היום לפני שבאת

תאריך עדכון אחרון: יוני 20, 2025  /  קטגוריה: דעות

בלי מוסיקה, החיים היו טעות  /  פרידריך ניטשה

לדעתי הלא מלומדת, שאינה נתמכת בשום מחקר מדעי, שיר מורכב מחמישה חלקים עיקריים:

• מנגינה.
• מילים.
• הקשר ביניהם.
• עיבוד.
• זמר/ת מבצע/ת.

איכות הרכיבים והאופן שבו הם מתמזגים, קובעים את התוצאה הסופית, אלא שכמו בכל תחום אמנותי המבחן האמיתי הוא טעם הקהל. וזה אנחנו יודעים, הפכפך שאינו מתחשב בהכרח באיכות השיר.

במבט לאחור

עשור שנות השבעים, פלוס מינוס, היו לדעתי (כאמור, הלא מלומדת) השנים החשובות ביותר במוסיקת פופ ורוק. אבבא, אחת הלהקות המפורסמות (עד היום), מעין טיילור סוויפט של התקופה, הייתה כל כך רווחית שלרגע חולף הכניסה לאוצר המדינה בשבדיה יותר כסף מוולוו או איקאה.

הלהקה הורכבה משני מוסיקאים מוכשרים, שכתבו את השירים, ושתי זמרות מצודדות בעלות קול נעים ששרו אותם, פרצה לתודעת הציבור עם זכייתה באירוויזיון ב- 1974 עם השיר 'ווטרלו'. אני מכנה בחוסר רגישות את אינספור הלהיטים שיצאו מפס הייצור של אבבא כאווריריים – קליטים, קצביים, ואידיאליים למסיבות דיסקו. האם הם גם 'חשובים', ותהיה ההגדרה לכך אשר תהיה, כנראה שלא.

השיר האחרון

בסוף 1982 הקליטה הלהקה את שירה האחרון, היום לפני שבאת, והתפרקה. אני מניח ששמעתי אותו לראשונה ברדיו כשנה או שנתיים מאוחר יותר, והרגשתי שהשיר הזה אינו עוד מאותו דבר. אלא שלא היו אז אינטרנט, טלפונים ניידים, ומכשיר ההשמעה המשוכלל ביותר היה ווקמן שחובר לטייפ קסטות ושירים הוקלטו אליו מהרדיו או מפטיפון בעזרת מיקרופון. כן, לצעירים של היום נראה שבגילי בטח נכחתי במעמד הר סיני.

בכל אופן, רוויה מוסיקלית וחוסר זמינות טכנולוגית של תחילת שנות השמונים גרמו לכך ששכחתי לגמרי מהשיר.

למעלה מארבעים שנה עברו חלפו, כאשר לפני מספר חודשים שמעתי במקרה צלילים שאי אפשר לטעות בהם ממכונית שעמדה לידי ברמזור. די בקלות מצאתי את השיר ביוטיוב וסוף סוף קראתי את תוכנו:  נערה מספרת לאהובה שחזר מאיפשהו על איך עבר עליה יומה בציפייה אליו. היא בעצם לא ממש זוכרת את הפרטים, אלא משחזרת אותם מתוך השגרה הרגילה שלה.

ניתוח

• המנגינה מלבד היותה נעימה ומלודית, מכילה גם יסוד מלנכולי ומהפנט. מעין דוק של עצבות נסוך על השיר מתחילתו ועד סופו.
• מילים:  השיר הוא בעצם סיפור בארבעה בתים וללא פזמון. מילותיו ללא כל שינוי מתאימות גם לזמרת וגם לזמר.

בית ראשון

כנראה יצאתי מהבית בשמונה, כמו תמיד

הרכבת, אני בטוחה, יצאה מהתחנה בדיוק בזמן

בטח קראתי את עיתון הבוקר כשנכנסתי לעיר

ואחרי שעברתי על מאמר המערכת, אין ספק שהזעפתי פנים

כנראה שסידרתי את שולחן הכתיבה בסביבות רבע אחרי תשע

עם מכתבים לקריאה, וערמות של ניירות הממתינים לחתימה

בטח הלכתי לארוחת צהריים בשתים עשרה וחצי בערך

המקום הרגיל, החבורה הרגילה

ובנוסף לזה, אני די בטוחה שירד גשם

ביום לפני שבאת

הבית השני והשלישי מתארים באותו אופן את המשך יומה של גיבורת השיר.

בית אחרון

כיבוי אורות

כנראה פיהקתי והתכרבלתי לעוד לילה

שמעתי נקישות על הגג, זה בטח היה קול הגשם

ביום לפני שבאת

• הקשר בין המילים למנגינה הדוק וטבעי.
• העיבוד מצוין, אבל סרטון הוידאו הדרמטי ביוטיוב תלוש במידת מה מתוכן השיר. למעשה אפשר להדביק אותו לרוב שירי הלהקה והוא (לא) יתאים באותה מידה.
• אגנטה פלטסקוג, אחת משתי זמרות הלהקה מבצעת את השיר בצורה מעולה. כותב השיר מספר בראיון, שהיא בכוונה ניסתה להישמע "כנערה רגילה, שחיה חיים רגילים באיזו עיר רגילה," ולא כזמרת מקצועית.

לבסוף

השיר מתאר בחינניות סיטואציה נדושה ש(כמעט) כל צעיר/ה עוברים בתקופת החיזור, ומעביר היטב את ההרגשה שהכל טפל בזמן שנשאר להעביר עד הפגישה המיוחלת. אני מודה שבראי ההיסטוריה המוסיקלית לא ייזכר השיר כיצירת מופת, כמו שלהקת אבבא לא תוצב בשורה אחת עם מוצרט או אפילו החיפושיות. עם זאת, בסולם הפרטי שלי היום לפני שבאת נמצא באותה רשימה מצומצמת שבה גם ואלס האביב של שופן, כשהגיטרה שלי מייבבת ברכות, ערב סתיו יפה, ועוד.