איך להפוך בדידות ל(הרבה) כסף

תאריך עדכון אחרון: ספטמבר 5, 2025  /  קטגוריה: השקעות 101

כסף לא יכול לקנות אושר, אבל יאפשר לך זיכרונות טובים יותר  /  רונלד רייגן

שנה וחצי לאחר שחברת אפל השיקה את משקפי המציאות המעורבת שלה, אפשר לומר בזהירות, שהמוצר זכה לקבלת פנים פושרת. אלו הן החדשות הטובות, מפני שהמכשיר הזה היה רק מוסיף לאחת הבעיות הקשות בעולם המערבי – בדידות. החדשות הרעות הן, שמגפת הבדידות הולכת ומחמירה גם ללא מכשור לביש מכל סוג שהוא.

כמו שכתבתי בעבר, סקוט גאלווי, מבקר חריף של חברות טכנולוגיה, טוען כבר שנים רבות שהן אחראיות במידה רבה לכך שאנשים צעירים אינם נפגשים אחד עם השני, אלא לכל היותר יוצרים קשר דרך אפליקציות שיש בהן יותר פרופילים מזויפים מאמיתיים, והן חממה לרמאויות ומעשי נוכלות. הדבר פוגע במיוחד בגברים צעירים שנרתעים ובעצם אינם יודעים איך לחזר אחרי נשים. הוא לא היחיד. רופאים מתחומים שונים טוענים שמבחינה בריאותית מגפת הבדידות מסוכנת יותר – נפשית וגופנית – מעישון ומווירוס הקורונה.

אנו כבר יודעים, שחברה קפיטליסטית רק מייחלת לצרות מסוג זה הפוגעות בציבור גדול של אנשים, ורואה בהן לא יותר מהזדמנות עסקית. אין זה פלא אפוא שאתרים פורנוגרפיים, רשתות חברתיות, ואפליקציות הכרויות התנפלו בתאווה על התחום הפרוץ כדי לנגוס ממנו נתח. איכשהו, אף לא פתרון אחד קלע במדויק לצורכי הבודדים.

בשנת 2016 ניסה בחור בריטי בשם טים סטוקלי לבנות מעין פלטפורמת תחביבים שבה יוצרים בתחום המדיה יכולים לגבות כסף ממנויים. לפי המודל הפשטני שלו, הרווח לפלטפורמה המתווכת יגיע מעמלה בסך 20% ממה שמשלם מנוי ליוצר התוכן. לכאורה אי אפשר למצוא משהו מקורי ברעיון הזה. יוטיוב למשל, מציע כל זאת בחינם – בין אם ברצונך לדעת איך לתקן מכסחת דשא או לחזות בשקיעה באיי גלאפגוס.

ובכל זאת, הפלטפורמה של סטוקלי הוסיפה שלושה אלמנטים שלא בולטים לעין ברגע הראשון:

1. הנחה סמויה שיוצר יעלה תוכן איכותי יותר מתוכן שהוא יעלה באתר חינמי.
2. החיבור בין מנוי ליוצר, ישיר ולא כמו ביוטיוב למשל, שבה התקשורת נעשית דרך תגובות ותשובות בכתב.
3. כל יוצר תוכן יכול לבנות לעצמו בסיס נתונים של מנויים, וכך להבין טוב יותר איזה תוכן נדרש כדי להגדיל את התפוצה.

תכונות שנוספו מאוחר יותר כמו שידור חי, מנגנון לעריכת סקרים, ואפשרות תשלום לצפייה בודדת או לתקופה קצובה הוסיפו לפופולריות של הפלטפורמה, שתורגמה מיד לגידול בהכנסות.

ההשקעה הראשונית בסך £10,000 שסטוקלי לווה מאביו השתלמה עד כדי כך, ששנתיים מאוחר יותר הוא מכר ברווח ניכר 75% מחברת האם של הפלטפורמה Fenix International  למשקיע בשם ליאוניד רדווינסקי. עברו עוד שנתיים ואז פרצה המגפה. מספר המנויים ויוצרי התוכן זינק לשמיים וגם כאשר המגפה שככה בהדרגה, המשיך מספרם לגדול. באמצע 2023 כבר היו רשומים בפלטפורמה שלושה מיליון יוצרי תוכן, שהרוויחו בממוצע $1,300 בשנה ו- 220 מיליון מנויים!

חברות רבות חוו פריחה מטאורית בזמן המגפה וכמו שהמריאו על כנפיה, כך מיהרו לדעוך יחד איתה. דוגמה מצוינת היא חברת מכשירי ההתעמלות (PTON-Q) Peloton שבשיא המגפה מחיר מנייתה הרקיע ל- $160 . מאז היא ידעה רק ירידות ומורדות והיום הוא עומד על $7. אפשר לומר ברשעות שבאופן כללי אנשים מעדיפים לבהות במסכים במקום להתעמל.

בשנת 2024 עלתה ההכנסה השנתית ברוטו ב- 9% והסתכמה בשבעה מיליארד דולר, עם הכנסה נטו של מיליארד וחצי דולר. מספר יוצרי התוכן עלה ל- 4.6 מיליון ומספר המנויים עלה ל- 377 מיליון – דומה למספר התושבים בארה"ב וקנדה ביחד. ליאוניד רדווינסקי גרף בשנה זו דיבידנד בסך 700 מיליון דולר. אני חייב לומר זאת שנית: ב- 2024 לבדה, רדווינסקי קיבל דיבידנד בסך 700 מיליון דולר!

בהשוואה של הכנסה שנתית לעובד אפשר לראות כי

• אנבידיה מכניסה $2.1 מיליון לעובד.
• אפל מכניסה $2.4 מיליון לעובד.
• נטפליקס מכניסה $2.6 מיליון לעובד.
• 'מפיגת הבדידות' של סטוקלי ורדווינסקי מכניסה $30 מיליון לעובד. איך זה יתכן? ובכן, החברה מעסיקה רק 46 עובדים במשרה מלאה, אבל יותר מאלף בודקי ואוכפי תוכן (שגם מוודאים את זהות הלקוחות) במיקור חוץ.

מאחורי המספרים

כמו שאפשר לנחש, רוב הכסף לא מגיע משיעורי מחול או טיפים לגנן המתחיל, שלבטח טובים ומועילים, אלא מפורנוגרפיה של חובבנים ומקצוענים. במה זה שונה ממאות אתרים פורנוגרפיים אחרים? בכך שזו פורנוגרפיה המיועדת לאנשים הסובלים מבדידות. בגלל היכולת לתקשר ישירות, יכולים גברים (בעיקר) לשוחח ולהעמיד פנים שיש להם סוג של יחסים רומנטיים עם 'יוצר(ת) התוכן'.

אין לי ספק שהיסטוריונים פיננסיים של העתיד יתפעלו מהיצירתיות של חברות מסחריות להרוויח טונות של כסף מתופעה פרטית ואינטימית כל כך כמו בדידות. אני מהמר שיצוצו במהרה חקיינים עם מודל עסקי דומה ולכולם תהיה פרנסה בשפע. כן, גם בשנים הבאות תתפשט מגפת הבדידות.

לבסוף

באחד הראיונות מתחילת המאה, כאשר האינטרנט עדיין הרטיב בחיתול, הסביר וורן באפט בעזרת דוגמה איך חל שינוי דרמטי ביכולת לצבור עושר. "בעבר" הוא אמר, "אם לשני אנשים היה שדה דומה בכל המובנים, יכול היה החרוץ והמוכשר ביניהם להתעשר פי שניים אולי לעומת השני. היום אותם שני אנשים עם אותו 'שדה' נמצאים במצב שונה לגמרי, ואחד יכול להתעשר גם פי אלף לעומת השני".

בניגוד לעבר הלא כל כך רחוק, שבו כמעט כל חברה טובה שאפה להפוך לציבורית ולהיסחר בבורסה, הרי שהיום המצב הפוך. חברות טובות מעדיפות להישאר פרטיות והפחות טובות מנסות להיכנס לבורסה. כל זאת בגלל שיש המון כסף פרטי שרק מחפש אפיקי השקעה מיוחדים, שיש בהם סיכוי להרוויח יותר מאפיקי ההשקעה המסורתיים. החברות הפחות טובות שלא מצליחות לגייס מספיק כסף פונות בלית ברירה לבורסה.

דרך אגב, שם הפלטפורמה הוא OnlyFans ובינתיים היא נשארת בידיים הפרטיות של סטוקלי ורדווינסקי.