לימודים על-תיכוניים – בעד ונגד (1)

תאריך עדכון אחרון: אוגוסט 9, 2024  /  קטגוריה: דעות

על השכלה משלמים פעם אחת. על בורות משלמים כל הזמן  /  טד ניקולס

תנועה עממית בארה"ב שהולכת וגדלה, טוענת בתוקף שלימודים במוסד אקדמי (קולג' באמריקאית) אינם אלא בזבוז זמן וכסף ללא תכלית. בגיל 18, כך היא גורסת, איש צעיר שעד כה היה כבול לכיתת לימוד, צריך לצאת לעבוד ובמקביל לחוות צד הרפתקני יותר של החיים. אכן יש לארה"ב בעיות ייחודיות, אבל הטיעונים בעד ונגד לימודים גבוהים מתאימים לכל המדינות במערב.

גל האנטי התפתח דווקא בארה"ב בגלל שלוש סיבות:

1. המשמעותית ביותר הוא גובה שכר הלימוד, שהרקיע פי שלוש משיעור האינפלציה בעשרים השנים האחרונות. כאילו שמוסדות הלימוד החליטו לחקות את האופן שבו מערכת הבריאות (כלומר חברות הביטוח) קורעת לאמריקאים את הכיס. דרך אגב, במדינות אחרות שכר הלימוד הרבה יותר נמוך ובהתאם נמוכה ההתנגדות ללימודים על תיכוניים.
2. חוסר מלאכותי בקיבולת האוניברסיטאות והמכללות, ובמיוחד באלו הנחשבות כ'טובות'.
3. היסחפות המוסדות האקדמיים במערב לעבר טירלול אנטי דמוקרטי.

סקר של מכון פיו מצא כי מחצית הנשאלים חושבים שתואר אקדמי אינו מועיל כמו לפני עשרים שנה. כמו כן 29% מאמינים שתואר אקדמי אינו שווה את המאמץ, ו- 47% מסויגים. חושבים שהוא שווה, אבל רק בתנאי שלא לוקחים הלוואות כדי לסיימו.

בפוסטים קודמים לא הסתרתי את דעתי שהשכלה על-תיכונית – בין אם במוסד אקדמי או לא – חשובה, בעיקר בגלל שתי סיבות:

1. פיתוח חשיבה ביקורתית. אין זה חשוב כל כך מה לומדים, בתנאי שאלו מקצועות ליבה ולא איזה נושא אזוטרי (לדוגמה סידור פרחים או לימודי דת) לצורך קבלת תעודה. בעלי חשיבה ביקורתית מאמינים פחות באמונות טפלות ותיאוריות קונספירציה, ונתונים פחות למניפולציה ושרלטנות. כמו כן הסיכוי שינהו אחרי דמות כריזמטית (גורו) כלשהי נמוך בהרבה.
2. מחקרים רבים שנעשו בכל העולם במשך שנים רבות הוכיחו שלאורך זמן משכילים משתכרים יותר. בספר 'השכן המיליונר' (The Millionaire Next Door), מפרטים המחברים תוצאות סקר שעשו בארה"ב. כקבוצה מיליונרים משכילים למדי. רק אחד מחמישה אינו בוגר אוניברסיטה / מכללה. ל- 18% תואר שני, ול- 6% תואר דוקטור (Ph.D).

הטיעונים שכנגד אף הם טובים למדי

• השכלה על-תיכונית אינה תרופת פלא לחשיבה ביקורתית או לשכר גבוה. צריך רק להסתכל מסביב כדי להשתכנע.
• שנות לימוד עולות יותר מכסף וזמן. הן מצבה להזדמנויות שהוחמצו ולעולם לא ישובו עוד.
• שנים רבות מדי בכיתת לימוד מפחיתות יצירתיות ומעודדות הליכה בתלם.
• כישורי יתר (overqualification) למשרה מרתיעים מעסיקים לא פחות מחוסר כישורים.
• קולג' או אפילו בית ספר ללימוד מקצוע אינם מיועדים לכל אחד.

הטיעונים הרגילים ש"שוכחים הכל אחרי הבחינה האחרונה" ו"אפשר למצוא הכל באינטרנט" אינם מחזיקים מים, מפני שבניגוד לעובדות יבשות, הכלים המחשבתיים שרוכשים הבוגרים במהלך לימודיהם רק משתבחים עם הזמן.

הדרך לשום מקום רצופה כוונות טובות

שלוש דמויות ידועות בציבוריות האמריקאית מנסות כל אחת בדרכה להציע כיוון שונה למעמד הביניים בארה"ב כדי להתמודד טוב יותר עם המחיר הגבוה של לימודים בקולג'.

הראשון שאזכיר הוא המיליארדר פיטר ת'יל שידוע באיבתו ללימודים על-תיכוניים במתכונתם הנוכחית. הוא מציע לכל צעיר עד גיל 22, שלא מתכוון ללמוד בקולג' (או שנשר ממנו) מענק של  $100,000  בתוכנית דו-שנתית כדי לפתח רעיון או מיזם בעל היתכנות. לפי אתר התוכנית מתקבלים בין 20 ל- 25 מועמדים כל שנה, לא רק מתוך ארה"ב אלא מכל מקום בעולם.

מכל הרעש סביב המענק, יש נטייה לשכוח שהערך האמיתי של התוכנית נמצא דווקא בסיוע מסיבי שמעניק הצוות לכל יזם, ובקשרים הענפים שהמשתתפים יוצרים בענף הטכנולוגיה ועם בכירי ממשל. אם למתבונן מהצד נדמה שת'יל בנה בעצם קולג' (טפו טפו) קטן וסופר אקסקלוסיבי למתי מעט, הוא לא טועה.

לדעתי התוכנית נחלה הצלחה מסוימת. החל מייסודה (2011) ועד היום עברו בה כ- 270 יזמים עם יבול הכולל תריסר חדי-קרן (חברות ששווין מעל מיליארד דולר) ועוד כתריסר חברות ששווין פחות אך משמעותי. ת'יל לא הוכיח בזה שקולג' רע לכולם, או שחינוך על-תיכוני בארה"ב הוא כישלון. אבל יישם רעיון מתחרה שהצליח, ולו רק עבור כמה סטודנטים ורק עבור סוגים מסוימים של פרויקטים.

לת'יל יש תואר בפילוסופיה ומשפטים מאוניברסיטת סטנפורד והונו נאמד ב- 7 מיליארד דולר.

השני בתור הוא ביל מאהר – קומיקאי, סופר, שחקן, מפיק, וכבר למעלה מעשרים שנה בעל תוכנית הטלוויזיה הנשכנית Real Time with Bill Maher. יש לו רעיון לא מקורי: לייתר את הקולג'ים, כך שחוסר הביקוש יוריד את המחיר הגבוה של הלימודים במקצועות כמו רפואה ומשפטים, שאין ברירה אלא ללמוד אותם באופן מסודר לאורך זמן. "רוב המשרות," הוא קובע, "בלאו הכי אינן מצריכות השכלה גבוהה".

הרעיון של מאהר אינו בר-ביצוע מהטעמים הבאים:

1. בפוסט מלפני ארבע שנים כתבתי שרובנו מסיימים 12 שנות לימוד בלי כישורים כלשהם, בלי הבנה של עולם התעסוקה, ובאופן כללי צר עולמינו כעולם נמלה. השכלה על תיכונית לא רק מפתחת בנו מיומנויות ומרחיבה את אופקינו, אלא גם מבגרת אותנו ומשפרת את כושרנו להבין נושאים אחרים שאיננו בקיאים בהם (לדוגמה, אוריינות פיננסית והשקעות).
2. מאלף ואחת סיבות, שקצרה היריעה למנות, גישת 'חזרה לעבר' תמיד נכשלת.
3. מעסיקים בדרך כלל יעדיפו לגייס מישהו שלמד את התחום שבו יעבוד על פני אחר שצריך להתחיל מבראשית. הדבר נכון גם לגבי עובדי כפיים.

כמובן, תמיד יהיו יוצאי דופן (או בני מזל שינהלו כבר מגיל 5 את החברה של אמא), שלא זקוקים או לא רוצים לימודים אקדמיים, אבל הרוב יאבד את דרכו בלי הכוונה כלשהי.

למאהר יש תואר באנגלית והיסטוריה מאוניברסיטת קורנל והונו נאמד ב- 140 מיליון דולר.

השלישי הוא סקוט גאלווי שמצד אחד מפציר בצעירים למצוא סיפוק במקצועות שאינם דורשים השכלה, כמו תליית וילונות, ניקוי שטיחים, והתקנת ארונות, בהבטחה (חסרת בסיס) שכך ירוויחו יותר. ומצד שני הוא שוטח תוכנית הגיונית שבה מוסדות השכלה גבוהה יכולים להגדיל בהדרגה את קיבולתם ובו זמנית להפחית בהדרגה את שכר הלימוד ועדיין להרוויח המון. קיראו לי קטן אמונה, אך שתי הגישות שהוא מציע אינן מעשיות.

ראשית, צעירים אכן יכולים בתיאוריה להרוויח יותר בעבודות כמו "תליית וילונות, ניקוי שטיחים, והתקנת ארונות," אך רק בתנאי שיפתחו עסק משלהם. אם הם יהפכו לשכירים במקצועות אלה, מובטחת להם משכורת מינימום רוב חייהם. גאלווי שפתח במהלך חייו תשע (9) חברות, חושב כנראה שכולם מסוגלים לכך.

שנית, ברור גם לו שמוסדות החינוך לא ינקטו אף צעד שיפחית מיוקרתם או מריווחיהם. לדעתו, הממשלה שנותנת להם רישיון עסק והם פועלים במסגרת הרגולציה של משרד החינוך, יכולה לכפות עליהם את השינוי שהוא מציע. על זה אמריקאים אומרים באירוניה "בהצלחה עם זה," כאשר לגמרי ברור שהצלחה לא תהיה פה.

לגאלווי יש תואר בכלכלה ומינהל עסקים והוא מרצה באוניברסיטת ניו יורק. הונו נאמד ב- 100 מיליון דולר, אבל רק בגלל שהוא החליט לתרום כל סכום שהוא ירוויח מעבר לזה.

לבסוף

להשכלה יש פוטנציאל (אך לא יותר מכך) להחזיר את ההשקעה בה בריבית דריבית. עם זאת הצלחה וסיפוק מקצועיים לא יושגו על ידי השכלה בלבד. יש צורך בתכונות נוספות כדי למצוא עבודה טובה ולהתקדם בה או כדי להתחיל עסק פרטי ולהצליח בו.