הכנסת סכום הכסף כולו בבת אחת. לדוגמה, בתיק השקעות קלאסי המורכב מ- 60% מניות ו- 40% איגרות חוב שההשקעה בו נמרחת על פני שלוש שנים, יגדל הממוצע שבו מיצוע דולרי מניב תוצאות נחותות לתשעים אחוז מהזמן!

דוגמה

יועצים אוהבים להביא דוגמאות 'המוכיחות' שמיצוע דולרי עובד. באותה מידה אפשר להביא גם דוגמאות המוכיחות את ההיפך. הנה אחת שהוצאתי מהשרוול:

מניית הבנק של מונטריאול (BMO) התחילה את 2019 במחיר $89.56 וסיימה את השנה במחיר $100.72. בין לבין המחיר עלה וירד באופן אקראי למתבונן מהצד. בנוסף חילק הבנק דיבידנד בכל רבעון: $1.00 למניה ברבעון הראשון והשני; $1.03 למניה ברבעון השלישי והרביעי.

שני משקיעים קנו את מניות הבנק ב- 2019 בסכום של $12,000. האחד השקיע את מלוא הסכום ביום המסחר הראשון, והשני השקיע $1,000 כל חודש לאורך השנה.

המשקיע הראשון (שהכניס את כל הכסף מיד) סיים את השנה עם 134 מניות ו- $543.99 שהצטברו מדיבידנדים ואילו המשקיע השני (שהכניס את הכסף בשנים עשר תשלומים שווים) סיים את השנה עם 123 מניות ו- $271.61.

למרות שהעובדות מדברות בעד עצמן, זה מה שקורה במציאות:

מקרה ראשון: שלם לעצמך תחילה

אנשים המשקיעים כמה מאות דולרים מכל משכורת שהם מקבלים בסוף החודש, אינם מתלבטים באיזו שיטה לבחור – אין להם ברירה. הם משקיעים באופן היחיד שאפשרי לגביהם ואם מישהו רוצה לכנות זאת 'מיצוע דולרי', שיהיה.

מקרה שני: מתנה או בונוס מהעבודה

לעיתים קורה ונופל לידינו סכום כסף קצת גדול יותר מהסכום שאנו רגילים להשקיע באופן סדיר. גם במקרה זה שום דילמה קיומית לא עומדת על הפרק ואף אחד לא מתלבט אם להשקיע את הסכום כולו בבת אחת או לשיעורין. מיצוע שמיצוע, סביר להניח שאם הסכום יושקע, יהיה זה בבת אחת.

מקרה שלישי: ירושה גדולה

זהו בעצם המקרה היחיד שבו צריך המקבל בר המזל להחליט באיזה אופן להשקיע את סכום הכסף הגדול שנפל בחלקו ומסתבר שאפילו במקרה מובהק שבו העובדות אמורות להכריע, מעטים מתחשבים בהן. הסיבה? רוב האנשים יחששו להכניס את כל כספם בבת-אחת לשוק המניות ולכן יעדיפו לעשות זאת במנות קצובות ולאורך זמן. כך שאם שוק המניות ירד באופן פתאומי, לא רק שהם לא יפסידו סכום כסף גדול, אלא גם יישאר להם מספיק כדי להמשיך לקנות במחירים נמוכים יותר. כמובן שבמקרה ההפוך, שבו השוק יעלה יחמיץ המשקיע את הרווח שיכול היה לעשות. אין מחלוקת שמבחינה פסיכולוגית הפחד מהפסד (במיוחד במקרה הגרוע ביותר שבו השוק נופל מיד אחרי ההשקעה) גובר על הלהיטות להרוויח יותר.

המקרה הגרוע ביותר

חסר מזל שהשקיע במניות $100,000 במרץ 2008, מצא עצמו עם $59,400 בלבד בפברואר 2009. אמנם אחר כך במשך למעלה מעשור אותו משקיע החזיר את הפסדיו ואף רשם רווחים נאים ביותר, אך לשם כך היה עליו להישאר מושקע במשך כל אותו זמן. לא מיותר לציין שלרבים רכיבה על רכבת הרים כזו אינה מתאימה והם יעדיפו להכניס את הכסף לבורסה לשיעורין.

לבסוף

למיצוע דולרי יש סיפור טוב שנסתר בידי העובדות. אם היועצת בבנק מהפסקה הראשונה הייתה יודעת על מה היא מדברת, היה עליה לומר שמיצוע דולרי חשוב בגלל שלוש הסיבות הבאות:

1.  עידוד חיסכון לאורך זמן.

2.  דיכוי הדחף לתזמון השוק.

3.  עיקור החלק הרגשי מתהליך ההשקעה.

זה די משכנע אם מוציאים את קרן הנאמנות מהתמונה וקונים במקומה מניות או קרן סל (ETF) זולה, אבל במקרה זה אין צורך ביועץ.

22 תגובות בנושא “המיתוס של מיצוע דולרי (Dollar-Cost Averaging)

  1. מיצוע דולרי דרך הבנק זה כמו לשלם מס לבנק. אתה בא אחרי 5 שנים להוציא את הכסף ואין לך מושג אם הרווחת או הפסדת או כמה שילמת בעמלות.

    אהבתי

  2. אני אוהבת לראות את הדולרים נכנסים לחשבון בכל רבעון
    חוץ מזה, דווקא עם הכסף המועט שהצטבר, החלטתי לקחת יותר סיכון, ולקנות מניות טכנולוגיה ….כמו פייסבוק וגוגל וכד'
    סוג של easy come easy go

    אהבתי

  3. בבנקים אוהבים מהגרים חדשים שלא מבינים מהחיים שלהם. כל מי שאני מכיר התחיל עם קרנות נאמנות ומיצוע. יש כאלה שתקועים שם גם אחרי 10 שנים אבל הרוב מתקדמים.

    אהבתי

  4. הקנס על פדיון לפני שעברו 7 שנים מסביר לי איך מ 16K עברו לחשבון שלי רק 14.5K כאשר מכרתי קרן נאמנות בטנג'רין. זה בכלל חוקי לעשות ככה?

    אהבתי

  5. לקנות קרן נאמנות זה כמו לחתום על חוזה שכולו לרעתך. הבעיה שאף אחד לא קורא את הפרוספקטוס וגם אם קוראים קשה להבין איזה בור עמוק זה. הם כותבים אותו ככה שצריך עורך דין בשביל למצוא את המוקשים.

    אהבתי

  6. מאמר תכל'ס מצויין וברור.
    תודה..
    ואתה צודק.

    הסולידית החכמה ממני בהרבה, שאותה אני מאוד מעריך/ץ, כתבה לגבי להיכנס במנה אחת או בכמה מנות:
    [השקעה] נכונה באיזה מובן?
    פסיכולוגית או מתמטית?
    מתמטית [ל- DCA], יש יתרון להשקעה של כל הסכום (lump sum), וסטטיסטית רבים הסיכויים שהתשואה בתרחיש זה תהיה גבוהה יותר (השוק הרי נוטה לעלות יותר מכפי שהוא נוטה לרדת).
    פסיכולוגית, לא הרבה אנשים מוכנים להתמודד עם העניין, ולכן נוטים להיכנס במנות קטנות.

    שזה פחות או יותר בדיוק מה שאתה רשמת.
    שווה לקרוא.

    "נכנסים לבורסה: בבת אחת או במנות קטנות?"
    https://www.hasolidit.com/%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%AA

    אהבתי

    1. אחלה פוסט היא כתבה.
      לפעמים הפוסטים שלה כל כך ארוכים ……
      גם אני אוהבת לקרוא אותה.
      מעניין איך בישראל הקטנה היא עדין אנונימית?

      Liked by 1 person

      1. לגמרי אחלה פוסט. אישה מאוד אינטיליגנטית, רהוטה, דידקטית.
        כותבת למטיבי לכת, ולא לקצרי קריאה. אני דווקא מאוד מעריך את הגישה האינפורמטיבית והלא מקצרת שלה.
        אגב, היא כבר ממש לא כזו אנונימית…
        אם אתה מתכוון שהיא לא ידוענית כמו סטטיק ובן אל, אז בהחלט, אבל בכל מה שקשור לכלכלה ופיננסים, היא שם דבר… לא פחות.
        בלוגרית אנונימית שהצליחה לרסק את תקרת הזכוכית של הבלוג הקטן והנידח יחסית שלה והגיעה לרשימות של "משפיענים" פיננסים.
        אישה מרשימה מאוד (אם היא בכלל אישה).

        אהבתי

          1. למה צריך לדעת?
            מה שהיא כותבת עומד בפני עצמו ולא משנה מי היא.
            הכל כתוב במרשתת והרשות לברר אם היא מבלפת או מבלבלת בשכל נתונה 🙂

            אהבתי

  7. The average holding period for a mutual fund is three years. That’s an old statistic, and I wouldn’t be shocked if that time frame is much shorter after the trading frenzy we’ve seen over the past year. That means that many are paying a fine when they sell their mutual fund units

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: