טור אורח:  הבנק הוא לא ידיד

תאריך עדכון אחרון: מאי 24, 2024  /  קטגוריה: דעות

אינני סומך על איש, אפילו לא על עצמי  /  ג'וזף סטאלין

טור האורח הנוכחי שנכתב על ידי קורא ותיק של הבלוג, לא דרש תרגום או עריכה ומוגש כפי שנכתב. כמו תמיד הדעות בפוסט ודרך הצגתן משקפות את דעת הכותב בלבד.

בעקבות כתבה מעצבנת של מארקטפלייס (Marketplace) – תוכנית צרכנות ותחקירים של רשת הטלוויזיה CBC – החלטתי שחשוב לשתף את אשר למדתי על בשרי על בנקים במשך השנים. תוכנית זו הזכירה לי עד כמה האיש הממוצע 'אבוד' בנושא.

קודם כל בנק הוא ארגון כלכלי. מטרת כל בנק, בכל מקום בעולם, היא להרוויח כסף, הרבה כסף וכמה שיותר כסף. ממה או ממי מגיע הכסף הזה? יותר ממחצית ההכנסות באות מהפרשי הריבית – זו שהם גובים על הלוואות פחות זו שהם משלמים עבור חסכונות. השאר משירותים כמו מסחר בורסאי, יעוץ והשקעות, חשבונות פרטיים וכו'.

לצערנו כבר אי אפשר להתנהל בחיים העכשוויים מבלי להיות 'לקוח' של בנק כלשהו. חוקים נגד הלבנת הון מגבילים שימוש בכסף מזומן במגוון סוגי עסקאות. כל המשכורות נכנסות לחשבון בנק – ישירות או באמצעות צ'ק. רוב התשלומים מבוצעים ע"י כרטיסי אשראי – מקושרים לחשבון בנק, או העברות בנקאיות – תשלומי משכנתא, הלוואות פרטיות, וכו'. כל ההלוואות ניתנות ע"י בנקים או דרכם.

לכן, אם אי אפשר לנצח אותם, הבה ננסה לא להידפק יותר מדי.

לא מרוצה מהבנק שלך? ישנה אפשרות להחליפו, בקלות יחסית. צריך לפתוח חשבון בבנק החדש, להעביר את כל ההעברות הבנקאיות לשם – תשלום משכורות אוטומטיות, תשלומים למיניהם. כדאי לא לרוקן לגמרי את החשבון הישן אלא לעקוב כמה שבועות לפחות, כדי לא להיות מופתעים מהעברות שנשכחו. לאחר מכן יש לסגור החשבון הישן ולהתרווח בנחת.

לדעתי אין תועלת רבה בלהעביר חשבון מבנק לבנק רק בגלל הטבה מסוימת או ריבית רגעית טובה יותר. לא יכול להוכיח, אבל בנקים מתואמים ביניהם, אם ב'העתקה' או בתיאום סתרים ממשי. כל אחד נוכח לדעת בעקבות מחקר עצמאי שלאורך זמן, אין הבדל גדול בין ריביות של הבנקים, עלות חבילת פעולות, כרטיסי אשראי, שעות פתיחה של סניפים, מקצועיות הפקידים והיועצים וכו'. כל התנאים האלה משתנים ומשתווים והיתרון נע ונד. לפעמים בנקים מציעים בונוס פתיחת חשבון חדש כדי שתעבירו את העו"ש אליהם. כאב הראש הנ"ל לא נראה לי שווה את הבונוס החד פעמי. לבנקים יש מניע בלתת לנו הרגשת שליטה. לרוב, תנועות לקוחות מבנק לבנק מאזנות את עצמן ואין להן משמעות רבה. בקיצור, אם לא הייתי ברור: בנק, חבר הוא לא.

פתרונות מעשיים

1.         אפשר להחזיק חשבון חסכון בבנק שני לזה שבו מתנהל חשבון עובר ושב. הוא לא יעלה דמי אחזקה כי לא מבצעים בו פעולות רבות ומגוונות. כמובן להיות עם היד על הדופק לקראת סוף תקופת החסכון, ולבדוק מה לעשות עם הכסף שמשתחרר ובעיקר איפה (האם באותו בנק או אחר שנותן תנאים רגעיים טובים יותר).

2.         לא להתפתות מהצעות של פקיד או יועץ. הם עלולים לעוט עליך אחרי פעולה שלך בסניף או בטלפון. לא להחליט במקום על דבר. פשוט להודות להם, וללכת לחקור ולחשוב בבית.

3.         הכו את היועץ. ישנן השקעות ובמיוחד מבצעים שרק יועץ השקעות של הבנק יכול לבצע עבורך. יש לכך סיבות פסיכולוגיות:

–  צריך לקבוע תור מראש (זמנם של המומחים חשוב, הם לא משחקים סוליטייר. לא כל הזמן).

–  היועץ יציע מגוון דרכי השקעה. חלקן לא ברורות, כי הוא יסתיר ממך מידע או שהוא לא יודע מספיק בעצמו. זוכרים הרצאות לחץ למכירת יחידות נופש? רק תשמע ותקבל טבעת יהלום. בלי התחייבות.

–  היועץ לעולם יציע כלים "מעולים" של הבנק שלו בלבד. הביצועים של השקעות אלו תמיד ה"טובים" ביותר. עליך רק להאמין ולהחליט "כמה אתה רוצה להרוויח".

לכן, לפני פגישת יעוץ, תעשו שיעורי בית. לא קל, אבל הכרחי ללמוד את הבסיס בהשקעות. תקראו פוסטים "פשוטים אבל לא קלים". תצפו בסרטונים ממוקדים ברשת ("אתה צינור" – YouTube באנגלית). תקראו מידע רלוונטי באתר הבנק ושל בנקים אחרים. דעו יותר מהיועץ – וזה בכלל לא קשה. עכשיו תוכלו לשמוע, לשאול שאלות ולהתעקש להבין את התשובות. אם תרגישו מוכנים להחליט בסיום הפגישה, תבקשו מהיועץ לבצע את הפעולות. אם לא, תודו ולכו הביתה. תוכלו לקבוע פגישה נוספת כשתחליטו.

4.         להחזיק באופן קבוע את מינימום סכום הכסף בחשבון עובר ושב כדי לא לשלם עמלות שורה בתוכנית בסיסית. זאת מספיקה למרביתנו, לכן לא מומלץ להתפתות לעבור לתוכנית PREMIUM מלאה בפעולות לא נחוצות, אבל כזאת שדורשת 'לנעול' סכום נכבד בעובר ושב. מבלי לשים לב, אם תרדו מהמינימום הגבוה הזה, תחויבו ללא סנטימנטים בכמה עשרות דולרים – תשלום חודשי על התוכנית.

5.         הודיעו לכם שהגדילו את תקרת הסכום לקניות בכרטיס אשראי שלכם, או הציעו לכם שתעשו כן. תפנימו את משמעות ה'פרס'. זה לא רישיון לבזבז. האחריות על ההוצאות שלכם היא עליכם, גם אם הבנק מרשה לכם יותר. הבנק ירוויח מכך, אתם עלולים לשקוע בחובות.

ניסיון אישי

צריך להודות שלא נולדתי חכם וצנוע כמו שאני היום. היו לי נפילות ועלויות למידה אישיות במשך חיי. כמו למשל:

–  כידוע לקוראי בלוג זה, TFSA פרץ לחיינו ב-2009. יועצת השקעות בסניף שלי יעצה למקסם חשבון זה וחישבה לי בכמה. במקרה היה לי את הכסף, אז בטחתי בה והפקדתי. לאחר כמה חודשים קיבלתי מכתב ממס הכנסה לחיוב של ריבית חודשית של 1% לכל חודש שבו היה עודף הפקדה ל- TFSA. אני תושב קנדה מ-2010 והיועצת לא ידעה ולא שאלה.  מסקנה: גם יועצים טועים ומטעים או שלא יודעים / לא מבררים את כל המידע.

–  דוגמא נוספת. בפגישה עם יועצת בבנק שאלתי על ETF שאפשר לרכוש וקבלתי כמה שמות, כמובן בניהול הבנק 'שלי'. חשדתי והתעקשתי להבין אם אלו לא קרנות נאמנות. היא נשבעה בכל היקר לה שזה ETF. הרי שמה של הקרן הייתה Banking Sector ETF. השתכנעתי וקניתי. בבית הקדשתי זמן ובדקתי. זאת הייתה קרן נאמנות. המידע שקיבלתי היה כוזב במודע או בחוסר ידע ומקצועיות. כל כך קל לעבור קורס ייעוץ השקעות בבנק, שזה מרתיח.

–  ואם מדברים על קרנות נאמנות: בתוכנית של מארקטפלייס הנ"ל נתפסתי למשפט אחד מזעזע. "דמי ניהול טיפוסיים של קרן נאמנות של 2.5% יעלימו לכם מחצית ההשקעה בתוך 25 שנים" ! ! ! למי שעוד לא הבין: תשקיע 1,000 דולר בקרן נאמנות שגובה 2.5% דמי ניהול שנתיים. נניח שהקרן לא הרוויחה ולא הפסידה במשך 25 שנים – נשארתם עם 500 דולר בגלל דמי הניהול. עוד באותה תוכנית "יועץ השקעות", כתשובה לשאלה, אמר שדמי ניהול משלמים על רווחים של קרן נאמנות ולא על הכל – שקר או בורות משוועת.

לבסוף

צר לי שהמסקנה הסופית היא שאנחנו צריכים ללמוד ולסמוך על עצמנו. המדינות לעולם לא יפקחו על הבנקים כמו שצריך. אולי סטאלין היה קיצוני מידי אבל כמו בפתגם הרוסי: “Trust, but Verify”.

אם תרצו לצפות בתוכנית הטלוויזיה, חפשו ב- YouTube:

 Hidden cameras reveal how big banks are upselling you (Marketplace)

או באתר CBC  https://gem.cbc.ca/marketplace/s51  פרק 14 של עונה 51.