מי פענח את השוק להמונים?

תאריך עדכון אחרון: יולי 22, 2022  /  קטגוריה: השקעות 123

כשהם אומרים "זה לא בגלל הכסף", זה בגלל הכסף  /  קין האבארד

בסרט 'ללא גבול' משחק ברדלי קופר סופר כושל, שאינו מצליח להתחיל ולכתוב את ספרו החדש, למרות מקדמה שכבר קיבל מהמוציאה לאור. פגישה מקרית ברחוב עם גיסו לשעבר וסוחר סמים בהווה, משנה את חייו. גלולה פיראטית שקיבל מגיסו מאפשרת למוחו לנצל את הפוטנציאל הטמון בו (רעיון עתיק וחסר ביסוס מדעי שחזר מאוחר יותר בסרט 'לוסי') והוא מצליח לסיים את כתיבת הספר ביומיים.

עכשיו נושא קופר את עיניו למחוזות ריווחים יותר מעולם הספרות, ומחליט להמר בבורסה לניירות ערך. מכיוון ש(כאילו) יש לו כוחות על-שכליים, הוא מצליח לחבר נוסחאות שמנבאות איך יתנהגו מחירי המניות. למרות שגלוי וידוע שדבר זה בלתי אפשרי, עדיין פיעמה התקווה (או הבורות) בליבו של גרגורי צוקרמן כאשר כתב ספר בשם 'האיש שפענח את השוק' על המשקיע המפורסם ג'ים סימונס.

דרך אגב, הסרט שחצי השעה הראשונה שלו מעוררת תקווה לחוויה קולנועית סבירה, מידרדר בהמשך לזיבלון סוג ג', שאפילו רוברט דה-נירו לא מצליח לאושש.

ג'ים סימונס לא פענח את השוק

בסרט Margin Call (2011) מסביר ג'רמי איירונס להנהלת קרן הגידור שהפילה את אבן הדומינו הראשונה במשבר של 2008, את עובדות החיים: "יש שלוש דרכים להתפרנס בעסק כזה, תהיה ראשון, תהיה חכם יותר, או שתרמה". ג'ים סימונס היה ראשון. הקרנות שהקים בשנות השמונים של המאה הקודמת השתמשו במה שקוראים היום 'מסחר אלגוריתמי' – מחשבי-על ייעודיים עם תקשורת מהירה במיוחד, אלגוריתמים מתוחכמים, וגישה ישירה לבסיסי נתונים ענקיים.

ואכן הקרנות האלו, שכל עובדיהן היו מדענים (ולא אנשי כספים) הרוויחו המון מיליארדים. כמה בדיוק? יש הערכות אך אין וודאות, עקב החשאיות הגמורה שסימונס נקט מאז ועד עתה. היום כבר יש לא מעט חברות שעיסוקן מסחר אלגוריתמי ונראה שגם הן עושות חייל. אולי בגלל תחרות ביניהן ואולי בגלל שמשקיעים למדו להתגונן מפניהן, נראה שתשואתן דעכה קצת בשנים האחרונות, וזאת למרות שימוש אינטנסיבי בפיתוחים המתקדמים ביותר של אינטליגנציה מלאכותית.

אין מחלוקת שסימונס – פרופסור למתימטיקה – הוא ענק שכלי ומעשי. קורות חייו כל כך עשירים עד שהיו יכולים למלא ביוגרפיות של שלושה מצליחנים שהשיגו את כל מטרותיהם בחיים. האם הוא 'פענח' את השוק? כמובן שלא. הוא ואחרים אחריו פשוט הגיעו מצוידים טוב יותר ל'שדה הקרב'. כמו כן אין להוציא מכלל אפשרות שהם לא בוחלים גם במסחר בתדירות גבוהה (מונח מכובס לכייסות מסורתית בעזרת טכנולוגיה מתקדמת).

דרך אגב, הספר של צוקרמן נמתח לאורך 426 עמודים, ש- 400 מתוכם מיותרים בתכלית. יש בהם המון הערצה לסימונס, ושום תובנה פיננסית או הבנה עמוקה יותר של התפתחות המסחר האלגוריתמי בשלושים השנים האחרונות.

Jim Simons – Bloomberg

אדוארד ת'ורפ לא פענח את השוק

בסרט '21' (2008) מצליחה קבוצת סטודנטים להרוויח כסף רב במשחק הקלפים בלקג'ק, על ידי שימוש בטכניקה של 'ספירת קלפים' שמגדילה את סיכוייהם לנצח את הבית. כאשר הסרט נוצר ב- 2008, בתי הקזינו כבר סתמו מזמן את הפרצה שגילה אדוארד ת'ורפ – אף הוא פרופסור למתימטיקה – ששים שנה קודם לכן. בספרו  Beat the Dealer (1962) הוא מתאר איך פיתח את השיטה, פרסם אותה, ואיך ניסה אותה בהצלחה בעצמו בכמה בתי קזינו.

ת'ורפ הוא גם האדם הראשון שהמציא ב- 1961 (עם מתמטיקאי נוסף) מחשב לביש, והשתמש בו בהצלחה בבתי קזינו להגדלת הסיכוי לזכייה במשחק הרולטה.

היה ברור שבמוקדם או במאוחר יגיע ת'ורפ גם לשוק המניות, וזה אכן קרה באמצע שנות הששים. הוא הוכיח מתמטית שיש נתיב מסחר בנגזרים מסוימים, שבו הסיכוי התיאורטי להרוויח גדול מ- 50-50. בניגוד לסימונס שהעסיק מאות מדענים והשתמש במחשבים רבי עוצמה, ה'פרש הבודד' ת'ורפ החל להשתמש בשיטה שמצא וגילה שזו מכונה להדפסת כסף. הפעם הוא לא מיהר לפרסם את ממצאיו, והתחיל להשקיע עבור עצמו ועבור אחרים.

זמן קצר לאחר מכן הוא נפגש עם וורן באפט וקיבל ממנו את הרעיון 'למסד את יחסיו עם שוק ההון' ולפתוח לציבור קרן גידור. ת'ורפ שמעיד על עצמו כשונא סיכון, הצליח במשך עשרים שנה לייצר תשואה שנתית של 20% (בממוצע) לעצמו וללקוחותיו, וזאת כמעט ללא סיכון. לדבריו, השיטה שלו הייתה "כמו שימוש במכונת יריה נגד חרבות וקשתות".

ב- 1973 ת'ורפ היה בטוח שהמודל שלו הגיע לסוף דרכו. שני מתמטיקאים (אחד מהם זכה מאוחר יותר בפרס נובל) פרסמו הוכחה שהייתה אף אלגנטית משלו ובלי לדעת זאת, תיארו במדויק את תהליכי המסחר שלו. לתדהמתו הפרסום עבר מתחת לרדאר ו'התפוצץ' רק עשרים שנה מאוחר יותר (!) כאשר גל של דוקטורים במתימטיקה שטף את שוק ההון הרותח באותה תקופה, ובניגוד לאחרים, הבין את הפוטנציאל הטמון במאמר העתיק.

Ed Thorp (Mark Boster / Los Angeles Times)

ברני מיידוף

ב- 1991 הזמינה חברת מקנזי את ת'ורפ כדי לבקר את ספרי החשבונות של הקרנות שניהלה. בעודו עושה זאת, משכו דוחותיה הכספיים של אחת הקרנות את תשומת ליבו. הם כללו תוצאות בלתי אפשריות. בקשתו להיפגש עם מנהל הקרן כדי לקבל הסברים הושבה ריקם. בבדיקה מקיפה יותר הגיע ת'ורפ למסקנה שהקרן זייפה את רישום פעולות הקניה, המכירה, והאופציות שכאילו ניהלה. מקנזי התייחסה לממצאים בכובד ראש וחיסלה את קשריה עם הקרן. זאת ועוד, יחד עם ת'ורפ הם הזהירו כל מי שהצליחו לאתר כלקוח של הקרן. שלא במפתיע רק מעטים שעו לאזהרתם.

הקרן של מיידוף התמוטטה 17 שנה מאוחר יותר, במשבר של 2008, כאשר היקף המעילה בכספי הלקוחות עלה על ששים מיליארד דולר!

לבסוף

לא במקרה שלוש הדוגמאות שהובאו אינן עוסקות בהשקעות, אלא במסחר והימורים בשוק המניות. אדוארד ת'ורפ עם עקב אכילס שמצא במכשיר הנגזרים, ג'ים סימונס עם גישת הכוח הברוטלי, וסרטי וול סטריט שרובם חסרי שחר.

באופן אירוני האיש שפענח את השוק לא התעשר מתגליתו. למעשה ביום מותו עמד סך נכסיו על שמונים מיליון דולר – סכום שאלון מאסק, או ג'ף בזוס, או לארי אליסון מוציאים על גחמה כלשהי בסוף שבוע אחד. שמו של האיש, ג'והן בוגל, מייסד ו- CEO של קבוצת ואנגארד, והאיש שעשה עבור המשקיע הקטן שאינו מכיר את שוק ההון, יותר מכל אחד אחר בהיסטוריה של ההשקעות.

הוא הבין שאי אפשר 'לפענח' את השוק במובן הרגיל של המילה, ולכל היותר אפשר 'לרכב' עליו. קרנות ETF זולות המחקות מדד רחב דוגמת 500 S & P משקפות את תמצית אידאולוגיית ההשקעות שלו. ג'והן בוגל המנוח הוא האדם היחיד שפענח את השוק להמונים.

John Bogle – CNBC

8 תגובות בנושא “מי פענח את השוק להמונים?

  1. יש בספר בדיחה לא רעה.
    מה ההבדל בין PHD במתמטיקה לפיצה גדולה? עם פיצה גדולה אפשר להאכיל משפחה של ארבע נפשות.
    חוץ מזה הספר נורא משעמם. נשברתי די בהתחלה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: