פוגרום התדהמה, העלבון, והזעם

תאריך עדכון אחרון: אוקטובר 13, 2023  /  קטגוריה: דעות

הגענו לתחתית החבית ועדיין שומעים קולות מלמטה  /  מוטי קירשנבאום

למרות ניסיונותיי בשנה האחרונה שלא לכתוב על המתרחש בישראל, תהיה זו קהות חושים מצדי לפרסם כרגיל פוסט פיננסי ולהתעלם מאירועי השבוע האחרון, שייחרט כאחד הטראומטיים ביותר מאז מלחמת יום כיפור. למעשה גם לקנדה ולקהילות ישראליות אחרות הגיעו הדי ההפיכה המשטרית שתקפה באכזריות את הדמוקרטיה, הרעועה בלאו הכי, בישראל, והפוגרום שחשף את החולשה המדהימה של כוחות הביטחון ואת ההפקרה המדהימה לא פחות של תושבי דרום הארץ.

המקום הנכון להתחיל להבין מה קרה ועדיין קורה נמצא במאמר מה- 23 בספטמבר (רק שבועיים לפני 'השבת השחורה' II) בעיתון הארץ – אחד מיני רבים שיצחק בריק (אלוף בדימוס) מפרסם כבר מ- 2018 ובהם הוא מתריע ש"מדינת ישראל קרובה למלחמה אזורית כפי שלא הייתה מאז מלחמת יום הכיפורים. מלחמה כזאת עלולה לקרב אותנו מאוד לחורבן הבית השלישי". בתגובה, דוברי הממשלה והצבא ביטלו בזלזול את דבריו ולגלגו על ה'פניקר' הזקן שנס לחו. עוד הוא הוסיף,

"לכל אלה מצטרפים הכאוס בישראל, השנאה היוקדת בין השמאל לימין, בין החרדים לחילונים, בין הערבים ליהודים, בין מילואימניקים שהודיעו על הפסקת ההתנדבות לבין המשרתים במילואים. בנוסף לכך ההפיכה המשטרית, שמסיטה את הממשלה ואת ראשה מעיסוק בבעיות החשובות באמת ומנתקת אותם לחלוטין מענייני ביטחון המדינה ואזרחיה.

במקום להתכונן למלחמה ולהציל את המדינה מחורבן, הכל עוסקים בקיטוב חברתי, בשנאה. הימים שבהם תהיה יד איש באחיו אינם רחוקים. דעת רבים מאזרחי המדינה ומנהיגיה אינה נתונה כלל לאיום הקיומי המרחף מעל ראשנו ולביטחון המדינה ואזרחיה. עם ישראל והדרג המדיני שטים על הטיטניק במים סוערים וגועשים, בדרכם להתנגשות בקרחון".

הוא לא ידע עד כמה צדק כאשר בראיון מצולם הזהיר, ש"הצבא לא יהיה בשבילכם במלחמה. אתם התושבים תצטרכו להיכנס לעמדות ולהילחם על חייכם, ואת זה אף אחד לא אומר לכם ולא מכין אתכם לכך".

אולם אפילו הוא, ששנים מתריע בכתב ובעל פה על עליבות הביצועים, הלוגיסטיקה המחוררת, גניבות הנשק, ודיווחי השקר בכל רמות הפיקוד, לא תיאר לעצמו שכמה מאות פורעים ישתלטו לאור יום על בסיסים וישובים, יטבחו בחופשיות בחיילים ובתושבים, ייקחו אחרים בשבי, וישובו בלי פגע לעזה. איפה היה המודיעין? איפה היו כוחות הצבא שאמורים להגן על הגבול? למה לקח להם כל כך הרבה זמן להגיע? נדמה שמטורונטו אפשר להגיע מהר יותר לקיבוצים ולעיירות הדרומיות.

“יודעי דבר” טוענים שבעקבות ההפיכה המשטרית, חיילים ומפקדים פשוט סירבו להתגייס או להתקרב לשדה הקרב ולהילחם בפורעים. יתכן שכך הוא, ויתכן שפשוט זה צה"ל מודל 2023.

פגיעת רקטה באשקלון   Amir Cohen – Reuters

אוקטובר 8, קטע מטור של אבי בר-אלי, 'הארץ'

"עשרות מחבלים חמושים מסתובבים כבעלי בית ברחובות ערי הדרום, מתדפקים על דלתות בניינים וטובחים בעוברי אורח; לפחות שלושה יישובים נכבשו דה-פקטו בידי כוחות אויב; תושבים מתחננים נואשות להצלה ("שוחטים אותנו פה. אין צבא ואין כלום", ynet); מאות פצועים פונו לבתי חולים; סרטונים שמתעדים זוועות משודרים באתרים פלסטיניים ומופצים ברשתות החברתיות (חלקם פיקטיביים – אבל אין מי שיסתור זאת); קריאות בהולות נפוצות לתרומות דם ולציוד צבאי; רוב אוכלוסיית ישראל נתון תחת איום רקטי בלתי פוסק; מאות אלפי משפחות שוהות במרחבים מוגנים ברציפות החל ב-6:30 בבוקר, ביחד עם ילדים ששואלים שאלות, אבל תשובות – אין.

רבע שעה אחרי מטחי הרקטות הבוקר נזכר דובר צה"ל לדווח כי הופעלו התרעות ועדכן כי "הפרטים בבדיקה". שעה לאחר מכן ביקש מתושבי עוטף עזה להישאר בבתים מ"חשש לאירוע ביטחוני". מהו האירוע? הס. האויב מאזין (ובינתיים משדר בלייב את מה שקורה בשדרות).

הציבור שרוי בחרדה, מולעט בהדלפות, מתבשר משום-מקום על מלחמה, נקרא לתרום דם – אבל מנהיגיו מסתתרים. הממשלה הצייצנית בהיסטוריה – נאלמה. כאילו חזרנו ל-1973 – לתקופה שבה לא היה אינטרנט, לא היו טלפונים סלולריים, הקשר עם החזית שובש, וכדי להצטלם – צריך היה להתייצב באולפנים.

להיכן נעלמו קברניטינו שגורלנו בידיהם? מתביישים בשל אחריותם? נבוכים מחוסר-אונים? מחכים לדף המסרים שאו-טו-טו יפיל את האשמה על הרמטכ"ל ושקמה ברסלר…".

אוקטובר 8, קטע מטור של איתמר ב"ז, 'העין השביעית'

"אתמול בשעות הערב, בשיחה אישית בזמן שהכאוס עדיין התחולל וטרם התבררו הממדים המלאים של האסון המחריד בדרום, חבר תהה מה הולך להיות הספין של מכונת הרעל. הוא מיד ענה לשאלה של עצמו: "הגנרלים אשמים"…

כבר בשעות הערב התחילה מכונת הרעל להפיץ "שמועות" ו"הערכות" על כך שהמחדל נבע מבגידה של גורמים בתוך הצבא, ששיתפו פעולה עם חמאס והפקירו את תושבי צפון הנגב כדי לגרום לישראל תבוסה כה קשה, שהיא תביא להפלת שלטון נתניהו. גרסה ישראלית עכשווית לאגדת "הסכין בגב האומה" שתדלקה את האנטישמיות בגרמניה בשנים שלפני השואה. במקום שמאלנים בוגדים – גנרלים בוגדים".

אוקטובר 9, קטע מטור של שלי יחימוביץ, 'Ynet'

"זוהי הפעם השנייה בתולדותינו שישראל נתפסת מוכת הלם וחלשה אל מול מכת פתע של האויב. אז היו האויבים צבאות גדולים ומצוידים היטב, היום זה ארגון טרור בסדר גודל בינוני. אז נפלו הלוחמים בחזית בהגנה על העורף. בפעם הזאת, זה היה העורף שהופקר בקו החזית, על זקניו וילדיו, כשהלב מתכווץ באימה ובכאב למשמע הלחישות והזעקות לעזרה מהממ"דים ומהפרדסים, ואין עונה".

אוקטובר 9, קטע מטור של מורן שריר, 'הארץ'

"60 שעות אחרי מתקפת הפתע, עוד לא ידוע המספר המדויק של ההרוגים, הפצועים והחטופים. התמונה הסופית אמורה להחריד כל אזרח שחשב שהוא חי במדינה ריבונית. ההשוואות ליום כיפור לא רלוונטיות, צריך ללכת יותר אחורה, לתקופה שבה עוד לא הייתה לנו מדינה. 80 שנה אחרי "העיירה בוערת" וכמעט מאה שנה אחרי מאורעות תרפ"ט, בתי יהודים עלו השבוע באש. הקורבנות פחדו לצעוק לעזרה ובלאו הכי אף אחד לא הגיע. מדינת ישראל לא הייתה קיימת. מאות העזתים שנכנסו דרך הגדר הפרוצה, חדרו לארץ ריקה. גופים לאומיים שהוזנחו במשך שנים והפכו לכלי משחק פוליטיים התעופפו ברוח כמו קורי עכביש. השרים וחברי הכנסת שבשגרה מתרברבים ומתלהמים כל היום – פתאום השתתקו".

אוקטובר 9, חג ההודיה, עצרת תמיכה בישראל בכיכר מל לסטמן

כ- 15,000 ישראלים לשעבר וכמה מתנגדי משטר אירנים הפגינו את תמיכתם בישראל ואת שאט הנפש שלהם מההתקפה הנפשעת של החמס. נשאו דברים סגנית ראש הממשלה הפדרלית כריסטיה פרילנד, ראש ממשלת אונטריו דאג פורד, ראש עיריית טורונטו אוליביה צ'או, שיום קודם פרסמה פוסט (שהורד זמן קצר אחר כך) מסוג "שני הצדדים", בחרה סוף סוף באופן חד-משמעי להיות בצד הנכון, ומליסה לנצמן חברת הפרלמנט המצוינת מטעם אזור ת'ורנהיל.

לגבי CNN לא היה ספק שליבם בצד הנכון והם שלחו לישראל ארבעה מהתותחים הכבדים שלהם: קלריסה וורד, ניק רוברטסון, אנדרסון קופר, וארין בורנט. הם עשו עבודה נפלאה בחשיפת הזוועות שהתרחשו ביישובי הדרום.

אוקטובר 10, קטע מטור של ניר חסון, 'הארץ'

"מתקפת הטרור המשולבת של חמאס ביום שבת האחרון הייתה אירוע הטרור הרצחני ביותר, ביחס לגודל האוכלוסייה, שארע אי פעם במדינה מערבית. בהשוואה לארצות הברית, זה כמו שביום אחד ירצחו 33,000 אזרחים אמריקאים. במגדלי התאומים נרצחו ב-11 בספטמבר פחות מ-3,000 בני אדם.

השבת הזו גם הייתה היום השחור ביותר בתולדות העם היהודי מאז סיום השואה. אין עוד אף יום מאז 1945 בו נרצחו ונהרגו כל כך הרבה יהודים ביום אחד. לא במלחמת יום כיפור, לא במלחמת העצמאות ובטח שלא באינתיפאדה השנייה. מספר ההרוגים ביום שבת האחרון דומה לזה של כל הישראלים שנהרגו באינתיפאדה השנייה, שנמשכה ארבע שנים, גם יחד".

[הערה:  לאור המספר המעודכן של נרצחים, זה כמו שביום אחד יירצחו 40,000 אזרחים אמריקאים.]

אוקטובר 10, קטע מנאומו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הבית הלבן

"ישנם רגעים בחיים כאשר רוע מזוקק שולט בעולם. העם בישראל עבר רגע כזה בסוף השבוע. ידיו המגואלות בדם של ארגון הטרור חמס – קבוצה שמטרתה קיומה היא לרצוח יהודים. הייתה זו פעולה של רוע מוחלט. יותר מ- 1,000 אזרחים נטבחו – לא נהרגו, נטבחו – בישראל וביניהם  לפחות 14 אזרחים אמריקאים, … הם הרגו תינוקות, שחטו משפחות שלמות, נשים הותקפו, נאנסו, והוצגו לראווה כגביעים… אלפי פצועים חיים, אבל נושאים חורי כדורים, פצעי רסיסים ואת זיכרון סבלם…".

אוקטובר 11, ציוץ של ביל אקמן, 'טוויטר'

"נשאלתי על ידי מספר מנכ"לים אם הרווארד תפרסם רשימה של חברי כל אחד מארגוני הרווארד שפרסמו את המכתב המטיל את האחריות הבלעדית למעשיו הנתעבים של חמאס על ישראל, כדי להבטיח שאף אחד מאיתנו לא יעסיק בשוגג אף אחד מחבריו.

אם, למעשה, חבריהם תומכים בתוכן המכתב, יש לפרסם את שמות החותמים כדי שדעותיהם יהיו ידועות לציבור. אסור להסתתר מאחורי מגן תאגידי בעת פרסום הצהרות תמיכה במעשיהם של טרוריסטים, אשר אנו למדים כעת, ערפו את ראשיהם של תינוקות, בין שאר מעשים נתעבים באופן בלתי נתפס".

[הערה:  ביל אקמן הוזכר בעבר מספר פעמים בבלוג. אפשר למצוא רקע קצר שלו בתת הפרק הראשון בפוסט קרנות גידור – שוד לאור היום.]

אוקטובר 12, קטע מטור של יובל אזולאי, 'כלכליסט'

"אי אפשר לחמוק מהמחשבה על איך כל הסיפור הזה היה נראה אם באותו בוקר שחור מישהו רק היה מרים משקפת לכיוון עזה, משקפת שדה פשוטה ומרופטת שלא מתחברת לשום לוויין ולא משדרת לשום חמ"ל ולא מתממשקת עם שום קומקום חשמלי. רק משקפת מחורבנת אחת, שמרים בן אדם אמיתי עם שכל אנושי בין האוזניים, ואולי כל הסיפור הזה יכול היה להיגמר אחרת, בטח לא בקטסטרופה בסדר גודל תנ"כי".

אוקטובר 12, סיכום ביניים

לפחות 1,300 אזרחים, חיילים, ושוטרים נרצחו ונהרגו מתחילת המלחמה, 3,500 נפצעו, חלקם קשה, וכ- 150 (המספר המדויק עדיין לא ידוע) נחטפו כדי לשמש מגן אנושי לרוצחים. גם אזרחים זרים נרצחו או נחטפו בדרום הפרוע. ביניהם הרוג אחד ושני נעדרים קנדיים. בנוסף, לפחות 22 אמריקאים נרצחו ומספר לא ידוע נחטפו.

לאחר שבוע נורא, המלחמה הגיעה ל… נקודת ההתחלה. סדר הכוחות שצה"ל ריכז בגבול עזה עולה על זה שגויס במלחמת יום כיפור. עם זאת עזה אינה תחת מצור. דרך הגבול הדרומי שלה יכולים המצרים להכניס לעיר אספקה, נשק ותחמושת וגם לחלץ משם את מי שירצו.

האם צה"ל ינסה שוב לכבוש את עזה? הלב רוצה. השכל מזהיר:

• האם מי שהכניס את ישראל למלכודת המוות הזו, יוכל לחלץ אותה? באיזה מחיר? ומי ישלם אותו?
• האם הגבול הצפוני מספיק מוגן מפני שידור חוזר של השבוע האחרון?
• האם בשוך הקרבות ואולי אף לפני כן, תמשיך ממשלת החורבן בהפיכה המשטרית ובזיזת קופת הציבור?

לבסוף

רק 60 שעות אחרי תחילת ההתקפה הצליח צה"ל לנקות (בערך) את הדרום ממחבלים. כמה מהם התגלו גם יומיים ושלושה אחרי כן. ידענו כאן שממשלות הבלאי בעשרים השנים האחרונות השחיתו וקירנפו את השירות הציבורי לבלי הכר, אבל לא תיארנו לעצמנו שהן הרקיבו גם את הצבא במידה כזו, שהוא לא מסוגל להגן על הגבול בפני כנופיה של רוצחים ועוד כמה אלפי בוזזים, אנסים, ומשחיתי גופות שבאו בעקבותיהם. אולי מלחמת לבנון השניה כבר הייתה צריכה לשמש כתמרור אזהרה ליכולת הדלה של 'אבו עלי' (נכסח, נשטח, נפצלח,…).

בפוסט קודם כתבתי שבעקבות ההפיכה המשטרית, לא מעט מנופחי חזה מסתובבים היום בטורונטו ובמקומות אחרים ובידיהם שלט בלתי נראה שעליו מרוחות, באותיות קידוש לבנה, המילים "אמרתי לכם".

נכון. צדקתם.