כאשר בן או בת הזוג הולכים לעולמם

תאריך עדכון אחרון: אפריל 18, 2025  /  קטגוריה: דעות

אל תבכה בגלל שזה נגמר. שמח שזה בכלל קרה  /  עממי

יש בחיינו מספר נקודות מפנה שבהן העולם שהכרנו לא קיים עוד ועלינו להתמודד עם מציאות חדשה. מות בן או בת זוג היא אחת מהן. הכל משתנה בבת אחת: הביטחון העצמי, השגרה היומית, הדינמיקה עם משפחה וחברים קרובים (חלק נעלמים, חדשים 'נולדים'), האופן שבו אוכלים וישנים, הסטטוס הפיננסי בכל מוסד ציבורי (מס הכנסה, בנק, מקום עבודה, Service Canada,…), ומשתלט ערפל מוחי (קושי להתרכז, שכחה, ופיזור דעת אפילו בעת ביצוע פעולות שגרתיות). בקצרה, נכפים עלינו חיים חדשים שלא רצינו בהם.

בתוך כל הכאב והצער שמגמדים את כל השאר, קיים קושי נוסף שנוטים לשכוח אותו:  הצורך לעשות את כל הסידורים ההכרחיים, שאין דרך לעקוף אותם לפני ואחרי המוות. כן, החיים מסובכים וגם למות זה לא פשוט.

הכנות מקדימות

בסרט הבלתי נשכח Blade Runner (1982), רודף השוטר המיוחד ריק דקארד (האריסון פורד) אחרי ארבעה רובוטים דמויי אדם שהסתננו לכדור הארץ בניסיון להאריך את חייהם. במהלך הסרט מתברר שאין דרך לעשות זאת מפני שתאריך התפוגה מוטמע בגנום שלהם ואחרי ארבע שנים, הם פשוט מתים על המקום.

אצל בני אדם אין תאריך תפוגה ידוע מראש, ובדרך כלל אנחנו מתים לאחר שמזדקנים או נהיים חולים במחלה סופנית ואז בתהליך שובר לב, דועכים לקראת מותנו הבלתי נמנע. כך הטבע הופך את החיים לשווים פחות ועוזר להיפרד מאהובינו ולעזוב את העולם. במשך הזמן הזה שיכול להימשך חודשים ואף שנה ויותר, טוב יעשה החולה אם ינקוט בכמה צעדים פרוצדורליים כדי להקל על בן או בת זוגו את המשך החיים בלעדיו. לדוגמה,

בית וחשבונות בנק

לרוב חשבונות הבנק שאינם רשומים אפשר לצרף בן או בת זוג, כך שיהפכו למשותפים (Joint account with a right of survivorship). פירוש הדבר, שאם בעלים משותפים אחד נפטר, הבעלים הנותרים בחיים יורשים אוטומטית את חלקו של המנוח ביתרת החשבון, ללא צורך בצוואה. זוהי דרך נפוצה לנהל נכסים פיננסיים ולפשט את תכנון העיזבון. כך גם לגבי בעלות על בית ונכסים אחרים.

יתרון נוסף: כל הנכסים המשותפים פטורים מדמי אישור צוואה (probate fees).

לגבי חשבונות רשומים דוגמת RRSP או TFSA, אפשר

• למנות 'ממשיך' (successor holder):  בן/בת זוג או ידוע/ה בציבור, ואז ה'ממשיך' הופך לבעל החשבון על כל המשתמע מכך.
• להוריש את תכולת החשבון, ואז המוטבים מקבלים את הנכסים בו בין אם 'כמו שהם' או במזומן.

האפשרות הראשונה עדיפה כמובן, גם בגלל נוחות וגם בגלל שאינה גורמת לאירוע מס כלשהו. היא אפילו פטורה מדמי אישור צוואה.

פנסיית מעביד

בני ובנות המזל שיש להם פנסיית מעביד צריכים לוודא שבני הזוג שלהם רשומים כמוטבים לקצבת שארים (survivor benefits). במקרה זה חשוב לדעת שני דברים:

1. המוטב לא חייב להיות בן או בת הזוג.
2. יש צורך לתת את ההוראה בכתב (על גבי טופס מתאים) ולא להסתפק בשיחת טלפון.

אפשר לקבוע לגבי כל הקצבאות, כולל שארים, המגיעות ממקור מהימן, שהן ההכנסה הפסיבית המושלמת. פסיבית יותר משכר דירה, יותר מריבית על פיקדונות או איגרות חוב, וכמובן יותר מדיבידנדים. כמו כן, לא קיימת הכנסה בטוחה יותר מקצבאות.

ביטוח חיים

יש להתייחס לביטוח חיים באותו כובד ראש כמו לפנסיית המעביד. כלומר לוודא ששם המוטב וקרבתו לבעל הביטוח נכונים, ולתקן בכתב כל פרט לא מעודכן.

ייפויי כוח וצוואה

אמצעי נוסף שהנוטה למות צריך לנקוט הוא ייפויי כוח וצוואה מעודכנים שישקפו באופן מלא את רצונו האחרון. קשה להאמין שבשנת 2025 לחצי מהקנדים אין צוואה! אני סבור שהתמונה אינה שונה אצל עמים אחרים.

לא להחיות (DNR)

עניין שאינו כספי, אך יכול להיות חשוב לאנשים בסוף חייהם שאינם רוצים להאריך את סיבלם בעזרת מכונות או פרוצדורות רפואיות פולשניות. טופס הבקשה צריך להיות חתום על ידי רופא ובמקרה חירום, החולה עצמו או בא כוחו צריך להציגו בבית החולים.

המתת חסד

בדומה לבקשת 'לא להחיות', חולים שעונים על קריטריונים מסוימים, יכולים להגיש בקשה לסיים את חייהם בסיוע רפואי. למעשה הפוסט הקודם דן באריכות בעניין זה.

מה לעשות עם הגופה

למרות שלגופה אין העדפות, ההחלטה על אחריתה מושפעת בדרך כלל ממניעים דתיים, תרבותיים, או אידיאולוגיים. הנוטה למות צריך להחליט האם הוא רוצה

• קבורה (הפתרון היקר ביותר בהפרש גדול מהבא אחריו).
• שריפת הגופה.
• תרומת איברים.
• תרומה למדע (הפתרון הזול ביותר).

ההבדל בין הפתרון הזול ביותר ליקר ביותר יכול להסתכם בעשרות אלפי דולרים.

כל אחת מהדרכים מחייבת התקשרות עם חברה או מוסד מתאים והכרה של הפרטים, כדי שבבוא הרגע שבו כאב האובדן מכה בעוצמה, והמחשבה אינה צלולה, יידעו בן או בת הזוג מה לעשות.

לאחר הפטירה

יש אנשים שאוהבים לעשות הכל בעצמם, בין אם מדובר על התקנה של ברז או השקעה בשוק המניות. במצב עניינים רגיל, זו גישה שאני תומך בה בכל לב, אלא שבתקופה הראשונה לאחר מות האהוב/ה, מצב העניינים ממש לא רגיל ויתכן שכדאי להתייעץ עם בעלי מקצוע כמו עורך דין (צוואות), רואה חשבון (מיסים), או יועץ פיננסי (כל השאר). בכל מקרה יש צורך לנהל את בעלי המקצוע ולהיות עם יד על הדופק בכל רגע. בפרפרזה על משהו שאמרתי בעבר, לאיש לא אכפת מאבלך יותר ממך.

הרשימה הבאה אינה ממצה ופעמים רבות יש דברים נוספים לעשות בהתאם למצבו האישי של כל אחד.

1. לוודא קבלה של לפחות עשרה 'העתקים מאומתים' של הוכחת מוות (proof of death) ממי שהגופה נמסרת לו. תעודת פטירה (death certificate) מטעם הפרובינציה תגיע בדואר רק אחרי כמה שבועות.
2. להודיע לקרובים וחברים שלא מעודכנים על הפטירה.
3. להביא את הגופה למנוחתה האחרונה באופן שביקש הנפטר.
4. לנצל את השבעה כדי להתאבל.
5. להודיע למס הכנסה, Service Canada, ולבנק(ים).
6. להתקשר לרואה חשבון כדי שיכין את דו"ח המס הסופי למנוח/ה.
7. לקחת בעלות על חשבונות הבנק.
8. להגיש בקשה ל- Service Canada להחזר חד-פעמי של $2,500 (death benefit) וקצבת שארים (survivor benefits).
9. להגיש בקשה לקצבת שארים (survivor benefits) של פנסיית המעביד.
10. להגיש בקשה לחברת הביטוח לפדיון ביטוח החיים (אם יש).
11. לבטל כרטיסי אשראי, מנויים, חברות במועדונים, ולנתק את הטלפון של המנוח/ה.
12. להוציא לפועל את צוואת המנוח/ה ולעדכן את הצוואה האישית.

לבסוף

מייקל בטניק ששכל את אימו בגיל צעיר יחסית, סיפר לא פעם כמה הוא התאכזב לראות איך עוד במהלך השבעה, החיים חוזרים למסלולם, אפילו אצל בני משפחה והחברים הקרובים ביותר. הוא נוכח לדעת שלטוב ולרע, החיים לא נעצרים לרגע ולא חשוב כמה גדול האובדן. אפשר לראות זאת באתרים שהמנוח/ה אהבו לבקר, בחנויות שהם פקדו מאות פעמים, וברחובות שהם חרשו שוב ושוב. כל המקומות האלו הומי אדם שלא מרגישים בחסרונם של המתים.

בהקשר זה אי אפשר לשכוח את סצנת הסיום מתוך Blade Runner, שבה נושא השחקן רוטגר האואר (מנהיג הרובוטים האנושיים) באוזני האריסון פורד את אחד המונולוגים החזקים ביותר על מוות מתקרב והאובדן של הנוטה למות:  ראיתי דברים שאתם אנשים לא תאמינו… ספינות תקיפה עולות באש מעבר לכתף אוריון. צפיתי בקרני C זוהרות בחשיכה ליד שער טנהאוזר. כל הרגעים האלו יאבדו בזמן, כדמעות בגשם. הגיעה העת למות.