לכסף אין סנטימנטים

תאריך עדכון אחרון: ינואר 5, 2024  /  קטגוריה: דעות

יקיצה מאשליה כואבת אפילו יותר מגילוי האמת  /  קארל לודוויג

בפוסט שפרסמתי לפני שלוש שנים, כתבתי בתת הפרק 'סוף סוף זה קורה' ש

"החל מסוף החודש, תעמוד אישה בראש בנק קנדי. אמנם זה רק הבנק השביעי בגודלו (Laurentian Bank), אבל את רעם תקרת הזכוכית הנשברת אפשר לשמוע מהמשרד הראשי במונטריאול עד רח' ביי (המקבילה הקנדית לוול סטריט) בטורונטו. יתכן שקוויבק עצמה משתנה מפני שרניה לוולין (44), המיועדת לניהול הבנק אינה מינוי פנימי ואינה דוברת צרפתית! יותר מכך, היא היגרה ממצריים בגיל 16 בתחילת שנות התשעים, ולאחר לימודיה באוניברסיטה התחילה את הקריירה הבנקאית שלה ככספרית במשרה חלקית בבנק נובה סקושיה.

הבנק הלורני ידע ימים קשים גם לפני המגפה ועל אחת כמה וכמה אחרי שפרצה. רק לפני שלוש שנים עמד מחיר המניה על $60, בתחילת השנה כבר ירד מחירה ל- $44 ובימים אלו הוא עומד על $27 והדיבידנד קוצץ ב- 40%. ימים יגידו אם הביאו את הגב' לוולין כדי שתעלה את הבנק בחזרה על הפסים או שאולי הכל כבר אבוד וההנהלה חיפשה ומצאה שעיר לעזאזל שאפשר יהיה להטיל עליו את כישלונות העבר."

שלוש שנים בדיוק אחרי המינוי הנועז, ולוולין, אחת הנשים הבודדות שאי פעם עמדו בראש מוסד פיננסי קנדי, נבעטה (אין מילה יפה יותר לתאר זאת) בפתאומיות מתפקידה. בעוד שלמנהלים בכירים ניתנת בדרך כלל האפשרות להודיע על 'פרישה' חודשים ארוכים מראש, ולקבל תקופת חסד שמרככת את המכה בפומבי, לוולין עזבה בלי מראית עין אפילו של מעבר מסודר. מחליפה הודה שנודע לו על תפקידו החדש רק יומיים קודם לכן.

הפעם הדירקטוריון הלך על בטוח ובחר מחליף – מנהל החטיבה המסחרית – מתוך הבנק, שגם דובר צרפתית.

השתלשלות המאורעות

אין מחלוקת על כך שלוולין הכניסה ראש בריא למיטה חולה. למרות זאת, הציפיות שמועצת המנהלים ובעלי המניות תלו בה הרקיעו שחקים, והיא אכן שיפרה במידת מה את המצב, ומחיר המניה עלה בתקופתה בקרוב לשלושים אחוז. לרוע המזל לא עלה בידה לחולל תפנית משמעותית יותר ועקב כך החליט הדירקטוריון בקיץ למכור את הבנק. עד כאן זהו סיפור בנלי, שמעניין בעיקר את עובדי הבנק והעיתונאים המכסים את סקטור הפיננסים.

אפילו לגבי קונה פוטנציאלי לא צריך היה להיות בלש כדי לדעת מיהו. ראשית, ברור שעקב הריכוזיות בשוק הקנדי הקטן, לא יהיה זה בנק בינלאומי כלשהו. ורק אחד מששת הבנקים הגדולים במדינה יכול להרשות לעצמו לקנות את הבנק הלורני. מכיוון שרויאל בנק והבנק של מונטריאול כבר ביצעו רכישות ענק בתחילת השנה, סביר שהם לא יגישו הצעה.

בימים כתיקונם הבנק של נובה סקוטיה והבנק למסחר היו קופצים ראשונים עם הצעות מפתות, אך מצבם העגום כיום לא מאפשר להם להשתתף במשחק. נשארו אפוא רק טורונטו-דומיניון ובנק לאומי (National Bank of Canada). בין השניים האלה, הכף נוטה בעליל לבנק הלאומי הקנדי שכבר נטוע עמוק בקוויבק ולמעשה הוא אחת הסיבות למצבו העגום של הבנק הלורני. דרך אגב, גם תאגיד הענק Desjardins Group הביע התעניינות מנומסת, אך הסתפק בזה.

יש קונה?  אין קונה!

באמצע יולי התפשטה שמועה שהבנק הלורני קיבל הצעה. שום פרטים לא פורסמו, אך הכסף הגדול, הקרוי בטעות גם 'הכסף החכם', הכיר את ההצעה לפני ולפנים (קורא נאיבי ישאל בוודאי "אבל איך?") ובאפס זמן זינק מחיר המניה  מ- $33  ל- $44. השמחה לא ארכה זמן רב ואפשר רק לנחש שבדיקת נאותות (due diligence) ראשונית העלתה ממצאים לא נעימים.

חיפושים קדחתניים אחר קונה אחר הראו שאיש לא מתכוון להגיש הצעה לרכישת הבנק.

נפילת מערכת המחשב

בסוף ספטמבר ננעץ המסמר האחרון בארון הקבורה המטפורי של לוולין. מערכת המחשב של הבנק נפלה לחמישה (!) ימים וללקוחות לא הייתה גישה לרוב חשבונותיהם. אכן תקלות קרו ויקרו תמיד, אלא שבאף בנק גדול אחר הן לא ברוטליות במידה כזו. בדרך כלל מערכות הגיבוי נכנסות לפעולה תוך דקות, ולכל היותר הגישה לגזרה צרה מאד של שירותים נחסמת לכמה שעות.

פקעה סבלנותו

אי אפשר לדעת בוודאות, אבל כנראה שנפילת מערכת המחשב הייתה הקש ששבר את גב הדירקטוריון והוא מיהר לפטר את לוולין מעכשיו לעכשיו. במבט לאחור רואים שהצטברו ארבע סיבות לכך:

1. בתוכניתה המקורית קבעה לוולין ארבעה יעדים שאפתניים לשנת 2023. אף לא אחד מהם הושג.
2. שווי הבנק בספרים (book value) עמד על 2.8 מיליארד דולר, אך ערכו בשוק המניות היה חצי מכך!
3. משהו בבדיקת הנאותות שממצאיה הבריחו קונים פוטנציאלים.
4. נפילת מערכת המחשב וספיחיה:  גל תביעות ובריחת לקוחות.

יושב ראש הדירקטוריון שהתנגד לפיטורים החפוזים, מצא את עצמו חיש קל הולך בעקבותיה.

האם הפיטורים מוצדקים?

המקרה של לוולין אינו מובהק. קשה לעלות על בריקדות להצדקת הפיטורים או לאי הצדקתם. הטענה שאם הייתה גבר לא היו ממהרים לפטרה אינה מחזיקה מים, מפני שגם קודמה בתפקיד סולק בפתאומיות מניהול הבנק על רקע אי-שביעות רצון מתפקודו והוא היה גבר. מצד שני חברות אחרות כמו Canadian National Railway  and  Rogers Communications  סבלו מנפילת מערכת המחשב בנסיבות דומות, אך הן לא פיטרו את ה- CEO שלהן.

בנוסף, לוולין אינה הולכת מעדנות אל תוך הלילה. היא נושאת ונותנת עם הבנק על חבילת פיצויים בסכום לא ידוע, אך לפי החוזה שלה, היא זכאית לחבילה של שבעה מיליון דולר.

מקריאה של הערות הקוראים בשני עיתונים שונים עולה שהדעות בנושא חלוקות. הנה עשר דוגמאות מייצגות:

• עבדתי חמש שנים בבנק TD והייתי הגבר היחיד בסניף. גם בסניף מצפון לנו המצב היה דומה. אני דורש העדפה מתקנת לגברים.

• כל אחד חייב היום להיות קורבן, אחרת הוא לא נחשב.

• בזכות כשרונה היא הרוויחה מיליונים ועוד תרוויח מיליונים. קשה לי לרחם עליה.

• בחירה במקרה אנקדוטי מטעה ואופורטוניסטית.

• שליש מהדירקטוריון מורכב מנשים. זו לא הייתה בעיה שגברים מפטרים אשה.

• לא נראה לי שפרובוסט (ה- CEO החדש) יצליח יותר ממנה. הבעיות שם גדולות מדי.

• ככה זה. חברה בצרות אז ממנים אשה כדי שיוכלו להאשים אותה בכישלון.

• בתקופתה פוטרו יותר מאלף עובדים של הבנק.

• נתנו לה משימה בלתי אפשרית. עדיף לפטר את הדירקטוריון.

• האם גם היא כמוני אספה בחופזה את חפציה האישיים לתוך קופסת קרטון ואיש בטחון ליווה אותה לדלת?

לבסוף

לפני לוולין עמדו שלוש נשים בראש מוסדות פיננסיים גדולים. שתיים בבנק HSBC ואחת בראש Desjardins Group. אלא שהתמקדות בקצה הפירמידה נותנת רושם מוטעה לגבי דומיננטיות של נשים במערכת הבנקאות הקנדית. אני יכול להעיד שבשני סניפי בנקים שונים שאני מבקר בהם לעיתים רחוקות, מנהל הסניף הוא מנהלת, יש לה סגנית, וארבע מתוך חמשת היועצים הן נשים. דווקא בדלפק הכספרים אפשר לראות גם גברים.